התקף לב של בעל מכולת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב של בעל מכולת:

השופט אדלר:נ
.1בבית-הדין האזורי בתל אביב (השופט ירושלמי - דן יחיד; מו/883-0) התבררה עתירת המשיב להכיר באוטם בשריר לבו מיום 22.10.1985כתאונה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח- 1968(להלן - החוק).
סגן נשיא בית-הדין נתן רשות לערער על החלטת בית-הדין קמא מ-1.6.1988, שבה נקבעו עובדות ומונה מומחה יועץ רפואי.
.2המשיב אושפז ב- 22.10.1985, ונקבע כי הוא לקה באוטם בשריר לבו. באותה עת היה המשיב מנהל מכולת.
לפני בית-הדין קמא היו שתי גרסאות:ב
גרסת המשיב - ביום האירוע, 22.10.1985, הגיע המשיב למכולת שלו בשעה מוקדמת בבוקר, כשהוא חש בטוב. בעקבות ויכוח שהתפתח בינו לבין מחלק הלחם הופיעו אצלו סימנים של התקף לב. ויכוחים מסוג זה התקיימו אומנם בעבר, אך הפעם טען מחלק הלחם כי המשיב הוא שאחראי על החוסר בכמות הלחם.
המשיב הזעיק את אשתו למכולת, וזו הביאה את חתנו שהוא רופא במקצועו. לפי רצון המשיב לקח אותו החתן אל רופאת המשפחה, אשר שלחה אותו לבית-החולים. המשיב, בליווי חתנו, הגיע לבית-החולים ואושפז.
גרסת המערער - הסימנים של התקף לב החלו ביום או בלילה לפני האשפוז, ולא היה ויכוח או אירוע חריג בעבודתו בבוקר של האשפוז. כתמיכה לגרסה זו הוגשו מסמכים רפואיים:ו הפנייתה של רופאת המשפחה אל בית-החולים מיום האשפוז ורישומים של בית-החולים. במסמכים אלה נרשם מספר פעמים כי המשיב סבל מכאבים בבטן העליונה או ברום הבטן ביום לפני האשפוז, וכן כי בלילה לפני האשפוז הרגיש דקירות בחזה, הקיא וסבל במשך מספר שעות.
בית-הדין קמא שמע שמונה עדים:נ המשיב, אשתו, חתנו, מחלק הלחם בעת ה"אירוע", מחלק הלחם שהוחלף על-ידו, עובדת ביחידה לטיפול נמרץ שרשמה נתונים בעת קבלת המשיב ליחידה, רופא בית-החולים שטיפל במשיב, ורופאת המשפחה.

כמו כן, הוגשו מסמכים רפואיים רבים והודעות המשיב, אשתו ומחלק הלחם לחוקר המוסד לביטוח לאומי.
.3לכאורה מפריכים המסמכים הרפואיים את גרסת המשיב.
א) בהפניה של רופאת המשפחה, שנרשמה ביום האשפוז, נאמר:ב "מאתמול כאבים בבטן העליונה, היום כאבים לחצים בקדמת החזה"; ב) רישום חדר המיון מיום האשפוז:ו " ...22.10.1985מאתמול כאבי חזה..."; ג) דף מידע סיעודי שנרשם בבית-החולים ב-23.10.1985, יום לאחר האשפוז, על-ידי העדה שהעידה בבית-הדין האזורי. בדו"ח הארוך והמפורט נרשם, בין היתר:נ "שלשום בלילה התעורר מהשינה עקב כאבים ברום הבטן דוקרים - שנמשכו שעות רבות. למחרת - הכאבים עברו לחזה השמאלי, עדיין דוקרים, וכן כאבים בידיים, לא בגב או בצוואר. ללא קוצר נשימה, עם הזעה קרה מרובה, ובחילות..."; ד) גיליון סיכום המחלה של בית-החולים בו נאמר שהמשיב אושפז "...לאחר שנפקד בכאבי חזה קשים אשר העירוהו משנתו"; ה) רישום נוסף, כנראה של רופא ביחידה לטיפול נמרץ:ב "הלילה כאבים עזים ברום הבטן שהעירוהו משנתו. הקרנה לשתי הידיים. בחילה והקאה חד-פעמית והזעה מרובה. הבוקר הכאבים חלפו והופיעו כאבים בצורת דקירות בבית חזה שמאלי, ללא הקרנה וללא תופעה לוואי...". על-יד רישום זה אין תאריך, אך הוא נעשה לפני 23.10.1985וסביר שנעשה ביום האשפוז.
יצויין כי אין רמז במסמכים אלה שויכוח בעבודה או אירוע כלשהוא בעבודה קדם לאשפוז.
ממסמכים אלה עולה בבירור כי בניגוד לגרסת המשיב החלו סימני האוטם ביום או בלילה לפני ה"ויכוח" בעבודה.
.4המשיב העלה מספר גרסאות לתרץ את האמור במסמכים:ו
האחת - הוא היה מטושטש ומבולבל ולא ידע מה נמסר לרופאים.
אין לקבל גרסה זו, שכן אדם מטושטש ומבולבל אינו יכול למסור פרטים רבים ומדויקים, כמו אלה שנרשמו בבית-החולים. העובדות שנרשמו ב"דף הסיעוד" הוכיחו כי המשיב היה בהכרה מלאה, הבין מה הוא אומר, ומסר פרטים מלאים. כמו כן, לווה המשיב על-ידי חתנו הרופא, שוודאי היה מסוגל למסור פרטים מלאים ומדויקים, וזאת על מנת להבטיח כי המשיב יזכה לטיפול הנאות. ועוד, בבית-הדין קמא העירו שני אנשים שרשמו מסמכים בבית-החולים, אחד מהם רופא. מעדותם עולה בבירור כי המשיב הבין מה שמסר להם.
השניה - הוסיף ותרץ המשיב כי האמור במסמכים על "אתמול" וב-"לילה" התייחסו ללילה הראשון של האשפוז.
מעיון במסמכי בית-החולים וההפניה של רופא המשפחה מיום האשפוז, עולה בבירור שאין ממש בטענה זאת.

.5נוסף על עדותם הלא משכנעת של המשיב ואשתו, הביא בא-כוח המשיב ראיות נוספות לסתור את האמור במסמכים הרפואיים.
החתן הרופא העיד שהמשיב סיפר לו בבוקר האשפוז כי הכאבים החלו תוך כדי ויכוח בעבודה. עוד העיד כי המשיב סיפר לו בערב הראשון של האשפוז על הויכוח עם מחלק הלחם, שגרם להופעת האוטם. תמוה בעינינו שהמשיב לא סיפר את העובדות החשובות האלה לרופאים בבית-החולים, לרופאת המשפחה, או למי שרשמה את "דף הסיעוד". אין זה הגיוני כי יספר פרטים רבים בעניין הופעת האוטם מבלי לציין את הגורם המיידי. חתנו של המשיב היה מעוניין בתוצאת המשפט, ונראה כי הדבר השפיע על זכרונו ומהימנותו.
המשיב גם הסתמך על "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", שנתנה רופאת המשפחה כחודשיים לאחר האשפוז. הרופאה העידה כי ביום האשפוז סיפר לה המשיב על כאבים בלילה, ועל ויכוח בעבודה עם ספק הלחם. לטענתה, לא רשמה שהכאבים החלו לאחר ויכוח כי הדבר לא היה קשור לטיפול הרפואי. מקבלים אנו את טענת באת-כוח המערער, כי רופאה מנוסה יודעת את חשיבות רישום הנסיבות הקשורות להופעת האוטם, וכפי שרשמה כי הוא הרגיש כאבים בלילה לפני האשפוז, היתה רושמת גם את עניין הויכוח בעבודה.
מנגד היו עדויות נוספות שתמכו בגרסת המערער:נ מחלק הלחם הכחיש שהיה ויכוח או אירוע מיוחד, והעיר שאינו זוכר ויכוח אלא את תלונות המשיב שאינו מרגיש טוב.
.6בא-כוח המערער ביקשה לבטל את החלטת בית-הדין קמא ולקבוע כי האמור במסמכים הרפואיים נכון, וכי לא היה ויכוח בעבורה שיצא מגדר הרגיל או שניתן לקשור אותו להופעת האוטם.
.7בית-הדין האזורי לא נימק את החלטתו, מעבר לאמרה סתמית שהוא מעדיף את עדות המשיב, אשתו וחתנו, ומקבל את טענות בא-כוח המשיב. אין התייחסות של בית-הדין קמא למסמכים הרפואיים או לעדות הרופא ועובדת בית-החולים. לא נאמר בפסק-הדין מדוע התעלם השופט המלומד מהאמור במסמכים הרפואיים. בית-הדין לעבודה רשאי, אמנם, לשמוע עדות בעל-פה נגד האמור במסמכים. אולם, נפסק כבר כי יש משקל מיוחד לאנמנזה, שכן יש להניח כי חולה המאושפז בבית-חולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון. בדב"ע מב/ 0160[1], בע' 282נאמר:ב
"ההזדקקות לרישומי בית-החולים באה מתוך הידיעה, פרי הנסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים" (ראה:ו דב"ע מט/64-0, בינאשוולי - המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם). אין לנו ספק כי לו היה השופט האזורי המלומד ער לכתוב במסמכים הרפואיים של בית-החולים ושל רופאת המשפחה מיום האשפוז, היה מתייחס לסתירות ביניהם לבין עדות המשיב, אשתו וחתנו.
.8ערכאת ערעור איננה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה,
אלא אם יש בהן טעות בולטת ומשמעותית. המקרה דנן הוא אחד המקרים החריגים המצדיקים התערבותנו. בית-הדין קמא לא נימק את הכרעתו, ולא התייחס לעדות או למסמכים שהובאו לפניו. מסמכים אלה מוכיחים, ללא ספק, כי המשיב חלה לפני ה"אירוע" בעבודה וכי אין להאמין לעדותו, ולעדויותיהם של אשתו וחתנו. זאת ועוד, המשיב לא סיפר לרופאים בבית-החולים על אירוע בעבודה, ומחלק הלחם, שלא היה מעוניין בתוצאת המשפט, הכחיש את גרסת המשיב.
יש אמנם משקל מיוחד להתרשמות הערכאה הראשונה מהעדים, אך קשה לסמוך על התרשמות שאיננה מנומקת, והנוגדת מסמכים ועדויות של עדים שאינם מעוניינים בתוצאת המשפט.
לאור כל האמור לעיל אנו מקבלים את הערעור. החלטת בית-הדין קמא מיום 1.6.1988בטלה.
מכאן למסקנה כי אין להאמין לגרסת המשיב, אשתו וחתנו. לא הוכח שהיה ויכוח כעבודה שניתן היה לקשור אותו להופעת האוטם, ולא היה מקום למנות מומחה יועץ רפואי.

.9הערעור מתקבל, ותביעה המשיב להכיר באירוע מיום 22.10.1985כתאונה בעבודה - נדחית.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון