מחיקת צד בסכסוך קיבוצי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת צד בסכסוך קיבוצי: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות, על החלטתו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט רבינוביץ - אב-בית-הדין; מר ידיד - נציג ציבור: תב"ע מז/23-4; מז/8-4; מז/12-4) שפסק כי הסתדרות המהנדסים "אינה זכאית להגיש את שלושת העתירות הנ"ל כבקשת צד להליך בסכסוך קיבוצי". .2הצדדים בפנינו היו תמימי דעים כי משמעותה של ההחלטה, הלכה למעשה, היא מחיקתן של העתירות, מאחר ששלושתן הוגשו ב"בקשת צד לסכסוך קיבוצי", ואם צודק בית-הדין האזורי בקביעתו - אין המערערת (הסתדרות המהנדסים) יכולה להיות צד בתביעה אינדיבידואלית. .3בטרם נסקור את מהות הסכסוך ואת החלטת בית-הדין האזורי, ונפסוק לגופו של עניין, נציין כי ספק רב אם בית-הדין האזורי היה צריך להיזקק לבקשת המחיקה וזאת משני נימוקים: האחד: האמור בפסק-הדין של בית-דין זה בהתדיינות קודמת בין הצדדים (דב"ע מז/21- 4- לא פורסם), בו נקבע בסעיף 7: "מוצאים אנו לנכון להפנות תשומת לב בית-הדין האזורי לתקנה 13לתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי ואף כי ההליכים הנדונים לפניו אין עניינם שביתה או השבתה, מן הדין שהדיון בהם יתקיים לגופו בהקדם וברציפות" (ההדגשה הוספה). השני: דברים שאמר ושנה ושילש בית-דין זה כי "דרך המלך בסכסוכים קיבוציים, לרבות אלה שעניינם מימוש זכויות, אינה ב'מחיקה' או 'דחיה על הסף', מבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין, ולצדדים היתה הרגשה שעניינם זכה לדיון כזה" (דב"ע מו/224-9, [1], בע' 8; דב"ע לח/11- 4[2], בע' 436). .4אין חולק כי שלוש הבקשות נשוא הערעור עוסקות כולן במימוש זכויות: הראשונה (תב"ע מו/120-4) - עניינה עתירה להצהיר כי על המשיבה מס' 1(להלן - כור) לשלם לכל אחד מהמהנדסים המועסקים במפעליה את תוספת השכר המפעלית הגיעה לו מכוח סעיף 4(ב) להסכם המסגרת (הסכם שכר בשירות הציבורי) לשנים 1986-1984; השניה (תב"ע מז/8-4) - התבקש בית-הדין לפסוק כי על כור לשלם לכל אחד מהמהנדסים המועסקים במפעליה הפרשי שכר על-פי ההסכם הקיבוצי המפעלי (להלן הסכם כור); והשלישית (תב"ע מז/12-4) - עתירה להורות לכור לבצע את הסכם המסגרת (הסכם שכר בשירות הציבורי) לשנים 87- 1986לקידום כל העובדים-המהנדסים בדרגה. .5כור ביקשה למחוק על הסף "את התביעה החוזית" של הסתדרות המהנדסים. בית-הדין קיבל את הבקשה (אף כי ניסח את מסקנתו בצורה אחרת) ועל כך ערעורה של הסתדרות המהנדסים לפנינו. .6נקדים ונאמר כי הסכם "כור" נעשה בין כור לבין "הוועד המרכזי של הסתדרות הפקידים בישראל, בהסתדרות המייצגת את העובדים במפעלי 'כור' השייכים להסתדרויות ולארגונים כלהלן", וביניהן הסתדרות המהנדסים. העובדה שהסתדרות הפקידים חתמה על ההסכם הקיבוצי מעוררת שאלות משפטיות לא מעטות, להן הקדישו הצדדים שלפנינו חלק ניכר מטיעוניהם. ייתכן מאד שיהיה צורך להכריע באותן שאלות בדיון לגופו, אך אין בעובדה כי "הסתדרות הפקידים" חתמה על הסכם כור, כדי לשנות דבר בכל המתייחס לשאלה העומדת כיום למחלוקת, דהיינו המחיקה על הסף. .7הסתדרות המהנדסים, בערעור מקיף וממצה, תקפה את מסקנותיו וקביעותיו של בית-הדין האזורי; בא-כוח כור תמך בפסק-הדין שבערעור תוך שהוא מוסיף כי בעל הדברים שלו היא הסתדרות הפקידים, שהיא האורגן שחתם בשם ההסתדרות הכללית על ההסכם הקיבוצי בכור; באת-כוח ההסתדרות הכללית תמכה אף היא בפסק-הדין שבערעור, תוך שהיא מדגישה את הטענה שעל-כי חוקת ההסתדרות במקום עבודה אחד צריך שיהיה רק הסכם קיבוצי אחד, ורק אורגן אחד של ההסתדרות רשאי להיות צד לו. הצדדים הרחיבו את הידיעה מעל ומעבר לנדרש לערעור זה והוא, כאמור - האם היה מקום לקביעת בית-הדין, שניתנה על הסף, שאין הסתדרות המהנדסים רשאית להיות צד לסכסוך קיבוצי בשלוש העתירות. על אף העניין שמעוררת פסיקה בשאלות האחרות שבמחלוקת - נשאיר את הכרעתן לכשתבוא שעתן, ולא נחרוג מהצריך לערעור זה. .8בית-הדין האזורי קבע, ובדין, כי יש לבחון את השאלה אם הסתדרות המהנדסים יכול שתהיה צד לתביעה על-פי מבחן הסמכות, דהיינו האם היא "כשרה להיות צד להסכם קיבוצי, והאם התובענה היא בעניין פירושו או הפרתו של הסכם קיבוצי", וכן אם יכול שתהיה צד לפי מבחן העילה, דהיינו האם "ההפרה, או האכיפה שבהן מדובר תתייחס לזכות אשר לצד להליך". .9בסוגיית הסמכות, דהיינו בשאלה האם הסתדרות המהנדסים כשרה להיות צד להסכם קיבוצי, קבע בית-הדין האזורי: "ד. במקרה הנוכחי קבעו הצדדים להסכם כור בעצם חתימתם על ההסכם מי יהיו הצדדים לו. ה. ארגון העובדים שהוא צד להסכם כור הוא הסתדרות הפקידים ואין בלתה. ו. המשיבה זכאית לראות בה ובה בלבד, בעל דברים שלה בכל הנוגע להסכם כור לרבות תביעות על-פיו". .10בית-הדין האזורי נתפס לטעות בכל קביעותיו. ארגון העובדים שהוא צד להסכם כור אינו "הסתדרות הפקידים", אלא ההסתדרות הכללית. ההסתדרות הכללית פועלת באמצעות אורגנים, אך היא-היא הצד להסכם הקיבוצי (דב"ע לד/30-3, [3] בע' 438; דב"ע מד/3-5, [4] בע' 73, ועוד. "בדרך כלל, הענקת הסמכות הספציפית לאורגנים השונים לחתום על הסכם קיבוצי אינה משנה לעניין השאלה, מיהו הצד לאותו הסכם. הצד להסכם הוא תמיד ההסתדרות הכללית" (פרופ' ר' בן ישראל [14], "צדדים להסכם קיבוצי", עיוני משפט, כרך יב, ע' 29, 57). .11אין הסתדרות המהנדסים מבקשת לצרף "צד נוסף" להסכם כור; היא מבקשת לממש זכויות שנקבעו בהסכם הקיבוצי. .12השאלה מיהו "בעל הדברים" עם המעביד, ולענייננו כור, בכל הנוגע למימוש זכויות עובדים שנקבעו בהסכם קיבוצי (ורק במימוש זכות עסקינו בהליך זה), תוכרע על-פי הוראות החוק, והעובדה שהאורגן של ההסתדרות התובע מימוש זכות, אינו זה שחתם על ההסכם הקיבוצי, אינה שוללת ממנו את זכות ה"מימוש" עבור חבריו, כל עוד מוענק לו מעמד בחוק לעניין "קיומו" של הסכם קיבוצי. אף השאלה כמה "הסכמים קיבוציים" מותר ש"יחתמו מכוח חוקת ההסתדרות במפעל אחד אינה לענייננו. כל המבוקש בהליך זה הוא יישומו של הסכם קיים, שההסתדרות, באמצעות אחד האורגנים שלה, חתומה עליו. .13השאלה אם הסתדרות מקצועית ארצית יכולה להיות צד ל"סכסוך קיבוצי" כמשמעו בסעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית-הדין לעבודה הוכרעה על-ידי בהחלטה בדב"ע מו/224- 9[1], שגם בו היתה הסתדרות המהנדסים צד לדיון, ומה שנאמר שם יפה לעניינינו, ובייחוד האמור בסעיף 4(ה) להחלטה: "אין נפקא מינה, אם הסתדרות המהנדסים היתה אי פעם צד להסכם קיבוצי עם חברת החשמל אם לאו; הקובע לעניין הכשירות, לצורך סעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה הוא היותה של הסתדרות המהנדסים מי שיכול להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד" (שם [1], בע' 9). אין ספק שהסתדרות המהנדסים, כאורגן של ההסתדרות, יכולה להיות על-פי חוקת ההסתדרות וחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים), צד להסכם קיבוצי, שיחול על המהנדסים בכור. .14אין ענייננו דומה כלל ועיקר לזה שנדון בהליך מז/16- 4[5], מכמה טעמים, ואלה העיקריים שבהם: האחד - בעניין חברת החשמל חתם על ההסכם הקיבוצי האגף לאיגוד מקצועי, ולא הסתדרות ארצית, כאורגן של ההסתדרות הכללית. והשני - לאו דווקא מבחינת חשיבותו - בהסכם הראשון בחברת החשמל, זה שבגינו הוגשה התביעה, היה ספק אם הסעיף העומד לדיון ולפירוש קבע "זכות בשלה". בית-הדין האזורי, בהחלטתו נשוא הערעור, הוסיף וקבע כי "גם במקרה שלנו לגבי שתיים מהעתירות (הראשונה והשניה) נחתמו הסכמים עם ההסתדרות שיישבו את המחלוקת נשוא העתירות". קביעה זו אינה יכולה לעמוד בשלב זה של הדיון, בייחוד מן הטעם שטענה כזאת, לא בא זכרה בבקשת המחיקה, והצדדים בטיעוניהם בבית-הדין האזורי לא התייחסו אליה; אך גם מן הטעם שב"הסכם חברת החשמל" נאמר מפורשות כי עם חתימתו "מוצו תביעות הצדדים ותביעות כלל העובדים" לגבי ההסכם הקודם סעיף 4לפסק-הדין בדב"ע מז/16- 4[5] הנ"ל) ולא תמצא הוראה דומה בהסכם "החדש" עם כור (שאף הוא נחתם על-ידי הסתדרות הפקידים בשם ההסתדרות הכללית). .15בית-הדין האזורי הסתמך בסוגיה זו על האמור בדב"ע מד/19- 4[6], (בע' 264): "לעניין עילת תביעה לפי סעיף 24(א) (2) לחוק צריך שההפרה, או האכיפה שבהן מדובר תתייחס לזכות אשר לצד ההליך. לשון אחר, צריך שההוראות בהסכם הקיבוצי שלהפרתן טוענים, תהיינה בגדר ההוראות האובליגטוריות שבהסכם, היינו הוראות המקנות זכויות וחובות לצדדים להסכם, ולא הוראות נורמטיביות, היינו הוראות החלות על העובד כפרט ועל המעביד כפרט". בית-הדין האזורי ציטט נכונה את האמור, אך לא שם ליבו לעובדה כי בדב"ע מד/ 19- 4[6] הנ"ל נדון עניינו של עובד יחיד, ולא עניינה של קבוצה, ואין להקיש מהאמור לגבי עובד אחד לאמור לגבי "קבוצה" (אף כי בית-הדין לא נרתע מלדון בהליך כב"סכסוך קיבוצי מקום שעניינו של עובד בודד עמד להכרעה (דב"ע לא/1-4, [7]). ואכן בית-דין זה פסק לא פעם בעבר בתביעה של "ארגון עובדים" בהליך קיבוצי בעניין זכויות שכר של עובדים, אולם ברור שפסק-הדין, אם תזכה הסתדרות המהנדסים בתביעתה, יהיה במישור הקיבוצי ויהיה הצהרתי בלבד, ולא בר-הוצאה לפועל (דב"ע שם/20- 4[8], בע' 92, בו נדונה בהליך קיבוצי שאלת זכאות עובדים לחופשה שנתית בעת מעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים, וכן דב"ע לח/8-4, [9] בע' 42). כמו כן נציין כי ניתן לתבוע בהליך קיבוצי סעד הצהרתי שעניינו שכר לכלל העובדים (דב"ע לז/13-4, [10], בע' 143). ונסכם סוגיה זו במובאה מדב"ע מד/4- 4[11], בע' 249). "מתי ניתן לחייב בהליך קיבוצי את המעביד לשלם לעובדים את המגיע לכל אחד מהם? עת המגיע הוא מכוח ההסכם הקיבוצי העומד לדיון - לפירוש או ליישום; במקרה אחד יכול ותושג המטרה בתביעה 'ייצוגית' - 'תביעת היחיד'". .16נימוק נוסף לבית-הדין האזורי בהחלטתו והוא כי הסתדרות המהנדסים "אינה צד להסכם כור. הסכם כור לא מקנה למבקשת כל זכות על-פיו משום שאינה צד לו". כבר ציינו כי לא רק צד להסכם קיבוצי רשאי להיות צד ל"סכסוך קיבוצי במסגרת סעיף 24(א) (2)" לחוק בית-הדין לעבודה. נבהיר את דברינו: מעביד עליו חל הסכם קיבוצי כללי (כך שהוא אינו צד להסכם) יכול לתבוע ב"הליך קיבוצי" בכל עניין מהעניינים המנויים בסעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה; מועצת פועלים זכאית לתבוע מפעל בודד ב"תחום שיפוטה", במקרה של הפרת הוראה בהסכם קיבוצי כללי (כגון השבתת מפעל או הפרה של סעיף מסעיפי אותו הסכם קיבוצי), אף כי שניהם - מועצת הפועלים והמפעל - אינם "צד" להסכם הקיבוצי. זכאותה של מועצת הפועלים קמה בהיותה אורגן של ההסתדרות הכללית, מקום שבו מדובר במפעל שבתחום שיפוטה. המפעל יכול להיתבע או לתבוע, מכוח הוראות החוק המעניק מעמד ל"מי שיכול להיות צד להסכם קיבוצי". .17בענייננו - הסתדרות המהנדסים היא אורגן של ההסתדרות הכללית, ובתור שכזה היא זכאית לתבוע בהליך קיבוצי את יישומו של ההסכם הקיבוצי, לגבי המשתייכים אליה לפי חוקת ההסתדרות, מח עוד ש"סולם השכר" בכור הוא, מכוח ההסכם הקיבוצי, סולם המיוחד למהנדסים, ואשר הסתדרות המהנדסים היתה צד לכריתתו. הסתדרות המהנדסים אינה תובעת לעצמה כל "זכות", אלא מימוש זכות לחבריה, ובלשון סעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה - "קיומו" או "ביצועו" של הסכם קיבוצי. .18מכל האמור עולה כי דין הערעור להתקבל. מבלי להתייחס לשאלה - "אשמתו" של מי היתה בהתמשכות הדיון בהליך זה מעבר לרצוי והמקובל בסכסוכים קיבוציים, לא נותר לנו אלא לחזור על אשר אמרנו בסעיף 7לפסק-הדין בדב"ע מז/21- 4(לא פורסם) שבין הצדדים להליך זה, ואשר נוסחו הובא במלואו בסעיף 3לפסק-דין זה. השופט אדלר: .19אני מסכים כי דינו של הערעור להתקבל, אף כי נימוקי שונים. א. סבורני כי השאלות הנכונות שעליהן עלינו להשיב אינן האם רשאית המשיבה להיות צד להסכם הקיבוצי, או הרשאית היא להגיש תביעה כצד בסכסוך קיבוצי. השאלות שיש לשאול, הן: (1) מהו מקומם של המוסדות המרכזיים בהסתדרות, וכיצד נעשית חלוקת הסמכויות בין המוסדות הנ"ל לבין האורגנים. לדעתי, שמורה למוסדות המרכזיים הסמכות לקבוע, מי ייצג אותם במימושן של זכויות עת מתעורר סכסוך שבו ההסתדרות היא בעלת הזכויות האובליגטוריות. (2) האם הסתדרות המהנדסים רשאית להגיש תביעה נגד "כור" במישור הקיבוצי, כאשר היא איננה חתומה עימה על הסכם קיבוצי? דעתי היא, כי יש לענות על שאלה זו בשלילה, שכן מעביד זכאי לדעת מי "בעל הדברים" שלו, ואיזה אורגן של ההסתדרות אחראי למימוש הסכם קיבוצי שנחתם ביניהם. נתייחס לכל נושא כסדרו: ב. ההסתדרות הכללית הינה הארגון היציג של עובדי כור. ההסתדרות זכאית לקבוע איזה אורגן שלה מוסמך לממש את זכויותיה האובליגטוריות. לפי החוקה, מוסמכים המוסדות המרכזיים של ההסתדרות לקבוע איזו הסתדרות ארצית תייצג אותם כלפי הנהלת כור. החזקה איננה מעניקה חופש פעולה להסתדרויות הארציות לפעול בניגוד לעמדת האגף לאיגוד מקצועי. ועוד, בחוקת ההסתדרות קיימים כמה סעיפים המצביעים על כך שלאגף לאיגוד מקצועי נתונה סמכות פיקוח על ההסתדרויות הארציות. לעומת זאת, קיים חוסר בהירות מסוים בחוקת ההסתדרות באשר לתפקידם של הגופים השונים של ההסתדרות ולמעמדם, בכל הנוגע לייצוג עובדי המפעלים השונים של "כור". החוקה איננה נותנת תשובה ברורה ומפורשת לשאלות הקשורות לנושאים אלה. החוקה מתייחסת לביצוע הסכמים (ראה: פרק ה' סעיף 4), אך יש בה אי בהירות וכפילות בשאלה איזה אורגן יממש זכויות ביחידת מיקוח (bargaining unit) כמו זו של עובדי כור. לפי החוקה, ההסתדרות הארצית היא זו החותמת על ההסכם הקיבוצי הארצי, בתיאום עם מועצת הפועלים ו/או הוועד הנוגעים בדבר; מועצת הפועלים פועלת בעניין מימוש הזכויות שנקבעו בהסכם הקיבוצי, וזאת בתיאום עם ההסתדרות הארצית הנוגעת בדבר ועם האגודה המקצועית במועצה. מועצת פועלים, שלא חתמה על הסכם קיבוצי, רשאית, על-פי חוקת ההסתדרות, לייצג עובדים בנוגע למימוש זכויות שנקבעו באותו הסכם, אך היא רשאית להגיש תביעה למימוש הזכויות במקרים הבאים: (1) בתיאום עם הגוף שחתם על ההסכם; או (2) כאשר היא עצמה חתמה על הסכם קיבוצי מיוחד עם אותו מעביד. על מנת להשלים תשובתי לעמדת הרוב הנני מוסיף כי מעביד שלא חתם על הסכם קיבוצי כללי רשאי לתבוע מימוש זכויות שנקבעו באותו הסכם על-פי סעיפים 15ו- 16לחוק הסכמים קיבוציים. ג. את חוקת ההסתדרות יש לפרש על-פי העקרונות שנקבעו בה, והנובעים גם מן המבנה המיוחד של גוף זה: 1) ההסתדרות הינה ארגון אחד, ולא קונפדרציה של ארגונים. בדב"ע לז/17-4, [12] בע' 331, נאמר: "ההסתדרות היא ארגון ראשוני שבמסגרתו פועלות הסתדרויות מקצועיות ארציות. כלליות זאת 'וראשוניות' זאת - לא רק שמכשירות איזון אינטרסים של הסתדרויות מקצועיות ארציות, אלא אף מחייבות איזון כזה". על-פי עמדת הרוב, הופכת כל הסתדרות ארצית להיות עצמאית למחצה, ובלתי-תלויה כמוסדות המרכזיים של ההסתדרות. 2) אין הדעת סובלת כי: (א) אורגן של ההסתדרות הכללית יפעל נגדה בביצוע הסכם קיבוצי, וכי (ב) ההסתדרות לא תוכל לבחור את האורגן שלה לצורך מימוש זכויות. כאשר ארגון כולל של עובדים (ההסתדרות הכללית) פועל בעצמו, אין מקום לפעילות נוגדת של ההסתדרות המקצועית. עורכת-דין סבן הודיעה כי היא מייצגת את ההסתדרות הכללית, האגף לאיגוד מקצועי והסתדרות הפקידים, ואין הסתדרות המהנדסים רשאית לפעול נגדם. 3) יש לצמצם, עד כמה שהדבר אפשרי, את ההתערבות במבנה הארגוני של ההסתדרות. 4) יחסי עבודה יציבים מחייבים ארגון יציג אחד למקום עבודה אחד, ולא ארגון מפוצל. על-פי דעת הרוב בענייננו הופך המושג "ארגון יציג" לאוסף של ארגונים בעלי אוטונומיה חלקית. ד. השאלה המרכזית העומדת בפנינו בדיון זה הינה, איזה אורגן של ההסתדרות נבחר על-ידה, כמו שמוסמך לממש זכויות שנקבעו בהסכם הקיבוצי של עובדי כור. ה. עמדת ההסתדרות היא כי רק הסתדרות הפקידים רשאית לממש את הזכויות שנקבעו בהסכם הקיבוצי במישור הקיבוצי. באת-כוח ההסתדרות טענה כי ההסתדרות בחרה בהסתדרות הפקידים, כמי שמייצגת את המספר הגדול ביותר של עובדי כור, לייצג אותה כלפי המעביד. לטענתה, פועלת הסתדרות הפקידים בכור באמצעות: 1) הוועד המשותף של עובדי כור, שלטענת באת-כוח ההסתדרות, מיוצגים בו בעלי תפקידים ומקצועות שונים, ובהם אף מהנדסים. 2) נציגי הסתדרות הפקידים באגף לאיגוד מקצועי ובמועצות הפועלים. אין בחומר הראיות דבר המוכיח טענות אלה. מי יגן על זכויות המהנדסים עובדי כור בעניינים המקצועיים? תשובת באת- כוח ההסתדרות היתה כי הסתדרות הפקידים מייצגת את כל עובדי כור. ההגנה על זכויות המהנדסים וייצוגם נקבעה כדלקמן: (1) במישור האישי, רשאי מהנדס עובד כור להגיש תביעה למימוש זכות אישית שנקבעה בהסכם הקיבוצי, ואין מניעה כי עורך-דין מטעם הסתדרות המהנדסים ייצג אותו. (2) במישור הקיבוצי, אין ייצוג נפרד למהנדסים עובדי כור ואין זכות אובליגטורית להסתדרות המהנדסים, כי היא איננה חתומה על ההסכם הקיבוצי של עובדי כור. (3) סולם השכר של המהנדסים נקבע על סמך הסכם קיבוצי של הסתדרות המהנדסים, וזאת על-ידי הצמדה שנקבעה בהסכם הקיבוצי של עובדי כור. ו. במקרה שלפנינו, היה מקום לצפות שכבר בהליך בערכאה הראשונה יגישו המוסדות המרכזיים של ההסתדרות ראיות, מהן עולה בבירור איזו הסתדרות ארצית מייצגת את ההסתדרות בנושא מימוש הזכויות האובליגטוריות בהסכם הקיבוצי של עובדי כור (היינו - החלטות, מכתבים, או אסמכתות אחרות). לדוגמה, לא הוגש מסמך המעיד שנתקבלה החלטה המסמיכה את הסתדרות הפקידים לייצג אח עובדי כור, או מסמך המצביע על היקף סמכויות הסתדרות המהנדסים לייצג את המהנדסים עובדי כור. על כן, אין ביכולתנו להכרע בשאלות שהצגתי בתחילת חוות-דעתי. נושא זה לא התברר כראוי בבית-הדין האזורי, ומטעם זה בלבד, נראה לי שאין למחוק את המהנדסים בשלב זה של הדיון, אלא להרשות לצדדים להביא ראיות נוספות בכל הנוגע לשאלה, מיהו האורגן המוסמך לייצג את ההסתדרות מחד גיסא, ואת עובדי "כור" מאידך גיסא. לאחר מכן, יחליט בית-הדין האזורי בבקשת המחיקה. ז. ההסתדרות רשאית לבחור מי יהיה הצד להסכם הקיבוצי מטעם העובדים. לאחר מכן, זכאי המעביד לדעת כי הצד שחתם על ההסכם הוא "בעל הדברים" לצורך מימושו. המעביד זקוק ל"שותף" ליחסי עבודה, עימו הוא מסוגל לנהל משא-ומתן, לקבל החלטות ולחתום על הסכמים. יפים לענייננו דברי בית-דין זה בדב"ע לא/3- 4[13], בע' 107: "...יישום נאות של הסכמים קיבוציים ופירוש נכון של חוק הסכמים קיבוציים, מחייבים שלכל שותף ליחסי עבודה קיבוציים המוסדרים עלידי ההסכם, תובטח 'כתובת' ברורה ומוגדרת ואחריות".מחיקת צדסכסוך קיבוציהסכם קיבוציסכסוך