לשון הרע הכפשה במקומון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא לשון הרע הכפשה במקומון:

כב' סגן הנשיא א' אברהם
רקע

  1. בשנת 2008 נתקיימו בחירות לראשות העיר נצרת עילית. המערער ("גבסו") והמשיב ("פלוט") היו מן המתמודדים על המשרה הרמה.
  2. במקומון "עורי עיר", המתפרסם בשפה הרוסית ומופץ בנצרת עילית, פורסמו, בגיליון חודש דצמבר 2007, הדברים הבאים (בתרגום לעברית):

"מערכת נכבדה, בעיר סובבות בצורה עיקשת שמועות, שבמשטרה נפתח תיק והועבר לביהמ"ש נגד משפחתו של מר פלוט, אשר נוהגת ביחס לכלתה, אם להתבטא בצורה מתונה, בצורה קשה; כלומר, הרביצו לה ולנכד (או לנכדה). אומרים שבנושא זה היתה תכנית שלמה ברדיו המרכזי בעברית, ושהבירור המשפטי של תביעת זו שניזוקה כבר התקיים.
היות שמר פלוט איננו רק יו"ר הסניף המקומי של הליכוד, אלא מהווה מועמד אפשרי למשרת ראש העיר, הננו סבורים שאנו, הבוחרים המקומיים, זכאים לדעת את מלוא האמת על דמותם המוסרית של כל מי שמתכוונים להתמודד על תפקיד ראש העיריה שלנו. בהתייחס לאמור לעיל נבקש להבהיר את הסיטואציה – נכונות או לא נכונות השמועות הסובבות בעיר. לאשר או להכחיש אותן. את פנייתנו אנו שולחים לשני עיתונים בשפה הרוסית: "אינדקס" ו"עורי עיר", בתקווה שאיזו מהן תיתן לנו תשובה בהירה מעל דפיה.
מכתב זה חובר ע"י 6 תושבים של העיר. ואולם אינם יכולים לגלות את שמותינו, היות שלצערנו בנצרת עילית קיימת רדיפה של מי שחושב אחרת.
מן המערכת: אין זה נהוג במערכת שלנו להגיב להתקשרויות או מכתבים אנונימיים. אולם היות שאנו מבינים, כי לבעלי הפניה היה יסוד מוצק שלא לגלות את שמותיהם מחשש לתגובה, בכל זאת נבהיר את הסיטואציה.
עפ"י עדותו של הצד הניזוק, הליך של תלונה בגין התנהגות בלתי הולמת מצד משפחת פלוט אכן נדון בביהמ"ש. בכל מה שקשור למהות התיק, הרי שאנו מודיעים שבהתאם לחוקי מדינת ישראל, הדיון בתיקים בענייני משפחה מתנהל בדלתיים סגורות והחומר של הדיון המשפטי אינו נתון לפרסום."
3. פלוט ראה בפרסום זה משום הוצאת דיבתו רעה, על מנת לבזותו בפני הבוחרים לראשות העיר. הוא סבור היה, כי מאחורי הפרסום עומד יריבו להתמודדות לראשות העיר, קרי גבסו, שהינו מן המייסדים ומן המפעילים של המקומון, כמו גם עורכו, בוריס אסקין (להלן "אסקין"). מכאן באה תביעתו לבית המשפט קמא, בה נתבעו השניים לפצותו על נזקיו.
4. הנתבעים גבסו ואסקין ביקשו לשכנע, כי המקומון נהג באחריות ובתום לב, כאשר הביא ידיעה מפי אומרה אודות מועמד לראשות העיר. אודות הידיעה גופה נטען, כי אין היא מתייחסת לפלוט, כי אם למשפחתו, וכי, מכל מקום, אמת ביסודה, שהרי אותה עת הגישה כלתו של פלוט בקשה ליתן צו הגנה, בקשה שנענתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בהוצאת צו הגנה. הנתבעים ביקשו, אפוא, להתגונן בהגנת תום הלב, כמו גם בהגנת אמת בפרסום.
אשר לגבסו, זה טען, בנוסף, כי לא היה לו כל קשר לפרסום.

פסק הדין קמא
5. השופט קמא קבע, כי גבסו עומד מאחורי הפרסום, המהווה לשון הרע, ומעיון בו, בעיני הקורא הרגיל, ניתן להבין, כי הוא מכוון למשיב, פלוט. נוסף על כך דחה השופט קמא הטענה בדבר אמת בפרסום, כיוון שלא הוכח, כי תוכן הפרסום היה אמת, ולו מכיוון שהכל מסכימים, כי למשיב, פלוט, לא היתה כל נגיעה לאלימות הנטענת כלפי כלתו, הגם שהאלימות עצמה לא הוכחה, וכל שהוכח - מתן צו הגנה (שלא כוון למשיב) במעמד צד אחד. בנוסף דחה השופט קמא את הטענה בדבר פרסום בתום לב. טענה זו נזנחה בשלב הסיכומים, ודי בכך כדי לדחותה. וגם לגופה של טענה לא ראה השופט קמא יסוד, כגון משום שתוכן הידיעה רחוק מן האמת, והנתבעים לא נקטו אמצעים סבירים על מנת לבררה כדבעי. אדרבא, הנתבעים ידעו עובר לפרסום, כי למשיב אין קשר לצו ההגנה שהוצא, והנה בכל זאת פרסמו את הידיעה.
6. סופו של יום קיבל השופט קמא את התביעה, קבע את אחריותם של הנתבעים להוצאת הדיבה וחייבם לפצות את פלוט, יחד ולחוד, בסך של 35,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחות עורכי דין בשיעור של 20%.

הערעור
7. אסקין לא ערער, כאמור, על פסק הדין קמא. גבסו, לעומתו, בחר להשיג על פסיקת בית המשפט קמא, בערעור שהניח לפנינו, ובו הוא שב על הטענות שהושמעו מפיו בבית המשפט קמא. הוא שב וכופר במעורבותו בפרסום. הוא טוען, כי איזון נכון שהיה עושה השופט קמא בין חופש הביטוי לבין זכותו של אדם לשם טוב צריך היה להביאו לידי מסקנה, כי הפרסום לא היה בבחינת הוצאת דיבה. הוא טוען עוד לאמת בפרסום, פרסום שעל רקע הבחירות שנתקיימו אותה עת לראשות העיר היתה לו חשיבות רבה לקהל הקוראים/בוחרים.
8. המשיב מבקש להותיר את פסק הדין קמא על כנו, משהוא תומך במסקנותיו.

דיון
9. בקביעתו של השופט קמא, לפיה גבסו מעורב היה בפרסום הכתבה, אין מקום להתערבותנו, כיוון שערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעות שבעובדה שיצאו מלפני הערכאה הדיונית, להוציא חריגים, שהעניין שלפנינו איננו נמנה עליהם. יתר על כן, מעורבותו של גבסו הוכחה היטב בפני בית המשפט קמא. אנו מדברים על מקומון, שגבסו היה ממייסדיו ומפעיליו, מקומון שהיה לגבסו לשופר, בין היתר במערכת הבחירות. הפרסומים במקומון נעשו על דעתו, ובכלל זה הפרסום בו עסקינן, כפי שאישר אסקין בעדותו בפני בית המשפט. גבסו עצמו בחר שלא להעיד במשפט, על מנת להדוף טענות אלו.
10. אשר לתוכנו של הפרסום, תוכנו הוא בבחינת הכפשת שמו של נשוא הידיעה, משהוא מייחס התנהגות אלימה כלפי בני משפחה. גבסו מבקש לשכנע, כי הידיעה אינה מכוונת לפלוט, שכן הפרסום דקדק וציין, כי משפחת פלוט ולא פלוט עצמו עומדים מאחורי מעשי האלימות כלפי הכלה ובנה/בתה. לטענה זו לא יכולתי לשעות. עיון בכתבה המלאה, בעיניו של הקורא הרגיל, יביא אותו בנקל לידי הכרה, כי פלוט, משמע המשיב עצמו, מעורב במעשה עוולה כלפי כלתו ונכדו/נכדתו. רונן פלוט הוא, מן הסתם, בן למשפחת פלוט, שכלפיה מופנה החלק הראשון בידיעה, ודי בכך כדי לייחס לו, משמע אישית, גם אם בנוסף לבני משפחה אחרים, את ההתנהגות האלימה. אלא שאם לא די בכך, בהמשך נזכר פלוט עצמו, והקורא הרגיל יבין על נקלה את שביקשו מפרסמי הידיעה להבין, משמע ידו של פלוט במעשה האלימות.
11. פרסום מכפיש יש לנו, אפוא, וידו של גבסו בפרסום הידיעה גם היא מוכחת. בכך הוכחה עילת התביעה כלפי גבסו. עתה אנו באים לשאלה, האם עלה בידו לשכנע בהתקיימותה של איזו מבין שתי ההגנות בהן הוא ניסה להיאחז, ותחילה – אמת בפרסום.
12. אם כן מסתבר, כי כלתו של פלוט ביקשה מבית המשפט לענייני משפחה צו הגנה, וזה ניתן לה, במעמד צד אחד. אלא שמעבר לכך אין אנו יודעים דבר. איננו יודעים מה היו טענותיה של הכלה בבית המשפט לענייני משפחה, אילו מעשי אלימות הופנו כלפיה וכלפי בנה/בתה, ואם הוכחו המעשים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית משפט אחר. איננו יודעים אף אם צו ההגנה נותר על כנו, לאחר שניתן במעמד צד אחד. גבסו ואסקין לא הביאו בפני בית המשפט קמא ולו בדל ראיה להוכיח מידע חשוב זה. יוצא אם כן, שלבד מן העובדה, שבית המשפט לענייני משפחה נתן צו הגנה במעמד צד אחד, שאין חולק כי לא הופנה כלפי המשיב-פלוט, אין לנו ולו ראיה, המוכיחה את התנהגותו האלימה, גם לא של שאר בני משפחתו, כלפי הכלה ובנה/בתה, כפי שנאמר בידיעה. לא הוכחו הדברים שברישא לפרסום, כאילו נפתח תיק במשטרה והועבר לבית המשפט נגד משפחתו של המשיב, "אשר נוהגת ביחס לכלתה, אם להתבטא בצורה מתונה, בצורה קשה; כלומר הרביצו לה ולנכד (או לנכדה)", וכי "הבירור המשפטי של תביעת זו שניזוקה כבר התקיים". אמיתותם של דברים מכפישים אלו לא הוכחה כלשהו.
13. יוצא אם כן, שבידי גבסו לא עלה להוכיח את טענתו בדבר אמת בפרסום. בהקשר זה אומר, כי אילו עלה ביד גבסו להוכיח את אמיתותם של מעשי האלימות, נראה כי פרסומם היה עונה לתנאי המצטבר השני שעל המתגונן מפני פרסום פוגעני להוכיח, קרי קיומו של עניין ציבורי בפרסום (ס' 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965). אנו מדברים על ידיעה, שהתייחסה לאיש ציבור, בעיצומה של מערכת בחירות, שבה מתלהטים היצרים, מטבע הדברים, ובמסגרת זו עשויה נקודת האיזון שבין חופש הביטוי לבין זכותו של אדם לשם טוב לנוע קמעא לטובתו של חופש הביטוי, ואם תרצו – זכותו של הציבור לדעת מה טיבו של המועמד לראשות העיר. אלא שבמקרה שלפנינו, כאמור, לא הוכחו מעשי האלימות הנטענים בפרסום, בין ביחס לפלוט עצמו ובין ביחס לשאר בני משפחתו, ומטעם זה לא יכול גבסו לחסות בהגנת האמת בפרסום.
14. גבסו איננו משכנע גם בטענת ההגנה האחרת בה הוא אוחז, קרי תום לב בפרסום. ראשית אזכיר, כי טענה זו ננטשה בסיכומי טענותיהם של הנתבעים, וטעם זה לבדו די בו כדי לדחותה. למעלה מכך, מפרסמי הידיעה ביקשו לשרטטה כידיעת המשך למכתב שבא מפיהם של תושבים מודאגים, המבקשים לדעת את האמת אודות המועמדים בטרם יתנו את קולם בבחירות, ומערכת העיתון לא עשתה כי אם כדי לפרסם את דבריהם של התושבים המודאגים. אלא שגבסו ואסקין לא הוכיחו, כי מקור הידיעה הוא אמנם אותם תושבים מודאגים. על אי הבאתם לעדות של כותבי המכתב ניתן היה אולי לסלוח, בתירוץ כי מדובר במקור עיתונאי. אלא שאף המכתב עצמו לא הובא כראיה בפני בית המשפט. יתר על כן, אנו מדברים על מכתב אנונימי, שנשלח, כביכול, למערכת, והביא אותה לפרסם את הידיעה. אינני סבור, כי זהו מנהג בתום לב של מערכת עיתון לפרסם ידיעה שמקורותיה אנונימיים, בלא שהעיתון נוקט אמצעים סבירים על מנת לברר את אמיתותה של הידיעה, כגון פניה לפלוט כי יתן את עמדתו לידיעה בטרם תתפרסם. טענת ההגנה לא הוכחה, אם כן.
15. בטרם חתימה אציין, כי לא ראיתי מקום להתערב בשיעורם של הפיצויים שנפסקו בבית המשפט קמא. שיעור הפיצויים סביר בעיניי, בהתחשב בעוצמתה של הידיעה המכפישה, שפורסמה בעיצומה של מערכת בחירות לראשות העיר.
16. סוף דבר, לו דעתי נשמעת, יש לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאותיו של המשיב בערעור.

     
אב"ד      


כב' השופט י' אברהם
אני מסכים.
     
     

כב' השופט ד' צרפתי
אני מסכים.

     
     


הוחלט אפוא פה אחד לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורכי דין בערעור בסך של 10,000 ₪ ומע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. לשון הרע במכתב

  2. ערעור לשון הרע

  3. לשון הרע פלילי

  4. לשון הרע בתצהיר

  5. לשון הרע נגד זמרת

  6. לשון הרע בכרוזים

  7. לשון הרע נגד חנות

  8. פרסום מותר לשון הרע

  9. לשון הרע בבית כנסת

  10. פיצויים על לשון הרע

  11. לשון הרע בין שכנים

  12. לשון הרע בהליך משפטי

  13. לשון הרע בכנס מפלגה

  14. לשון הרע בתיק הרפואי

  15. לשון הרע בזמן בחירות

  16. לשון הרע במכתב פנימי

  17. לשון הרע במהלך בוררות

  18. פרסום תיקון לשון הרע

  19. לשון הרע בכרוז בחירות

  20. לשון הרע בחברה הבדואית

  21. בוררות בתביעת לשון הרע

  22. לשון הרע הכפשה במקומון

  23. פרסום לשון הרע נגד חברה

  24. לשון הרע נגד שחקן כדורסל

  25. הגנות מוחלטות בלשון הרע

  26. לשון הרע ידיעות אחרונות

  27. לשון הרע בבית הדין הרבני

  28. תביעת לשון הרע נגד שופט

  29. הגנה מוחלטת בחוק לשון הרע

  30. ערעור על פסק דין לשון הרע

  31. לשון הרע בהליכים משפטיים

  32. לשון הרע במהלך ישיבת מליאה

  33. פרסומים הדדיים של לשון הרע

  34. תביעת לשון הרע במהלך שבעה

  35. תביעת לשון הרע בין רופאים

  36. לשון הרע במהלך דיון ציבורי

  37. כתבה אינפורמטיבית לשון הרע

  38. לשון הרע דו''ח מבקר המדינה

  39. תביעת לשון הרע נגד ערוץ 10

  40. לשון הרע תוך כדי דיון משפטי

  41. פרסום לשון הרע על איש ציבור

  42. הוצאת לשון הרע נגד עורך דין

  43. דחיית תביעה על הסף לשון הרע

  44. פרסום לשון הרע נגד ראש העיר

  45. פרסום הגשת תלונה - לשון הרע

  46. לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי

  47. לשון הרע בראיון עם פקידת סעד

  48. לשון הרע במכתב תלונה נגד עובד

  49. לשון הרע ''נרמז'' בין השורות

  50. האם תלונה בכתב מהווה לשון הרע

  51. לשון הרע בתגובה למכתב לשון הרע

  52. ההבדל בין סאטירה לבין לשון הרע

  53. האם מכתב ביקורת מהווה לשון הרע

  54. האם יצירה ספרותית מהווה לשון הרע

  55. תביעת לשון הרע נגד מנהל בית ספר

  56. האם ביקורת מסעדות מהווה לשון הרע

  57. תביעה של רון קופמן בגין לשון הרע

  58. ביקורת לגיטימית לא מהווה לשון הרע

  59. תביעה נגד אמנון לוי בגין לשון הרע

  60. תביעת לשון הרע נגד מבקר על חוות דעת

  61. תביעה של הורים נגד לשון הרע נגד בנם

  62. תביעה לפרסום התנצלות בגין לשון הרע

  63. ערעור על פיצוי נמוך בתביעת לשון הרע

  64. תביעה נגד עורך מקומון בגין לשון הרע

  65. תביעת לשון הרע של עורך דין נגד לקוח

  66. לשון הרע בדיון משפטי לאחר שהשופט קם

  67. האם גילוי על תיק פלילי מהווה לשון הרע

  68. חסינות ראש מועצה מפני תביעת לשון הרע

  69. האם פרסום צ'ק ללא כיסוי מהווה לשון הרע

  70. האם הכינוי ''יודנראט'' מהווה לשון הרע

  71. תביעת לשון הרע בגלל תלונה על עורך דין

  72. תביעת לשון הרע בגין העברת מידע על חשבון

  73. האם תלונה נגד עורך דין ללשכה מהווה לשון הרע

  74. תליית מודעה בכניסה לבניין - תביעת לשון הרע

  75. תביעה של לקוח על הוצאת לשון הרע נגד עורך דינו

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון