נזקי רכוש עקב שריפה בטרקטור

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקי רכוש עקב שריפה בטרקטור:

חלקי
(בשאלת האחריות)
.1העובדות שאינן במחלוקת
א. התובעים או מי מהם (להלן:ו התובע) היו בזמנים הרלבנטיים בעליו של
טרקטור מתוצרת קטרפילר מ.ר. 187- 13(להלן:נ הטרקטור).
ב. הנתבע הינו בעל רכב מ.ר. 1201658 המשמש להובלות רכב כבד (להלן:ב
המשאית).
ג. ביום 10.6.94הוזמן הנתבע ע"י התובע על מנת שיוביל את הטרקטור,
במשאית, משכונת אפרידר באשקלון לקצא"א.
ד. בסמוך לצומת קצא"א התלקח הטרקטור, במהלך הובלתו, כשהיה על המשאית
ונגרמו לו נזקים.
.2המחלוקת בין הצדדים היא הן בשאלת האחריות, והן בשאלת גובה הנזק.
כב' השופט דננברג בהחלטתו מיום 13.11.96החליט על פיצול הדיון, כך שתחילה
תידון שאלת האחריות, וזו השאלה העומדת לדיון בפני בשלב זה.
.3גירסת התובע
הנתבע הוביל את הטרקטור מבלי שניתק את "מפתח 24" שמיועד לנתק את מערכת
החשמל בטרקטור, ומבלי לנתק את מערכת הדלק, אמצעים שהיו מונעים את ההתלקחות. לנתבע לא היו מטפי כיבוי אש במשאית, ועקב כך לא הצליח לכבות השרפה עם תחילתה. עובר לתאונה היה הטרקטור תקין. לא היתה כל בעיה במערכת ההתנעה, ועל כן טענת הנתבע כאילו ביקש ממנו התובע להוביל את הטרקטור כשמנועו פועל, אינה אמת. התובע מכחיש, כי בקש מהנתבע לסייע לו לקבל פיצוי בגין נזקי הטרקטור מחברת הביטוח של המשאית, עקב כך שלטרקטור היה כיסוי ביטוחי בגין נזקי צד ג' בלבד, וכי על כן בקש ממנו לא לציין שמנוע הטרקטור היה מופעל. הטרקטור, לטענתו, החל לפעול תוך כדי נסיעה, ולא הוסע כשהוא מונע מלכתחילה.
.4גירסת הנתבע
התובע, דוד שחר, העלה את הטרקטור בנסיעה - על המשאית. הנתבע ביקש מהתובע לדומם את המנוע "שכן אסור להוביל טרקטור אשר מנועו פועל" (ס' 7(א) לתצהיר הנתבע). התובע, טען בפני הנתבע כי יש לטרקטור בעייה במצברים ובמערכת ההתנעה ועל כן ביקש ממנו כי יוביל את הטרקטור כשמנועו פועל מחשש שלא ניתן יהיה להתניעו מחדש (תצהיר נתבע סעיף 7(ג).
הטרקטור נקשר היטב, ההובלה נעשתה במהירות סבירה. בסמוך לצומת קצא"א הבחין הנתבע בעשן, וראה שהטרקטור עולה באש.
לאחר המקרה, פנו התובעים לנתבע וספרו לו כי לטרקטור אין ביטוח מקיף ועל כן יצטרכו לשאת בנזק לבדם, ועל כן ביקשו מהנתבע שלא יספר למבטח שלו שהטרקטור הובל כשמנועו פועל על מנת שיפוצה בגין נזק שנגרם עקב ההובלה. הנתבע הסכים, ולכן הסתיר ממבטחו, כי הסיע את הטרקטור כשהוא פועל, ודיווח כי הטרקטור נדלק תוך כדי הובלתו.(ר' הטופס נ/2).
שריפת הטרקטור אין לה כל קשר להובלה ועל כן האחריות לנזק - על התובעים.
.4השאלות הצריכות הכרעה הן כדלקמן:ו
א. האם הוסע הטרקטור כשמנועו פועל או שמא נדלק המנוע מטלטולי הדרך או
מסיבה אחרת.
ב. אחריות הנתבע לנזקי הטרקטור - אם בכלל, ועפ"י איזה דין.
.5האם הוסע הטרקטור כשמנעו פועל
א. גירסאות הצדדים הן כאמור - מנוגדות. מהעדויות של פסו השמאי מטעם
התובע, ושל עד הראייה בלבן ברור כי מנוע הטרקטור עבד בעת התלקחותו.
השאלה היא, האם הוסע הטרקטור כשהוא מונע - בכוונה, כטענת הנתבע, או שמא
הוסע כשאיננו מותנע, ורק במהלך הנסיעה - נדלק המנוע.
ב. השמאי פסו בעדותו קבע, כי מנוע הטרקטור היה שבור, וכי על מנת שדבר כזה יקרה - מנוע הטרקטור צריך לעבוד.
השמאי לא יכול היה להעיד אם המנוע היה דלוק מלכתחילה או שהותנע בדרך.
ג. ממצאי החוקר כהן בדו"ח נ/ 1היו:נ
"ישנה סבירות גבוהה שתוך כדי נסיעת הרכב אשר הועבר על הניגרר נוצרה טלטלה אשר גרמה לקצרים חשמליים ברורים אשר נמצאו ליד המצבר, קצרים אלה כנראה הניעו את הרכב תוך כדי שהיה על הנגרר וכך הטרקטור עבד בטורים גבוהים אשר גרמו להתכת האינג'קטור ולפיצוץ בבלוק המנוע והעפת הטלטל והשריפה כל זאת מתוך תקלה טכנית שלא הרגיש הנהג אשר גרר".
בחקירתו סיפר העד, כי ביום הדיון נודע לו מהנתבע כי הטרקטור היה מונע על
הנגרר (פר' ידני עמ' 10), ובתשובה לשאלה אמר כי "המשמעות של עובדה זו, שעל
עגלה נגררת עובד טרקטור מונע וזה תופעה שבהחלט כשל חשמלי בזמן שטרקטור עובד
יגרום לדלקה. סימנים לכשל חשמלי מצאתי ללא ספק. כשל חשמל יכול להיווצר מטלטולים. עצם העובדה שמנוע עובד יכול לגרום לכשל חשמלי זו מערכת פועלת" (פר' עמ' -10 11). ואז הוסיף החוקר כי:ב
"ציינתי בדו"ח שמצאתי את מתג ההפעלה פתוח וזה סימן. בעיני זה היה תמוהה. מתג הפעלה לא יכול להיפתח מטלטלה אני גם חקלאי לשעבר. יש לו בטחון. מתג הפעלה יש לו קוד כזה שמגיע למגרעת או סגור אם פתוח אתה חייב להעביר אותו" (פר' ידני עמ' 11ש' 5-15, הדגשות שלי מ.נ.).
מעדותו של החוקר עולה, כי תמיהתו באשר למתג ההפעלה הפתוח, באה על פתרונה
בגלויו החדש, כי הטרקטור היה מונע בעת הובלתו.
נראה לי, כי תמיהתו של החוקר, שהינו עד נטרלי, יש בה כדי לחזק את טענת הנתבע בנקודה זו, ועל כן אני סבורה, כי הוכח במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי הטרקטור הובל מלכתחילה על המשאית כשמנועו מותנע.
אני מאמינה לנתבע, כי הצדדים החליטו להסתיר עובדה זו מחברת הביטוח של הנתבע, ונראה לי שלשני הצדדים היה אינטרס בהסתרה זו - השניים רצו לעשות יד אחת לסייע לתובע, שביצע גם בעבר הובלות אצל הנתבע ועל כן היה "לקוח קבוע" שלו (ר' עדות התובע פר' עמ' 12ש' 21) ולקבל את כספי הביטוח מהמבטחת של המשאית עקב כך שהטרקטור לא היה מבוטח בביטוח מקיף. גם לנתבע היה עניין שלא יוודע, כי הסיע את הטרקטור כשהוא מותנע, בנגוד לכל כללי הבטיחות, כפי שהעידו המומחים וגם הנתבע עצמו (ר' תצהיר הנתבע סעיף 7(א)).
הנתבע גם היה לו עניין שהתובע, יפוצה בגין נזקיו, שכן בכך היתה נמנעת התביעה נשוא הדיון שבפני, אין ספק שאילו מבטחו של הנתבע היה משלם לתובע את נזקיו - לא היתה מוגשת תביעה זו.
.6אחריות הנתבע לנזקי הטרקטור
א. התובע טוען, כי אחריותו של הנתבע כלפי התובע היא עפ"י חוק השומרים
תשכ"ז- 1967(להלן:ו חוק השומרים), או עפ"י חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973או עפ"י חוק חוזה קבלנות תשל"ד - 1974(להלן:נ חוק חוזה קבלנות) או עפ"י פקודת הנזיקין.
ב. עפ"י חוק חוזה קבלנות. "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשות מלאכה או למתן
שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין" (ר' סעיף 1).
בענייננו, אין חולק, כי הנתבע נשכר ליתן שירות בשכר לתובע - המזמין. לא נטען כי בין הצדדים קיימים יחסי עובד מעביד, ועל כן בפנינו חוזה קבלנות.
אשר לאובדן או נזק לנכס שהופקד בידו קובע חוק חוזה קבלנות כי:ב
"אחראי הקבלן, לעניין חוק השומרים, תשכ"ז - 1967, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו" (ר' סעיף 6(ב) (1) לחוק חוזה קבלנות).
אחריותו של שומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו,
קבועה בסעיף 2(ב) לחוק השומרים:ו
"שומר שכר אחראי לאובדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן"
על משמעותו של נוסח זה של הסעיף עמדו בתי המשפט במספר פסקי דין וקבעו, כי הכוונה לפטור בגין כח עליון או סיכול במשמעות סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"ה - .1970(ר' ע"א 1149/90 (ת"א) אטון נ. פיגין ואח' דינים עליון כו (7) 569, בעמ' 5ע"א ב"ש 36/77 וייסמן נ. אבו סיאם (לא פורסם), ות.א. (ת"א) 2038/81 גוטקס מולדס בע"מ ואח' נ. ק.א.ן. צביעה
ואשפרה בע"מ פס"מ תשמ"ד (ג) 172).
סעיף 6(ב) (1) לחוק חוזה קבלנות בשילוב עם סעיף 22) של חוק השומרים
נועד להטיל אחריות מוגברת וחמורה, על קבלן, לנכס שהופקד בידו.
ומן הכלל- לענייננו. לכאורה אחראי הנתבע, בהתאם לסעיף 6(ב) (1) לחוק חוזה קבלנות לנזק לטרקטור אלא אם כן נגרם הנזק עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן. כאמור, בתצהירו העיד הנתבע (סעיף 7(א) כי ידע שאסור להוביל טרקטור פועל, משמע - ידע שיש בהובלה כזו סיכון. כפי שגם העידו השמאי פסו, החוקר, ומומחה הנתבע, ועל כן אין לומר שהנזק אירע עקב נסיבות שלא היה על הנתבע לחזותן מראש, ובזהירות סבירה - הוא יכול היה למנוע את הנזק.
ואולם - חוק השומרים, בסעיף 4שבו, קובע סייג נוסף לאחריות השומר לפיו:נ
"שומר אינו אחראי לאובדן הנכס או לנזקו שנגרמו עקב שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה או עקב בלאי טבעי או מום שהיה בו בתחילת השמירה, אולם אין בהוראה זו כדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות".
טוען ב"כ הנתבע, כי שרפת הטרקטור ארעה עקב כשל מכני או חשמלי בו, דהיינו מום שהיה בו בתחילת ההובלה ולכן הנתבע אינו אחראי כלפי התובע.
טענה זו אינה מקובלת עלי. הורתו של הסיכון לטרקטור היתה בהחלטת הצדדים
ובהסכמתם להסיעו כשהוא מותנע. מומחה הנתבע מר קולודוני העיד כי:ב
"תקלות טכניות יכולות לקרות יותר עם מנוע פועל מאשר מנוע מדומם. כשטרקטור מונע יש סיכון גדול יותר לכשל ולכן החוק" (פר' עמ' 10ש' 29-33).
גם החוקר אבי כהן קבע כי:ו "עצם העובדה שמנוע עובד יכול לגרום לכשל חשמלי
זו מערכת פועלת" (פר' ידני עמ' 11למעלה). אני סבורה, כי די בעדויות אלה כדי להגיע למסקנה, כי הנזק לא נגרם עקב המום שהיה בטרקטור - אפילו היה כזה, אלא עקב הובלתו כשהוא פועל.
מהראיות שהובאו בפני לא שוכנעתי, כי לולא פעל הטרקטור - היתה הדלקה פורצת.
בשולי הדברים אציין, שאפילו הייתי קובעת, כי הנזק נגרם עקב מום שהיה
בטרקטור בתחילת השמירה, לא היה בכך לשלול את אחריותו של הנתבע, לאור הסיפא של
סעיף 4 הקובעת ש"אין בהוראה זו כדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות". לעניין
משמעותו של מושג ה"רשלנות" בחוק השומרים נקבע בע"א 341/80 אסעד עלי נ. ששון, פ"ד לו (3) 281, כי לשם הבנת מושג הרשלנות שבחוק השומרים אפשר להיעזר בהגדרה שבסעיף 35לפקודת הנזיקין, עם זאת קבע ביהמ"ש, כי ספק אם ניתן להחיל את כל ההוראות הנוגעות לרשלנות גם בחוק השומרים (ר' שם עמ' 288).
אין ספק שביחסי התובע והנתבע, חב הנתבע חובת זהירות מושגית כלפי התובע. כמו כן אני סבורה, כי גם חובת זהירות קונקרטית חלה עליו במקרה זה - שכן הנתבע יכול היה לצפות כאפשרות פיסית את אפשרות קרות הנזק, והוא אף היה צריך לצפותו - מבחינה נורמטיבית (ר' ע"א 243/83 עירית ירושלים נ. גורדון, פ"ד לט (1), 113בעמ' 137).
הנתבע הפר את חובת הזהירות שהיתה מוטלת עליו, בכך שלמרות שידע שאסור להוביל טרקטור שמנועו פועל (ס' 7(א) לתצהיר הנתבע) נעתר לבקש התובע והובילו כך, ועקב כך נגרם הנזק.
אשר על כן אני קובעת, כי אפילו הוכח שהנזק אירע עקב מום בטרקטור. היה הנתבע חייב כשומר שכר, עקב רשלנותו, בהתאם לסיפא של סעיף 4לחוק השומרים.
ג. לא מצאתי מקום לדון באחריות הנתבע לפי חוקי החוזים הרגילים, שכן אני סבורה, כי חוק השומרים וחוק חוזה קבלנות הינם חוזים ספציפיים, ועל כן אף שחוק השומרים קדם לחוק החוזים, הכלל הוא כי "חוק כללי מאוחר הנוגד את הוראותיו של חוק מיוחד קודם אינו מבטל אותו מכללא בהיעדר הוראה מפורשת אחרת, כלומר שהחוק המיוחד עדיף על החוק הכללי על אף שהחוק הכללי הוא החוק האחרון" (ר'
ע"א 562/77 מדינת ישראל נ. נאות התמרים, חברה בע"מ פ"ד לג (2) 631).
אשר לתחולת פקודת הנזיקין על ענייננו, מקובלת עלי דעתו של א. סלטון במאמרו "ההיבט הנזיקי של חוק השומרים תשכ"ז - 1967" (עיוני משפט ה' (1977) 653), כי אחרי חוק השומרים אין עוד תחולה לפקודת הנזיקין לגבי מצבים שמסדיר חוק השומרים. דעה זו מביע גם פרופ' אנגלרד במאמרו "האחריות לגנבת מכונית מתוך חניון - קשר השמירה ובעיותיו", משפטים י"א (תשמ"א), .295(ר' לעניין זה גם את ע"א 1149/90 (ת"א) אטון נ. פייגין ואח' דינים מחוזים כרך כו (7) 669
בעמ' 4).
ד. למרות שהטענה לא נטענה ע"י ב"כ הנתבע, התחבטתי האם ניתן לייחס לתובע "רשלנות תורמת" עקב דרישתו להסיע הטרקטור כשהוא מונע, ועקב כך שהוביל טרקטור לא תקין, כאשר בתא ליד המצת היו סמרטוטים ופחי שמן שגרמו להאצת השרפה.
לאחר שעיינתי בע"א 1149/90 הנ"ל, וכן במאמרו של י. סלטון "אחריות השומר ושאלת רשלנות בעל הנכס" הפרקליט לג (תשמ"א) בעמ' 590, שוכנעתי כי לא ניתן להחיל את דוקטרינת האשם התורם לגבי אחריות הנתבעת עפ"י חוק השומרים וזאת מן הטעם שהובא בע"א 1149/90. באותו עניין השאירה התובעת את מכוניתה אצל
הנתבע, לשם רחיצתה במתקן לרחצה ולסיכה המנוהל על ידו. מפתחות המכונית הושארו על ידה בתוך מתג ההצתה, והמכונית נגנבה. השאלה שנדונה היתה האם ניתן להחיל דוקטרינות נזיקיות כמו אשם תורם, לגבי יחסי שמירה, או יחסים המוסדרים מכח חוק חוזה קבלנות. ביהמ"ש קבע:נ
"שבמקרה דנן, קיים ניגוד המונע את החלת הדוקטרינה של אשם תורם. מקובלת עלינו הדעה, כי בעוד שפקודת הנזיקין מאפשרת לחלק את האחריות במקרה בו גם הניזוק, ולא רק המעוול, גורם להתהוות הנזק, הרי שמגמתו של חוק השומרים היא להחמיר את אחריותו של השומר לעומת זו של המעוול הרגיל. מטרה זו מסוכלת באם תוענקנה לשומר הגנות המוענקות למעוול על פי פקודת הנזיקין... על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביחסים המוסדרים על פי חוק חוזה קבלנות ... חוק חוזה קבלנות על פי הגדרת סעיף 1שבו מפורט לעיל, חל על מסגרת יחסית נרחבת יותר מאשר יחסי שמירה, כדוגמת המקרה דנן, כשהנכס נמסר לקבלן לצורך ביצוע שירות רחיצה. לכאורה אם כן, הקבלן הוא שומר שהשמירה היא טפלה למטרה לשמה נמסר לו הנכס. אף על פי כן ראה המחוקק לקבוע מפורשות בסעיף 6(ב) לחוק חוזה קבלנות, כי אחריותו של הקבלן תהיה אחריות מוגברת כסיווגה בחוק השומרים, דהיינו אחריות כשל שומר שכר שמטרתו העיקרית היא שמירת הנכס. ללמדנו, שמטרת החוק היא קביעת סטנדרט אחריות גבוה במיוחד למנהג הקבלן בנכס שנמסר לידיו. הדגשות שלי מ.נ.).
בפרשה את סעיף 2(ב) לחוק השומרים, קבעה הפסיקה, כי הפטור מאחריות המוענק
לשומר שכר... הוא במקרים של כח עליון, בדומה למתואר בסעיף 18לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970כביכול... מכאן ש"קבלן" כהגדרתו בחוק חב בשמירת הנכסים הנמצאים בחזקתו באחריות מוגברת, והוא פטור מאחריות רק במקרים של כח עליון. אין הדבר עולה בקנה אחד עם החלת ההגנה הנזיקית של "אשם
תורם". (ר' שם בעמ' 9)

.7סוף דבר - אני קובעת כי הנתבע אחראי לנזקי הטרקטור. הנתבע ישא בהוצאות התובעים.
שכ"ט עו"ד יפסק לתובע במסגרת פסק הדין בעניין גובה הנזק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התהפכות טרקטורון

  2. תאונת דרכים טרקטור

  3. דריסה ע"י טרקטור

  4. התנגשות בטרקטור

  5. עורך דין תאונת טרקטורון

  6. תאונת דרכים עם טרקטורון

  7. נפילה מעגלת טרקטור

  8. פגיעה תוך כדי עליה על טרקטור

  9. זכות עיכבון בטרקטור

  10. תאונת טרקטורון בלי ביטוח חובה

  11. תאונת טרקטורון בצפון

  12. תאונת דרכים עם טרקטור

  13. תאונה בין רכב לטרקטור

  14. תאונת עבודה עם טרקטור

  15. נפילה מטרקטור תאונה קשה

  16. פגיעת טרקטור בקו טלפון

  17. תיקון טרקטורון – האם תאונת דרכים

  18. הרשעה בעבירת גניבת טרקטור

  19. נפילה מטרקטור תאונת עבודה

  20. נהיגה בטרקטור ללא רישיון

  21. גניבת טרקטורון מתחנת משטרה

  22. ביטוח גניבת טרקטור ליד עזה

  23. גרימת נזק לרכוש עם טרקטור

  24. ניצול הכוח המכני של טרקטור

  25. עונש על דריסה עם טרקטורון

  26. תאונה של ילד ששיחק עם טרקטור

  27. נזקי רכוש עקב שריפה בטרקטור

  28. בקשה להחזרת טרקטורון מהמשטרה

  29. נהיגת קטין בטרקטורון ללא רשות

  30. פגיעת טרקטור מאחור בתאונת עבודה

  31. תאונת דרכים עם טרקטור ללא ביטוח

  32. גניבת טרקטור - תביעה נגד חברת ביטוח

  33. פגיעה ברגל שמאל במהלך עבודה על טרקטור

  34. פיצויים מהמדינה בגין תאונת טרקטור צבאי

  35. תביעה לפיצוי כספי בגין תיקונים מיותרים בטרקטור

  36. אי ידיעה על העדר ביטוח על טרקטורון - תאונת דרכים

  37. תאונת דרכים בטיול מטעם העבודה כאשר טרקטורון בו נהג התהפך לתעלה

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון