יורד ים - חוק שעות עבודה ומנוחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יורד ים - חוק שעות עבודה ומנוחה: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט לובוצקי; תב"ע מח/17-2), אשר דחה על הסף את תביעת המערער לתשלום בגין שעות נוספות בקובעו שהוא, המערער, הינו "יורד ים" כמשמעותו בסעיף 30(א) (3) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951(להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה). .2המערער הוא משיט של ספינת טיולים קטנה, שאינה מונעת במשוטים או במשוטי דחף, המסיעה מידי פעם כמה עשרות נוסעים בים סוף, למטרת תיור וטיול. בדרך כלל שטה הספינה סמוך לנמל אילת, וחוזרת מידי ערב לנמל האם, אולם מידי פעם מגיעה הספינה עד לאופירה (אשר במצרים) ואזי מתמשך השייט מספר ימים. בית-הדין האזורי סמך יתרותיו בפסק-דינו בהוראת חוק הפרשנות, באמור בפסק דינו של בית-דין זה בדב"ע מב/13- 2[1], ובפירוש הלשוני של הדיבור "יורד ים" במילון אבן שושן. .3עיקר טיעוניו של המערער הם כי מטרת המחוקק, שעה שהוציא יורדי ים מתחום תחולתו, היתה חוסר האפשרות לפקח על עבודתם בהיותם שטים על מים רבים, ונעדרים מנמל האם ומנמל בכלל פרקי זמן ארוכים. לדעתו, פירוש מרחיב יותר של אותו דיבור יביא למעשה לכך, שעובד ים ייחשב אף המשיט ספינות בים כנרת או באגם המלאכותי אשר נכרה בפארק הלאומי שברמת-גן. המשיב תמך בפסק-הדין שבערעור - מטעמיו. .4אמת נכון הדבר, כי חוק יש לפרש לפי מטרתו ותכליתו; כך עשה בית-דין זה פעמים הרבה, וזוהי אף שיטת הפרשנות המקובלת היום במערכת בתי-המשפט, אלא מה? במקרה שלפנינו ההוראה בחוק שעות עבודה ומנוחה ברורה וחד-משמעית, ועל פניה עולה כי כוונתה ותכליתה להוציא מתחולת החוק כל "יורד ים". .5לצורך פירושם של ביטויים בחוק שעות העבודה ומנוחה, עלינו להיעזר בנוסח החדש של פקודת הפרשנות, וזאת מכוח הוראות סעיף 1לחוק הפרשנות, התשמ"א- .1981בפקודת הפרשנות מוגדר "יורד ים" - "לרבות כל אדם בספינה, או המועסק בה בכל תפקיד שהוא, חוץ מהקברניט והנווט, וחוץ מחניך". המונח "ספינה" מוגדר "כל כלי המשרת בשיט ואינו מונע במשוטים או במשוטי דחף בלבד" (ראה לעניין זה את דב"ע מב/13- 2[1], הנ"ל). נוסיף במאמר מוסגר, אף כי הדבר אינו צריך ישירות לענייננו, שני אלה: האחד - בתקנות הספנות (ימאים), התשל"ו- 1976מוגדר "יורד ים" כדלקמן: "המשרת בצוות כלי שייט או המבקש לשרת בו והוא אינו מועמד", והשני - בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך- 1960מוגדר "כלי שיט" כדלקמן: "כל כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד, ולרבות מבמבוק צף". התנאים שבהגדרת "ספינה" בפקודת הפרשנות התמלאו בספינה שעליה עבד המערער, ומכאן שהוא "יורד ים", לפחות לעניין חוק שעות עבודה ומנוחה. גם אליבא דמערער, אין הוראות החוק חלות עליו, שעה שהוא מפליג לאופירה, אזי הוא נעדר מהחוף מספר ימים; למותר לציין כי יהיה זה נוגד את מטרת המחוקק אם נחיל את הוראת החוק על עבודת המערער שעה שהוא משיט את הספינה בקרבת הנמל וחוזר אליו מידי כמה שעות, ולא יחול עליו החוק, שעה שהוא מפליג במים רחוקים. .6זאת ועוד. פסקה 3בסעיף 30(א) לחוק מוציאה מתחולתה בנשימה אחת "יורדי ים ועובדי דיג", והרי עובדי דיג אף הם, בחלקם הגדול, חוזרים לחוף מידי כמה שעות. .7לטענת המערער, כי פרוש זה לחוק הביא לאבסורד על-פיו אף המועסקים בים הכנרת, ובאגם מלאכותי, ליורדי ים ייחשבו, נשיב כי את השאלה מה דינם של משיטי הספינות בים כנרת נשאיר לשעתה, אם תתעורר. ואשר לאגמים המלאכותיים, הרי גם אלה הסבורים כי ים כנרת "ים" הוא, תמימי דעים כי אותם מקווי מים מלאכותיים גדולים, ככל שיהיו, אגמים המה ולא "ים". .8עוד הוסיף המערער כי העובדה שאין לו "פנקס ימאי" מעירה כי אינו "יורד ים". אין לנו צורך בהליך זה לבחון אם בעליה של הספינה אותה השיט המערער היו חייבים להעסיק, מכוח סעיף 4(ב) לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973, רק בעלי "תעודת ימאי". גם אם כך הדבר - אין העובדה שהבעלים עברו על החוק (אם עברו), כדי לשלול מהמערער את "מעמדו" כ"יורד ים" לעניין חוק שעות עבודה ומנוחה. .9מכל האמור עולה כי דין הערעור להידחות. המערער ישלם למשיבה הוצאותיה בערעור בסך של -. 1000ש"ח בצירוף מע"מ.שעות עבודה ומנוחה