מה היקף חובת הגילוי בהליכי חדלות פירעון ? בכל הנוגע לשאלת "שמירת הקלפים סמוך לחזה", הרי שכפי שהובהר לא אחת בפסיקה (לעניין זה, ראה למשל פש"ר 1621/01 בש"א 3551/02 ע.ב.ר.ב בנין לפיתוח והשקעות בע"מ נ' סולל בונה), בעל תפקיד המקבל את ניהולה של חברה חדלת פרעון, נמצא לא אחת בנחיתות אינהרנטית, בכל הנוגע למידע אודות מערכות היחסים בין החברה טרם קריסתה לבין צדדי ג' עמם היא קשורה בחוזים. נוכח האמור לעיל, ונוכח האינטרסים הציבוריים הגלומים בהליכי חדלות הפרעון, מוטלת על המתקשרים החוזיים הנושאים ונותנים עימו חובה לפעול בתום-לב ובשקיפות סבירה, וזאת בעיקר בכל הנוגע בגילוי מוקדם על זכויות נגדיות נטענות. קרי; אין כל איסור על העלאת טענות בדבר קיזוז, עכבון וכיוצא באלו כמו גם עמידה עליהן, אולם על הצד האוחז בטענות אלו לגלותן מיד, ולא להמתין עד לאחר שבעל התפקיד יחתום עימו על חוזה ויסתמך עליו, או להסתתר מאחורי ביטוי גורף ועמום כגון "כל הזכויות שמורות". כך למשל, בעניין ע.ב.ר.ב לעיל, דובר בכונס מפעיל אשר הסכים להמשיך בעבודה בפרוייקט גדול בה הועסקה החברה הקורסת, ו"גילה" אך בדיעבד כי המזמין טוען לנזקים מנזקים שונים אשר ארעו טרם מינוי הכונס, קיזוז ועכבון אשר לשיטתו שוללים מהכונס את הזכות לקבלת תמורה כלשהי בעבור חודשים ארוכים של עבודה. אין כל צורך להכריע בשאלה האם התקיימו זכויות הקיזוז או העכבון לגופן, בכדי להבין על נקלה כי לו היה המזמין טורח לגלות את אוזנו של הכונס על טענות אלו מבעוד מועד, הרי וודאי שהאחרון לא היה משקיע משאבים וזמן בכדי לעבוד בפרוייקט אשר בעבורו אין הוא צפוי לקבל ולו אגורה שחוקה. חדלות פירעוןחובת הגילוי