קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות ידועה בציבור לפנסיה בתור אלמנה: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט י. רבי - דן יחיד; תב"ע לט/3-6) אשר דחה את עתירת המערערת לצרף את תקופת היותה "ידועה בציבור" כאשתו של המנוח לתקופת היותה נשואה לו כדין, כדי להקנות לה זכות לפנסיה בתור "אלמנה". .2העובדות הצריכות לעניין הן: א) המנוח (להלן - המנוח) היה חבר בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן - הקרן), פרש מעבודתו בינואר 1974וקיבל פנסיה מהקרן; ב) המנוח והמערערת חיו ביחד מיולי 1976עד ליום מותו. הם נישאו ב-20.1.1978; ג) המנוח נפטר ב-14.8.1978; ד) עד ה- 20.1.1978היתה המערערת ידועה בציבור כאשתו של המנוח (18 חודש); מיום 20.1.1978ועד ליום מותו ( 8חודשים) היתה נשואה לו כדת וכדין - בסה"כ שנתיים וחודשיים. .3המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב פירושן של הוראות מסוימות ב"הלכות הגמלאות" (להלן - ההלכות) המהוות תקנות ביצוע להפעלת הקרן. ההוראות הצריכות לענייננו, הן - (א) הגדרת "שאירים" בסעיף 1: "שאירים" - אלמנה, אלמן, יתום, יתומה, הורה, בן-משפחה כמשמעותם בתקנה 83(ד) מתקנות ההתאגדות של הקרן וסעיף 75מהלכות הגמלאות; (ב) בתקנה 83(ד) הנ"ל הוגדרה "אלמנה" כך: "מי שהיתה אשתו של חבר בר-גמלה בעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בתורת אשתו ואשר גרה עמו סמוך למותו"; (ג) בסעיף 75להלכות הגדרה שונה במקצת: "מי שהיתה אשתו של חבר קרן בעת פטירתו או מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו בעת פטירתו ואשר גרה עמו"; (ד) סעיף 34להלכות: "נפטר פנסיונר - תשלם הקרן לשאיריו.... פנסיה לפי המכסות כדלקמן (א) (1) לאלמנה, במשך שלושת החודשים הראשונים את הפנסיה של הנפטר במלואה... אם נישאה לו האלמנה לאחר שפרש מן העבודה... שנתיים או יותר לפני פטירתו, תשלם לה הקרן פנסיה כאמור לעיל...". .4עיקר טענתה של המערערת בבית-הדין האזורי היה, כי סעיף 75(1) להלכות הרחיב את המושג "אלמנה" ככולל "ידועה בציבור" ואין לגרוע חלקה של אלמנה - לצורך סעיף 34(א) (1) - בשל כך שבחלק מהשנתיים שקדמו לפטירת הפנסיונר היתה ידועה בציבור כאשתו ובהמשך, רצוף לכך, היתה אשתו כדין וכדת. .5טענת הקרן היתה, שסעיף 75(1) מרחיב אמנם את המושג "אלמנה" אולם רק לגבי "אלמנה" של מי שנפטר בהיותו חבר הקרן, היינו בטרם היותו לפנסיונר, ואילו סעיף 34(א) (1) מתייחס ל"אלמנה" של פנסיונר, היינו - של מי שפרש לפנסיה לאחר שזכויותיו התגבשו והוא חדל לשלם דמי חבר. מנסחי ההלכות, טען הטוען, ראו שלא להרחיב את המונח "אלמנה" במקרהו של פנסיונר, כדי למנוע ניצול לרעה של חולשת פנסיונר החשוף לפיתויים מצד אנשים המנצלים קשר מקרי עמו כדי לזכות בפנסיה ולכן דרשו נישואין כחוק. לחלופין, אף אם יתקבל ש"אלמנה", גם ידועה בציבור במשמע, הרי שיש לפרש את המלה "או" שבסעיף 75(".... אשתו של חבר הקרן... או מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו....") כבאה "להבדיל ולא להקיש" (סעיף 3לפקודת הפרשנות). אמור איפוא: או שהיתה נשואה למנוח במשך שנתיים לפני פטירתו או שהיתה ידועה בציבור כאשתו של המנוח במשך שנתיים אלה, אך בשום פנים אל תצרף (בבחינת שעטנז, מסתמא) "קצת מזה וקצת מזה". .6בית-הדין דחה, כאמור, את התביעה בסברו, כי אין "להרכיב את סעיף 75 על סעיף 34, מכיוון שמדובר כאן בשתי 'מטריות' שונות וההגדרות לצורך כל סעיף הן אחרות ולא בכדי". .7בטיעונם לפנינו חזרו הפרקליטים המלומדים על טענותיהם בבית-הדין האזורי תוך הרחבת מה של היריעה. בא-כוח המערערת הוסיף וטען, שאין זה נכון ש"הרכיבו סעיף על סעיף", אלא פשיטא, שהגדרת "אלמנה" בסעיף 75חלה על כל האלמנות המופיעות בהלכות, והא ראיה שכך פותח הסעיף: " .75השאירים בהלכות גמלאות אלה, הם - (1) "אלמנה...." זאת ועוד: בסעיף 1להלכות מוגדר "פנסיונר" כך: "חבר המקבל פנסיה מן הקרן בהגיעו לגיל הפרישה....", משמע שגם פנסיונר הוא חבר בקרן, ואין להכניס טריז מלאכותי בין אלמנתו של "חבר" (סעיף 75) לבין אלמנתו של "פנסיונר" (סעיף 34(א) (1)). .8 פרקליטה המלומד של הקרן השיב על טענות חברו, כי הדיבור הפותח את סעיף 75("הלכות גמלאות אלה") הוא המייחד את תחולת ההגדרה ("אלמנה") להלכות "אלה" בלבד, קרי - להלכות של הפרק הספציפי (הפרק השביעי) בו נמצא סעיף 75, להבדיל מפרק חמישי, בו נמצא סעיף .34 אשר לתקנה 83(ד) לתקנות ההתאגדות - המוזכרות בהגדרת "שאירים" (ראה סעיף 3(ב) דלעיל - תקנה זו אינה עוד בתוקף מאז יוני 1979, כשהוחלפו התקנות הנ"ל בתקנות חדשות(נעיר במאמר מוסגר שהמנוח נפטר באוגוסט 1978). .Iiפסק-דין .1 הפלוגתה, כפי שנקבעה על-ידי רשם בית-הדין המלומד, בהסכמת הצדדים, היתה: "אם על-פי התקנות, ניתן לצרף את התקופה שהתובעת היתה חיה עם המנוח ללא נישואים לתקופה שהם חיו כנשואים, כדי להקנות לתובעת הזכות לפנסיה, בהתאם לתקנות". ואכן זוהי השאלה: "האם ניתן לצרף וכו'...". .2 כדי להשיב על שאלה זו נחוצה ראיה כוללת של ההלכות (התקנות); קריאה מקוטעת, זעיר פה זעיר שם, יכולה רק להכביד על הבנת ההלכות, כמסכת שלמה. שני הפרקליטים שטענו לפנינו - בכשרון רב - היו תמימי דעים בכך שמנסחי התקנות לא השכילו לשמור, לאורך חיבורן, על עקביות רבה, ואפשר לגלות לא מעט סתירות אמיתיות או מדומות, אי-בהירויות ואי-התאמות, שעה שהמגמה צריכה להיות שיש להתייחס למסמך כולו, כשלמות. .3 נפתח בסעיף 75האומר, ברישא: "השאירים בהלכות גמלאות האלה הם". ברי שאין לפצל את יישום ההגדרות שבסעיף, פרק פרק, ויש לראות את תחולתן כמשתרעת על ההלכות כולן. לדוגמה: בסעיף 75(ד) מוגדר "יתום" ככולל "ילד חורג, ילד מאומץ, נכד יתום עד גיל 20, וכו'....". וכי בנו החורג או המאומץ של "פנסיונר" לא יזכה לקצבת "יתום" מכוח סעיף 34(ב)? הוא הדין ב"הורה" כפי שהוגדר בסעיף 75("... לרבות חמות וחם, אם חורגת ואב חורג, וכו'.....) והוא הדין מסתמא, גם ב"אלמנה", זו שהוגדרה בסעיף 75ככוללת גם את מי "שהיתה ידועה בציבור כאשתו". בסעיף 34מחייב, איפוא, הקשר הדברים לפרש את הדיבור "נישאה לו" ("אם נישאה לו האלמנה אחר שפרש מן העבודה....") במשמעות הכוללת גם את המצב שהיתה לידועה בציבור כאשתו לאחר שפרש, וכו'....". פירוש זה מתחייב לא רק מכללי הפרשנות החלים על פירוש מסמך משפטי כשלמות אחידה ועקבית, אלא ובעיקר, כאשר המסמך שבאים לפרש מהווה גוף הוראות והלכות במסגרת תכנית של ביטחון סוציאלי. מסמך מעין זה בוודאי שיש לפרשו, במקרה של ספק ואולי אף של ספק ספיקא, לטובת המבוטח ושאיריו. .4האמור בסיפה לסעיף הקודם מקבל משנה תוקף כאשר נותנים את הדעת לסעיף 76להלכות, שזו לשונו - " .76בחישוב מכסה הפנסיה לשאירים, תנהג הקרן בהתאם להחלטות מוסדות ההסתדרות על שילוב הפנסיה עם הביטוח הלאומי". בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, הוגדרה "אשתו" של מבוטח ככוללת "ידועה בציבור" לכל דבר ועניין ללא קביעת תחילה וסוף, ובית-דין זה פסק, כי "ניתן לצרף תקופה מלפני הנישואין של בני הזוג, בה היתה האלמנה 'ידועה בציבור כאשתו' של המנוח, לשמונת החודשים של נישואין" (דב"ע לז/3- 0- לא פורסם). ההוראה שבסעיף 76הנ"ל, המורה לשלב פנסיה לפי ההלכות עם קצבה לפי חוק הביטוח הלאומי, יש בה טעם נוסף לפירוש שניתן לסעיף 34(א) (1), פירוש המביא לאחידות התפישה הסוציאלית בשתי מערכות מקבילות של ביטחון סוציאלי. בכך מצויה גם, כאילו בגררה, התשובה לטענה, שהמלה "או" באה להפריד ולא להקיש ומונעת את צירוף שתי התקופות (התקופה שלפני והתקופה שאחרי הנישואין) למקשה אחת. יש לזכור עוד, שכאשר מופיעה מלה "או" בחיקוק, מפרשים אותה כ"באה להבדיל" רק כאשר "אין כוונה אחרת משתמעת", ואילו בענייננו ניכר כי קיימת "כוונה אחרת". .5הערעור מתקבל ואנו מצהירים כי המערערת הינה אלמנתו של המנוח והיא זכאית לפנסיה על-פי תקנות הקרן (הלכות הגמלאות). המשיבה תשלם למערערת הוצאות משפט, ולל שכר טרחת עורך-דין בסך 500, 2ל"י.אלמנות / אלמניםפנסיהידועים בציבור