קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכות עיכבון בטרקטור: 1. העובדות וטענות הצדדים בפניי בקשה מתוקנת למתן פס"ד הצהרתי כי זכות המבקש הטוען לזכות עיכבון בטרקטור (מעמיס זחלי) קטרפילר דגם 973 מס' יצרן 66605111 מס' רישוי במע"צ 175993 (להלן: הטרקטור) קודמת לזכותו של בעל המשכון - בנק לאומי לישראל בע"מ. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לתיקון העתירה כאמור (פ/ 1) וכן שהטרקטור יימכר ע"י כונס הנכסים ומתוך המכירה יופקד סך של 42,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום 24/10/95 בחשבון משותף עד להכרעה בתובענה ובהתאם לתוצאות יועבר הכסף למבקש או לכונס הנכסים. לטענת המבקש יש לו זכות עיכבון בטרקטור הנ"ל מכוח חוק המיטלטלין תשל"א - 1971 וס' 19 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970 וכן לפי ס' 5 לחוק חוזה קבלנות תשל"ד - 1974. לטענת המבקש המשיבה מס' 2 חייבת לו כ- 42,000 ש"ח (קרן) ולהבטחת השבת הסכומים ערכו המבקש והמשיבה מס' 2 הסכם לפיו הועבר הטרקטור לחזקתו באורח זמני עד לפרעון החוב ועקב אי פרעון החוב עד היום קמה לו זכות עיכבון. אין מחלוקת שהטרקטור מושכן לטובת בל"ל ביום 6/4/94 ומשכון זה נרשם ביום 8/5/94. לטענת המשיב מס' 1 הטרקטור נלקח ביום 26/10/95 ממוסך החברה לטרקטורים וציוד בע"מ ונמצא מוחבא בין הלולים במושב זנוח ביום 4/6/98. לטענת המשיב מס' 1 למבקש אין זכות בטרקטור שכן הוא מחזיק בטרקטור מכוח מעשים שנעשו שלא כדין, שכן הוא גרם להוציא את הטרקטור מהמוסך בניגוד לרצונה של משיבה מס' 2. לטענת המשיב מס' 1 מדובר במשכון בהפקדה ולא בעיכבון, ומכל מקום במקרה זה גם אם היה מדובר בעיכבון גוברת זכות המשכון הרשום על זכות המבקש שפעל גם בחוסר תום לב מתוך הפרת חובת נאמנות, כשהמבקש לא הוכיח זכות עיכבון מכוח חוק חוזה קבלנות וזכות המוסך לא הומחתה לו ולחלופין יש להגביל את זכות העיכבון רק לגבי הסכומים ששולמו למוסך. (כ- 18,000 ש"ח). יש לציין שבתיק זה רב הנסתר על הגלוי. למעשה לא התקיים דיון בתובענה וכנגד עיניי עומדים תצהירי המבקש והמשיב מס' 1 בלא שנחקרו וכן הודעותיו של המבקש במשטרה. בנוסף קיים נספח ו' לסיכומי המשיב מס' 1 מיום 24/10/95 שהינו מסמך שנכתב כביכול ע"י מר קריזה מנהל המשיבה מס' 2. במסמך זה נאמר כך: "לכבוד דב שטרסמסטר ת"א בהמשך לפגישתנו בתאריך 20/10/95 הריני מאשר בפניך כי כנגד החוב אותו אני חייב לך ( חב' קריספים בע"מ) ע"ס 24,000 ש"ח הנך רשאי לקבל את הטרקטור קטרפילר דגם 973 אשר יועבר אליך ויהיה בחזקתך עד לתשלום מלא של חובי אליך בתוספת הפרשי הצמדה, כמו-כן הינך נדרש לשלם את החוב שלי למוסך באמצעות הנציג שלי סה"כ של 18,000 ש"ח. אני מתחייב להחזיר לך את התשלום הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה יחד עם החוב הקודם. נחתם ביום 24/10/95 במלון לרום ירושלים" (להלן: "המסמך"). המשיב מס' 1 טען שאיננו מייצג את המשיבה מס' 2 למרות שהוא שימש כב"כ של המשיבה מס' 2 והגיש תביעה בשמה נגד המוסך מונה ככ"נ והגיש את התלונה במשטרה. המשיב מס' 1 הצהיר גם לפרוטוקול ביום 28/10/98 בעמ' 3 שהוא ניסה לדבר עם מר קריזה לגבי המסמך. בהעדר נתונים רבים שלא נתגלו בפני ובהעדר דיון בהוכחות בפני אני יוצא מתוך הנחה עובדתית (כפי שגם עשה המשיב מס' 1 בסיכומים) שהמסמך הנו עובדה קיימת ולכן ההכרעה בתובענה זו הינה משפטית בלבד, בהנחה שהמסמך קיים ותקף (ראה גם נספח ב' לתובענה מכתבו של המשיב מס' 1 לכ"כ המבקש לגבי פניה למשיבה 2 לבירור עמדתו בענין זה). עצם העובדה שהמשיבה מס' 2 לא התייצבה לדיון, בחרה לא להגיב על טענות המבקש ועל המסמך ולא ייפתה בעניין זה רשמית את כוחו של המשיב מס' 1 לייצגה בתובענה זו מביאה לכך שאני יוצא מתוך נקודת הנחה שהמסמך תקף. לכן, השאלה שעלי להכריע בה, כפי שנוסחה גם בפ1/ האם במקרה זה הזכות שלה טוען המבקש הינה זכות עיכבון ובמידה וכן האם זכות זו גוברת על המשכון הרשום לטובת הבנק שאין מחלוקת שהוא קיים ונרשם ביום 8/5/94 עפ"י שטר המשכון מיום 6/4/94, דהיינו, המשכון הרשום קודם לזכות העיכבון הנטענת. לכן, שאלה זו תוכרע על ידי מבחינה משפטית, בהעדר שמיעת ראיות בתיק ובהתבסס על המסמכים הקיימים ובעיקר המסמך. 2. לאחר שקראתי את סיכומי הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, החלטתי לדחות את התובענה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. ראשית, אני קובע שלמבקש ישנה זכות עיכבון הסכמית ולא מכוח הדין, כשזכות זו קמה מיום 24/10/95 לאחר רישום המשכון לטובת הבנק ביום 8/5/94. המבקש טוען שזכות העיכבון הסטטוטורית קמה מכוח סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970, אך במקרה זה לא קיבל המבקש לידיו נכס שעליו להחזירו ולא הייתה כאן הפרה, כעולה מן המסמך עצמו. במקרה זה יש חוב קודם של 24,000.- ש"ח + תשלום למוסך של 18,000.- ש"ח כשהטרקטור נמסר לידי המבקש ע"י המשיבה מס' 2 לרשותו ולהחזקתו עד לתשלום מלא בלא הגבלה של זמן או תאריך, ולכן לא מדובר כאן בהפרה של חוזה וכן המבקש לא קיבל לידיו עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו. [לא הומצא גם כל מסמך לגבי הודעה על הפרה, דרישת החוב, דרישה להחזרת הטרקטור וכיוצ"ב]. אני קובע שאמנם מדובר בזכות עיכבון הסכמית על פי המסמך לעכב את הטרקטור עד להחזרת החוב, כערובה לחיובו אך לא מדובר בזכות על פי הדין. אני קובע שמדובר בזכות עיכבון הסכמית שהמבקש קיבל לחזקתו מהמשיבה מס' 2 את הטרקטור עפ"י המסמך להחזקתו עד לתשלום שהמשיבה מס' 2 תשלם לו את חובו, בלא שחוזה זה הופר מצד המשיבה מס' 2. ב. האם יש להבחין בין החוב הקודם לבין התשלום למוסך. אין ספק שלגבי החוב הקודם בסך 24,000.- ש"ח מדובר בזכות עיכבון הסכמית מכוח המסמך שלפיו נתנה המשיבה מס' 2 למבקש אישור להעביר אליו להחזקתו את הטרקטור עד לתשלום החוב. לגבי התשלום למוסך בסך 18,000.- ש"ח (בהנחה שהסכום אכן שולם ע"י המבקש למוסך), אני קובע שאמנם למוסך במקרה זה במידה ולא היה משולם למוסך בגין הטיפול בטרקטור, הייתה זכות עיכבון מכוח חוק חוזה קבלנות, אך מששילם המבקש את הסכום בגין הטיפול בטרקטור למוסך אין יותר למוסך זכות עיכבון ולמבקש לא קמה זכות עיכבון מכוח המוסך כשלוח שלו או כנמחה, שכן למוסך אין כבר זכות עיכבון. כל שיש למבקש זה זכות עיכבון חוזית-הסכמית בינו לבין המשיבה מס' 2 מכוח המסמך בגין הכספים שהמשיבה מס' 2 חבה לו, כולל התשלום למוסך, וזכות זו אינה סטטוטורית, שכן למבקש יש זכות כלפי המשיבה מס' 2 להחזיק בטרקטור כל זמן שזכותו לא נסוגה עקב זכויות של צד שלישי שגוברות עליו. ג. זכות עיכבון הסכמית נסוגה מפני זכות משכון של צד שלישי במקרה שהמשכון נרשם קודם לזכות ההסכמית (ראה נ. זלצמן בספרה "עיכבון" הוצאת רמות 1998 בעמ' 308-304 וכן ע.א. 790/85 רשות שדות התעופה בישראל נ' ד"ר גרוס ואח' פ"ד מ"ד (3) 185 (להלן: "פס"ד רשות שדות התעופה"), לגבי דיון בעדיפותה של זכות עיכבון סטטוטורית. ד. במקרה זה, במידה ולמבקש הייתה זכות סטטוטורית מכוח חוק חוזה קבלנות כמו בעל המוסך (דבר שאינו מתקיים במקרה דנן) אני סבור שזכותו במקרה כזה הייתה גוברת על זכות בעל המשכון לגבי הסכום ששילם למוסך בסך של 18,000.- ש"ח בלבד. בפס"ד רשות שדות התעופה נקבעה למעשה עדיפות לזכות העיכבון מכוח חוק חוזה קבלנות על זכות המשכון גם במקרה שהמשכון נרשם קודם לכן כשהשיקולים שהנחו את ביהמ"ש היו שיקולי המסחר התקין ושיפור הנכס ע"י הקבלן [ראה לעניין זה ברחבה בספרה של פרופ' נ. זלצמן "עיכבון", בע"מ, 324-304]. ה. במקרה זה אני סבור שבמידה והיה מדובר בחוב לבעל המוסך הייתה קיימת לבעל המוסך שטיפל בטרקטור זכות עיכבון הגוברת על המשכון הרשום מכוח פסק-דין רשות שדות התעופה ומבחני המסחר התקין ושיפור הנכס, אך המבקש אינו נהנה מזכות עיכבון זו של בעל המוסך למרות שהוא זה ששילם את הכסף למוסך, שכן הוא פעל מכוח ההסכם בינו למשיבה מס' 2. [יש לציין שבכל מקרה המקסימום שהמבקש היה זכאי לעיכבון במקרה שהיה בא בנעליו של בעל המוסך היה סך של 18,000.- ש"ח בלבד, שגם לכך הוא אינו זכאי לטעמי.] זאת ועוד, מאז התשלום למוסך ושחרור הטרקטור ועד מציאתו עברו כשלוש שנים, כשלא ברור מה קרה עם הטרקטור מאז והמבקש לא יכול במצב דברים זה לטעון לשיפור הטרקטור בטיפול שנעשה כשלוש שנים קודם לכן, ולכן למעשה הוא לא נכנס גם לחריג ולשיקולים של שיפור בנכס גם אם היתה לו זכות עיכבון סטטוטורית דבר שנשלל על ידי. ו. במקרה זה אני סבור שדין הבקשה להדחות גם מהטעם של התנהגות המבקש (כפי שעולה מן המסמכים בלבד ובלא ששמעתי את הראיות). אינני נכנס לשאלה האם המבקש לקח את הטרקטור שלא כדין כפי שטוען המשיב מס' 1, דבר שלא התברר עובדתית בפניי, אבל ברור שהוא החזיק בטרקטור כשלוש שנים בנסיבות שלא ברורות לגבי החזקתו או הסתרתו וכן לגבי השימוש שנעשה בטרקטור במהלך השנים. בפעם הראשונה שנחקר המבקש במשטרה ביום 9/4/97 לפני שנתפס הטרקטור (נספח ד' לסיכומי המשיב מס' 1) לא סיפר המבקש את כל הסיפור על המסמך ועל כך שהוא שילם לנציג של מר קריזה להוצאת הטרקטור מהמוסך וענה לשאלות לגבי הטרקטור שהמשיבה מס' 2 לא פנתה אליו לשחרור הטרקטור ושלא התבקש על ידי המשיבה מס' 2 או אף אדם לשחרר את הטרקטור, כשלא סיפק כל מידע לגבי הטרקטור ולא הזכיר את המסמך ואת התשלום ששילם למוסך באמצעות אחר כדי לשחרר את הטרקטור ושהטרקטור נמצא בהחזקתו. למעשה מדובר בהעלמת מידע והיתממות של המבקש שפעל בכך בחוסר תום לב (כעולה מהמסמכים בלבד) ולא סיפר במשטרה את כל הסיפור של הוצאת הטרקטור באמצעות אדם אחר ששילם לו וזאת בזמן שהטרקטור היה בשליטתו והחזקתו ונתפס ע"י כונס הנכסים יותר מאוחר בעוד המבקש העלים מידע זה מהמשטרה ולא סיפר על המסמך והכספים ששילם לשחרור הרכב. תמוה גם כיצד המבקש משלם 18,000.- ש"ח ומגדיל את חובו בסך 24,000.- ש"ח בכמעט 100% וכן לא ברורה מערכת יחסיו עם מר קריזה ומידת שיתוף הפעולה ביניהם לגבי העלמת הטרקטור למשך 3 שנים בלא שהמבקש עשה כל פעולה להחזרתו למימושו או לגביית חובו, וכן לא הציג כל התכתבות בינהם לגבי דרישת החוב, הפרת המסמך, החזרת הטרקטור, החזקתו במשך שנים וכו'. מדובר בטרקטור יקר ביותר וכן באפשרות להרוויח באמצעותו כספים רבים מהשכרתו ומשימוש בו ולא ברור האם נעשה בו שימוש במהלך השנים שהוחזק על ידי המבקש ובמידה וכן מי נהנה מהכספים הללו ובמידה ולא נעשה בו שימוש כטענת המבקש הדבר תמוה ביותר שהמשיבה 2 ויתרה על כך כמקור הכנסה כספי היכול להכניס כספים רבים ומעורר חשד לשיתוף פעולה בין המבקש למשיבה 2 לגבי העלמת הטרקטור והסתרתו, שכן ניתן היה בעבודה של כמה ימים או שבועות בטרקטור להחזיר למעשה את החוב למבקש. בהעדר שמיעת ראיות אינני מכריע בשאלות אלו ודי בהתנהגותו במשטרה של המבקש כעולה מהמסמכים שצורפו כדי להביא גם כן לדחיית בקשתו, שכן השימוש בזכות העיכבון חייב להיעשות בדרך מקובלת ובתום לב [ראה רע"א 5095/93 פ.א ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר שותפות לבניין ופיתוח, פ"מ מט(1) 730], דבר שלא נעשה לטעמי במקרה דנן, כעולה מן המסמכים שצורפו כהסכמה לבקשה, וכן די בכך לדחות הבקשה בבקשה לסעד הצהרתי שמקורה מן היושר {ראה ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן ואח' פ"ד לו (2) 309, 316). 3. התוצאה הינה שאני דוחה את התובענה וקובע שזכותו של המבקש נסוגה מפני זכותו של בעל המשכון הרשום וזכותו של כונס הנכסים - המשיב 1 לקבל לידיו את הפיקדון על פירותיו בהתאם למוסכם בפ1/. אני מחייב את המבקש לשלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)טרקטורזכות עיכבון