התקף לב של נהג אוטובוס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב של נהג אוטובוס:

סגן הנשיא (קובובי):נ
.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט רבינוביץ -
דן יחיד; תב"ע מה/351-0) שהכיר באוטם שריר הלב שפקד את המשיב ביום .7.9.1983

כתאונת עבודה.
.2העובדות אותן קבע בית-הדין האזורי הן:ב -
"1) התובע הוא חבר אגד ובתאריך האירוע שימש כנהג; 2) ביום 7.9.1983נהג התובע באוטובוס עם נוסעים מאשקלון לתל-אביב.
כאשר הגיע לקרבת גדרה, ניגש אל התובע נוסע שטען, כי צילצל בתחנה כדי לרדת, למרות זאת לא עצר התובע את האוטובוס להורידו.
התובע השיב לאותו נוסע, כי צילצל לאחר שעבר את התחנה, וכי אין לו איפה לעצור עכשיו. הנוסע התחיל לירוק על התובע, לצעוק עליו, לקללו ולאיים עליו. הויכוח בין הנהג לנוסע נמשך כ- 5דקות; 3) לאחר אותו אירוע, בסיום הנסיעה, חש התובע ברע, ובאותו יום אושפז בבית-החולים "איכילוב", שם אובחן אצלו אוטם שריר הלב (להלן האוטם); 4) בתצהיר שהגיש התובע לבית-הדין, ואשר היווה את עדותו הראשית, הצהיר התובע כי אותו נוסע אף תפס את ההגה והיה צריך להיאבק איתו על ההגה. עובדה זו לא נזכרה בנ/1, היא ההודעה שמסר התובע לחוקר המוסד. להיפך, בנ/ 1אמר התובע כי הנוסע, "לא נקט אמצעי אלים פיזי'.. גם העד משה גוז'נסקי, אשר תצהירו הוגש בתמיכה לרסת התובע, ציין כי שמע וראה כיצד נוסע מגדף ומקלל את התובע וגם ירק עליו, אך לא ציין שהנוסע תפס את ההגה; 5) מסקנתנו היא שיש ספק אם אכן תפס הנוסע את ההגה, ולכן עובדה זו לא נכללה במערכת העובדות שהוצגה למומחה; 6) יש לציין, כי התובע העיד כי הרגיש אי נוחות - "משיכה" ביד שמאל מספר ימים לפני האירוע, אם כי טען, שזה נובע מהתקרית. עוד יש לציין, שאבי התובע נפטר בגיל 46מהתקף לב".
.3המומחה הרפואי ד"ר עמיקם, שמינה בית-הדין, לחוות את דעתו בדבר השפעתם היחסית על בוא האוטם של האירוע בעבודה ושל מצבו הבריאותי של המשיב (לעניין סעיף 39

סיפא לחוק ביטוח לאומי
[נוסח משולב], התשכ"ח-1968, (להלן - החוק)), סיווג את המשיב כ"סיכון אישי" מפאת גורמי הסיכון המצויים בו (סכרת, עודף משקל, גורם תורשתי), וסבר שהאירועים בעבודה לא השפיעו כלל על בוא האוטם.
.4בבואו לחרוץ את הדין, סמך השופט המלומד על מבחן המאמץ המיוחד, ודעתו היתה כי קללות הנוסע, ובעיקר היריקות היוו אירוע חריג. גרסת התובע, כעולה מהודעתו לחוקר המוסד (נ/1) ומתצהירו לא הופרכה על-ידי המוסד, ונמצא לה סיוע בדברי העד גוז'ינסקי, שהעיד כי בעלותו לאוטובוס בתחנה בה ירד אותו נוסע, מצא את התובע יושב המום. וכן:ו לפי הטבלה עליה הסתמך המומחה הרפואי ("השפעת האירועים בעבודה לעומת השפעת גורמי-סיכון ומחלת-לב-כלילית קודמת על הופעת אוטם חריף בשריר הלב") מתקבל שהשפעת גורמי הסיכון האישי ( 3נקודות לשלילה) מתקזזת עם השפעת האירועים בעבודה ( 3נקודות לחיוב). הפועל היוצא - לעניין יישומו של סעיף 39סיפא לחוק - הוא שלא הוכח כי השפעת העבודה על בוא האוטם היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
.5בטענו לערעור השיג בא-כוח המוסד על כך שבית-הדין קמא, אף כי דיבר על
"פקפוקיו", על "תחושתו", שמר את עצמו במצב של ריחוק ואי מעורבות - "דוגמת שופט בעניני ספורט" - וציין שלא הובאה על-ידי המוסד עדות סותרת; כיצד יעלה בידי המוסד לעלות גרסה משלו על הקורות בד' אמותיו של האוטובוס ? הוסף לכך שהמשיב לא הזכיר במלה אחת את התקרית המסעירה באנמנזה המפורטת שמסר ב"גליון מהלך המחלה" שבנ/3, שם סיפר על עברו, על תחושה ביד שמאל מזה כמה ימים, אבל אף לא מילה אחת על האירוע בעבודה. ניתן לומר, טען הטוען, שאם קרה משהו באותו יום, היה זה עניין טריביאלי לגמרי. זאת ועוד:נ המומחה הרפואי שלל כל אפשרות של קשר סיבתי בין "האירוע" לבין האוטם.
.6בא-כוח המשיב טען כי מרשו לא ידע לדווח בבית-חולים מה שיכול היה להיות חשוב עבורו מבחינה משפטית. הוא סח לתומו וסיפר על הקורות אותו מבחינה בריאותית. אין גם לשכוח שאם היו לבית-הדין "פקפוקים" ו"תחושה", ואם לא קיבל את עניין תפישת ההגה כעניין מוכח, אף-על-פי-כן שוכנע בית-הדין שמדובר באירוע חריג בחריפותו ובחומרתו לגבי המשיב, ודי בכך כדי לזכותו בתביעתו.
עד כאן טענות הצדדים.
.7המידע הראשון שמסר המשיב, עם התקבלו בחדר המיון בבית-החולים איכילוב (לשם הגיע בשעה 10.30), היה כי "פנה לחדר המון בשל הרגשת לחץ בחזה הקדמי עם הקרנה ליד שמאל והזעה קרה לראשונה בחייו" (ההדגשה נוספה).
על מנת להעריך נכון את משמעות הדברים, יש להעמידם על רקע מצבו הבריאותי של המשיב וכן, ובעיקר, על רקע האירוע בעבודה.
אשר למצבו הבריאותי:ב מן הראוי לציין כי חרף גורמי הסיכון, שעליהם עמד ד"ר עמיקם (סעיף 3דלעיל), היה למשיב פרופיל רפואי של 97בצה"ל, והוא שירת ביחידה קרבית בעת מלחמה. עובדה נוספת היא שלפני התקף הלב עבד כ- 50שעות נוספות בחודש.
אשר לתקרית:ו לא בכדי ייחס בית-הדין קמא משקל לדברים שאמר המשיב לחוקר
המוסד (נ/1). מקריאת הדברים מתרשמים שתאור העובדות נעשה ללא כחל ושרק. אכן יש לקבל כי בתחילת יום עבודתו היתה הרגשתו "תקינה לחלוטין", וכי תקרית כגון זו שהיתה באותו יום לא ארעה לו אף פעם במשך 23שנות עבודתו. הנוסע צעק וירק עליו, קילל אותו ואיים להכותו. מיד עם רדת הנוסע מהאוטובוס החל המשיב לחוש ברע. באותה תחנה עלה העד גוז'ינסקי שראה את הנוסע עדיין מקלל ומגדף ואף ממשיך בכך לאחר שירד על הרציף - מסתמא גידופי פרידה - ואילו המשיב "ישב המום".
.8נראה לנו כי יש לקבל אח דעתו של בית-הדין קמא שמדובר באירוע חריג בחריפותו, וכי למשיב נגרמה התרגשות בלתי-רגילה. סמיכות הזמנים, עד כדי רציפות ממש בין התקרית לתחושה הרעה, מחזקת את הסברה בדבר קיום קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין בוא האוטם. לענין חוות דעתו של ד"ר עמיקם, מצא בית-הדין כי לפי הטבלה עליה סמך המומחה היה המצב מצב של תיקו (3-3) בין השפעת גורמי הסיכון לבין השפעת הגורמים הבריאותיים.
מכל האמור לעיל עולה כי המסקנה אליה הגיע בית-הדין קמא היתה נכונה ויש לאשרה.
.9הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסך-. 500ש"ח, בצרוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון