קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכתב אשראי דוקומנטרי בלתי הדיר: השופט א' שלו: לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בהרצליה (כבוד השופט י' גלין), מיום 24.7.91, לפיו חויב המערער לשלם למשיבה סך של 825, 56ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 11.4.89, וכן הוצאות משפט, בצירוף ריבית והצמדה, מיום הוצאתן ושכ"ט עו"ד בסך 000, 5ש"ח, בצירוף מע"מ. העובדות .1עניינו של ערעור זה, בקליפת אגוז, הינו מכתב אשראי דוקומנטרי, בלתי הדיר, אשר הוציא המערער - בנק לאומי לישראל בע"מ - ביום 13.7.87, לטובת המשיבה, חברה שווייצרית העוסקת, בין היתר, בסחר בברזל, וזאת, לבקשתה של חברה ששמה טטלב שיווק ברזל בע"מ (להלן: "הקונה"). לפי תנאי מכתב האשראי, התחייב המערער לשלם למשיבה כ-000, 30דולר ארה"ב, בהתמלא תנאי מכתב האשראי, וזאת בחלוף 180ימים, מיום הגעת המסמכים הדרושים על פי תנאי מכתב האשראי, לסניף של המערער בתל-אביב. המסמכים הנדרשים על פי תנאי מכתב האשראי הוצגו למערער, באמצעות בנק - מודיע - בנק וינטר ושות' מווינה, אוסטריה - ביום .31.12.87 חמערער נתבקש לשלם למשיבה, בהתאם לאמור במכתב האשראי, סך של 569.45,31 דולר ארה"ב, בתאריך 30.6.88, ואולם הוא סירב לעשות כן ב"תואנות" שונות (כדברי המשיבה בסעיף 7לכתב התביעה). עיקריהן של "תואנות" אלו הינן טענות בדבר אי-התאמות בין תנאי מכתב האשראי לבין המסמכים הנדרשים וכן אי-התאמות בין המסמכים הנדרשים לבין עצמם (שטרי המטען והחשבונות). המשיבה הגישה נגד המערער תביעה כספית בסדר דין מקוצר, לתשלום סכום מכתב האשראי. המערער ביקש רשות להתגונן וזו ניתנה לו על פי החלטת בית המשפט קמא. בינו לבינו התברר כי הקונה, אשר קיבל את הסחורה מהמשיבה לשביעות רצונו, נקלע לקשיים כספיים והפך חדל פרעון. המחלוקת מסתכמת איפוא בשאלה מי מהצדדים ייאלץ לפנות למפרקו של הקונה כדי לקבל את המגיע לו. הכרעת בית המשפט קמא .2טענות ההגנה בדבר אי ההתאמות במסמכים, שהעלה המערער בבית המשפט קמא, הותקפו על ידי המשיבה בשני מישורים. במישור הראשון גרסה המשיבה, כאשר היא נתמכת בחוות-דעת של המלומד ד"ר מ' ששון (ת/6), כי אין באי ההתאמות ובסתירות, אשר צוינו על ידי המערער, כדי להצדיק את דחיית הדוקומנטים וההימנעות מתשלום על פי מכתב האשראי. במישור נוסף, גרסה המשיבה כי אף אם קיימות במקרה דנן אי-התאמות, כטענת המערער, הרי שהמערער מושתק מלטעון כנגד אי-התאמות אלו, וזאת, לאור עקרון תום הלב, הקבוע בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973(להלן: "חוק החוזים - חלק כללי"). אליבא דגירסת המשיבה, היה המערער מודע להשלמת עיסקת היסוד במקרה זה, בשלמותה, לשביעות רצון שני הצדדים, וסירובו לכבד את מכתב האשראי הנדון נבע אך ורק מהידיעות על חדלות הפירעון של הקונה, שפירושן כי המערער לא ישופה על ידי הקונה בגין תשלום סכום האשראי למשיבה. .3השופט קמא דחה בחלקן את טענות המשיבה במישור הראשון, ומצא כי אכן היו מספר אי-התאמות בין מכתב האשראי לבין המסמכים הנדרשים, ובין המסמכים הללו לבין עצמם. עם זאת, קיבל השופט המלומד את טענת המשיבה במישור השני, בדבר חוסר תום הלב של המערער. לאור קביעתו זו חייב השופט המלומד את המערער לשלם למשיבה את סכום התביעה. .4במישור הראשון דחה השופט המלומד, ובצדק, את טענות המערער, בדבר הגשת מסמכי האשראי לבנק-המודיע לפני המועד הקבוע במכתב האשראי (דבר המהווה, לטענתו, הפרה של תנאי האשראי) והגעתם לסניף המערער בישראל לאחר המועד בו פקע תוקף האשראי. ביחס לטענה השנייה, קבע השופט המלומד, בהסתמך על לשונו של מכתב האשראי, כי משהוצגו המסמכים כהלכה בדלפק בנק וינטר, טרם תום שנת 1987(כפי שאכן אירע בפועל), הרי שהמסמכים הוצגו בתקופת תוקפו של האשראי,,ואין נפקא מינא אימתי קיבלם המערער (אלא לעניין מועד התשלום). ביחס לטענה השנייה, קיבל השופט את פרשנותו של ד"ר מ' ששון, אשר העיד מטעם ההגנה, לפיה הצגה מוקדמת של המסמכים, אין בה משום הפרת תנאי האשראי, וכל נפקותה העדר תוקף, עד הגיע המועד הקבוע במכתב האשראי (ובמקרה עסקינן 30.12.87), מועד בו הופכת הצגת המסמכים לתקפה. .5בא-כוח המערער העלה, בסיכומיו לפני בית המשפט קמא, מספר טענות בדבר אי-התאמות שגילה המערער בין מכתב האשראי לבין המסמכים הדרושים. אי-התאמה קיימת, לגישתו, בין מכתב האשראי, בו ננקב מחיר של 265דולר לטון, לבין החשבונות בהם צוין המחיר לפי טון מטרי ("metric ton"). טענה זו, בדבר אי ההתאמה בין המונחים "טון" ו"טון מטרי", נדחתה על ידי השופט המלומד, אשר סבר, הן בהסתמך על תעודת עובד ציבור מאת המפקח על משקולות, מידות וסטנדרטים במשרד התעשייה והמסחר, והן בהסתמך על ידיעתו השיפוטית, כי המונחים "טון" ו"מטריק טון" חד הם. אי-התאמה נוספת נתגלתה, לטענת בא-כוח המערער, בין מכתב האשראי, בו צוין כי האשראי מתייחס ל-"channels, angels and profiles" (ליתר דיוק צוינו המלים: " channels, angels and profiles:נcovering") לבין שטרי המטען והחשבונות, אשר התייחסו ל- profilesבלבד. בעניין זה הציע העד, ד"ר מ' ששון, הסבר, לפיו יש להבחין בין המונחים "covering" ו-"containing". לדבריו, המונח "covering", להבדיל מהמונח "containing", מפרט רשימה של חלופות, כאשר די במשלוח אחת מהן כדי לעמוד בדרישות מכתב האשראי. הסבר זה נתקבל על ידי השופט המלומד כפירוש סביר אחד מיני רבים. בהתאם לכך קבע השופט, כי כל עוד מהווה פירוש זה אחד מן הפירושים הסבירים וכל עוד קיימת אי-ודאות לעניין כוונת הצדדים, הרי שיד המערער כמנסח המסמך היא על התחתונה,,ויש להעדיף, מחמת הספק, את פירושה של המשיבה, כפי שהוצג על ידי ד"ר מ' ששון. טענת אי-התאמה נוספת, שהעלה בא-כוח המערער, התייחסה לאי-קיום הדרישה של הצגת שטרי המטען "clean on board". לדבריו, חייבת היתה המשיבה, לפי תנאי האשראי, להציג שטרי מטען, כשעליהם מוטבעות המילים "clean on board", שפירושן הטענת הסחורה כשהיא בלתי-פגומה ובמצב תקין. בפועל, נעדרו מילים אלו לחלוטין משטר המטען נ/ 1והופיעו בשטרי המטען נ/ 2ו-נ/3, כאשר המילה "clean" מחוקה בקו והמחיקה מאושרת בחותמת וחתימה של הסוכן המוביל. השופט המלומד קיבל בחלקה טענה זו. ביחס לשטרי המטען נ/ 2ו-נ/ 3קבע השופט המלומד, כי מחיקת המילה "clean", משטרי המטען אינה בבחינת דקדוקי עניות לשוניים, כפי שסבר בא-כוח המשיבה, אלא מהווה הצהרה מפורשת בדבר פגם בטובין או באריזתם. לעומת זאת, סבר השופט קמא, אין בהעדרן של המילים clean on" " boardמשטר המטען נ/ 1כדי להצדיק את דחיית שטר מטען זה. על פי פרשנותו, לא נדרשה במכתב האשראי הצהרה מפורשת בדבר "clean on board", ועל כן עומד שטר המטען, בהעדר הצהרה נוגדת, בחזקת "ניקיונו", בין אם לפי הכללים האחידים בדבר אשראים דוקומנטריים (פרסום מס' 400משנת 1983, מן הפרסומים המוצאים בידי לשכת המסחר הבינלאומית (u.c.p), 26והחלים על עיסקת האשראי הנדונה (להלן: "הכללים האחידים", לאור סעיף (A) 2634לכללים, הקובע חזקת ניקיון) ובין אם כפוף המקרה להסדרו של מכתב האשראי בלבד (מכוח ההצהרה המודפסת על שטר המטען שנוסחה: "... In apparent good order and condition"). .6אי-התאמה נוספת מצא בא-כוח המערער בין שטרי המטען לבין החשבונות. תיאור הסחורה בשטרי המטען נ/ 1ו-נ/ 2לא תאם, לטענתו, את תיאורה בחשבונות הנלווים נ/ 4ו-נ/ .6בעוד שנ/ 4דיבר על פרופילים מסוג 2- 44stהרי שב-נ/ 1דובר על פרופילים מסוג . 44stכמו כן, ב-נ/ 6דובר על פרופילים מהסוגים 37st ו- 44,stוזאת לעומת נ/2, בו דובר על פרופילים מהסוגים 2-37st ו-2-.44st השופט המלומד מצא, כי אכן קיימת אי-התאמה גלויה בין החשבונות נ/ 4ו-נ/ 6לבין שטרי המטען נ/ 1ו-נ/2, אך הוסיף, כי אין באי-התאמה זו כדי להצדיק דחיית הדוקומנטים במקרה זה. בהסתמכו על סעיף (C) 2641לכללים האחידים, המחייב התאמה מוחלטת בין התיאור במכתב האשראי לבין התיאור בחשבון המסחרי בלבד, פסק השופט כי מכתב האשראי הנדון תואם את החשבונות נ/ 4ו-נ/ 6ואינו סותר את שטרי המטען נ/ 1ו-נ/ .2אי לכך, בהעדר נפקות לסתירה בין התיאור בחשבונות ובשטרי המטען, נפסק כי דחיית הדוקומנטים בגין סתירות אלה, לא היתה מוצדקת. .7לאחר שבחן את טענות אי ההתאמה, אחת לאחת, תוך שהוא פורכן בחלקן ומקבלן בחלקן, פנה השופט המלומד לבחון את טענות בא-כוח המשיבה, כנגד זכותו של המערער לדחות את הדוקומנטים, נוכח אי ההתאמות שנמצאו. בהעדר תשתית ראייתית מתאימה, נדחתה טענתה הראשונה של המשיבה, לפיה מנוע המערער מלטעון כנגד המסמכים, לאור הפרת חובתו לבדקם ולקבוע אם לכבדם או לדחותם, תוך זמן סביר. מנגד, עלה בידו של בא-כוח המשיבה לשכנע את השופט המלומד, כי טענות המערער בדבר אי ההתאמות במסמכים, אינן עומדות במבחן תום הלב, הקבוע בסעיף 39לחוק החוזים - חלק כללי. מחומר הראיות והעדויות שהובאו לפניו, למד השופט קמא כי עיסקת היסוד בין המשיבה (הספק) לבין הקונה הושלמה במקרה זה במלואה, לשביעות רצון שני הצדדים ובידיעת המערער; המערער מחפש כל תואנה אפשרית כדי שלא לקיים את התחייבויותיו, לאחר שהתברר לו כי לא יזכה לשיפוי מאת הקונה בגין תשלום האשראי. במיוחד התרשם השופט מהצהרתו של מנהל העסקים במחלקת האשראים של המערער, אשר הושמעה על ידיו בעת שנודע למערער על התמוטטות עסקי הקונה, ואשר הובאה מפי מנהל הקונה, בעדותו בבית המשפט, ולפיה אמר מנהל העסקים: "מה אתה חושב שאנחנו לא נמצא פסיק שלא נשלם את האשראי הזה? מה אתה חושב שאנחנו נשלם? אתה חושב שלא נמצא איזה פסיק?" (עמ' 18לפרוטוקול, שורות 28-30). הוסיף השופט קמא וציין, כי משהושלמה עיסקת היסוד כהלכתה, ללא כל טרוניה מצד הקונה וללא חשש לקנוניה בין הצדדים, אין עוד הצדקה ליישום עקרון ההתאמה המוחלטת. אי לכך, בנסיבות העניין, כפי שהוכחו, יישום עקרון ההתאמה המוחלטת אינו מוצדק ואינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב. נוכח כל זאת, דחה השופט המלומד את טענות אי ההתאמה, וחייב את המערער לשלם למשיבה את סכום התביעה. .8מכאן הערעור שלפנינו, אשר במסגרתו טוען המערער את הטענות העיקריות כדלקמן: א. בית המשפט הנכבד קמא התעלם בפסק דינו מעקרונות היסוד העומדים בבסיסו של מכתב האשראי הדוקומנטרי. ב. בית המשפט הנכבד קמא התעלם ממעמדו המשפטי המיוחד של מכתב האשראי הדוקומנטרי. ג. בית המשפט הנכבד שגה בפירוש שנתן ל-"עקרון ההתאמה" וביישומו על נסיבות המקרה. ד. בית המשפט הנכבד שגה בהחילו את עקרון תום הלב, הן במישור הדיוני, הן במישור העקרוני-מהותי והן בנסיבות המקרה. הדיון בערעור לפנינו התמקד, רובו ככולו, בשתי הטענות האחרונות דלעיל, קרי: שאלת החלת עקרון תום הלב ושאלת יישום עקרון ההתאמה בנסיבות המקרה, נוכח מבחן תום הלב. עקרון ההתאמה המוחלטת .9המערער דחה במקרה דנן את הדוקומנטים, שהוצגו על ידי המשיבה, תוך שהוא תומך יתידותיו בעקרון ההתאמה המוחלטת, אשר הינו מעקרונות היסוד בתחום האשראים הדוקומנטריים (יחד עם עקרון העצמאות, אשר אינו רלוואנטי בסוגיה שלפנינו). על פי עקרון ההתאמה המוחלטת, מוטב, המבקש לקבל לידיו מהבנק תשלום בגין ביצוע חלקו בעיסקת המכר, חייב להציג בפני הבנק את המסמכים הנדרשים על פי מכתב האשראי הדוקומנטרי כשהם מתאימים על פניהם, באופן מוחלט, לפירוט הנדרש במכתב האשראי הדוקומנטרי. דרישת ההתאמה המוחלטת היא כפולה. ראשית, על המסמכים להתאים באופן מוחלט לדרישות מכתב האשראי. שנית, עליהם להתאים זה לזה, ללא סתירות, בכל הקשור לעניינים אשר אינם קבועים במפורט במכתב האשראי. אם תימצא אי-התאמה בין הדרישות הקבועות במכתב האשראי הדוקומנטרי לבין המסמכים שמציג המוטב, או בין המסמכים לבין עצמם, אזי לא יאושר התשלום. מוטב המבקש, על כן, לקבל תשלום, חייב לדאוג מבעוד מועד, להשיג את כל המסמכים הנדרשים על פי מכתב האשראי הדוקומנטרי, וכן לוודא כי מסמכים אלו תואמים בצורה מדויקת את התנאים המפורטים במכתב האשראי ואינם סותרים זה את זה, שאחרת מסתכן הוא בדחיית מסמכיו על ידי הבנק. בכללים האחידים, אשר מכתב האשראי מושא ערעור זה כפוף להם, קבועה דרישת ההתאמה המוחלטת בסעיף 15לכללים ולפיו: Banks must examine all documents with reasonable care to ascertain" & that they appear on their face to be in accordance with the terms Conditions of the credit .documents which appear on their face to Conditions of be inconsistent with one another will be considered as not appearing& on their face to be in accordance with the terms ."the credit בעבר, יושם עקרון ההתאמה המוחלטת בדווקנות ובקפדנות. הכלל אשר שלט בכיפה גרס כי: There is no room for documents which are almost the same or wich" will do just as well. Business could not proceed securely on other ."lines (דברי השופט sumner 26בפסק הדין המפורסם .equitable trust co. Of n.y v . 52At21= (1926) . 26dawson partners ltd). בפסיקה הישראלית נקבע בעבר, כי יש להקפיד באופן דווקני בבדיקת המסמכים והתאמתם לתנאי מכתב האשראי. בת"א (ת"א) 1765/83 .7,, קבעה השופטת בן-עתו (בעמ' 33) כדלקמן: "ברור שכדי לשמור על האינטרס של הקונה... חייבים הבנקים להקפיד על קיום דווקני של התנאים המופיעים בכתב האשראי". בת"א (חי') 1594/84, המ' (חי') 4174/85 .8,, חזר השופט בן-יאיר על ההלכה דלעיל, בציינו (בעמ' 263) כהאי לישנא: "המקרה של אי התאמת הדוקומנטים, הוא מקרה בו לא נתקיימו תנאי האשראי, ובו חייב הבנק, כמוציא האשראי, לקיים את העקרון של ההתאמה המוחלטת של הדוקומנטים לנדרש במכתב האשראי, ועל יסוד עקרון זה - לעצור את התשלום". .10החלתו הדווקנית של עקרון ההתאמה המוחלטת הוסברה במספר נימוקים. ראשית, הענקת ביטחון לקונה. בדיקה מדויקת של המסמכים על ידי הבנק, מבטיחה את הקונה מפני קבלת טובין, אשר אינם תואמים את שהוזמן על ידיו, ומוודאת בכך כי ציפיותיו מהעיסקה תוגשמנה. שנית, הפיכת עיסקת האשראי בכללותה לעניין נוח, קל וברור. דרישות מכתב האשראי הן מפורטות ביותר ומדויקות ולכן מאפשרות למוטב להבין, ללא ספקות, מהם התנאים הברורים והחד-משמעיים בהם הוא נדרש לעמוד כתנאי לתשלום. יתרה מכך, תפקידו של הבנק, אשר אינו מתמצא בכל פרטי העיסקה הספציפית, הופך לעניין טכני, פשוט ונוח לבדיקה. בכך מושגת יעילות בעבודת הבנק, אשר מביאה, בסופו של דבר, לשיפורה של עיסקת האשראי הדוקומנטרי והוזלתה. בנוסף לכך, בדרך כלל, עוברים המסמכים במהלך עיסקת האשראי, מספר "ידיים" (לרוב, נבדקים המסמכים הן על ידי הבנק-הפותח והן על ידי בנק נוסף, אשר משמש כבנק-מודיע או בנק-מאשר). קיומה של דרישת ההתאמה המוחלטת מבטיח, במקרים אלה, כי כל הגורמים אשר מקבלים את המסמכים יבדקו אותם לפי קריטריון אחיד וברור, ובכך יימנע מצב, בו יאושר התשלום על ידי גורם אחר, אך יידחה על ידי גורם אחר. בנוסף לאמור לעיל, מבטיח עקרון ההתאמה המוחלטת את קיומו היעיל של ההסכם בין הבנק לבין הקונה. בדיקה קפדנית של המסמכים מבטיחה את הבנק מפני טענות אפשריות מצד הקונה, בגין אישור התשלום במקום שראוי היה לדחותו. ומנגד, זוכה הקונה להגנה מפני אפשרות שהבנק יזלזל ויתרשל בבדיקת המסמכים, שכן לקונה עומדת הזכות לדחות את דרישת הבנק לשיפוי בגין התשלום למוטב, במקום שבו לא היתה התאמה מוחלטת במסמכים. חרף היתרונות הגלומים בעקרון ההתאמה המוחלטת, התפתחה במשך השנים, במקרים מסוימים, מגמה של ריכוך בדרישת ההתאמה המוחלטת, וזאת, בעיקר, נוכח חסרונה הבולט בכל הקשור למעמדו של המוטב. נוקשותו של העיקרון בגירסתו הדווקנית הביאה לחוסר צדק, מקום בו המוטב קיים את חיוביו בתום-לב, אך בשל אי-התאמה טכנית או שולית במסמכים, נדחתה דרישתו לתשלום והוא נותר כשידיו על ראשו. במקרים כגון דא, אבד למוטב הביטחון העיקרי שניתן לו במסגרת עיסקת המכר הבינלאומית וכל שנותר לו הוא לנקוט אמצעים משפטיים כנגד הקונה, כדי לקבל את המגיע לו. בכך, הוטל בספק הצורך בקיומה של עיסקת האשראי הדוקומנטרי, מבחינתו של המוטב, שהרי עיסקה זו נועדה במקורה למנוע מצב כאמור לעיל, ולהעניק למוטב ביטחון, על ידי הבטחת תשלום מוחלטת, מבלי שיצטרך לרדוף אחר כספו בארצו של הקונה, לאחר שסיפק כבר את הסחורה (ראה ר"ע 646/84 [1], בעמ' 697). בנוסף לכך, הביאה החלתו הדווקנית של עקרון ההתאמה להטלת נטל כבד, הן על המוטבים והן על הבנקים. המוטבים נדרשו לוודא השגתם של מסמכים, התואמים בנוסחם במדויק את הנדרש במכתב האשראי, וזאת, אף שחלקם כלל לא נוסח על ידי המוטבים עצמם. הבנקים מצידם נאלצו, לא אחת, לעכב את תשלום האשראי בשל הבדלי ניסוח בלתי-מהותיים בין המסמכים השונים, אף שבפועל ברור היה כי תשלום האשראי מוצדק, ובכך נמנעה השלמתה של עיסקת המכר. כתוצאה מכך, התערער אמון הצדדים במנגנון האשראי הדוקומנטרי והתעורר חשש ממשי לפגיעה בסחר הבינלאומי. לניתוח יתרונותיו וחסרונותיו של עקרון ההתאמה המוחלטת, ראה: ד"ר מ' ששון וא' שנקר, אשראים דוקומנטריים - היבטים מעשיים ומשפטיים (שוקן, תשמ"ו) בעמ' 96-98; י' דותן, "האשראי הדוקומנטרי: מרמה במכר ומרמה במסמכים" משפטים יז (תשמ"ט) 92, בעמ' 100-101, וכן ע"א 151/89 [2], בעמ' 115(להלן: "עניין ברין"); ת"א (חי') 1497/83 [9], בעמ' 17-19, 23של פסק הדין (להלן: עניין חורי"). הגמשת עקרון ההתאמה המוחלטת .11חסרונותיה של דרישת ההתאמה המוחלטת הביאו, כאמור לעיל, לעידונה של דרישה זו ולהגמשתה. הגמשה זו, שנועדה להקל מעט על המוטבים והבנק, הביאה לכך שהלכה למעשה מיושם כיום על ידי בתי המשפט, בנסיבות המתאימות, עקרון התאמה מהותי. הגמשת דרישת ההתאמה המוחלטת, מצאה ביטויה בעיקר בהקלות, אשר נקבעו בכללים האחידים שהוציאה לשכת המסחר הבינלאומית ואשר ניתן לחלקן לארבע קטיגוריות כדלקמן: החלת דרישת ההתאמה המוחלטת על החשבון בלבד, הכפפת דרישת ההתאמה המוחלטת לנוהג הבנקאי, מתן פטור לבנק מאחריות לאי-התאמה הנובעת מסוגים מסוימים של "טעויות טכניות" וממעשי אחרים, וקביעת תחום גמישות במילוי הוראות מסוגים מסוימים (ששון ושנקר בספרם הנ"ל, בעמ' 92וכן עניין חורי [9] בעמ' 21). א. החלת דרישת ההתאמה המוחלטת על החשבון בלבד: בסעיף (C) 41לכללים האחידים נקבע, כי התאמה מוחלטת בתיאור הטובין, חייבת להתקיים רק בין החשבון המסחרי לבין מכתב האשראי, בעוד שבכל יתר המסמכים ניתן לתאר את הטובין במונחים כלליים ובלבד שאינם נוגדים את התיאור המופיע במכתב האשראי. הרציונאל להקלה בדרישת ההתאמה המוחלטת לעניין תיאור הטובין, מקורו בקושי הטמון בתיאור הטובין במסמכים, בהיות התיאור מורכב ביותר וניתן לניסוח בכמה אופנים, על אף שמדובר באותם טובין עצמם. נוכח הפוטנציאל הרב לחוסר התאמה, עקב הבדלי הניסוח האפשריים בין המסמכים השונים (הבדלים אשר מהותית אין בהם ולא כלום), הוחלט, כאמור, להסתפק בהתאמה מוחלטת בתיאור הטובין בין החשבון המסחרי לבין מכתב האשראי. הדרישה להתאמה מוחלטת נותרה בעינה ביחס לחשבון המסחרי דווקא, שכן חשבון זה נערך ומנוסח על ידי המוטב עצמו, ובו מתאר המוטב את אופן ביצוע עיסקת המכר על ידיו. במידה שיותר, על כן, למוטב ליתן תיאור בלתי מדויק, קיים חשש כי ייפתח פתח לטענה מצד המוטב, בדבר הסכמה בדיעבד לשינוי תנאי עיסקת המכר, וזאת במקרים בהם התיאור הבלתי-מדויק בחשבון מצביע על קיום בלתי-מדויק של עיסקת היסוד במציאות (ששון ושנקר, בספרם הנ"ל, בעמ' 92- 93וכן עניין חורי [9], בעמ' 20-21). ב. הכפפת דרישת ההתאמה המוחלטת לנוהג הבנקאי: משמעותה של הקלה זו הינה חיובו של הבנק לכבד מסמכים שהוגשו לו על ידי המוטב, ואשר אינם מקיימים לכאורה את דרישת ההתאמה המוחלטת, מקום בו אי ההתאמה במסמכים מוסברת ונובעת מנוהג בענף הבנקאות. הבנקים מכירים את המנהגים הללו והם חלים, בדרך כלל, במסגרת החוזים שהם כורתים עם גורמים אחרים (אלא אם כן נשללו מפורשות). לכן ניתן לחייב את הבנקים לציית למנהגים אלה. כאשר יש בהם כדי ליישב ולהסביר את אי ההתאמה במסמכים המוגשים לבנק, הרי שיש להכפיף את עקרון ההתאמה למנהגים אלו ולקבוע כי דרישת ההתאמה המוחלטת נתמלאה. (דוגמא ליישום עיקרון זה ראה בפסק הדין בעניין dixsonהמתואר בספרם הנ"ל של ששון ושנקר, בעמ' 93-94). ג. מתן פטור לבנק מאחריות לאי-התאמה הנובעת מסוגים מסוימים של טעויות טכניות וממעשי אחרים: קטיגוריה זו של הקלות נועדה לצמצם את אחריות הבנקים במקרים מיוחדים, בהם לא התקיימה דרישת ההתאמה המוחלטת. סעיף 17לכללים האחידים מעניק פטור לבנקים מחבות או מאחריות בגין הצורה, דיות, דיוק, אמיתות, זיוף ותוקפם החוקי של המסמכים והתנאים המפורטים בהם. בנוסף לכך, מוענק לבנקים פטור מכל חבות או אחריות בגין התיאור, כמות, משקל, איכות, מצב, אריזה, מסירה, ערך או קיום הטובין המיוצגים במסמכים. כן פטורים הבנקים מאחריות לגבי פעולתם של הגורמים הנוספים הפועלים במסגרת עיסקאות המכר הבינלאומיות, כגון, המוביל, המשגר והמבטח. סעיף 18לכללים האחידים מעניק פטור נוסף לבנקים, מחבות או מאחריות לתוצאות הנובעות מעיכוב בהעברת המסמכים, השדרים והמכתבים על ידי הבנק, ואף מאובדנם, וכן מכל טעויות אחרות הנובעות מהעברת הודעה באמצעי הטלקומוניקציה. כן מוענק פטור במקרים של טעויות בתרגומם ובפירושם של מונחים טכניים. סעיף (A) 20לכללים האחידים פוטר את הבנקים מאחריות בכל הקשור לשימוש בשירותי בנקים אחרים, לשם ביצוע הוראות מבקש האשראי. הסיכון, כמו גם התשלום, מוטלים במקרים כאלה על מבקש האשראי. סעיף (B) 20לכללים האחידים קובע, כי הבנקים אינם אחראים בגין אי-ביצוען של הוראות שהועברו על ידיהם לבנקים אחרים, ולא בוצעו על ידיהם, וזאת, אף אם בחירת בנקים אלה נעשתה מיוזמתם. ראוי לציין לעניין קטיגוריה זו של הקלות כי הכללים שפורטו לעיל, עשויים לפגוע קשות בצדדים האחרים לעיסקת האשראי הדוקומנטרי (המוטב והקונה), ואולם, כללים אלה הינם בבחינת תניות פטור בחוזה אחיד, ולכן הם כפופים לביקורת שיפוטית מחמירה. נוכח זאת, ראוי לפרשם בצמצום רב ולהחילם בנסיבות מתאימות בלבד (ששון ושנקר בספרם הנ"ל, בעמ' 94, וכן בעניין חורי [9], בעמ' 21). ד. קביעת תחום גמישות במילוי הוראות מסוגים מסוימים: הקלה זו מוצאת ביטויה בסעיף 43לכללים האחידים. על פי סעיף (A) 43השימוש במילים "בערך", או "בקירוב", או בביטויים דומים לשם תיאור סכום האשראי, הכמות או המחיר ליחידה, ייחשב כמתיר סטייה של 10אחוזים לכל כיוון מהסכום, מהכמות או מהמחיר ליחידה, שאליהם הם מתייחסים. סעיף (B) 43מתיר סטייה של 5אחוזים לכל כיוון בכמות הטובין, כל עוד לא נפרצה תקרת האשראי וכל עוד הדבר אינו נאסר במפורש במכתב האשראי (ראה: ששון ושנקר בספרם הנ"ל, בעמ' 94-95). .12ההגמשה בדרישת ההתאמה המוחלטת, כפי שתוארה לעיל, התפתחה בפסיקה האמריקנית (ראה פסקי הדין המאוזכרים בפסק הדין בעניין חורי [9], בעמ' 19-20), אך בארצות הברית הלכו בתי המשפט צעד נוסף קדימה בכל הקשור להגמשתו של עקרון ההתאמה המוחלטת. במקרים רבים החילו בתי המשפט בארצות הברית את עקרון ההתאמה המוחלטת, בד בבד עם עקרונות נוספים מתחום דיני החוזים ודיני היושר, וזאת, בהסתמך על הנחת-יסוד מקדמית בדבר תחולת דיני החוזים על מערכות היחסים בין הצדדים השונים לעיסקת האשראי הדוקומנטרי. כך, הוחלו על עיסקאות אשראי דוקומנטרי כללי היסוד בפרשנות חוזים, כגון, כלל פירוש המסמך נגד המנסח; הכלל לפיו פירוש המקיים חוזה עדיף על פני פירוש המביא לבטלותו (ראה בישראל: סעיף 25(ב) לחוק החוזים - חלק כללי); הכלל לפיו יש לפרש מילים בחוזה על פי משמעותן הרגילה בחוזים מאותו סוג (ראה בישראל: סעיף 25(ג) לחוק החוזים - חלק כללי) ועוד. כמו כן, הוחלו על עיסקאות האשראי הדוקומנטרי עקרונות נוספים, כדוגמת דוקטרינת המניעות (כגון, במקרים בהם הבנק לא נתן הודעה על דחיית המסמכים תוך זמן סביר, וראה בעניין זה סעיפים (D) 16ו-(E) 16לכללים האחידים, וכן במקרים בהם מסרב הבנק לכבד מסמכים, בטענת אי-התאמה, לאחר שבעבר מסמכים אחרים הכוללים אותה אי ההתאמה, כובדו על ידיו), עקרון תום הלב (ראה בעניין זה בהרחבה להלן), הכרה באפשרות של ויתור על זכויות (בענייננו, ויתור מצד הבנק בסיטואציות מסוימות, על זכותו לדרוש התאמה מוחלטת) ועוד. (ראה בעניין זה בהרחבה: softening:on the periphery of letter of credit law" g.t . Mclaughlin (41- 4(1989) . Banking l. J 106''the rigors of strict compliance נוכח יישום העקרונות שצוינו לעיל, חלה, כאמור, הגמשה נוספת בעקרון ההתאמה המוחלטת, אשר פירושה - צעד נוסף לקראת החלתו, הלכה למעשה, של עקרון ההתאמה המהותית בקטיגוריות נוספות של מקרים. .13מגמת ההגמשה בעקרון ההתאמה המוחלטת מצאה את ביטויה גם בפסיקת בתי המשפט בישראל. בפסק הדין בעניין חורי [9], בעמ' 24, קבע השופט בן-יאיר, לאחר ניתוח יתרונותיה וחסרונותיה של דרישת ההתאמה המוחלטת, כהאי לישנא: "דעתי היא, איפוא, שיש להבטיח שעסקת אשראי בלתי הדירה תבוצע למישרין ללא שיהוי ותוך ביסוס בטחונו המסחרי של המוטב-הספק בקבלתם של כספי התמורה. על כן, ראוי לנהוג בגישה מקלה בבדיקת התאמתם של מסמכי האשראי, בכל הנוגע לתיאור הטובין, לטיבם ולאיכותם. ראוי גם לנהוג במידה של גמישות בבדיקת ההתאמה של כמויות ושל מחירים, ובלבד שאין הוראות מפורשות במכתב האשראי, ששוללות גישה זאת. לשם כך, ראוי לפרש את כללי לשכת המסחר מתוך גישה מקלה, תוך העדפה של עקרון ההתאמה המהותית על עקרון ההתאמה המוחלטת". עמדתו של השופט בן-יאיר, כפי שתוארה לעיל, אומצה בת"א (ת"א) 35922/87 [11] שניתן בבית-משפט השלום בתל-אביב - יפו. השופטת מ' רובינשטיין מציינת (בעמ' 43): "הנני מאמצת את דעתו של כב' השופט בן יאיר ודעתי כדעתו, שעל פי המדיניות המשפטית, יש להעדיף את עקרון ההתאמה המהותית". ובהמשך: "את אי ההתאמה במסמכים היה על הבנק לבדוק באופן מהותי ולא באופן דווקני, ועל ידי כך להגיע לתוצאה המסחרית ההגיונית המתבקשת במקרה זה, שהיא שמירה על בטחונו המסחרי של המוטב בביצוע התשלום - דהיינו של התובעת". הגמשתו של עקרון ההתאמה המוחלטת, מתוארת גם בפסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון בעניין ברין [2] הנשיא שמגר מציין בעמ' 115- 116לפסק הדין, כדלקמן: "ברבות השנים עודנה הפעלתו של עקרון ההתאמה המוחלטת בדרכים שונות וביניהן: דרישת ההתאמה הדווקנית בין הפרטים המופיעים במכתב האשראי למסמכים המוגשים על ידי הנהנה צומצמה לחשבון בלבד... עקרון זה מצא ביטוי בכלל (C) 2632שצוטט לעיל, בהכפפת העקרון לנוהג הבנקאי, בקביעת פטורים כאלו או אחרים בגין טעות (צ"ל: "טעויות" - א' ש') טכניות ובהפעלת עקרונות חוזיים ועקרונות מדיני היושר". העולה מן המקובץ הינו, שמעשית, מיושמת בבתי המשפט בישראל, בסיטואציות המתאימות, דרישת התאמה מהותית. ואולם, חרף האמור לעיל, יש לדעתי מקום להעמיד דברים על דיוקם ולעשות סייג וגדר להלכות דלעיל, לאמור: הכלל הבסיסי היה ונותר עקרון ההתאמה המוחלטת, ואילו היוצא מן הכלל הינן אותן ארבע קטיגוריות של הקלות אשר נדונו לעיל בהרחבה. דהיינו, רק בהתקיים חריגים אלו (וחריג נוסף שיתואר להלן), תיתכן סטייה מעקרון ההתאמה המוחלטת, אשר תתבטא בהחלתו, הלכה למעשה, של עקרון ההתאמה המהותית. נוכח זאת, אל להם למוטבים לנוח על זרי הדפנה, באמונה כי מעתה אין להם עוד עניין בהקפדה על ניסוחם המדויק של מסמכי האשראי. איפכא מסתברא. ככלל, ימשיכו הבנקים להקפיד בבדיקת התאמתם של מסמכי האשראי, ורק בהתקיים החריגים המקלים, שתוארו לעיל, ובמסגרתם בלבד, תהא סטייה מדרישת ההתאמה המוחלטת. בהתאם לכך, ימשיכו הבנקים להקפיד על התאמה מוחלטת בין החשבון המסחרי לבין מכתב האשראי (וראה פסק הדין בעניין חורי, בעמ' 24), על דחיית מסמכים, אשר כמות הטובין המופיעה בהם, מהווה סטייה מהכמות שהוסכמה מראש, בשיעור העולה על המותר על פי הכללים, על דחיית מסמכים אשר אי ההתאמה בהם אינה מתיישבת עם נוהגים בנקאיים קיימים ועל אי-כיבוד מסמכים אשר אינם עונים על דרישת ההתאמה המוחלטת, מקום בו לא מוכרת תחולתן של ההקלות. ראוי על כן, כי חרף ההקלות דלעיל, אשר הביאו להגמשתו של עקרון ההתאמה המוחלטת בתחומים ספציפיים, ימשיכו המוטבים להקפיד על ניסוחם המדויק של מסמכי האשראי, והתאמתם לדרישות מכתב האשראי. תחולת דיני החוזים ועקרון תום הלב על אשראים דוקומנטריים .14לאור ריכוכה של דרישת ההתאמה המוחלטת, כפי שתוארה לעיל, ובהסתמך על ההלכות שצוינו לעיל, מבקש בא-כוח המשיבה בטיעוניו, בערעור שלפנינו, להחיל על עיסקת האשראי עסקינן את מבחן תום הלב הקבוע בסעיף 39לחוק החוזים - חלק כללי, ובאמצעותו להתגבר על אי ההתאמות שהתגלו במסמכים על ידי המערער. הלכה פסוקה היא כיום, כי עקרונות דיני החוזים חלים על עיסקאות אשראי דוקומנטרי בכלל, ועל מערכת היחסים בין הבנק-הפותח לבין המוטב בפרט. בעניין זה קבע הנשיא שמגר בע"א 182/82 [3], בעמ' 791, כדלהלן: "דיינו אם נסתפק בקביעה, המקובלת כיום על מרביתם המכרעת של העוסקים בנושא זה, כי אופיו של החיוב הנוצר על ידי התחייבותו החד צדדית והבלתי הדירה של הבנק המעניק למוטב כתב אשראי דוקומנטרי הוא חוזי ביסודו... החלת קביעה כזו במשפטנו מותירה מרחב תמרון מספיק כדי ליישם את הכללים והעקרונות של דיני החוזים בלי לפגוע בכללים המיוחדים והספציפיים הקשורים לאשראים דוקומנטריים במסגרת סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)". הלכה זו קנתה לה אחיזה כיום בפסיקת בתי המשפט ובספרות המשפטית בישראל (ראה: ת"א (ת"א) 528/92 [10] (בנק לאומי לישראל בע"מ נ' תשלוז השקעות בע"מ ואח') בעמ' 4; ת"א (ת"א) 35922/87 [11] שהוזכר לעיל, בעמ' 39וכן ששון ושנקר, בספרם הנ"ל, בעמ' 52ו-119). לאור ההלכה דלעיל, בדבר תחולתם של דיני החוזים בשינויים המחויבים על אשראים דוקומנטריים, סבור אני, כי הגיעה העת להביא להגמשה נוספת בעקרון ההתאמה המוחלטת, באמצעות ההכרה בחריג נוסף לעקרון, שיתווסף לארבע הקטיגוריות של ההקלות, אשר נותחו בהרחבה קודם לכן. חריג נוסף זה יתבטא ביישום הכללים והעקרונות של דיני החוזים, בשינויים המחויבים, על אשראים דוקומנטריים, לצד עקרון ההתאמה המוחלטת (בדומה לגישת בתי המשפט בארצות הברית, כפי שתוארה בסעיף 12לפסק הדין). החלתם של עקרונות דיני החוזים ועקרון ההתאמה המוחלטת, זה לצד זה, משמעותה הגמשתו של עקרון ההתאמה המוחלטת, בנסיבות מיוחדות ובמקרים המתאימים, באמצעות שימוש בעקרונות דיני החוזים, ובראשם, כעמוד האש ההולך לפני המחנה, עקרון תום הלב, הקבוע בסעיף 39לחוק החוזים - חלק כללי. (לעניין הגמשת עקרון ההתאמה המוחלטת באמצעות עקרון תום הלב, במשפט האמריקני, ראה מאמרו של המלומד mclaughlinשהוזכר לעיל, בעמ' 31-32). יישום עקרון תום הלב כחריג לעקרון ההתאמה המוחלטת .15עקרון תום הלב הביא למהפכה אמיתית בדיני החוזים בישראל, כמו גם במשפט הישראלי בכללותו. בעוד שבעבר נתפסו דיני החוזים כדינים נוקשים, רציונאליים וברורים, וביטאו תפיסה אינדבידואליסטית-קפיטליסטית, איבדו כיום דינים אלה את שרירותיותם ואת חדותם והפכו לדינים גמישים ומתונים, המבטאים גישה מוסרית. עקרון הביצוע המושלם והמדויק שנהג, בעקבות המשפט האנגלי המקובל, בדין החוזים הקודם, פינה את מקומו לעקרון תום הלב (ג' שלו, דיני חוזים (תש"ן), עמ' 42). דיו רבה נשפכה בכל הקשור לניתוח תוכנה של חובת תום הלב ומשמעותה. בעניין זה נפסק במקומותינו כי "עקרון תום הלב שבסעיף 39לחוק החוזים בא להורות על קיומו וביצועו של חיוב מחיובי החוזה בדרך עשיית הישר והטוב ומתוך רצון לקיים את כוונתם של הצדדים לחוזה לפי רוחו של החיוב ולא רק לפי אותיותיו הטכניות והפורמליות שבהן הוא נוסח..." (ההדגשה שלי - א' ש') (דברי השופט אלון (כתוארו אז), בע"א 391/80 [4], בעמ' 263). ובמקום אחר נאמר, כי "משמעותה של החובה לקיים חוזה בתום לב ובדרך מקובלת היא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל פי המקובל על בעלי חוזה הוגנים. אמת הדבר, אין הצדדים לחוזה מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה" (דברי השופט ברק (כתוארו אז), בבג"צ 59/80 [5], בעמ' 834). .16עקרון תום הלב חל על אשראים דוקומנטריים מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים - חלק כללי. משמעות הדבר היא, כי תחולת עקרון תום הלב על אשראים דוקומנטריים תיעשה בשינויים המחויבים, נוכח אופיו המיוחד של האשראי הדוקומנטרי. האשראי הדוקומנטרי התפתח במשך השנים, כמכשיר ייחודי לביצוע עיסקאות מכר בינלאומיות. עיסקאות כאלה הינן מורכבות מטבען וכוללות בחובן סיכונים רבים הן לקונה והן לספק (ראה י' דותן, במאמרו הנ"ל, בעמ' 92-94). כדי לתת מענה לקשיים הרבים שמעוררת עיסקת המכר הבינלאומית, וכן כדי להקטין את רמת הסיכון שנוטלים על עצמם הצדדים לעיסקת המכר הבינלאומית, התפתחו במסגרת עיסקת האשראי מנגנונים ועקרונות יסוד (כאשר בין העיקריים שבהם - עקרון ההתאמה המוחלטת), אשר נועדו להחדיר ביטחון, ודאות ויציבות פיננסית ומסחרית לעיסקאות אלה, ועל ידי כך לעודד התקשרויות בעיסקאות מכר בינלאומיות, אשר יביאו לפיתוח הסחר הבינלאומי. ברי על כן, כי החלה גורפת ובלתי-זהירה של נורמת התנהגות גמישה, כעקרון תום הלב, אשר גבולותיה עמומים, על אשראים דוקומנטריים, עלולה לפגוע במרקם היחסים ובמערכת האיזונים העדינה בין הצדדים לעיסקת המכר הבינלאומית, להביא לאובדן הביטחון בשיטת האשראי הדוקומנטרי ולגרום, בעקיפין, לפגיעה אנושה בסחר הבינלאומי. יפים לעניין זה דבריו של השופט ברק (כתוארו אז) בבג"צ 59/80 [5] שהוזכר לעיל, בעמ' 835, לאמור: "מכאן התפקיד הנכבד, המוטל על הרשות השופטת, החייבת מחד גיסא לגבש את הסטנדרטים של התנהגות בתום לב, והצריכה מאידך גיסא להפעילם מדי פעם, על פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, תוך התחשבות בטבעו ובסוגו של היחס החוזי". .17לגישתי, החלת עקרון תום הלב בשינויים המחויבים, על אשראים דוקומנטריים, פירושה מציאת שביל הזהב בין עקרון תום הלב, הקובע נורמה מוסרית גמישה, שגבולותיה אינם ברורים, לבין העקרונות הברורים והדווקניים, המקובלים בתחום האשראים הדוקומנטריים והחיוניים להבטחת סחר בינלאומי תקין, ובמקרה דנן, עקרון ההתאמה המוחלטת. בענייננו, שביל הזהב, המאזן בתחום האשראים הדוקומנטריים, בין עקרון תום הלב לבין עקרון ההתאמה המוחלטת, מושג, לדעתי, באמצעות החלתו של עקרון תום הלב כחריג מקל לעקרון ההתאמה המוחלטת. וכיצד ייושם הלכה למעשה עקרון זה? אין אני סבור כי ראוי ליתן נוסחה מוגדרת או רשימה כוללת וממצה, אשר בהתקיימן ייעשה שימוש בעקרון תום הלב, לצורך הגמשת עקרון ההתאמה המוחלטת. עם זאת אדגיש, כי אליבא דגישתי שימוש בעקרון תום הלב, לצורך הגמשת עקרון ההתאמה המוחלטת ייעשה בזהירות מירבית, מקרה אחר מקרה ובנסיבות מיוחדות בלבד. גישתי בעניין זה, עם כל הכבוד, כגישת השופט אלון (כתוארו אז) כפי שבוטאה בע"א 148/77 [6], בעמ' 629-630, כדלהלן: "לדעתי צריך ודרכי השימוש בעקרון תום הלב יקבעו בזהירות מירבית, לא בדרך הכללת כללים מראש אלא מן הפרט אל הפרט, עד אשר בבוא הזמן יתגבשו, אולי, מספר הנחיות וכללים באופן שימושו של עקרון זה, שאם אין אתה עושה כן, יבולע ליציבות המשפטית, ואין אדם - אף תם הלב יודע תום לב מהו ועד היכן הוא מגיע. ומבחינה זו, היינו מבחינת יישום עקרון תום הלב והתפתחות השימוש בו, דומה הוא עקרון תום הלב לעקרון תקנת הציבור, שאף הוא אינו יפה לקביעת כללים מראש ואף השימוש בו צריך שיעשה טיפין טיפין". ובהמשך פסק הדין, בעמ' 636: "יש וחוסר תום הלב אין בו אלא כדי התנהגות שלא לפי 'מידת החסידות' ללא נפקות משפטית, ואין בית המשפט כופה עליה, ויש וחוסר תום הלב מגיע כדי הצורך ללכוד את הנוהג כך בערמתו לעמוד כנגדו, 'להפר עצתו ולבטל מחשבתו הרעה'. הכל לפי הענין והכל לפי הנסיבות מתוך דימוי מילתא למילתא. ועל בית המשפט, בהשתמשו בעקרון תום הלב, לנהוג במירב הזהירות לפי נסיבותיו של כל ענין וענין המובא לפניו. מצד אחד, במידה ובהתנהגות אחד מבעלי הדין יש משום התנהגות של 'נבל ברשות התורה' יכפה על קיום החיוב שבחוזה, או השימוש בזכות הנובעת ממנו, בדרך מקובלת ובתום לב; ומצד שני - במידה ובהתנהגות אחד מבעלי הדין אין אלא משום פגם ב'מידת החסידות' ימנע מהפיכתו לדין גמור שכופין עליו". .18בא-כוח המערער סבור כי הגמשה נוספת בעקרון ההתאמה המוחלטת, כפי שתוארה לעיל, עלולה לחשוף את הבנק לטרוניות מצד הקונה ואף לסירוב מצידו לשפות את הבנק, בגין תשלום האשראי, שנעשה חרף אי-התאמה בלתי-מהותית במסמכים. ואולם, אין אני סבור כי מצב כאמור הינו מחויב המציאות. בפני הבנק עומדות מספר דרכים, שיש בהן כדי לסייע לו להימנע ממצב כמתואר לעיל. הבנק מצידו יכול, בטרם ישלם את סכום האשראי, לפנות לקונה ולבקש ממנו אישור מוקדם לתשלום האשראי (כפי שנעשה בפועל פעמים רבות). כמו כן, הבנק, החפץ בשיפוי מהקונה בגין תשלום האשראי למוטב, רשאי להחזיק בידו את המסמכים שקיבל כבטוחה עד שישופה על ידי הקונה. בנוסף לכך, יכול הבנק להתנות את תשלום האשראי למוטב, חרף אי ההתאמה הבלתי מהותית במסמכים, במתן התחייבות מטעם המוטב ולפיה ישפה המוטב את הבנק, בגין נזק שייגרם לו, מקום שיתברר כי אי ההתאמה היתה מהותית, ולכן מוצדק היה לדחות את המסמכים. ולבסוף, במקרים בהם ייתבע הבנק על ידי הקונה או שדרישתו לשיפוי תידחה על ידו, בגין תשלום האשראי, חרף אי-התאמות כאמור, יוכל הבנק לטעון לחוסר תום-לב מצידו של הקונה, אשר מבקש למנוע ממנו שיפוי המגיע לו, לאחר ששילם עבור סחורה שהוזמנה על ידי הקונה וסופקה לו במלואה ולשביעות רצונו. יישום קונקרטי של עקרון תום הלב .19אף כי הבעתי לעיל את דעתי, כי אין ליתן רשימה כוללת וממצה של מקרים המהווים הפרה של חובת תום הלב, המצדיקה הגמשה בעקרון ההתאמה המוחלטת, דומה, כי ניתן להצביע בנקל על סיטואציות מסוימות, המצדיקות שימוש בעקרון תום הלב, לצורך הגמשת עקרון ההתאמה המוחלטת בבדיקת מסמכי האשראי הדוקומנטרי. סיטואציה אחת המצדיקה שימוש בעקרון תום הלב מוזכרת במאמרו של המלומד ,Mclaughlinשהוזכר לעיל, בעמ' .31אומר המחבר המלומד: Suppose the beneficiary presents documents that strictly" ,comply with the terms of the credit. The issuing bank The documents and points to trivial"flypecks" ,if however .discrepancies to justify its refusal to honor the credit In raising these trivial discrepancies the beneficiary can show that the bank has acted dishonesty Usually because the customer no longer has the wherewithal) , a court should hold that(to reimburse the issuing bank Obligation of good203- 1faith by rejecting the documents. The bank has violated its section עינינו הרואות, בנק הבודק את מסמכי האשראי, ודוחה אותם נוכח אי-התאמות, כאשר אי ההתאמות הינו בבחינת טעויות טריוויאליות ושוליות, אשר אין בהן ולא כלום וכל כולן דקדוקי עניות, בנק כאמור נוהג בחוסר תום-לב בדחיית המסמכים ולכן יכפה עליו כיבודם. מצינו בעניין זה במקורותינו לאמור: "ג' דברים מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן עובדי כוכבים ורוח רעה ודכדוכי עניות" (ההדגשה שלי - א' ש') (עירובין: מא, ב' [א]). אמת, דברי חז"ל מכוונים, כנראה, למצב בו דכדוכי העוני מעבירים אדם על דעתו, ואולם, לית מאן דפליג, כי גם דקדוקי עניות, אשר הם בבחינת הקפדה על "קוצו של יוד", עשויים לעתים להעביר אדם על דעתו או לכל הפחות להבעיר בו את חמתו. אין הדעת סובלת, כי בנק הבודק התאמה במסמכים, ידחה אותם ועל ידי כך ימנע תשלום ממוטב, אשר עמד בחיוביו על פי עיסקת המכר, בשל טעויות כתיב או אי-דיוקים דקדוקיים, בלתי-מהותיים. דוגמא לדקדוקי עניות, כאמור לעיל, ניתן לראות בטענת המערער, אשר נזנחה בהמשך על ידי פרקליטו וטוב שכך (עמ' 21לפרוטוקול, שורות 19-20), בדבר אי ההתאמה בין המסמכים עקב הטעות באיות שמה של המשיבה. העלאת טענה כאמור מהווה, ללא ספק, חוסר תום-לב והיא בבחינת הקפדה על קוצו של ''N"", בשמה של המשיבה, אשר ראוי היה אילו לא היתה עולה מלכתחילה. סיטואציה שנייה, אשר בהתקיימה יש שייעשה שימוש בעקרון תום הלב, הינה סיטואציה, בה הושלמה עיסקת היסוד בין הקונה לבין הספק (המוטב), לשביעות רצונם המלאה של הצדדים. במקרה כאמור, כאשר מתגלית אי-התאמה במסמכי המוטב, והקונה (בתנאי שאינו חדל פירעון) פונה לבנק פוזיטיבית, ומורה לו במפורש לשלם למוטב את סכום האשראי חרף אי ההתאמות שנתגלו, והבנק מסרב, הרי שסירובו של הבנק ייחשב כהתנהגות שלא בתום-לב. בסיטואציה כאמור אין עוד טעם לעמוד על קיומה של דרישת ההתאמה המוחלטת ואין גם חשש כלשהו כי הבנק ייוותר ללא שיפוי בגין תשלום האשראי. אי לכך, סירובו של הבנק לשלם למוטב את סכום האשראי בנסיבות אלה, אינו משרת כל מטרה נראית לעין ואינו מוצדק, ולכן ייחשב סירוב כאמור כהתנהגות שלא בתום-לב. סיטואציה נוספת העשויה להצדיק, לדעתי, את הפעלתו של עקרון תום הלב, נוגעת לאופן התנהגותו של המוטב. מוטב המגיש לבנק, לבדיקה, מסמכי אשראי, כאשר על פניו ברור כי במסמכים אלו מצויות אי-התאמות מהותיות, היורדות לשורשו של עניין, ודורש מן הבנק לכבד מסמכים אלו, חרף אי ההתאמות המהותיות, ואף גורס כי סירוב הבנק לכבד המסמכים מהווה חוסר תום-לב, מוטב כאמור עשוי להיחשב כנוהג הוא עצמו בחוסר תום-לב. מסגרת היחסים בין המוטב לבנק הינה בעיקרה חוזית, ובמסגרתה מוטלים חיובים על שני הצדדים. הבנק מתחייב לשלם למוטב את סכום האשראי, משנתמלאו דרישות מכתב האשראי ונמצאה התאמה במסמכים. ומנגד, מתחייב המוטב להציג בפני הבנק מסמכים התואמים באופן מוחלט (או לכל הפחות באופן מהותי, מקום בו חלות ההקלות לעקרון ההתאמה המוחלטת), את הנדרש במכתב האשראי. אי לכך, מוטב המציג בפני הבנק מסמכי אשראי הכוללים אי-התאמות מהותיות, הינו בבחינת נאה דורש ואינו מקיים, ואם לא עמד הוא בתנאי ההסכם, אל לו לבוא בטרוניות אל הבנק, אשר כל מבוקשו הוא כי ההסכם עמו יכובד ויקוים כהלכה. .20בטרם אסיים את הדיון בשאלת תחולתו של עקרון תום הלב על אשראים דוקומנטריים, לצד עקרון ההתאמה, אתייחס לטענה נוספת שהעלה בא-כוח המערער. בא-כוח המערער טען לפנינו בכישרון רב ובלהט, כי הכרה בתחולת עקרון תום הלב על אשראים דוקומנטריים, יש בה כדי להתיר את הרצועה וליצור חוסר ביטחון וחוסר ודאות בתחום האשראים הדוקומנטריים והסחר הבינלאומי כולו. בעניין זה אפנה רק לדברי השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 579/83[7], אשר נאמרו בקשר לתחולת עקרון תום הלב על דרישת הכתב הקבועה בסעיף 8לחוק המקרקעין: "אמת הדבר, הכרה בתחולת עקרון תום הלב גם לענין דרישת הכתב עשויה להביא לחוסר בטחון מסוים, בעיקר בראשית צעדיה של גישה זו. עם זאת, סבור אני כי בטווח הארוך, כאשר ההלכה תכה שורש וכאשר יובהר לכל אדם כי 'אדם לאדם - אדם', וכאשר יתברר כי השימוש בדוקטרינה זו של תום לב נעשה על ידי בית המשפט בזהירות ובנסיבות מיוחדות, יגבר הבטחון המשפטי (עמ' 290- 291לפסק הדין). בדיקת אי ההתאמות במקרה דנן .21ומן הכלל אל הפרט. אפנה כעת ונבחן, אחת לאחת, את טענות אי ההתאמה שהעלה המערער במקרה דנן, כהצדקה לדחיית הדוקומנטים על ידיו, ואבדוק "הכצעקתה?" אקדים ואומר, כי בא-כוח המערער העלה בטיעוניו לפנינו שתי טענות נוספות, אשר לאור הכרעתי, כפי שתפורט להלן, מתייתר הצורך להכריע בהן. בא-כוח המערער טען ראשית כנגד אופן העלתה של טענת תום הלב על ידי המשיבה, מן הפן הדיוני. לדבריו, טענת חוסר תום הלב לא הועלתה כלל על ידי המשיבה בכתבי הטענות שלה, ובמהלך המשפט בערכאה דלמטה לא איפשר השופט המלומד להתיר למשיבה להרחיב היריעה בעניין זה, ולכן נמנע גם בא-כוח המערער מלחקור את עדי המשיבה חקירה נגדית, בכל הקשור לטענת חוסר תום-לב. על כן, כך גורס בא-כוח המערער, שגה השופט המלומד בקבעו, כי לא נפל פגם באופן העלאת טענת חוסר תום הלב על ידי המשיבה, ובבססו את הכרעת דינו לטובת המשיבה, על הפרת חובת תום הלב מצד המערער. אף כי עיון בפרוטוקול הדיון שנערך בערכאה הראשונה, ובפסק דינו של השופט המלומד קמא, מעלה אי אלו ספקות באשר לאופן העלתה של טענת תום הלב על ידי המשיבה, הרי שנתייתר בענייננו הצורך להכריע בסוגיה זו, נוכח עמדתי כי גם בהפעלתו של עקרון תום הלב, אין כדי לסייע למשיבה במקרה זה. מנהג דומה יש לנהוג גם עם טענתו של בא-כוח המערער בדבר התעלמותו של השופט המלומד קמא מעקרון העצמאות, שהוא עקרון בסיסי באשראים דוקומנטריים. אף כי נוכח הכרעתי, כפי שתובא להלן, אין עוד צורך להכריע בעניין זה, אודה ולא אבוש כי אין נהיר לי כלל ועיקר מה דין שמיטה אצל הר סיני. לגישתי, עקרון העצמאות כבודו במקומו מונח, ואולם אין לו דבר וחצי דבר בענייננו. התייחסות הצדדים, כמו גם השופט המלומד בפסק דינו, לעניינים ולעובדות הנוגעים לעיסקת היסוד, לא נעשתה במקרה שלפנינו, כדי לקשור בין מערכות היחסים הנפרדות שבין הצדדים השונים לעיסקת האשראי הדוקומנטרי. כל מטרתה של ההתייחסות כאמור, היתה ליצור בסיס ראייתי מוצק לעניין טענת המשיבה בדבר חוסר תום-לבו של המערער, במסגרת יחסיו עם המשיבה, והדיון בעניין זה נותר במסגרת מערכת היחסים שבין המוטב לבין הבנק. .22ומכאן לאי ההתאמות, להן טוען המערער במקרה דנן. אין בידי לקבל את טענת המערער בדבר אי-התאמה במסמכים, עקב ההבדל במונחים "טון" ו"מטריק טון". בעניין זה הוגשה לבית המשפט קמא תעודת עובד ציבור מטעם הממונה על משקולות, מידות וסטנדרטים במשרד התעשייה והמסחר (ת/2), אשר ממנה עולה בבירור, כי המונחים "טון" ו"מטריק טון" זהים. מקובלת עליי, על כן, החלטתו של השופט המלומד קמא, לדחות טענה זו של המערער. אוסיף ואעיר, כי ספק בעיניי, אם אמנם המערער ועובדיו לא היו מודעים לזהות המונחים הללו, עת בדקו את ההתאמה במסמכים שהוצגו על ידי המשיבה. המערער ועובדיו בודקים מדי יום מספר בלתי מבוטל של מסמכי אשראי דוקומנטרי, ואין בלבי ספק, כי ברבים מהם נעשה שימוש במונחים דלעיל. נוכח האמור לעיל, יש לתמוה על עצם העלאת טענת אי ההתאמה בעניין זה, על ידי המערער. טענה כאמור הינה בבחינת דקדוקי עניות והעלתה מהווה התנהגות שלא בתום-לב מצידו של המערער. אי לכך, יש לדחות את טענתו זו של המערער. גורל דומה צפוי לטענת חוסר ההתאמה שהעלה המערער לעניין האמור במכתב האשראי: " channels, angels and profiles:covering". לפני השופט המלומד בערכאה דלמטה, הוצגו שני פירושים אפשריים לאמור לעיל. לפי הפירוש הראשון שהעלה המערער, קבע מכתב האשראי רשימה מצטברת של פריטים ולכן רק משלוח הכולל את כולם, עונה על דרישת ההתאמה המוחלטת. לפי הפירוש השני, שהעלה ד"ר ששון, אשר העיד מטעם המשיבה, המדובר ברשימה של חלופות, אשר די במשלוח חלק מהן, כדי לעמוד בדרישת ההתאמה המוחלטת. השופט המלומד קבע, כי היות ששני הפירושים הללו סבירים, ידו של המערער, כמנסח מכתב האשראי, היא על התחתונה ויש להעדיף את פירוש המשיבה. לאור עמדתי, כפי שהובאה קודם לכן, בדבר תחולת עקרונות דיני החוזים כחריג מקל לדרישת ההתאמה המוחלטת, מקובלת עליי קביעתו זו של השופט המלומד שנעשתה בהתבסס על כלל פרשנות בדיני חוזים, ואני תומך בה. ואולם יתרה מכך, סבור אני, כי מעיון במסמכי האשראי ניתן ללמוד כי כוונת הצדדים היתה כפירוש אשר הציעה המשיבה. המחיר הקבוע במכתב האשראי שפתח המערער הינו 265דולר לטון. הן בשטרי המטען (נ/ 1עד נ/3) והן בחשבונות המסחריים (נ/ 4עד נ/6), מצוינות כמויות הפרופילים שנשלחו (בטונות). חיבור כמויות הפרופילים (בטונות) שנשלחו בשלושת המשלוחים במקרה זה, והכפלת התוצאה במחיר של 265דולר לטון, מעלה כי הסכום לתשלום (שהוא תוצאת המכפלה האמורה) הינו כסכום האשראי הקבוע במכתב האשראי - כ-000, 30דולר. העולה מן המקובץ הינו, כי כוונת הצדדים באמור לעיל היתה כנראה לפרט רשימה של חלופות, שכן עלות סך כל הפרופילים שנשלחו תואמת את סכום האשראי שנקבע במכתב האשראי. נוכח זאת, דין טענתו של המערער בעניין זה להידחות. באשר לאי ההתאמה הקיימת, לטענת המערער, בכל הקשור להצהרה בדבר "clean on board" בשטרי המטען, הרי שסובר אני כי בטענה זו יש ממש. המערער והמשיבה חלוקים ביניהם בשאלת הצורך בהצהרה מפורשת בדבר "clean on board" בשטרי המטען. מחלוקת זו נובעת מהפירושים השונים שמייחסים הצדדים למילה "marked" המופיעה במכתב האשראי. לטענת המערער מתייחסת מילה זו לביטוי "clean on board" ולכן מחויבת, לפי תנאי מכתב האשראי, הצהרה מפורשת בדבר "clean on board". לטענת המשיבה מתייחסת מילה זו למילים "freigt ,prepaid", ולכן הדרישה הינה כי הסחורה אכן תהא "clean on board", אלא שאין צורך בהצהרה מפורשת על כך בשטרי המטען, והצהרה כזו נדרשת רק ביחס לביטוי "freight prepaid", אשר בפועל מופיעה על כל שטרי המטען. מקובלת עליי קביעתו של השופט המלומד בדבר העדפת גירסת המשיבה בסוגיה זו. אוסיף ואציין, כי אף אם לא היה השופט המלומד סבור, כי המילה "marked" מתייחסת בהכרח לביטוי "freight ,prepaid", אלא היה סבור, כי שני הפירושים אפשריים, היה עליו להעדיף את פירוש המשיבה, שוב לאור הכלל החוזי לפיו יש להעדיף את פירושו של הצד לחוזה שלא ניסח את המסמך (ובמקרה זה המשיבה) (לחיזוק עמדת המשיבה ראה גם סעיף (C) 34לכללים האחידים). ואולם, אף כי מכתב האשראי אינו מחייב הצהרה מפורשת בדבר "clean on board", בשטרי המטען, הרי שאין ספק, אליבא ד'כל הדעות, כי הדרישה בדבר היות הטובין "clean on board" קיימת גם קיימת. סעיף (A) 34לכללים האחידים קובע בנושא זה חזקת ניקיון ולפיה: A clean transport document is one which bears no superimposed" clause or notation which expressly declares a defective condition ."or the packaging/of the good and שטרי המטען עצמם קובעים אף הם חזקת ניקיון, בהעדר הצהרה מפורשת סותרת, באמצעות ההצהרה המוטבעת עליהם ...in apparent good order" ." condition& במקרה דנן, עיון בשטרי המטען נ/ 2ו-נ/ 3מעלה כי הדרישה בדבר היות הטובין "clean on board" לא מולאה ביחס אליהם. על שני שטרי מטען אלו מוטבעת החותמת "claen on board", כשהמילה "clean" מחוקה בקו, והמחיקה מאושרת בחותמת ובחתימת הסוכן המוביל. מחיקת המילה "clean" משני שטרי מטען אלה מהווה, ללא צל של ספק, הצהרה מפורשת בדבר פגם בטובין או באריזתם. הצהרה כאמור הינה בבחינת אי-התאמה מהותית, היורדת לשורשו של עניין ואינה עומדת בדרישת מכתב האשראי בדבר פגם בטובין או באריזתם. הצהרה כאמור הינה בבחינת אי-התאמה מהותית, היורדת לשורשו של עניין ואינה עומדת בדרישת מכתב האשראי בדבר היות הטובין "clean on board". נוכח הצהרה זו זכאי היה המערער לדחות את שטרי המטען נ/ 2ו-נ/ 3עקב אי-התאמות מהותיות אלו (וראה גם סעיף (B) 2634לכללים האחידים, לפיו ידחו הבנקים מסמכים הכוללים הצהרה מפורשת בדבר פגם בטובין או באריזתם). אין לומר, על כן, כי בדחותו את שטרי המטען נ/ 2ו-נ/ 3נהג המערער בחוסר תום-לב. חילוף הדברים. דרישת המשיבה, כי הבנק יכבד את שטרי המטען הנדונים, חרף אי ההתאמות המהותיות שנתגלו בהם, יש בה כדי להעיד על חוסר תום-לב דווקא מצידה של המשיבה, אשר לא קיימה את חיוביה על פי מכתב האשראי, אך דורשת מהמערער כי יקיים את חיוביו שלו כלפיה. עם זאת, נראית לי כנכונה החלטתו של השופט המלומד קמא, לדחות את טענת חוסר ההתאמה בכל הקשור לשטר המטען נ/ .1בשטר מטען זה לא מצאתי כל הצהרה מפורשת השוללת את חזקת הניקיון של הטובין, הקבועה בסעיף (A) 2634לכללים האחידים ובהצהרה המפורשת המודפסת על שטר המטען. לכן, עומד שטר המטען נ/1 בחזקת ניקיונו ובכך התמלאה דרישת מכתב האשראי בדבר היות הטובין המתוארים בשטר מטען זה "clean on board". ואולם, תקינותו של שטר המטען נ/ 1בכל הקשור לדרישת "ניקיונם" של הטובין המתוארים בו, אין בה כדי לסייע למשיבה בערעור זה, וזאת, נוכח אי-התאמה מהותית נוספת המצויה במסמכים, המתוארת להלן. טענת אי-התאמה נוספת זו, שהעלה המערער, עניינה סתירות בין שטרי המטען נ/ 1ו-נ/ 2לבין החשבונות המסחריים הנלווים נ/ 4ו-נ/6, בכל הקשור לתיאור הטובין. בעניין זה טוען בא-כוח המשיבה, לתחולתו של סעיף (C) 2641לכללים האחידים המחייב התאמה מוחלטת בין מכתב האשראי לבין החשבון המסחרי בלבד. ביחס לטענה זו פסק השופט המלומד קמא, כי החשבונות במקרה שלפנינו מתאימים לאמור במכתב האשראי, ואינם סותרים את האמור בשטרי המטען, אלא מהווים, לכל היותר, פירוט-יתר המותר על פי הכללים. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שנותח לעיל, דרישת ההתאמה המוחלטת היא כפולה ומחייבת התאמה בין מכתב האשראי לבין המסמכים, וכמו כן התאמה בין המסמכים לבין עצמם. לעניין זה יפים דבריו של ד"ר ששון, שהעיד מטעם המשיבה, בעמ' 90לספרו הנ"ל. ובמקרה עסקינן, כל שנאמר במכתב האשראי לעניין תיאור הטובין הינו כי מדובר בפרופילים. נוכח תיאור לאקוני ובלתי מפורט כזה, ברורה החשיבות שיש לבדיקת ההתאמה בתיאור הטובין בין שטרי המטען לבין תיאורם בחשבונות המסחריים. בהיעדר פירוט נאות במכתב האשראי היה על שטרי המטען והחשבונות המסחריים לתאום אלו את אלו, בצורה מוחלטת וללא סתירות, בכל הקשור לתיאור הטובין, כדי להבטיח כי הקונה יקבל את הטובין הספציפיים שהזמין. במקרה שלפנינו מצויות סתירות בתיאור הטובין בין שטר המטען נ/ 1בו מתוארים פרופילים מסוג 44stלבין החשבון הנלווה נ/ 4בו מתוארים פרופילים מסוג 2- 44,stוכן בין שטר המטען נ/ 2בו מתוארים פרופילים מסוג 2- 37stו-2- 44,stלבין החשבון הנלווה נ/6, בו מתוארים פרופילים מסוג 37stומסוג .44st בהיעדר פירוט מתאים במכתב האשראי ובהיעדר ביטחון כי הסחורה המתוארת בשטרי המטען נ/ 1ו-נ/ 2זהה לסחורה המתוארת בחשבונות הנלווים נ/ 4ונ/ 6ותואמת את שהוזמן על ידי הקונה, מהוות סתירות אלה במסמכים, אי-התאמות מהותיות היורדות לשורשו של עניין. צדק, על כן, המערער בדחותו מסמכים אלו, ולא ניתן לראות בהתנהגותו זו משום חוסר תום-לב. .23סיכומו של דבר, עיון במסמכי האשראי שהוצגו במקרה דנן למערער על ידי המשיבה, מעלה כי רב הפרוץ בהם על העומד. במסמכים אלו מצויות מספר אי-התאמות מהותיות ובסיסיות, אשר לא זו בלבד שאינן עומדות בדרישת ההתאמה המוחלטת, אלא אינן עומדות אף בדרישת התאמה מהותית. האמנם ניתן לומר בנסיבות כאלה, כי נוכח טענות המשיבה בדבר חוסר תום-לבו של המערער, ניתן להתגבר על אי ההתאמות במקרה דנן, ולהורות על תשלום סכום האשראי למשיבה? סבורני שלא. אף כי התנהגותם של המערער ועובדיו מעוררת סימני שאלה בדבר מניעיו ותום-לבו של המערער, בדחותו את מסמכי האשראי, הרי שאין בכך כדי לרפא את הפגמים המהותיים והשורשיים, אשר נפלו במסמכי המשיבה. אין מדובר במקרה זה בהיטפלות מצד המערער לאי-דיוקים שוליים וטכניים או "פסיקים", כפי שחיפש מנהל העסקים במחלקת האשראים של המערער (עמ' 18פרוטוקול,,שורות 28-30), אלא עניין לנו באי-התאמות מהותיות, היורדות לשורש העניין. לו רצתה המשיבה לקבל את התשלום המגיע לה מהמערער, בהתאם להסכם ביניהם (במסגרת יחסי בנק-מוטב), היה עליה לוודא, בראש ובראשונה, כי היא עצמה עומדת בהתחייבויותיה לפי ההסכם, קרי: הצגת מסמכים, התואמים לכל הפחות באופן מהותי את הנדרש במכתב האשראי. משלא עשתה כן המשיבה בענייננו, אין לה להלין אלא על עצמה, ואל לה לבוא בדרישות אל המערער כי יקיים את חיוביו, לפי ההסכם שביניהם, כאשר היא מצידה לא טרחה לעשות כן. בעניין זה לא מועילה גם למשיבה טענתה בדבר הספקת הסחורה לקונה והשלמת עיסקת היסוד. אמת הדבר, עקרון ההתאמה המוחלטת נועד, בין היתר, כפי שטוען בא-כוח המשיבה, להבטיח כי המוטב יעמוד בתנאי עיסקת המכר וכי הבנק לא ישלם את סכום האשראי, כאשר מתעורר חשש לקיומם של פגמים וליקויים בסחורה המסופקת לקונה. דא עקא, כי אין זו המטרה היחידה, אותה משרת עקרון ההתאמה המוחלטת. כפי שציינתי קודם לכן, עקרון ההתאמה המוחלטת נועד גם להקל על הבנק הבודק אשר אינו מתמצא בפרטי העסקה הספציפית, ולהפוך את בדיקת המסמכים על ידיו לעניין נוח, פשוט וזול. בנוסף לכך, עקרון ההתאמה המוחלטת נועד גם להבטיח את הבנק, מפני תביעה אפשרית של הקונה או סירוב מצידו לשפות את הבנק בגין תשלום האשראי, מקום בו שילם הבנק, חרף אי-התאמות שנתגלו במסמכים, פעולה העומדת בניגוד למוסכם בינו לבין הקונה. במקרה דנן, הקונה מצידו לא הביע, פוזיטיבית, באמצעות פנייה מפורשת למערער, את הסכמתו לכך שהמערער ישלם את סכום האשראי, חרף אי ההתאמות שנתגלו, וממילא איחר הקונה את המועד בעניין זה משהפך חדל פירעון. אשר על כן, תשלום סכום האשראי על ידי הבנק, חרף אי ההתאמות המהותיות במסמכים, עשוי היה לחשוף את הבנק לתביעה אפשרית או לסירוב מצד הקונה לשפות את הבנק בגין התשלום. יתרה מכך, בהתחשב בנסיבות דנן, כאשר הפך הקונה חדל פירעון ומונה לו מפרק, ספק בעיניי אם היה הבנק זוכה לשיפוי מאת המפרק, לו שילם למוטב את סכום האשראי, למרות אי ההתאמות במסמכים. יש להניח, כי תביעת הבנק לשיפוי היתה נתקלת בסירוב מצד המפרק, בנימוק, כי לבנק עמדה זכות, כמו גם חובה, במסגרת המוסכם בינו לבין הקונה, שלא לשלם את סכום האשראי, עת שיתגלו אי-התאמות מהותיות במסמכים, ומשעשה כן, עשה זאת הבנק על אחריותו ועל חשבונו. נוכח כל זאת, משהגישה המשיבה למערער מסמכים, הכוללים אי-התאמות מהותיות, ומשלא נתקבל אצל המערער אישור מפורש מהקונה לשלם למשיבה את סכום האשראי, חרף אי ההתאמות (וזאת, בטרם הפך הקונה לחדל פירעון), הרי בנסיבות כאלו דחיית המסמכים על ידי המערער מוצדקת היתה, ואין לומר, כי אין היא עומדת במבחן תום הלב. .24סוף דבר הייתי מציע לחבריי לקבל את הערעור. השופט י' גרוס: אני מסכים לכל האמור בחוות דעתו הנרחבת והמאלפת של חברי הנכבד השופט שלו. אכן, עמידה על קוצה של "יוד" ועל דקדוקי עניות - מהוות תעודת עניות לבנק, אך לא כך אירע במקרה דנן שבו לא בזוטות עסקינן אלא באי-התאמות נכבדות. בנסיבות אשר כאלה, עמידתו של המערער על זכויותיו, ולמעשה חובותיו, ודאי שלא היתה נגועה בחוסר תום-לב כלשהו. השופט י' בן-שלמה: אני מסכים. אשר על כן, הוחלט לקבל את הערעור, כאמור בפסק-דינו של השופט שלו, לדחות את תביעת המשיבה כנגד המערער ולחייב את המשיבה בהוצאות בשתי הערכאות בסך של 000, 10ש"ח בתוספת מע"מ וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. מסמכיםאשראי