קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מיקרוטראומה מצב נפשי - התדרדרות במצב הנפשי בעבודה: השופט אדלר 1. לפנינו ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בבאר שבע (השופט הראשי אזולאי - דן יחיד: תב"ע מג/457-0), אשר דחה את העתירה להצהיר כי מצבו הנפשי של המערער נגרם על ידי תאונה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968 (להלן- החוק). 2. ואלה העובדות, כפי שנקבעו ברובן על ידי בית-הדין האזורי וכעולה מהמסמכים שהוגשו: א) המערער עבד כאזרח עובד צה"ל, החל משנת 1974, בתפקיד נהג. ממועד קרוב לאחר תחילת עבודתו ועד להתדרדרות מצבו הנפשי, נהג משאית כבדה שנקראת "מוביל טנקים". ברכב זה היו שני נהגים, הנסיעות היו משך רוב שעות היממה, כאשר בנסיעות ארוכות נהג האחד והשני נח או ישן. היו נסיעות ארוכות לכל אזורי הארץ. במקרים רבים נאלצו הנהגים לאכול תוך כדי נסיעה. בתקופה שלפני התדרדרות מצבו הנפשי היו למערער קשיים-מיוחדים, שכן הרכב שבו נהג היה "בעייתי" במיוחד בגלל קפיצות ורעשים; ב) ב- 18.1.1982 נסע המערער מהבוקר, נסיעה ארוכה, ובשעות הלילה, בירידות באזור סדום, הרגיש בחילות, סחרחורת, הקאות, חולשה כללית, כאבי ראש ומצב של התמוטטות. הנהג המחליף לקח אותו למרפאה בבסיס סמוך, שם נשאר המערער למשך הלילה, ולמחרת חזר לבסיס עם הנהג המחליף, ואחר כך נסע באוטובוס לביתו. הוא עדיין לא הרגיש טוב, ניגש לקופת-חולים וקיבל מרופא קופת-חולים תעודת מחלה, נשלח לביתו, ניגש לחדר מיון, ומשם הופנה לתחנה לבריאות הנפש. לאחר מכן ביקש המערער להחליף את תעודת המחלה שקיבל מרופא קופת-חולים בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה; ג) בשנת 1979 היה המערער בטיפול של התחנה לבריאות הנפש בגלל מצבים דומים לאלה שהופיעו בחודש .1/82 באישור רפואי מיום 28.2.1979 נרשם: "הנ"ל סובל ממתח וממיחושים סומטים". 3. בית-הדין האזורי קבע את העובדות, מינה את ד"ר מסטר - מומחה לפסכיאטריה, כמומחה יועץ רפואי, והעביר אליו חומר רפואי רב, כולל חוות דעת, שאחת מהן הוגשה מטעם המערער. המומחה קבע כי: "אין הוכחה ברורה שתנאי עבודתו היוו טראומות או שרשרת של טראומות קטנות... לעבודתו של התובע לא היתה השפעה משמעותית בגרימת התופעות שפיתח ב- 17.1.1982- .18.1.1982 במילים אחרות: השפעת עבודתו ותנאי עבודתו היתה פחות הרבה מאד מהשפעת הגורמים האישיים". המומחה נשאל שאלות הבהרה, הן על-ידי בא-כוח המערער והן על-ידי בית-הדין. לאחר דיון במחלות מהן סובל המערער, השיב המומחה: "מצבו החולני של התובע, החל מ-1982, לא נגרם על ידי אירוע ספציפי. במסמכים שהועברו אלי אין תיאור של מאורע אשר יכול לגרום תופעות קשות וממושכות כפי שמתלונן התובע... אי אפשר לקבוע שהמצב הרפואי של התובע נגרם על ידי השפעה מצטברת של פגיעות זעירות. אי אפשר לקבוע שהתובע סבל מתאונות עבודה זעירות... סביר להניח שהתלונות הנפשיות והגופניות של התובע הן תוצאה מגורמים אישיים". 4. בערעורו טען בא-כוח המערער נגד חוות הדעת של ד"ר מסטר. נתייחס לטענות כסדרן: א) בתשובות המומחה לשאלות בא-כוח המערער ענה כי "אני לא מכיר במושג 'מיקרוטראומה' או 'טראומה זעירה'". לטענת בא-כוח המערער יש להבין הערה זו כך שהמומחה בדעה כי אין מקרים שמחלה נפשית יכולה להיגרם על-ידי תאונות זעירות וחוזרות. בית-הדין קמא הבין את ההערה אחרת - כי המומחה לא הבין את משמעות המושג "מיקרוטראומה", והסביר את המושג בהחלטה נוספת. בעקבות ההסבר, השיב המומחה על השאלות הנוגעות לפגיעות זעירות וחוזרות. הערת המומחה אינה ברורה וניתן להבינה כפי שהבינוה כל אחד מבאי-כוח הצדדים, במצב דברים זה לא טעה בית-הדין קמא כשבדק כיצד הבין המומחה את המושג מיקרוטראומה ולא הניח הנחות בנושא זה. על כן, לא טעה בית-הדין קמא כשהסביר למומחה את המושג מיקרוטראומה, וחיכה לתשובותיו כדי לבחון אם יצא המומחה מתוך הנחה משפטית נכונה או מוטעית. מתשובות המומחה עולה כי חיווה את דעתו בהתאם להנחיות המשפטיות של בית הדין. לו השיב ד"ר מסטר כי לא יתכן נזק נפשי כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות, כי אז היה על בית-הדין להתייחס לשאלה אם תיתכן מיקרוטראומה פסיכיאטרית. יצויין כי בא-כוח המערער לא הצביע על תקדים כלשהו, מהארץ או ממדינה אחרת, המכיר במיקרוטראומה פסיכיאטרית. בספרו של פרופ' לרסון, המרכז את הפסיקה בארה"ב, לא צויין אף לא מקרה אחד שבו הכירו במתח נפשי ממושך כפגיעות זעירות וחוזרות ותאונה בעבודה. Compensation for occupational , By arthur larson, matthew" injuries and death(workman's , desk edition 1977,bender) בפסק-דין אחד, הדן בנושא בפרק 39.10, נדחתה עתירה של עובד להכיר במחלת נפש שנגרמה על ידי עבודה מאומצת כתאונת עבודה. , johnson v. Gulfport laundry(1964) 859D. 2, So 162, 11mississippi249; ב) הוסיף וטען בא-כוח המערער כי בית-הדין לא היה מוסמך לשאול את המומחה שאלות נוספות מיוזמתו. מטרת מינוי מומחה יועץ רפואי הינה לספק לבית-הדין את היעוץ הרפואי הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. לפיכך, אך טבעי הוא שאם חלק מחוות-הדעת, אינו ברור דיו, או שבית-הדין רואה צורך במידע רפואי נוסף, יפנה למומחה ויבקש ממנו הסבר או הבהרה בלא לשאול תחילה את דעתם של באי-כוח הצדדים (הנחיות נשיא בית-הדין הארצי לעבודה, פד"ע כדך ד', ע' 83; פד"ע כרך ט', ע' 195; ראה: :וmedical evidence in the israeli labor courts" .adler s ., In hospital law, a"appointed medical advisors-court ;(1988,verlag/, springer(eds) carmi, s. Schneider ג) עוד טען בא-כוח המערער כי המומחה לא הבין אל נכון את עובדות המקרה, שכן כתב: "תנאי עבודתו של התובע בשנת 1982 לא חרגו, לפי הבנתי, מתנאי העבודה הרגיים בצה"ל". עובדות המקרה נקבעו על ידי בית-הדין קמא והמומחה חיווה את דעתו על סמך עובדות אלה. הערת המומחה לגבי העובדות אינה מוסיפה אולי בהירות לחוות דעתו, אך אין ללוד ממנה כי הוא לא נתן את חוות דעתו על סמך העובדות שנקבעו על ידי בית-הדין; ד) טענה נוספת של בא-כוח המערער היתה כי חוות דעתו של ד"ר מסטר לא היתה נכונה מבחינה רפואית. אין בסיס לטענה זאת. יתרה מזאת, חוות הדעת של ד"ר דר-אילן, שהגיש המערער, תמכה במסקנותיו העיקריות של ד"ר מסטר, כשאמר: "קיימת אמנם הפרעה אישיותית בסיסית, עם נטיה לסומאטיזציה, ויתכן שהקושי בזיהוי ואבחון ההפרעה הפוסט-טראומטית נובע מהעובדה שלא מדובר בטראומה ברורה, דרמטית, יחידה וקלה לזיהוי, אלא בהצטברות של ארועים גורמי ...stressמדובר בלחצים מצטברים וממושכים...". 5. לא הוכח בענייננו קיומו של "מאמץ יוצא דופן" או "מאמץ מיוחד", אף לא סדרה של אירועים זעירים החוזרים ונשנים והפוגעים, כל אחד מהם, פגיעה זעירה ומזיקה. לפי העובדות, ההתדרדרות במצבו הרפואי של המערער ב- 17.1.1982 אירעה כאשר עשה את עבודתו הרגילה, שהיתה אמנם עבודה קשה ומאומצת (ראה: דב"ע מו/139- 0). 6. מתח נפשי ממושך או מתמיד, (stress), אינו רצף של אירועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות ומצטברות (ראה: דב"ע לה/60- 0). בדב"ע מו/17- 0, נדון עניינו של מבוטח שהיה חשוף לרעשים בעוצמות משתנות, שהוגדרו שם (בע' 104) כפגיעות זעירות ומצטברות ("כל רעש = פגיעה = נזק"), ונקבע כי מחלת אוזניים היתה תאונת עבודה כי נגרמה על ידי תאונות זעירות וחוזרות. אין בכך כדי לעזור למערער כי במקרה דנן לא הוכח שהיו אירועים זעירים החוזרים ונשנים. יתרה מזאת, המומחה חיווה את דעתו כי: "השפעת עבודתו ותנאי עבודתו (על מחלתו של המערער) היתה פחותה הרבה מאד מהשמעת הגורמים האישיים", ודי בכך כדי לקבוע שהמוסד יצא ידי חובת ההוכחה - לפי סעיף 39סיפא לחוק - שאין לראות במחלתו של המערער תאונת עבודה. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשימיקרוטראומה