מתי מגישים המרצת פתיחה

מתי מגישים המרצת פתיחה ?

התפתחותה ההיסטורית של "המרצת הפתיחה" נדונה בספרו של זוסמן [6] (מהדורת לוין, סעיף 79ואילך), ותמצית הדברים:נ "לאפשרות לתבוע על-פי המרצה בעניינים האמורים אין אסמכתא אחרת זולת הנוהג בבתי-המשפט" (שם [6], בסעיף 82).

מהם המניעים להיזקק להמרצת פתיחה?

משנצבר בבתי-המשפט תור ארוך של תביעות המחכות לבירור, במשך חודשים ושנים, היו המרצות זוכות לקביעה מהירה יותר, ולא היה צורך להמתין לבירור המשפט עת רבה. ואף סדרי הדין הנוהגים בהמרצה הם פשוטים וקצרים יותר, שכן אין בעלי הדין מחליפים כאן ביניהם כתבי טענות (pleadings) להרצאת העובדות מהותיות עליהן הם סומכים. אולם בעובדה זו גופה כרוכה הסכנה, כי בהעדר יסודות ברורים ישתבשו השאלות שבמחלוקת, והדיון יסתבך מחמת חוסר בהירות וערבוביה. מכאן מסתמנת ההגבלה לשימוש בהמרצה בתור הליך לפתיחת הדיון:ב מקום שהשאלות שבעובדה הן פשוטות והמחלוקת לגביהן אינה רבה ואינה מסובכת, נוח השימוש בהמרצת פתיחה (שם [6], בסעיף 83).

מהם השיקולים שצריך שישקלו אם לנהל תביעה בדרך של המרצת פתיחה?
(1) היתבררו העובדות השנויות במחלוקת די הצורך, אף בהעדר כתבי טענות?
(2) היקופח אחד מבעלי הדין, וביחוד המשיב, על-ידי כך שניטלה ממנו האפשרות להעיד עדים ככל העולה על רוחו, והוא יהא תלוי ביהתר כאמור בתקנה 254?" (שם[6], בסעיף 83).

ובלשון בית-המשפט העליון:ו
"השאלות, שבית-המשפט חייב להציגן לעצמו, בטרם בא הוא להכריע בשאלת התאמתו של הדיון להליך של "המרצת פתיחה", הינן בעיקר מעשיות ופראגמאטיות, וקשורות הן ביעילות הדיון ובסיכויים לסיימו במהירות, בלי שדרישות הצדק תקופחנה" (ע"א 393/82[1], בע' 721, מפי השופט בך).



קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המרצת פתיחה:

הנשיא (גולדברג):ב
.1לפנינו ערעור על החלטת בית-הדין האזורי למחוק תביעה שהוגשה לבית-הדין בדרך של "המרצת פתיחה".
.2בהחלטה נשוא הערעור נקבע כי הדיון יתקיים בפני השופט לבדו, מאחר שנציגי הציבור שהוזמנו לדיון לא הופיעו.

טוב היה עושה השופט המלומד, לו היה רושם עובדה זאת בראש פרוטוקול הישיבה בה נשמעו הטענות, ונותן החלטה לדון בהעדר נציגי ציבור, מכוח סעיף 22לחוק בית-הדין לעובדה, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית-הדין לעבודה).
.3לענייננו - המשיב מס' 2(להלן - העובד) עבד אצל המערערת (להלן -
המעבידה), ולהבטחת זכויותיו הסוציאליות הועברו על-ידי המעבידה כספים למשיבה מס' 1(להלן - הקופה), שהיא "קופת גמל" כמשמעות הדיבור בחוק הגנת השכר, התשי"ח-.1958
כמו כן בוטח העובד על-ידי המעבידה ב"מבטחים", שאף היא קופת גמל כאמור.
.4משנותקו יחסי עובד-מעביד, טענה המעבידה כי העובד זכאי אך ורק לסכום פיצויי הפיטורים המגיע לו כחוק, וכי התשלומים לקופה הועברו בטעות. המעבידה ביקשה מהקופה שתחזיר לה את ההפרש בין הסכום המגיע לעובד כפיצויי פיטורים, לבין הסכום שנצבר אצלה על חשבון פיצויי הפיטורים.
העובד טען כי מגיעים לו מכוח הסכם אף מלוא הסכומים שהצטברו בקופה, בנוסף לתשלומים ממבטחים, בעוד הקופה הודיעה שתנהג כפי שיחליט בית-הדין, ואין לה עמדה לגופו של הסכסוך.
.5לאור המחלוקת עם העובד, פנתה המעבידה לבית-הדין האזורי ב"המרצת פתיחה", ובה ביקשה להורות לקופה להעביר אליה את הסכומים שבמחלוקת. העובד התנגד, וזאת בדרך של תצהיר שהוגש מטעמו.
.6בית-הדין האזורי העלה מיזמתו את השאלה אם ניתן לדון בתובענה בדרך של המרצת פתיחה.
בא-כוח המעבידה טען כי אכן מוסמך בית-הדין לעשות כך, מכוח סעיף 33לחוק בית-הדין לעבודה, ובאת-כוח העובד תמכה בגישתו; הקופה לא נקטה כל עמדה בסוגיה זו בבית-הדין האזורי.
.7בית-הדין האזורי לא קיבל את גישת הצדדים והגיע למסקנה כי אין מקום לדון בהליך בדרך של המרצת פתיחה, וזאת משני טעמים:ו האחד - לשונו של סעיף 24(א) (3) לחוק בית-הדין לעבודה, הנוקט בדיבור "תובענה", ומכאן כי ראוי שתתברר ככל תובענה אחרת בבית-הדין. והשני - סעיף 33לחוק בית-הדין לעעבודה אינו מחייב אימוץ אוטומטי של תקנת סדר הדין האזרחי, מה עוד שבמקרה דנן מדובר בפתיחת הליך, בשונה מאימוץ תקנות שעניינן כלי-עזר לבירורו של הליך, משזה נפתח. חששו הנוסף של בית-הדין האזורי היה כי כשתפתח הדרך לפתיחת הליך בסדר דין זה, ינקטו בו רבים ל"קיצור התור" בהתדיינות.
.8בערעור לפנינו חזר בא-כוח המעבידה על טיעוניו, תוך שהוא מדגיש כי המחלוקת העובדתית בינה לבין העובד היא בשאלה אחת שבירורה קצר, ואין כל פגם
בכך שתתברר מחוץ לתור; עוד הוסיף כי הקופה היא בבחינת "נאמן", ולכן, חילופית, יש לראות את הבקשה כבקשה למתן הוראות לנאמן, שיש להגיש בדרך של המרצת פתיחה, כפי שנקבע בתקנה 249(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984(להלן - תקנות סדר הדין האזרחי).
באת-כוח העובד תמכה בערעור, בין מטעמי המעבידה ובין מהטעם שדרך זו לא תקפח שום צד, ותאפשר דיון יעיל ומהיר בתביעה.
בא-כוח הקופה הודיע בכתב כי הקופה אינה מתנגדת לקבלת הערעור, ואיננה נוקטת עמדה בנדון.
.9התפתחותה ההיסטורית של "המרצת הפתיחה" נדונה בספרו של זוסמן [6] (מהדורת לוין, סעיף 79ואילך), ותמצית הדברים:נ "לאפשרות לתבוע על-פי המרצה בעניינים האמורים אין אסמכתא אחרת זולת הנוהג בבתי-המשפט" (שם [6], בסעיף 82).
ומהם המניעים להיזקק להמרצת פתיחה?
"משנצבר בבתי-המשפט תור ארוך של תביעות המחכות לבירור, במשך חודשים ושנים, היו המרצות זוכות לקביעה מהירה יותר, ולא היה צורך להמתין לבירור המשפט עת רבה. ואף סדרי הדין הנוהגים בהמרצה הם פשוטים וקצרים יותר, שכן אין בעלי הדין מחליפים כאן ביניהם כתבי טענות (pleadings) להרצאת העובדות מהותיות עליהן הם סומכים. אולם בעובדה זו גופה כרוכה הסכנה, כי בהעדר יסודות ברורים ישתבשו השאלות שבמחלוקת, והדיון יסתבך מחמת חוסר בהירות וערבוביה. מכאן מסתמנת ההגבלה לשימוש בהמרצה בתור הליך לפתיחת הדיון:ב מקום שהשאלות שבעובדה הן פשוטות והמחלוקת לגביהן אינה רבה ואינה מסובכת, נוח השימוש בהמרצת פתיחה" (שם [6], בסעיף 83).
ומהם השיקולים שצריך שישקלו אם לנהל תביעה בדרך של המרצת פתיחה?
"(1) היתבררו העובדות השנויות במחלוקת די הצורך, אף בהעדר כתבי טענות? (2) היקופח אחד מבעלי הדין, וביחוד המשיב, על-ידי כך שניטלה ממנו האפשרות להעיד עדים ככל העולה על רוחו, והוא יהא תלוי ביהתר כאמור בתקנה 254?" (שם[6], בסעיף 83).
ובלשון בית-המשפט העליון:ו
"השאלות, שבית-המשפט חייב להציגן לעצמו, בטרם בא הוא להכריע בשאלת התאמתו של הדיון להליך של "המרצת פתיחה", הינן בעיקר מעשיות ופראגמאטיות, וקשורות הן ביעילות הדיון ובסיכויים לסיימו במהירות, בלי שדרישות הצדק תקופחנה" (ע"א 393/82[1], בע' 721, מפי השופט בך).
.10צודק בית-הדין האזורי בקובעו כי "תובענה" לפי סעיף 24(א) (3) לחוק בית-הדין
לעבודה מתייחסת להליכים על-פיה כאל "תובענה רגילה לכל דבר", אלא מאי - "המרצת פתיחה" אף היא בחינת תובענה (השווה זוסמן, שם [6] בסעיף 91).
אמנם "תובענה" לא הוגדרה בחוק בית-הדין לעבודה או בתקנות על-פיו, אך נוכל ללמוד "תובענה" מהי מההגדרה בתקנה 1לתקנות סדר הדין האזרחי בה נאמר:נ
"'תובענה' - תביעות, בקשות, ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית-המשפט באחת הדרכים שנקבעו לכך".
.11מטרת המחוקק בסעיף 33לחוק בית הדין לעבודה הינה לפשט את הליכי הדיון, ולמנוע, מקום שהדבר אינו נוגד חוק או תקנה, כל נוקשות.
אין כל מניעה, במקרים הראויים, לאמץ הוראה מהוראות סדר הדין האזרחי. אין שוני מהותי או משפטי, בין אימוץ דרך שננקטה בבתי-המשפט בקשר לפתיחת הליך, לבין זו המשמשת כלי עזר לבירורו של הליך. כך גם נהג בית-הדין הלכה למעשה, שעה שאיפשר, כ"מובן מאליו" נקיטת הליכים בדרך של "טען ביניים", מקום שקופת גמל היתה מעורבת במחלוקת (ראה, למשל, דב"ע ל/1- 6[2]; דב"ע לה/1- 6[3]).
כאסמכתא להגשת תביעה בבית-המשפט, בעניינים מסויימים, בדרך של המרצה שימש הנוהג; אין כל מניעה שנוהג זה יאומץ בבתי-הדין, כל אימת שהתמלאו התנאים שנקבעו בפסיקת בתי-המשפט, לניהול תביעה בדרך של המרצת פתיחה.
.12במקה שלפנינו, שעה שהעובד (המשיב), אינו חש שיקופח בדרך זו של דיון, אין כל סיבה שבית-הדין ימנע את קיום הדיון בדרך שבה נקטה המעבידה.
חזקה על הצדדים כי הם מודעים להלכה על-פיה השמעת עדים בדיון בדרך המרצת פתיחה טעונה רשות מבית המשפט (ע"א 610/81[4], בע' 497; בעקבות ע"א 617/73
[5]). בכך ניתן יתרון רב לבית-הדין בניהולו של המשפט, שעה שחזקה עליו שיאפשר אך ורק השמעתן של עדויות רלבנטיות, אם בכלל.
.13שעה שמוגשת תובענה על דרך של המרצת פתיחה, והמשיב סבור כי הוא עשוי להיות מקופח בשל דרך ניהול זאת של התובענה, חזקה עליו כי ינסה לשכנע את בית-הדין בגרסתו, וחזקה על בית-הדין כי ישקול את טענותיו ויחליט על יסוד הטענות שתושמענה לפניו.
כאן נעיר כי בית-משפט רשאי, מקום שהוא מוצא שאין התובענה מצדיקה דיון בדרך של המרצת פתיחה, להעביר את הדיון לדרך של תובענה רגילה, או לצוות על מחיקת התביעה (זוסמן שם [6], סעיף 80ו-90). לנו נראה כי הדרך הנאותה בבתי-הדין, היא ללכת בדרך הראשונה, דהיינו להורות כי "המרצת הפתיחה" תידון כתובענה רגילה על כך הנובע מכך.
.14אף לחששו של בית-הדין ל"קפיצת הדרך" בה ינסה צד לנקוט על מנת לעקוף את התור, אין מקום.
דרך זאת פותחה בבתי-המשפט, כפי שצויין לעיל למטרה זו, ובתי-המשפט, שאף הם עמוסים לעייפה, לא ראו בה פסול.

.15העולה מהאמור הוא שעל בית-הדין, שעה שמוגשת לפניו תובענה בדרך של המרצת פתיחה, לשאול את עצמו, אך ורק שאלה אחת והיא האם ההליך מתאים לדיון בדרך מקוצרת זו אם לאו, כמפורט בסעיף 9לעיל.
בדרך כלל, אך לא תמיד, ראוי לבית-הדין שלא לעורר שאלה זאת מיזמתו, בייחוד שעה שהצד שכנגד מיוצג.
.16סוף דבר - הערעור מתקבל, והעניין מוחזר לבית-הדין האזורי, על מנת שידון בתובענה שהוגשה בדרך של "המרצת פתיחה".
התיק ייקבע על-ידי בית הדין בפרקי הזמן המקובלים אצלו לדיון ב"המרצות".
בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מתי מגישים המרצת פתיחה ?

  2. המרצת פתיחה לבעלות ברכב

  3. בקשה למחיקת המרצת פתיחה על הסף

  4. בקשה לסילוק על הסף המרצת פתיחה

  5. המרצת פתיחה לביטול מימוש משכנתא

  6. העברת המרצת פתיחה לפסים רגילים

  7. באילו מקרים מגישים המרצת פתיחה ?

  8. המרצת פתיחה לאישור עסקת מקרקעין

  9. המרצת פתיחה לסעדים המתייחסים לחוזה

  10. מחיקת המרצת פתיחה ללא צו להוצאות

  11. ביטול רישום משכנתא - המרצת פתיחה

  12. המרצת פתיחה אישור פסק ביניים של בורר

  13. העברת המרצת פתיחה לדיון כתביעה רגילה

  14. העברת המרצת פתיחה למתכונת תביעה רגילה

  15. תוקף משפטי של זכרון דברים - המרצת פתיחה

  16. המרצת פתיחה לאכוף חתימה על הסכמים למימוש אופציות

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון