חתימה על שטר ריק

בהתנגדותם העלו המשיבים את הטענה, לפיה הם חתמו על "שטר" ריק ופירוש הדבר שלא חתמו על שטר במובן סעיף 84לפקודת השטרות [נוסח חדש], וערבותם אינה תופסת.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתימה על שטר ריק:

זהו ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופט א' סלטון), בו קיבל התנגדות לביצוע שטר חוב.
לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים קבענו, כי דין הערעור להתקבל. להלן אנו מביאים את נימוקינו:ב
השטר נושא הערעור, הינו שטר-חוב על סך 000, 10ש"ח, שניתן לפקודת "כהן ושות'", הנושא חתימת העושה וחתימת שני המשיבים שלפנינו, כערבים לשטר.
שטר זה הוגש לביצוע על סך 000, 8ש"ח בלשכת ההוצאה לפועל.
המשיבים הגישו התנגדות, וכאמור, זו התקבלה על ידי בית-משפט קמא.
בהתנגדותם העלו המשיבים את הטענה, לפיה הם חתמו על "שטר" ריק ופירוש הדבר שלא חתמו על שטר במובן סעיף 84 לפקודת השטרות [נוסח חדש], וערבותם אינה תופסת.
לחלופין, טענו כי השטר נועד להבטיח סכום נמוך מהסכום הנתבע, שכן הם ערבו להלוואה אחת בלבד.
אין מחלוקת באשר לעובדה, שהמשיבים חתמו על "שטר" ריק, דהיינו, על טופס סטנדרטי של שטר חוב, בלא שמולאו בו פרטים, יומיים-שלושה לפני שהעושה עצמו חתם על השטר ומסר אותו לידי הנפרע.
השאלה היא, אם כן, האם חייבים הערבים בגין "שטר" ריק עליו חתמו עוד בטרם חתם העושה? בית-משפט קמא קבע, כי המשיבים לא חתמו על "שטר", ולפיכך, אין לדבר על ערבות לפי פקודת השטרות. לחיזוק עמדה זו הביא בית המשפט ציטוט מספרו של ד"ר זוסמן, דיני שטרות (מהדורה חמישית) בעמ' 296, לפיו:ו
"אין לך שטר חוב אם אין עליו חתימת עושהו (סעיף 84לפקודה) והערב יוצא פטור".
ציטוט זה מהווה חלק מציטוט מלא יותר מספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן, לפיו:נ
"בשטר נחתמה רק חתימה אחת, אך מקומה היה רחוק מן המקום בו נוהג עושהו של השטר לחתום, בצד, ובכך היה כדי לתמוך לכאורה בטענה, שהחותם לא עשה את השטר אלא חתם רק כדי לערוב למי שחתום לאחר מכן בתור עושהו. ואולם הואיל ולא היתה על השטר חתימה אחרת, היה יוצא שניתנה ערבות למסמך שאינו שטר, כי אין לך שטר חוב אם אין עליו חתימת עושהו (סעיף 84לפקודה), והערב יוצא פטור".

במקרה עליו מסתמך השופט קמא הוגש השטר לפרעון, כאשר מופיעה עליו רק חתימה אחת והיא חתימת הערב ללא חתימת העושה.
על השטר נושא הערעור שלפנינו, מופיעות חתימות העושה וחתימות שני הערבים, ואין מקרה זה דומה למקרה שהובא לעיל מספרו של ד"ר זוסמן.
אין מחלוקת, שהמשיבים התכוונו להיות ערבים לשטר, שעה שחתמו על הטופס הסטנדרטי של שטר החוב, בלא שיופיעו בו כל הפרטים בדבר הסכום, התאריך, שם הנפרע ואף חתימת העושה.
העובדה, שחתמו על שטר ריק, מעידה גם כי התכוונו להיות ערבים לכל סכום שיוסכם בין העושה לבין הנפרע.
כאשר המשיבים חתמו על השטר, מתוך כוונה להיות ערבים לעושה השטר, לאחר שהשלים את הפרטים בו, ולאחר שהגיע השטר אל המערער כשהוא שלם ותקין על פניו, מושתקים המשיבים מלטעון שחתמו על השטר טרם היתה עליו חתימת העושה, וכי על כן פטורים מחבותם כערבים, על אף כוונתם המקורית להיות ערבים.
השטר שבידי המערער, הינו שטר שלם ותקין על פי מראהו. מופיעים עליו חתימת העושה, חתימת הערבים, הסכום, התאריך ושם הנפרע. על פי פירושם של המשיבים, במצב שבו הערבים חותמים על השטר החלק, לפני חתימת העושה, ואפילו נתכוונו להיות ערבים, אין הם חבים על פי השטר, וכדי שהאוחז בשטר יבטיח עצמו, מוטל עליו הנטל, בקבלו שטר עליו חתומים ערבים, לבדוק מהו סדר החתימות המופיעות על השטר. תוצאה זו אינה רצויה ואינה מתאימה למהלך תקין של חיי מסחר.
עוד טוענים המשיבים, כי הם חתמו על מסמך שאינו שטר חוב כהגדרתו בסעיף 84

לפקודת השטרות [נוסח חדש].
סעיף 19לפקודה מאפשר השלמה של פרטים מהותיים ב"שטר".
על מובנו של המונח "שטר" בסעיף 19נכתב בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן, בעמ' 160:ב
"נמצא:ו 'שטר' כמשמעותו בסעיף 19(א) אינו שטר כמשמעותו בסעיף 3(א), היינו מסמך שכל התנאים המנויים בסעיף 3(א) נתקיימו בו. זוהי תשובתנו לשאלה 'מהו שטר' על דרך השלילה אבל לא נוכל להסתפק בכך, אלא עלינו לנסח גם תשובה על דרך החיוב ועל תשובה זו כבר רמזנו:נ 'שטר' לענין סעיף 19לפקודה פירושו מסמך המעיד על עצמו כי הוא נכתב כדי ליצור מסמך סחיר, אף אם כוונה זו לא יצאה בשלמותה לפועל".
סעיף 19מאפשר השלמת הפרטים לאוחז ובאופן זה מאפשר להפוך "שטר"
לשטר על פי סעיף 84לפקודת השטרות. על אחת כמה וכמה, ש"שטר" עליו חתמו ערבים יהפוך לשטר במובן סעיף 84לפקודה בסיטואציה שבה העושה עצמו משלים חתימתו במסמך שנועד להיות מסמך סחיר.

באשר לסכום אותו על המשיבים לשלם:ב

המשיבים טוענים, כי לא התכוונו להיות ערבים לסכום כה גבוה של 000, 10ש"ח. לדבריהם, נתנו הסכמתם להיות ערבים להלוואה, שניתנה ב-12.11.87, על סך כולל של 220, 5ש"ח. לטענתם, מאחר שהלווה החזיר חלק מהכספים, הרי שכל שנותר לשלם הוא סכום של 415, 3ש"ח בלבד.
בלא להיכנס לשאלה, אם השטר ניתן להבטחת הלוואה אחת או שתיים, הרי שהמשיבים לא הוכיחו מהו סכום החוב בגין אותה הלוואה, שאין מחלוקת שהתכוונו להיות ערבים לה, נכון ליום התביעה. ומאחר שהמערערים ממילא תבעו רק חלק מהסכום המופיע בשטר, הרי חזקה שזהו הסכום שהערבים חייבים בפועל.

לפיכך, הוחלט לקבל את הערעור כמפורט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגמים בשטר

  2. שטר לא חתום

  3. מהו שטר ביטחון ?

  4. פקיעת שטר בוררות

  5. הודעת חילול שטר

  6. חתימה על שטר ריק

  7. השלמת פרטים בשטר

  8. רישום בפנקס השטרות

  9. התיישנות בדיני שטרות

  10. סעיף 29 לפקודת השטרות

  11. חתימה על שטר ע''י שלוח

  12. דינו של השטר כדין חוזה

  13. שטר ביטחון שכירות חנות

  14. הארכת שטר ביטחון בעל פה

  15. דיני שטרות במשפט האנגלי

  16. שטר משכנתא בדרגה ראשונה

  17. ביטול חתימה על שטר סילוק

  18. שטר נאמנות סותר חובות נאמן

  19. פיצוי על חקירת משטרה רשלנית

  20. עיון בתיק משטרה ע''י צד שלישי

  21. מימוש שטר בטחון בשכירות דירה

  22. סיחור שטר מותנה בניגוד להרשאה

  23. התיישנות בקשה לביטול שטר משכון

  24. טענת קיזוז נזקים כנגד חיוב שטרות

  25. ערעור לעליון על מימוש שטר משכנתא

  26. הכחשת חתימה על שטרות בתיק הוצל''פ

  27. קיום יחסי מין בין חוקר משטרה למתלוננת

  28. חתימה על שטר עסקה במקרקעין בפני עורך דין

  29. העברת הליכי מימוש שטר משכון בהוצל''פ למשקם

  30. תביעה כספית שהוגשה כשטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ

  31. תביעה לביטול רישום זכות הבעלות על פי שלושה שטרי מכר

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון