חוקיות אסיפה כללית בחברה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוקיות אסיפה כללית בחברה:

.1הוגשו לפניי שתי תובענות בדרך של המרצת פתיחה, שאוחדו בהחלטתי מיום .24.4.90
עיקרה של התובענה בה"פ 119/90(להלן:נ תובענת החברים) מצטמצם, בעיקר, לנושא חוקיות האסיפה הכללית של החברה ארגון מובילי לוד (העולה) בע"מ (להלן:ב
החברה), שכונסה ביום 16.11.89ובה נתמנו מנהלים חדשים לחברה. בית המשפט מתבקש בתובענה זו להצהיר, כי המנהלים שמונו - הם אכן המנהלים של החברה מאותו מועד וכי כל פעולותיו של המנהל הקודם, המבקש 5 יעקב קרומהורן (להלן:ו

קרומהורן), מאותו מועד הינן בטלות.
בה"פ 449/90 (להלן:נ תובענת החברה) מתבקש בית המשפט להורות למשיבים, שלא לעסוק, לא במישרין ולא בעקיפין, בעבודת הובלה המתחרה בחברה. כמו-כן, נתבקש בית המשפט להורות על תיקון ספר החברים של החברה, באופן שיירשמו בו רק חברים העומדים בקריטריונים הקבועים בתקנה 4לתקנון החברה.
המבקשים בתובענת החברים, ייקראו להלן מכאן ואילך "המבקשים", ואילו המשיבים בתובענת החברים, שהם המבקשים בתובענת החברה, ייקראו להלן "המשיבים".


חוקיות האסיפה
.2החברה הוקמה בשנת 1963ועוסקת מאז ועד היום במתן שירותי הובלה
במשאיות. עד למועד כינוס האסיפה, אשר חוקיותה שנויה במחלוקת, שימשו ה"ה יעקב לוי (מבקש 3), יעקב קרומהורן (מבקש 5) וצבי בליצר (משיב 1), כמנהליה של החברה. באסיפה זו הוחלט להחליף את המנהלים בה"פ 119/90(תובענת החברים) נתבקש בית המשפט, כאמור, להכריז, כי ההנהלה החדשה מונתה כדין.
.3מקריאת חומר הראיות ומשמיעת העדויות, שוכנעתי, כי תמצית העובדות הרלוונטית להכרעה היא כדלקמן:ב
א. לקראת סוף חודש אוקטובר 1984נרשמה על לוח המודעות של החברה הודעה, וזו לשונה:ו
"אסיפת חברים בקשר ניהול המשרד בתאריך 26.10.89בשעה .17.00

בשם ההנהלה והחברים".
ב. באותה אסיפה דרשו מספר חברים בעלי מניות לקיים בחירות להנהלה.
לצורך כך, נקבע מועד נוסף ועל גבי לוח המודעות נמחק המועד הקודם ונרשם במקומו התאריך .26.11.89
ג. במועד כינוס האסיפה השנייה הופיעו (לשם מימוש זכות ההצבעה) גם חברים שלא נטלו חלק בפעילות החברה מזה זמן רב. יושב-ראש האסיפה הודיע, כי החברים הנ"ל אינם בעלי זכות הצבעה, אולם, המבקשים התנגדו להחלטתו ודרשו לקיים הצבעה בדבר בחירת מנהלים חדשים.
ד. בשל הוויכוח הסוער שפרץ, עזבו יושב הראש והמנהלים את המקום והנוכחים נתבקשו לרשום שלושה שמות של מועמדים לתפקיד מנהלי החברה, כדרוש לצורך קיום בחירות חשאיות.
מהפתקים שנאספו הסתבר, כי נבחרו כמנהלים בחברה ה"ה צבי בליצר, יוסף זיו ויעקב לוי.
.4פרקליט המשיבים מונה בסיכומיו חמישה פגמים, אשר בגינם יש לקבוע, לטענתו, שהאסיפה שכונסה היתה בלתי-חוקית וכי החלטותיה בטלות.

א. סדר היום לא פורסם
לטענת המשיבים, לא היה ידוע להם כלל שיועלה לדיון נושא בחירת המנהלים, שכן מניסוחה של המודעה, כפי שצוטטה לעיל, לא ליתן היה להסיק כי העניין אשר יידון הינו "הדחות מנהלים ומינוי אחרים במקומם".

אין בידי לקבל טענה זו.
ראשית, בכל הנוגע לנסח ההודעה הרי שמדובר בנוסח כללי ביותר, אשר על פיו הנושא שיידון באסיפה יהיה "בקשר לניהול המשרד". בסוג החברה בה עסקינן, ניהול המשרד הינו ניהול החברה, לרבות מינוי סדרן העבודה.

אין צורך בהודעה מפורטת, אשר תקבע עניינים ספציפיים שידונו באסיפה, אלא די בהודעה כללית בדבר הנושא שיעמוד לדיון, כל עוד כל חבר סביר יבין מניסוחו הכללי של נושא זה, מהם הנושאים העשויים להידון באסיפה. בנסיבות המקרה דנן, התרשמתי, שניתן היה להבין מנוסח ההודעה, על רקע ההתרחשויות השונות בחברה, עליהן אעמוד בהמשך, כי נושא החלפת ההנהלה יעמוד על הפרק.
זאת ועוד, תקנה 21(ב) לתקנות החברה קובעת כדלקמן:נ
"המנהלים יעמדו לבחירה מחדש בכל אסיפה כללית רגילה של החברה..." מנוסח התקנה עולה, כפי שטוען בצדק פרקליט המבקשים, כי עצם כינוס אסיפה כללית, כמוהו כהעלאת נושא בחירת מנהלים על סדר היום.
לחלופין, אף אם תאמר, כי לא ניתן ללמוד מנוסח ההודעה כי נושא החלפת המנהלים יידון באסיפה, הרי שהשתלשלות העניינים במקרה דנן, וזימון אסיפה נוספת, מרפאים את הפגם של פרסום הודעה בלתי-ברורה.
משמיעת העדויות הגעתי למסקנה, כי אין לקבל גירסת המשיבים, לפיה מועד האסיפה נדחה בשל "דרישתה החוזרת של ההנהלה לקיום הוראות התקנון בעניין איסור תחרות", אלא נהפוך הוא:ב נושא כשירותם של חברים להצביע הועלה על ידי המשיבים, משום שברור היה, כי נושא בחירת המנהלים עומד לדיון.
מכל האמור לעיל, עולה, כי באסיפה הכללית הראשונה הוחלט שבחירת המנהלים תיעשה באסיפה הנדחית, ולכן התייצבו באסיפה הכללית השנייה בעלי מניות שלא התייצבו באסיפה הראשונה.

ב. האסיפה הכללית לא זומנה כדין
פגם נוסף, עליו מצביע פרקליט המשיבים, אשר לדעתו יש בו כדי לפגוע בחוקיות התכנסות האסיפה הכללית, הוא שההודעה לא פורסמה בשם ההנהלה.
טענה זו נסתרה מכל וכל בעדותו של מר רוטשטיין (בעמ' 44לפרוטוקול, שורות 13-22):ו
"ש:נ מי פירסם את המודעה על האסיפה הכללית הראשונה? ת:ב זה כתב היד שלי.

ש:ו את ההודעה על האסיפה אתה פירסמת?

ת:נ הראשונה כן.

ש:ב זה כתב היד שלך?
ת:ו אני חושב שכן (תוך עיון ב-נ/ 5- א' ג').
ש:נ מי ביקש ממך לפרסם את זה? סתם יום אחד בהיר החלטת לפרסם? מי ביקש ממך לפרסם את זה? ת:ב הנהלה ביקשה. (ההדגשה שלי'- א' ג').

הדברים מדברים בעד עצמם, ולכן יש לדחות טענה זו.

ג. האסיפה פוזרה בטרם החלה
פרקליט המשיבים טוען, כי יו"ר ההנהלה, מר יעקב קרומהורן, וההנהלה, התנגו לקיים את האסיפה, מאחר שסברו עקב השתתפותם של אנשים. שלדעתם, לא היו זכאים להצביע ובנסיבות אלו הכריזו על פיזור האסיפה. פעולה זו, לטענת הפרקליט, היא פעולה, אשר בסמכותו של יו"ר ההנהלה.
אמנם נכון הוא, כי בנסיבות מסוימות מוקנית ליו"ר ההנהלה הסמכות לפזר את האסיפה. על כך עמד הנשיא שמגר בע"א 198/87[1], בעמ' 394-395, כדלקמן:ו
"הכלל בדיני חברות הוא, כי את סמכות יושב הראש לדחות (adjourn) או לפזר (dissolve) אסיפה כללית, יש לקבוע במפורש בתקנות החכרה, שאם לא כן אין בידו סמכות כזו, אלא בהסכמת הנוכחים על דרך של קבלת החלטה רגילה על-ידי האסיפה. אף-על-פי-כן, גם בהיעדר סמכות מפורשת, מוסמך יושב-ראש להפסיק אסיפה לפרק זמן קצר, מקום שהוא נתקל בהפרות סדר, אף אם אינן עולות כדי מעשי אלימות" .( 711( 1985,.th ed 5,london) r.r. penningon. Company law) בענייננו, כל שקבעה תקנה 16הוא, כי יושב הראש רשאי לדחות את האסיפה -
בהסכמתה בלבד. אין כל הוראה בדבר סמכות יושב הראש לפזר את האסיפה. מכאן, נשאלת השאלה, אם ההפרעות בניהול האסיפה השנייה היו כה חמורות, עד אשר היקנו ליו"ר ההנהלה את הסמכות לפזר את האסיפה? מקריאת התצהירים ומשמיעת העדויות נחה דעתי, כי גירסת המבקשים, בדבר השתלשלות האירועים באסיפה, אמינה יותר, וזאת בשל מספר סיבות.
ראשית, העובדה שיו"ר ההנהלה, קרומהורן, נמנע מלהצהיר אף על פי שעתירות ב', ג' ו-ד' בה"פ 119/90(תובענת החברים) מיוחסות למעמדו ולפעולותיו בחברה.
על כך עמד י' זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (מהדורה שישית, בעריכת ד"ר ש' לוין), בעמ' 675:
"...אך כאשר שוכנע בית המשפט, כי המבקש נמנע מלהצהיר, כדי להתחמק מחקירת שתי וערב, לא יסתפק בתצהירו של אדם אחר".
שנית, אף אם אסתפק בתצהיר של רוטשטיין, הרי שכל מה שנאמר שם ביחס למאורעות האסיפה הוא:
"...בתגובה להערת המנהלים החל ויכוח והישיבה פוזרה" (סעיף 6ב לתצהיר התשובה מטעמו).
בעדותו, כעמודים 46- 47לפרוטוקול, אומר רוטשטיין, כי הוא הראשון ש"ברח" מהאסיפה, וכי אין הוא יודע מה קרה בהמשך.

לעומת עדותו זו, אמינים עליי יותר עדותם ותצהירם של המבקשים, אשר העידו, כי האסיפה התקיימה בהרכב מלא, למעט מספר בעלי מניות שהעדיפו לצאת, וכי הבחירות התנהלו בנוהל הרגיל והמקובל. לעניין זה קובעת ההלכה האנגלית, כי יו"ר האסיפה אינו רשאי לנעול אותה או לפזרה, כאשר הדבר עומד בניגוד לרצון הרוב. ואם הוא מסרב לפעול אחרת, ניתן לבחור יו"ר אחר תחתיו.
לעניין זה ראה ההלכה . Vol( 1984,.th ed4) halsburyws laws of england Viiבעמ' 335, סעיף 569: ,except where empowered by the regulation of the company" The chairman adjourn the meeting, nor dissolve it while any of And if;he refuses to act, the meeting may elect another chairman... The business for which it was called remains untransacted . However, he cannot adjourn or dissolve the meeting against the"wish of the majority וראה גם ספרו של פלמן, דיני חברות בישראל - להלכה ולמעשה בעמ' 560וכן ספרו של השופט ד' לוין, המינהל והניהול בחברה ובאגודה השיתופית בעמ' .158
מהאמור לעיל עולה, כי אין בפרישת מי מהחברים מהאסיפה כדי לפגום בחוקיותה של האסיפה הכללית ובחוקיות החלטתה למנות את יוסף זיו תחת קרומהורן כמנהל החברה, ביחד עם אלה שכיהנו גם קודם כמנהלים.

ד. בהצבעה לא נכח מניין חוקי
משקבעתי, כי היה ברור לכל כי נושא בחירת המנהלים כלול בסדר היום, וכי באסיפה הכללית הראשונה הוחלט, כי בחירת המנהלים תיעשה באסיפה הנדחית וכי ההחלטה של הנותרים באסיפה בהיעדר היו"ר היתה חוקית - הרי שהמניין, בו הוחלט על מינוי המנהל החדש, היה חוקי, ואין צורך במניין של %66, כדרוש לפי תקנה 14

לתקנות, לצורך ניהול משא ומתן באסיפה הכללית.

ה. בהצבעה השתתפו גם מי שאינם בעלי זכות הצבעה
פרקליט המשיבים טוען, כי באסיפה השתתפו אנשים אשר אינם זכאים כלל להצביע, משום שאינם מחזיקים במניות החברה, או שאינם כשירים למעמד חברים בחברה.
לעניין זה הוא מסתמך על תקנה 4לתקנות החברה, הקובעת כי:
"במניות חבר החברה יוכלו להחזיק אנשים הממלאים התנאים כדלקמן כולם או מקצתם: א. בעלי מכוניות משא או עובדים בשירות האדמינסטרטיבי של החברה.
ב. כל חבר בארגון מובילי לוד 'העולה' עד לתאריך רישום החברה, כל עוד הוא מחזיק במשאית רשומה על שמו, על שם בנו, או אשתו.

ג. מקבלים ברציפות עבודות ההובלה עבור מכוניתם בחברה".

פרקליט המשיבים פירט בסיכומיו את הנימוקים לאי-כשירותם של המשיבים מלהיות חברים בחברה.
לא מצאתי לנכון להתייחס לשאלה זו לפרטיה, כלומר, אם ממלאים המשיבים את התנאים הקבועים בתקנה 4הנ"ל, שכן אף אם נקבל את גירסתם כי אין החברים ממלאים אחר התנאים הנדרשים, הרי שאין חברותם נשללת אוטומטית, ובוודאי לא רטרואקטיבית, אלא העניין נתון לשיקול דעתה של ההנהלה.

מסקנתי זו נסמכת על חקנה 5לתקנון החברה הקובעת:
"אם בעל מניות יחדל מלמלא אחר התנאים הנזכרים בסעיף 4מתקנות החברה תוכל ההנהלה לדרוש ממנו להעביר המניות לפי הוראות הנהלת החברה..." (ההדגשה שלי - א' ג').
עינינו רואות, כי יש צורך בהחלטה מפורשת של ההנהלה להפסקת חברותו של חבר שחדל מלמלא אחר התנאים הנדרשים בתקנה .4
מסקנתי זו מתחזקת לנוכח התנהגותם של חברי ההנהלה דאז, יעקב לוי ויעקב קרומהורן, אשר במועדים שלאחר קיום האסיפה ניסו לנקוט הליך של ביטול חברותם של מספר בעלי מניות בחברה, בשל אי-מילוי תנאי התקנה, על-ידי כתיבת מכתבים שנוסח כדלקמן:
"לידיעתך, החל משעת קבלת הודעה זו... שוב אין לך כל זכות במניות החברה, לרבות הזכות להשתתף באסיפות הכלליות, ושמך נמחק מפנקס החברים של החברה..." (ראה דוגמאות בנספחי הסיכומים).
מכל האמור לעיל, עולה, כי מאז שנוסדה החברה חלו שינויים רבים בבעלות על מניות החברה: חלק מהמייסדים הלך לעולמו, חלק העביר את מניותיו לאחרים וכיוצ"ב, ולכן נוצר מצב, בו מספר בעלי מניות אינו עונה, לכאורה, על הקריטריונים הקבועים בתקנה 4הנ"ל ופנקס החברים אינו מעודכן. עם זאת, אין בכך כדי לשלול מהם אוטומטית את חברותם ולפסול רטרואקטיבית החלטה שניתנה באסיפה. בה הם נתנו קולם, אף אם הם מהווים את הרוב באסיפה.
מסקנתי זו מייתרת את הצורך לדון בטענתו של פרקליט המשיבים, באשר להבחנה בין בעל מניות לבין חבר בחברה.
.5לאור כל האמור לעיל, יש להיעתר לתובענת החברים, בעניין החוקיות והכשרות של ההליכים באסיפה הכללית של החברה, נושא הדיון, לרבות מינוי המנהלים באסיפה זו.

איסור תחרות
.6בעתירתם של המשיבים כה"פ 449/90(תובענת החברה), טוענים הם, כי
חלק מהמבקשים מפרים את ההוראה בתקנון, שעיקרה איסור תחרות כנגד החברה.
הבסיס לעתירתם נעוץ בתיקון תקנון החברה, משנת 1974, הקובע כדלקמן:
"חבר ו/או בעל מניות ו/או עובד בחברה לא יהא רשאי לעסוק ולהיות קשור במישרין או בעקיפין, בכל עסק או גוף המתחרים ו/או עלולים להתחרות בעסקי ההובלה של החברה שלא באמצעות החברה או באישורה...".
אמנם, התיקון הוסף בשנת 1974ולכן נשאלת השאלה מדוע לא פעלו המשיבים עד עתה למנוע את הפעילות המתחרה של חלק מהמבקשים, אם אכן קיימת כזו, והשיהוי, במקרה דנן, אומר "דרשני".
יחד עם זאת, לגבי העתיד, נראה לי, שאין לראות את ההוראה בתקנון בנדון כהוראה חסרת תוקף ויש לפעול על-פיה.
לפיכך, נראה לי, כי לא ניתן לאסור על חברים להתעלם מהוראת התקנון בנדון, ואני מורה להם שיימנעו מהתחרות בעיסקי החברה ברדיוס המצויין בעתירה ובתקנון, וכך אני מחליט.
הוראה זו תיכנס לתוקפה ביום 1.9.92, כדי לאפשר לחברה באמצעות מוסדותיה המוסמכים לשקול פעם נוספת, אם הוראה ותיקה זו עדיין רצויה לעיסקי החברה, שהשתנו והתפתחו באופן ניכר מאז התקנתה של אותה תקנה.

פנקס החברים
.7לטענתם, עותרים המשיבים לעדכן את פנקס החברים, כנדרש על פי סעיף 61
לפקודת החברות [נוסח חדש], שכן מאז רישום החברה נעשו שינויים רבים בזהות מחזיקי המניות של החברה, אשר לא באו לידי ביטוי ברישום מעודכן בפנקס החברים, או ברישום אצל רשם החברות.
מקובלת עליי טענת פרקליט המשיבים, כי עדכון פנקס החברים הכרחי כדי לאפשר ניהול תקין של החברה ובדיקת יחסי הכוחות בה, ואמנם, בסמכות בית המשפט להורות על תיקון הפנקס מכוח סעיף 70לפקודת החברות [נוסח חדש].

יחד עם זאת, יש לזכור :
א. פנקס החברים מהווה ראיה לכאורה בלבד על הפרטים הכלולים בו (ראה ע"א 497/84[2], בעמ' 681).
ב. החברה היא זו הקובעת את כשירות חבריה והיא זו השולטת בספריה, ועליה לתקן את ספריה בהתאם למצב העדכני השורר בחברה.
.8לא הובאה לפניי, תשתית ראייתית מספקת כדי להחליט, באופן פרטני, לגבי כשרותו של כל אחד מחברי החברה, ולא נראה לי, כי בית המשפט הוא שצריך לנהל
את ענייניה של כל חברה וחברה מבין עשרות אלפי החברות הרשומות בספרי רשם החברות.
לפיכך, הנני ממנה בזה כונס נכסים מטעם בית המשפט, אשר יהיה מוסמך לבדוק את ספרי החברה ומסמכיה, ויוכל לכנס את מוסדות החברה כראות עיניו, לצורך קביעת החברים ועדכון הפנקס.
מינויו של הכונס ייכנס לתוקפו ביום 1.9.92, אלא אם כן יצליחו הצדדים הניצים להגיע להסדר ביניהם לגבי רשימת החברים המעודכנת. אישיות הכונס תיקבע על-ידי רק לאחר המועד הנ"ל, אם הצדדים, או מי מהם יודיע לי, כי לא הגיעו לכלל הסכמה בנוגע לרשימה האמורה.
סיכומו של דבר: התובענה בעניין חוקיות האסיפה, מתקבלת, לרבות כשירות המנהלים.
התובענה שכנגד בעניין איסור תחרות בעיסקי החברה ועדכון פנקס החברים,

מתקבלת, בכפוף לתנאים ולהגבלות שפורטו לעיל.


בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר עותק פסק-דיני זה לפרקליטי הצדדים, עורכי הדין שטילמן ושנלר ותודיעם טלפונית על משלוח פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון