מוות של עורך דין מהתקף לב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בהתקף לב של עורך דין כתאונת עבודה - מוות של עורך דין מהתקף לב: סגן הנשיא קובובי: .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט הראשי - נויגבורן; תב"ע מה/144-0) שדחה את עתירת המערערת להכיר במותו של בעלה (להלן - המנוח) כתוצאה מפגיעה בעבודה. .2הצדדים הגישו לבית-הדין רשימה מוסכמת של העובדות הרלבנטיות למשפט, וזו הרשימה: 1) "המנוח, יליד שנת 1919, עבד כעורך דין משנת 1947עד יום פטירתו בתאריך 12.1.1984; 2) בחודש מרס 1972עבר המנוח אוטם בליבו, אשר הוכר על-ידי הנתבע כתאונת עבודה; 3) בחודש מרס 1981עבר המנוח ניתוח מעקף בליבו; 4) בסוף שנת 1981הוגשה נגד המנוח אישית תביעה כספית (להלן - התביעה), להחזר סך השווה ל-000, 165דולרים, שאותו קיבל המנוח כשכר טרחה קודם לכן; 5) הגשת התביעה גרמה למנוח מתח, התרגשות ולחץ נפשי רב היות ודובר בתביעה אישית נגדו ובסכום ניכר, ואשר לו היתה מתקבלת היתה גורמת לו למצב כלכלי קשה ביותר; 6) במשך כל התקופה ממועד הגשת התביעה ועד לפטירתו, עסק המנוח במרבית זמנו בתביעה תוך כדי התייעצות עם בא-כוחו, עורך הדין ש. תוסיה-כהן, אשר ניהל עבורו את התיק בבית-המשפט; 7) ביום 11.1.1984בשעה 14.00נסע המנוח, יחד עם בא-כוחו, לפגישה עם בא-כוח התובעים בתביעה, עורך הדין א. זיכרוני. המנוח הכין עצמו לפגישה זו עוד קודם לכן עקב החשיבות הרבה שהוא ייחס לה; 8) במשך הנסיעה אל בא-כוח התובעים בתל-אביב, דיבר המנוח עם בא-כוחו בהתרגשות על התביעה, תוך כדי הבעת חששו לאפשרות של קבלת התביעה; 9) במשרד בא-כוח התובעים עיין המנוח עם בא-כוחו בתיקים עבי כרס הקשורים לתביעה. במשך כשעה וחצי, ותוך כדי העיון בהם, התרגש הוא לטובה, כאשר ראה מסמך העשוי לסייע לו בהגנתו, ולרעה כאשר ראה מסמך העלול להזיק לו בתביעה; 10) בא-כוחו של המנוח יעץ לו להפסיק את העיון, ולהמשיך זאת בפעם אחרת על מנת להרגיעו; 11) המנוח סירב לכך, והמשיך בעיון בתיקים. באותה עת ניהל בא-כוחו משא ומתן לפשרה עם בא-כוח התובעים. בא-כוחו נפרד ממנו והשאירו במשרד בא-כוח התובעים; 12) לקראת צאת בא-כוח המנוח מהמשרד, הציע לו בא-כוח התובעים אפשרות פשרה על סך של 50- 40אלף דולר. בעבר היו התובעים מוכנים להתפשר על סך השווה ל- 25אלף דולר. כשנמסרה הצעת הפשרה הגבוהה יותר - התרגש המנוח, התרגז והודיע לבא-כוחו בכעס שאם דחה הצעת פשרה על סך 25אלף דולר, הרי ברור שלא יכנס למשא-ומתן על הצעת הפשרה הגבוהה יותר. 13) בשעה 20.30חזר המנוח לביתו וסיפר לאשתו, נרגש וסוער, כי קיים חשש שבסופו של דבר יהיה עליו לשלם בתביעה כסף. בהיותו במצב כאמור לעיל הלך לישון בשעה 22.30, מוקדם מהרגיל אצלו; 14) בסביבות השעה 4.00בבוקר התעורר המנוח במיטתו לאחר חלום, והתלונן באוזני אשתו על מיחושים ולחצים בחזה. לאחר שקם ושאף אויר על-יד החלון נרגע מעט, הלך לשירותים, שתה שתיה חמה, וחזר למיטה לאחר כשעה; 15) ביום 12.1.1984התעורר המנוח בסביבות השעה 9.00, ואכל ארוחת בוקר. אשתו לא הבחינה בשום דבר חריג במצב בריאותו. באותו בוקר, בביתו לא היה למנוח כל דבר חריג או התרגזות; 16) בסביבות השעה 11.00שוחח המנוח בטלפון ממשרדו עם אשתו על עניינים רגילים, לא התאונן על שום דבר ולא סיפר על כל מקרה חריג שהוא במשרד. המנוח אף סיכם עם אשתו שיחזור הביתה לארוחת הצהרים, ולאחר מכן ילך עימה לקניות בשוק; 17) באותו יום, בסביבות השעה 9.30, כשנכנס למשרדו, הבחינה הפקידה כי היה חיוור מאד ונראה לא טוב. הוא הודיע שאינו מוכן לראות אף אחד, הסתגר בחדרו והתעמק בתיק התביעה; 18) בסביבות השעה 11.30יצא המנוח ממשרדו כנראה להירגע, וחזר למשרד לאחר כחצי שעה, כשהוא אינו רגוע ומדוכא. בשעה 12.45יצא שוב, לדבריו על מנת לקנות עיתון, ועד השעה 13.10מועד בו יצאה המזכירה מהמשרד, לא חזר אליו; 19) בשעה 14.15נמצא המנוח על רצפת משרדו, ליד כסאו, ללא רוח חיים." .3בית-הדין קמא דחה את עתירת המערערת על שלוש טענותיה החילופיות שהיו: תאונה חדשה; מיקרוטראומה; תוצאה של האוטם משנת .1972 א) תאונה חדשה: לא הוכח במידה המניחה את הדעת שה"התרגשות" שהיתה למנוח ביום שקדם לפטירתו, היתה "חריגה ביותר" ועל כן מה נשתנה בפגישה מיום 11.1.1985מכל הפגישות?; ב) תורת המיקרוטראומה אינה ישימה, על-פי הפסיקה, לאוטם שריר הלב; ג) השפעת האוטם משנת 1972על הפטירה: לדעתם של המומחים הרפואיים סיבת המוות לא היתה נעוצה באוטם משנת 1972, כי אם בטרשת העורקים ממנה סבל המנוח שנים רבות, ובהתדרדרות הקשה במצבו על רקע הטרשת. .4בא-כוח המערערת מיקד את טיעונו בערעור בחלופה הראשונה, בזנחו מניה וביה - ובצדק - את החלופות האחרות. להכרעה עומדת איפוא שאלה אחת והיא, האם צדק השופט המלומד בדחותו את הטענה שמותו של המנוח נגרם כתוצאה מאירוע נפשי חריג. .5ידוע, בעיקר מהעובדות המסוכמות, שמאז שהוגשה נגדו בסוף 1981, תביעה להחזר שכר טרחה, לא חדל המנוח מלעסוק בניהול המשפט כעיסוק עיקרי, והיה נתון כל העת במתח נפשי רב (ר' תצהיר המערערת, סעיף .2ב.). לאורך כל הדרך עמד וסייע לידו, פרקליטו שהוא גם גיסו עורך הדין ש. תוסיה כהן, שייצג אותו בבית-המשפט ובשלבים השונים של המשא ומתן לקראת הסדר של פשרה. הישיבה מיום 11.1.1984(במשרדו של עורך דין זכרוני בתל-אביב) היתה אחת מיני רבות. המנוח הכין עצמו לקראתה, כפי שבודאי הכין את עצמו לקראת כל פגישה או מפגש אחר הכרוכים בתביעה המטרידה אותו מזה שנתיים. במשרדו של עורך דין זכרוני, ניהל בא-כוחו את המשא ומתן עם בא-כוח התובעים, בעוד הוא עצמו מעיין בתיק המסמכים כפי שהותר לו על-פי צו של בית-המשפט המחוזי. הצעת הפשרה שהועלתה הרגיזה אותו בעליל, שכן מי שדחה הצעת פשרה של 000, 25דולר, בודאי שאינו מקבל הצעה של 000, 40דולר. היקיצה בשעה 04.00(אחרי חמש שעות שינה) בעקבות חלום בלהות, עם מיחושים ולחצים בחזה, לא היתה קשורה, ולו לכאורה, עם הישיבה בתל-אביב. סיוטים המעירים בני אדם משנתם, היא תופעה מוכרת ונפוצה. במקרה דנן לא היה רישומו של החלום כה עז, כנראה, שהרי המנוח נרדם שוב ל-5- 4שעות נוספות עד 09.00, כך שעבר עליו בסך הכל ליל שינה ארוך. המערערת לא ציינה שהבחינה בהופעתו או בהתנהגותו - במשהו מיוחד, באותו בוקר. משהגיע המנוח למשרדו הסתגר בחדרו "והתעמק בתיק התביעה" כנהגו והרגלו מזה שנתיים, שכן היה נתון רובו ככולו בתביעה הנ"ל, ובנו יוסף הוא שניהל את המשרד הלכה למעשה (תצהיר הגב' סוזן אלה, סעיף 3). לצד עצבנות, שאובחנה על-ידי הגב' אלה, יש לציין את השיחה הטלפונית עם אשתו בשעה 11.00(סעיף 16לעובדות המוסכמות), שיחה על עניינים רגילים, ללא תלונה, ללא מקרה חריג, ובסופה תכנית ללכת עימה לקניות בשוק. .6להלן התמונה המתקבלת בסיכומו של דבר: אדם הנושא בחובו מחלת לב קשה: אוטם שריר הלב ב- 1972(תאונת עבודה) ושוב בשנים 1973ו- .1975בשנת 1980 צנתור העורקים הכליליים, ובמרס 1981ניתוח מעקף של עורקים כליליים בלב עם שלושה שתלים. אחרי הניתוח - ירידה בתפקוד הלב והפרעות בקצב הלב. ובהיות המנוח נתון במצב זה, מוגשת נגדו בסוף 1981תביעה אישית להחזר סכום כסף גבוה, כאשר עצם אופיה של התביעה, נגד עורך-דין ותיק ומכובד, אין בה כדי להסב לו נחת או חדוה. נפתח מאבק משפטי עיקש ומיגע (ר' תצהירו של עורך דין ש. תוסיה כהן, סעיפים 2ו-3), שהמנוח מקדיש לו את רוב זמנו ומיטב כוחותיו. בעיצומו של אותו מאבק באה הנסיעה לתל-אביב שעל פרטיה למדנו לעיל. לאחר ששקלנו בעניין באנו למסקנה שאין לראות בקורות את המנוח במשרדו של עורך דין זכרוני אירוע חריג מבחינת המתח הנפשי - אלא אפיזודה אחת מיני רבות, מאז הוגשה התביעה בסוף שנת .1981 .7הערעור נדחה. אין צו להוצאות.עורך דיןמקרי מוותמוות בתאונת עבודההתקף לב / אוטם שריר הלב