חוב על אספקת ויטמינים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין חוב על אספקת ויטמינים: התובעת, "מוצרי מעברות" תבעה ממכון תערובת "זנד טל", 805, 46ש"ח, יתרת חוב עבור אספקת תרכיזי ויטמנים המשמשים בתערובות לעופות. על כך נענתה בכתב ההגנה כי מוצרים אלה בהיותם פגומים, גרמו לה ל"זנד-טל", נזקים מרובים לאחר שעשתה בהם שימוש בתערובות שסיפקה ללקחותיה ומעל לכל טענה כי התובעת הבטיחה לפצותה ו"הוסכם כי אין היא חייבת בתשלום כלשהו לתובעת".... לכתב ההגנה צורף כתב תביעה שכנגד. בתביעה שכנגד נטען כי זנד-טל רכשה "תרכיזי הויטמנים לתערובות לאווזים ממעברות בלבד." תרכיזים אלה "נכנסו לעבודה" ולקראת סוף חודש דצמבר - 1990, "התלוננו אצל זנד-טל מספר מגדלי אווזים על תופעה של אי יכולת אפרוחים של האווזים לבקוע את קליפת הביצה ותמותה גדולה"... רק לאחר החלפת התרכיזים, נטען, כי נפסקו התופעות. המתלוננים בפני זנד טל, לא הגישו תביעה משפטית על נזקיהם ואת המגדל השני שאפרוחיו היו מעורבים בתופעה כלל לא העידו. מוסיפה זנד-טל וטוענת כי, מומחי מעברות בדקו ומצאו וגם, "הבטיחו כי יפצו את זנד-טל בשיעור הנזק שנגרם לה".... על תביעתה הנגדית של זנד-טל, הגישה מעברות כתב תשובה, שעקרו הכחשה, והוסיפה וטענה כי לא היא יצרן התרכיזים, אלא "אמבר", מכון תערובות וכנגד מכון זה הגישה הודעה לצד ג' יחד עם הודעה דומה כנגד "הסנה" חברה לביטוח בע"מ. בכתב הגנתה של אמבר, כצג ג', הוכחש כי היא שיצרה הויטמנים או מכרה אותם למעברות ובכלל, גם אם היא מקור תרכיזי הויטמנים הרי שאם נגרם נזק, הרי שנגרם, "כתוצאה מן הטיפול ו/או השימוש בויטמינים על ידי מעברות ו/או זנד-טל..." בפני ביהמ"ש הופיעו כמומחים לענין ע.ת. 5ד"ר ניצן, שבעברה עשרות שנות נסיון בתזונת בעלי חיים ואף כהנה במשך השנים 1993- 1987כמנהלת המכון לחקר בע"ח-וולקני, ואשר הגישה את חוות הדעת ת/.21 לעומתה מופיע ד"ר כפרי, העוסק בין היתר כיועץ בתחום הזנת עופות ובתפקידו זה שימש בזמנו בבנק העולמי, בחברות ובמדינות שונות ועתה עוסק בתחום זה כיועץ פרטי למכוני תערבות והגיש את נ/.5 לא שמעתי מאיש מהם שהיה ער לבעיה נשוא המשפט בעת התרחשותה ושבדק בפועל את הבקיעה או התמותה והאפרוחים בזמן אמת, למרות שד"ר כפרי נראה שקיבל הודעה בזמן ההתרחשות. ד"ר ניצן הכינה חוות דעתה בהסתמך על חוות הדעת של השמאי שעסק בענין וכן של ד"ר כפרי ומסמכים אחרים. ד"ר כפרי מצדו מאשר כי, "בזמן אמת לא ידעתי שיש תמותה. נודעה לי הרבה יותר מאוחר" (עמ' 29). ד"ר ניצן, בעדותה, הצביעה בין היתר על כך שהמסמך נ/ 4מצביע על בקיעה נמוכה בתאריך 4.11בעוד נ/ 3ביחס לאותו תאריך מצביע על שיעור בקיעה ראוי העומד על % 82- וכידוע על % 82איש לא מתלונן. שני המסמכים ביחס לשני המגדלים המתלוננים. לכן הוסיפה ואמרה, "ההסבר שלי שאם בשני המשקים קיבלו את אותם הויטמנים ואחוזי הבקיעה היו אצל האחד נמוכים ואצל השני גבוהים סימן שזה לא מהויטמנים.. ."(עמ' 27). וביהמ"ש מקבל ממנה תשובה על שאלתו: "אחת הסיבות השכיחות הם כאשר מתמשכת מאוד ההטלה, ישנה ירידה בפוריות ובבקיעה, סיבה זו אינה תאורטית, אלא, "זה נסיון שעשינו אפילו ובחווה אצלנו ומידיעתי האישית" (עמ' 27). מפי ד"ר כפרי ידוע, "תרכיז הויטמינים היה זהה אצל שניהם" (עמ' 29). וכאשר מקשה ביהמ"ש ושואל, הרי תשובת ד"ר כפרי: אין לי תשובה לשאלת ביהמ"ש איך יתכן שבתנאים דומים ובתרכיז ויטמנים דומה תהיה לאחד בקיעה גבוהה ולשני בקיעה נמוכה. השאלה קשה" (עמ' 29). השאלה אולי קשה, אבל עליה צריך היה ביהמ"ש לקבל תשובה, ולא מה שקיבל, "אין לי תשובה". מסתבר שהשאלות הקשות, שאלות מדעיות בנושא המשפט, התעוררו אצל ד"ר כפרי, ..." עלה בראשי בעת הדיונים האחרונים שהיו" (עמ' 30). אם בכך לא די, הרי שוב עונה על שאלת ביהמ"ש ד"ר כפרי, "אני לא יכול לתת תשובה למה ב- 4.11היתה בקיעה נמוכה מאוד, אם אני מציין בחוות דעתי בעמ' 3שהתרכיז החשוד נתקבל ב- 12.11.90(עמ' 30). הינו אותו "התרכיז החשוד", שהתקבל, כפי שכתב בעמ' 3לחוות דעתו מחב' "מעברות" ב- .12.11.90 ואם עדיין יש מי שחושב שאחרי כל השימוש בויטמנים שקיבל, ובאחוזיהם והשפעתם ואופן בדיקתם ומידת הסטיה המותרת, יודע הוא סיבת הכשל בבקיעה, הרי בחוות הדעת נ/5, מודיע ד"ר כפרי, מפורשות: "איזה הוא הויטמין מהויטמנים אשר הוזכרו קודם לכן גרם במחסורו לירידה באחוזי הבקיעה איננו יודעים". ולביהמ"ש הוסיף ד"ר כפרי ומשיב: "אני לא יודע מה היה מצב הלהקה מבחינת גיל הלהקה ביחס ל- 4.11ויש לזה השפעה גדולה ביחס למה שאני לא יודע על הבקיעה". היינו, "חסרות לי עובדות". "הירידה בבקיעה ב- 4.11לא קשורה לתרכיז של 12.11" (עמ' 30). אם בכך לא די, מתברר מפי ד"ר כפרי, בח"נ, כי, "איזה מהויטמנים גרם לבעיה אינני יודע". "איזה מקבוצת ה- bאני לא יודע". "את aבכלל לא הזכרתי" (עמ' 31). אם בכך לא מסתפק השואל, הרי, אני ד"ר כפרי, "הכל קבלתי מנתונים של אחרים סמכתי עליהם אני לא בדקתי"....(עמ' 31). והוסיף: "בדקנו לפי מיטב זכרוני" "אין לי נתונים" "אין לי את הממצאים". ואם אתה ממשיך ושואל בח"נ, הכיצד העיד ע.ת. 2, ברייר, שאת התערובת קיבל "ממחסן בכפר הס" (עמ' 21) ואני ד"ר כפרי אומר ש"קבל מכפר חיים תערובת", תשובתי, "אולי טעיתי" (עמ' 31) "הרישומים לא אצלי". ביחס לתופעות של מחסור בויטמנים, אמנם "עושים בדיקות מיוחדות, לא נעשה על ידי במקרה הזה". ד"ר כפרי שהופיע כע.ה. 1וכמומחה מטעמה של הנתבעת "זנד-טל", מאשר בח"נ כי, "אני לא זוכר אם בדקתי עם המערבלן אבל זה אלמנטרי" (עמ' 32). וכן, "אנחנו לא משאירים דגימות" "נדמה לי שהתערובת הזו נבדקה אבל אין לי תשובה על זה". למרות, "אני כמעט משוכנע בוודאות מוחלטת שהתערובות נשלחו לבדיקה אבל אין לי מסמך על זה" (עמ' 32). כבר אוזכרה לעיל עדותו של ע.ה. 2, ברייר, שאת התערובת קיבל ממחסן בכפר הס. ע.ת. 3, מר מנדה אלי מעיד: "שני המגדלים קנו את התערובות דרך כפר חיים". "רק לשני המגדלים האלה ספקנו" (עמ' 32). כל התמיהות חוזרות לכן מתחילתן. מה עוד שעדותו היא שעם קבלת תלונות המגדלים, הועברו אלה לד"ר כפרי וגם "הסתובבתי" במשקים של המגדלים. מעדותו ברור "שנוצר מצב שהשמאים צריכים להחליט", היינו שהביטוח ישלם ולמה לנו להתאמץ. למשמע הח"נ לעד מתברר שכל מה שהוסכם עם מעברות לא היה אלא "דחיה של התשלומים". ובח"נ, אם שוב אתה מפנה תשומת ליבי שברייר קיבל מכפר הס, כפי שהעיד, בכל זאת אני אומר "קיבל מכפר חיים". לעצם הענין הרי, "אין לי כאן תעודות משלוח ששלחנו תערובת זו" (עמ' 35). "אין לי", למרות שעדותו של ברייר נשמעה בישיבת ביהמ"ש ביום 4.4.94, כחצי שנה קודם עדותו של ע.ה.3, מנהל מפעלה של "זנד-טל" בכפר חיים. בכל אלה יש לתמוך באווירה של "הביטוח ישלם" שכנראה היתה ברקע הסכסוך. הכל כפי שהעיד מלכתחילה ע.ת. 2מר הידנה קובי, "הנחתי שהכל יפתר באמצעות הביטוח, לאחר קבלת תוצאות המעבדה הייתי משוכנע שהויטמנים הם לא הבעיה" (עמ' 13). לכן, מה לי ויטמינים, מה לי פרמיקס ומה לי אפרוחים ובקיעה, שחברת הביטוח תפצה ועד אז ידחה התשלום ש"זנד-טל" חייבת למעברות. שהרי את החוב צריך לשלם לנו למעברות ואת הנזק שישלם הביטוח ומה לנו, לנו מעברות, מכל הענין. התוצאה באווירה זו, היתה, "סוכם שהתשלום שלהם למוצרי מעברות ידחה". ופרט לכך, "לא התחייבתי על הנזק" (עמ' 9). שהרי אז, "לא היה דוח" של שמאי מטעם המכון שהגדיר מהו הנזק ומה הגורם" (עמ' 9). לכל זה הגענו מפני ש"זנד-טל" טענו שלקוחות לא שלמו להם" והנזק הוא גדול מאוד שנבוא לקראתם"... תשובת ע.ת. 2היתה, "שאם זה המצב אני מוכן לבקש מהנה"ח אצלנו לדחות את התשלום לזמן סביר עד שנדע מה הסיבה לנזק" (עמ' 9). מפני שסמכו כנראה על זה ש"הביטוח ישלם", שומעים שנים לאחר מעשה, בזמן עדותו של העד מנדה, ע.ה 3, מנהל מפעלה של "זנד-טל" ש: "זה יהיה לא אחראי דרך הדף נ/ 7לנסות להצביע מה היתה בדיוק התערובת שעבורה לא גבינוכסף בגלל הטענה שהיתה פגומה" (עמ' 35). ע.ה. 3, מנהל מכון התערובת של "זנד-טל", מוסיף בח"נ, כי, "אין בדיקה ליד המערבל עם סיום הערבול מה ערבלו או את האריזות הריקות" "אין שמירה של דגימות" "אנחנו לא שומרים". "אני לא עומד על זה שבדקו ממש את התערובת". בח"ח מתברר כי כל עדותו כפופה לכך שמה שנאמר ביחס לתשלום ולנזק, היה, "לגבי העקרון ולא לגה הסכום ביחס למה שהצהרתי"... (עמ' 36). ועוד, "היו צריכים לשבת שני השמאים שלנו ושל מעברות"... במצב דברים זה מודיעה עו"ד ראובני, "נשאר לי רק השמאי". אולם בישיבה הבאה, הודעתה היא, ובלי השמאי, "אלה עדי". כבר ידוע מההודעה לצד ג', שנשלחה ע"י "מעברות" כי לטענתה היתה מבוטחת ב"הסנה". האווירה של "הביטוח ישלם", תובן עוד יותר למשמע ע.ה. 4, מטעם "אמבר" ולפיו גם מכון זה היה מבוטח ב"הסנה". מטעם "אמבר" הוגשה חוות הדעת נ/ 8ע"י ע.ת. 4מר רימסקי. עדותו, על רקע חוות דעתו, נשמעת מעשית ויש הגיון בהסברו שעצם הבדיקה במכשיר הבודק את הויטמינים בתערובת, "היא רק חלק ממכלול הפרמטרים שמשפיעים על התוצאה ועל אחוז הסטיה המצוי" (עמ' 41). שהרי, למשל, "12- bבטונה תערובת יש מספר מילגרמים בתרכיז. אם תלקח דוגמא קטנה מאוד עלולים לא למצוא את החומר הנבדק".... (עמ' 41). סיכומם של כל אלה, העדויות, חוות הדעת, המסמכים והסיכומים, על הויטמינים השונים, שאין לו לביהמ"ש אלא לחזור על תשובתו של ד"ר כפרי, "אין לי תשובה..." השאלה קשה" (עמ' 29). ושוב, "אני לא יכול לתת תשובה"... (עמ' 30). לכן, בידיעה מלאה שע.ת. 2מעיד, "אכן בת/ 10התוית היה כתוב מינון אחד ובבדיקה כפי שאפשר להיווכח מת/ 7מצאנו במעבדה מינון אחר" (עמ' 10). הרי גם אחרי הסטיות שנזכרות בנ/8, עדיין "אין לי תשובה". אין לביהמ"ש תשובה לארועים הנטענים בכתב התביעה שכנגד ע"י "זנד-טל". לא לו ולא למומחים. התוצאה תהיה שיש לדחות את התביעה שכנגד וההודעות לצד ג'. חייבתי לכן הנתבעת, "זנד-טל", לשלם לתובעת "מעברות" את סכום התביעה 805, 46ש"ח בצרוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 12.1.92ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד כולל, בסך -. 000, 6ש"ח + מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק. "מעברות" תשלם ל"אמבר", הוצאות ושכ"ט עו"ד כולל, בסך -. 000, 3ש"ח + מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק. אספקהחוב