סעיף 6 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 קובע: "א. לאחר מות היורש, וכל עוד לא חולק העזבון רשאי היורש בהודעה בכתב לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו. ב. מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה....". סעיף 6 לחוק הירושה אינו דן בשאלה אם יכול מסתלק כזה לחזור בו מהסתלקותו אם לאו, ואם כן - באיזה שלב, ובאלו נסיבות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חזרה מהסתלקות מירושה: ביום 23.2.86נפטרה המנוחה זלדה סקלצקי בהיותה נשואה ליוסף סקלצקי, (להלן - סקלצקי), ואם לסימה איציקס (להלן - איציקס), מבעל קודם שנפטר בשואה בשנת .1941 המנוחה נישאה לסקצלקי ביום 9.6.81, ולא היו להם ילדים משותפים. ביום 16.5.95הוגשה ע"י איציקס בקשה לצו ירושה מכוח היותה בתה היחידה של המנוחה. לבקשה צורף תצהיר מטעם סקלצקי לפיו הוא מסתלק מחלקו בעזבון בירושת המנוחה לטובת איציקס - בשלמות. תצהיר זה נחתם בפני עו"ד ביום 22.3.95, (להלן - תצהיר ההסתלקות). למנוחה היו חשבונות בבנק ולגביהם היא כתבה צוואה ביום 18.2.86לפיה היאמשאירה את כספיה בחשבונות הבנק לבתה איציקס. בנוסף לכך היתה המנוחה בעלת זכות חכירה לדורות בשליש מדירה של 81.16מ"ר בגוש 30413, חלקה 11/78, (להלן - הדירה), בבית משותף, בה החוכרים הם הבת סימה איציקס בשעור של שליש ועוד 12/1מכוח העברה בירושה, וכן מרים איציקס ואריה איציקס - כל אחד בשיעור של שמינית. על חלקו בדירה האמורה מכוח היותו יורש של המנוחה - ויתר סקלצקי בתצהיר ההסתלקות שלו, וע"ס זאת הגישה איציקס ביום 16.5.95בקשה להכריז עליה כעל היורשת היחידה של המנוחה. ביום 7.6.95הגיש סקלצקי לביהמ"ש התנגדות לבקשה לצו הירושה המבוקש ע"י איציקס, בנימוקים הבאים: א. סקלצקי הינו בן 85שנה, חולה סיעודי וחסר אמצעים. ב. ימים ספורים לאחר חתימתו על תצהיר ההסתלקות - חל שינוי קיצוני במצבו, הוא אושפז עקב ארוע מוחי, מצבו הרפואי מורכב ומסובך, הוא הפך למקרה סיעודי מלא וזקוק לטיפול והשגחה של 24שעות ביממה. הוא ניזון מצינורית המחוברת לבטנו, משותק במחצית גופו, ומצבו הכלכלי גרוע ביותר. (לתצהיר צורף סיכום מחלה מביה"ח שערי צדק ושאלון סיעודי). ג. ההסתלקות מן העזבון היתה ללא תמורה. מסיכום המחלה שצורף לבקשתו נראה כי סקלצקי אושפז בביה"ח ביום 6.4.95, דהיינו - 15יום לאחר חתימתו על תצהיר ההסתלקות. כ"כ נראה מסיכום המחלה כי סקלצקי שוחרר מביה"ח ביום .29.5.95 בקשת ההתנגדות לצו הירושה הוגשה, איפוא, 9ימים לאחר שחרורו מביה"ח. נוכח האמור לא ניתן לומר כי סקלצקי השתהה בהגשת התנגדותו. ההתנגדות הוגשה לפני שניתן צו הירושה. השאלה שלפנינו היא אם זכאי סקלצקי לחזור בו מהסתלקותו מחלקו משישית הדירה מכוח היותו יורש חוקי של המנוחה. ס' 6לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965(להלן - חוק הירושה), קובע: "א. לאחר מות היורש, וכל עוד לא חולק העזבון רשאי היורש בהודעה בכתב לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו. ב. מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה....". סעיף 6לחוק הירושה אינו דן בשאלה אם יכול מסתלק כזה לחזור בו מהסתלקותו אם לאו, ואם כן - באיזה שלב, ובאלו נסיבות. ב"כ איציקס טוען כי משהסתלק סקלצקי מזכותו כיורש - שוב אינו יכול לחזור בו מהסתלקותו, שכן עם הגשת תצהיר ההסתלקות - הפסיק להיות יורש. לעומתו טוען ב"כ סקלצקי כי מאחר שבחוק הירושה אין כל הוראה בנושא זה, בין לחיוב ובין לשלילה, ומאחר שההסתלקות היתה ללא תמורה - היא בבחינת מתנה, ויכול סקלצקי לחזור בו אם החזרה היתה מוצדקת, וכל עוד לא ניתן צו ירושה. האפוטרופוס הכללי צורף כמשיב לבקשת ההתנגדות. התיק שלפנינו דן בנושא עקרוני וחסר תקדים מבחינה משפטית. ב"כ סקלצקי ואיציקס ניתחו את המצב המשפטי, תוך הבלטת הנקודות התומכות כל אחד בדעתו הוא. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ניתח את המצב המשפטי מנקודת ראות הציבור, מבלי להתחשב בטובת צד זה או צד אחר והעלה ארבע אפשרויות לפירוש ס' 6לחוק הירושה: א. אין לחזור מהסתלקות. ב. ניתן לחזור מהסתלקות כל עוד לא ניתן צו ירושה. ג. ניתן לחזור מהסתלקות גם לאחר שניתן צו ירושה ובלבד שטרם חולק העזבון. ד. ניתן לחזור מהסתלקות גם לאחר שחולק העזבון ובלבד שמקבל העזבון טרם שינה מצבו לרעה. לענין הטענה כי אין לחזור מהסתלקות ב"כ איציקס טען בסיכומיו בע"פ כי אין מדובר בלקונה, אלא בהסדר שהמסתלק מהירושה - מסתלק, ואין לתת לכך פירוש שלא מצוי בחוק. מרגע שהיורש מסתלק מחלקו בירושה - שוב אינו יכול לחזור בו, שכן אם המחוקק היה חושב אחרת - היה מציין אפשרות של הסתלקות, משום שלמחוקק היה ידוע כי מתקיים הליך הנמשך מרגע ההסתלקות ועד קבלת אישור ביהמ"ש. ב"כ סקלצקי טען כי מאחר שבחוק הירושה אין הסדר חיובי או שלילי לענין ההסתלקות מהירושה, יש לראות בהסתלקות ללא תמורה - משום מתנה, ולבחון מה קובע חוק המתנה, תשכ"ח - 1968בנושא של חזרה ממתנה. מאחר שבמקרה שלפנינו מדובר במקרקעין - יש, לדעתו, לראות בהסתלקות עיסקה במקרקעין שטרם נגמרה ברישום, דהיינו - התחייבות לעשות עיסקה. מאחר שמדובר בהתחייבות - יש לחזור לס' 5(ג') לחוק המתנה הקובע: "מלבד האמור בס"ק(ב) רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת.... בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן". ב"כ סקלצקי טוען כי חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של סקלצקי, ומאחר שההסתלקות מהירושה היתה ללא תמורה - זכאי סקלצקי לחזור בו ממנה. ב"כ היוהמ"ש לממשלה היפנה בנושא זה להצעת חוק הירושה משנת 1952, שם נאמר: "בהצתענו אין גם הוראה השוללת את האפשרות לחזור מן הויתור... ואין מקום להניח שאדם יוכל לחזור בו מהודעה בכתב שמסר לידי בית המשפט ושאינה יכולה להיות תלויה בתנאי, לפיכך לא ראינו צורך בהוראה מיוחדת לשלילת זכות החזרה. תוצאות הויתור: מי שמוותר על חלקו בעזבון, כאילו לא היה יורש מלכתחילה..." (עמ' 46להצעת חוק הירושה שהוגשה לועדת הכנסת). מנסח הצעת החוק סבר שאין מקום להניח כי אדם שהסתלק מחלקו בירושה - יוכל לחזור בו מהודעת ההסתלקות, ולפיכך לא ראה צורך בהוראה מיוחדת לשלילת זכות החזרה. דא עקא, מנסח הצעת החוק - אינו המחוקק עצמו. בכך שהמנסח לא כלל בהצעתו במפורש הצעה שיורש שמסתלק מהירושה יוכל או לא יוכל לחזור בו מהסתלקותו - לא נתן לכנסת הזדמנות הולמת לדון באפשרות זו לחיוב או לשלילה. כב' השופט חיים כהן (כתוארו אז), דן בע"א 639/69 מרים שלכטר נ. נפתלי חרש (פד"י כ"ב(2), עמ' 138) בנושא של הטלת עיקול על חלקו של יורש בעזבון, כחודש לאחר שאותו יורש הסתלק מחלקו בעזבון. הערעור נסב על השאלה אם העיקול תופס על אף ההסתלקות שקדמה לו. ביהמ"ש המחוזי סבר באותו מקרה כי נוכח המלים "כל עוד לא חולק העזבון" המופיעות הן בס' 6והן בס' 7לחוק הירושה, הרי אם כי רואים את היורש המסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה, אין רואים אותו כך אלא בשעת חלוקת העזבון, ואילו עד לחלוקת העזבון - אין הסתלקותו מועילה למנוע הטלת עיקול. ביהמ"ש העליון קבע בערעור כי פירוש זה יש בו מן הרצוי למנוע את השימוש לרעה בזכות ההסתלקות לשם השתמטות מתשלום חובות, אך אין הוא עולה בקנה אחד עם לשון החוק. "הוראה מפורשת של המחוקק היא כי כל עוד לא הוטל עיקול, זכאי יורש להסתלק מחלקו בעזבון; רק משהוטל עיקול, זכות זו נשללת ממנו. שעה שהיורש דנן נסתלק מחלקו בעזבון, על ידי שהגיש לבית המשפט תצהיר כדין, לא היה עוד כל עיקול מוטל על חלקו בעזבון: על כן עמדה לו עדיין זכותו להסתלק, ומשהשתמש בזכותו זו, תפסה הסתלקותו ככל הסתלקות אחרת, ויש לראותו - ואף נושהו חייב לראותו - כאילו לא היה יורש מלכתחילה... משהגיש היורש הודעת הסתלקותו כדין, שוב אינו יורש עוד - ואין נפקא מינה שטרם ניתן צו ירושה, או שהההסתלקות לא אושרה על ידי בית המשפט, או שהעזבון טרם עומד לחלוקה" (עמ' 140). פסק דין זה לכאורה תומך בגישה כי מי שהסתלק מחלקו בירושה - יש לראותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה, ומכאן שאין זה אפשרי שיחזור בו מההסתלקות. דא עקא, התקדים האמור לא חל על מקרה שבו היורש המסתלק עצמו ביקש לחזור בו מהסתלקותו, אלא במקרה שבו נושה של היורש המסתלק, רצה להטיל עיקול על חלקו של אותו יורש לאחר שזה כבר הסתלק מחלקו בירושה. היורש לא רצה לחזור בו מהסתלקותו זו, אלא הנושה שלו רצה להחזיר ליורש את חלקו בירושה, כדי שיוכל להטיל עליו עיקול - וביהמ"ש העליון לא איפשר לו לעשות כן. קשה ללמוד מתקדים זה כיצד היה ביהמ"ש העליון מתייחס למקרה כמו המקרה שלפנינו. חוק המתנה, תשכ"ח - 1968נחקק אחרי חוק הירושה. כאשר נחקק חוק הירושה - חוק המתנה טרם היה קיים, ונושא המתנה נדון במג'לה. בשער השני, על דיני המתנה במג'לה, בס' 862נקבע: "עד שלא היתה נטילה יכול הנותן, אם רצה, לחזור בו ממתנתו". המג'לה נותנת דוגמאות למתנות אפשריות, אך אינה כוללת בדוגמאות מקרה כמו זה שלפנינו. גם פק' הירושה שקדמה לחוק הירושה - לא דנה בנושא שלפנינו. השאלה היא, איפוא, אם יש להחיל את חוק המתנה על הסתלקות יורש מהירושה, בהיות חוק המתנה חוק מאוחר לחוק הירושה וספציפי למתנה; או שמא יש לראות בחוק הירושה חוק ספציפי לעניני ירושה עד שאין להחיל עליו את חוק המתנה גם כשמדובר במתנה שיורש אחד נותן ליורש אחר ע"י הסתלקותו מחלקו בירושה. כאמור, חוק הירושה אינו דן בנושא של חזרה מהסתלקות מירושה, ובכך אינו מביע דעה חד-משמעית לחיוב אפשרות זו או לשלילתה. בנסיבות הענין ניתן לראות בכך לקונה בחוק הירושה, ולא הסדר שלילי, ועל כן, נראה לי, כי אין מניעה להשתמש בחוק ספציפי בנושא מתנה, המאוחר לחוק הירושה כדי למלא את החלל שהותיר חוק הירושה בנדון. חוק המתנה ס' 1לחוק המתנה קובע את "מהות המתנה": "(א) מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה. (ב) דבר המתנה יכול שיהיה מקרקעין, מטלטלין או זכויות. (ג) מתנה יכול שתהיה בויתורו של הנותן על זכות כלפי המקבל או במחילתו של הנותן על חיוב המקבל כלפיו". הסתלקות סקלצקי על זכותו כיורש ששית מהזכויות בדירה - היא מתנה עפ"י הגדרת ס' 1לחוק המתנה. ס' 5לחוק המתנה קובע כללים בדבר "התחייבות לתת מתנה": "(א) התחיבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב. (ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחיבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו. (ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחיבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן". ס' 2לחוק המתנה קובע מהי "מתנה לאלתר": "מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה על ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה". ס' 6לחוק המתנה קובע את "דרכי ההקניה": "הבעלות בדבר המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת המסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל - בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון". במקרה שלפנינו מסר סקלצקי לידי איציקס תצהיר הסתלקות מחלקו בירושה, אלא שמסמך זה לא יכול היה להעביר לה על אתר את זכויותיו של סקלצקי בדירה. תצהיר ההסתלקות היה אחד הבסיסים להגשת בקשת איציקס לביהמ"ש להכריז עליה כעל יורשת יחידה, ולאחר קבלת צו הירושה הוא היה אמור להיות אחד הבסיסים לרישום כל זכויות המנוחה בדירה על שם איציקס. כל עוד לא ניתן צו הירושה - אין לאיציקס זכויות מוקנות בחלק המנוחה בדירה בין מכוח ירושתה היא מהמנוחה ובין מכוח הסתלקות סקלצקי מחלקו בירושת המנוחה, וע"כ אין לראות בתצהיר ההסתלקות משום מתנה לאלתר לפי ס' 2לחוק המתנה. יתרה מזו, מאחר שמדובר בזכויות בדירה, חל חוק המקרקעין, תשכ"ט - .1969 ס' 6לחוק המקרקעין קובע מהי "עיסקה במקרקעין": "עיסקה במקרקעין היא הקנייה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה". ס' 7לחוק המקרקעין קובע מהו "גמר עיסקה": "(א) עיסקה במקרקעין טעונה רישום; העיסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העיסקה לרישום כשעת הרישום. (ב) עיסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עיסקה". מאחר שהסתלקות סקלצקי מהעזבון באה כדי להקנות לאיציקס את זכותו בששית מהדירה, וזו לא היתה הורשה עפ"י צוואה - הרי הסתלקות זו היא עיסקה במקרקעין לפי ס' 6לחוק המקרקעין. עיסקה זו טעונה רישום ע"י רשם המקרקעין כדי להחשב כעיסקה גמורה. מאחר שרשם המקרקעין טרם רשם את העיסקה - הרי לפי ס' 7(ב) לחוק המקרקעין זוהי התחייבות לעשות עיסקה. מאחר שהסתלקותו של סקלצקי מהעזבון נעשתה ללא תמורה והיא מתנה, הרי חלות על מתנה זו הוראות ס' 5לחוק המתנה הדן ב"התחייבות לתת מתנה". כפי שצוין לעיל, לפי ס' 5(ב) רשאי נותן המתנה לחזור בו מן המתנה, כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות; ולפי ס' 5(ג) רשאי נותן המתנה לחזור בו מהתחיבותו אם היתה החזרה מוצדקת, למשל - בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן. במקרה שלפנינו אכן חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של סקלצקי וזאת עקב ההרעה הפתאומית שחלה במצב בריאותו 15יום לאחר חתימתו על תצהיר ההסתלקות. בנוסף לכך, איציקס טרם שינתה את מצבה בהסתמך על תצהיר ההסתלקות של סקלצקי ואף לא יכלה לשנות את מצבה כל עוד לא ניתן צו ירושה. בנסיבות מיוחדות אלה נראה לי כי סקלצקי אכן היה זכאי לחזור בו מן המתנה לאיציקס שבהסתלקותו מהירושה, וכך אני קובעת. מאחר שטרם ניתן צו ירושה ע"י ביהמ"ש וטרם חולק העזבון, אין לי צורך להכנס לשאלות המענינות שהעלה ב"כ היועהמ"ש לממשלה, אם המסתלק מהירושה יכול לחזור בו אחרי מתן צו הירושה וכל עוד לא חולק העזבון, או אף לאחר שחולק העזבון ומקבל הירושה, מכוח ההסתלקות, טרם שינה את מצבו לרעה. אינני יודעת אם בעבר היו מקרים בהם יורש שהסתלק מהירושה - חזר בו מהסתלקותו בנסיבות מוצדקות, ואם היו מקרים כאלה - כיצד הם נפתרו בפועל בשטח. העובדה המענינת היא כי למרות שחלפו 30שנה מאז חקיקת חוק הירושה - אין תקדימים בנושא, כך שסביר להניח כי אם היו מקרים כאלה (וסביר שהיו) - הם נפתרו בתוך המשפחה, ללא צורך לפנות לערכאות. גם במקרה הנוכחי היה עדיף שהנושא יסתדר בתוך המשפחה, וזאת מן הטעם שסקלצקי הוא אדם זקן, שהביע רצון טוב כלפי איציקס בחתמו על תצהיר ההסתלקות, ואין זו אשמתו ששבועיים לאחר חתימתו חלה הדרדרות פתאומית וקשה במצבו הרפואי, באופן שהפך לחולה סיעודי. גם ערך העזבון שסקלצקי יורש - מן הסתם אינו גבוה, שכן מדובר בששית של דירה בשטח לא גדול במיוחד. בנסיבות מיוחדות אלו, ובהתחשב בעובדה שסקלצקי היה בעלה של המנוחה בשנות זקנתה האחרונות, ושהוכיח רצון טוב כלפי איציקס בחתימתו על תצהיר ההסתלקות מן הראוי היה שנושא הירושה והטיפול בחולה הסיעודי יסתדר בתוך המשפחה ולא יגיע לדיון בבית המשפט. בנסיבות הענין אני קובעת כי סימה איציקס תשלם ליוסף סקלצקי את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5000ש"ח + מע"מ. הסכומים ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. הסתלקות מירושהירושה