ניתוק תקשורת ברכבל - פוליסת ביטוח עסק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניתוק תקשורת ברכבל: התובעת על פי הגדרתה הינה חברה המחזיקה והמפעילה של הרכבל בחיפה (להלן: "הרכבל"). ענינה של תביעה זו פיצוי כספי אותו דורשת התובעת כתוצאה מ-"ניתוק כבל תקשורת המשמש לבקרה הדדית בין שתי תחנות הרכבל מיום 25.9.93". טיעוני התובעת בתמצית לטענת התובעת במועד הרלוונטי היתה הנתבעת המבטחת של "תחנת הרכבל" על פי פוליסת ביטוח "פוליסה לביטוח העסק" אשר נרכשה ממנה וכללה את ביטוח מבנה הרכבל, תכולתו ולרבות ציוד הרכבל (להלן: פוליסת הביטוח") מוספיה וטוענת התובעת כי בעקבות ניתוק כבל התקשורת לא ניתן היה להפעיל את הרכבל ולצורך כך נדרשה לבצע חיבור זמני אשר בוצע ביעוץ מקצועי כנדרש (להלן: "התיקון הזמני"). התיקון הזמני בוצע בין המועדים 3.10.93- 5.10.93וזאת על ידי חב' ישראלית חב' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ. לאחר ביצוע התיקון הזמני פנתה התובעת לחב' "דופלמייר", חברה אוסטרית אשר התקינה את הרכבל וזאת לצורך התקנת כבל קבוע אשר אף נרכש מזו האחרונה. פעולה זו בוצעה במועדים 12.6.93עד 14.6.93(להלן: "התיקון הקבוע"). בתביעתה מפרטת התובעת את ראשי הנזק השונים אותם הינה מבקשת לחייב את הנתבעת בתשלומם, ראשי נזק אלה כוללים את עלות התיקונים הן לגבי התיקון הזמני והן לגבי התיקון הקבוע ושאר הוצאות נלוות, כל זאת מאחר ולטענתה הפיצוי הכספי מתחייב מהכיסוי הביטוחי אותו רכשה מהנתבעת. טיעוני הנתבעת בתמצית הנתבעת חלקה על חובתה לפצות את התובעת, לטענתה פוליסת הביטוח אותה רכשה התובעת אינה אינה מכסה את נסיבות האירוע אשר התרחש בפועל והביא לנזקי (וזאת כפי שיפורט בהמשך). לחילופין, טענה הנתבעת כי והיה ולא תתקבל עמדתה כי לא קיים כיסוי ביטוחי הרי אין בכיסוי ביטוחי זה כדי לכסות את מלוא הנזקים להם טוענת התובעת ובכלל זה בגין התיקון הזמני כנטען לעיל לטענת הנתבעת, המדובר הוא בנזקי גניבה אשר אינם מכוסים על פי הפוליסה ולא כנטען על ידי התובעת כנזק בזדון. זאת ועוד הנתבעת טוענת כי הכיסוי הביטוחי מכסה את התכולה בבית העסק המצוי ברח' בן יהודה 4בחיפה, כאשר לא נתבקשה לבטח ולא ביטחה ציוד הנמצא ב"רשות הרבים" ובמקרה זה כוונתה "כבלים המצויים ברשות הרבים". מן האמור לעיל עולה כי טענתה המרכזית של הנתבעת הינה כי הפוליסה אשר אותה רכשה התובעת אינה מכסה את אירוע ניתוק הכבל אשר התרחש בפועל ביום ה-.25.9.93 הסכמה דיונית ב"כ הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' וזאת בהסתמך על כתבי טענות הצדדים, המסמכים הנלווים, חוות דעת וסיכומים בכתב, תוך המנעות מהעדת עדים וחקירתם בבית המשפט, אלא בהסתמכות על תצהירים בלבד. העובדות שאינן במחלוקת ב- 25.9.93ניתק "כבל התקשורת" נשוא הדיון שבפני ונמצא מונח על הארץ כאשר בפועל חסרו 100מטר מכבל זה במועד הרלוונטי היה כיסוי ביטוחי אותו רכשה התובעת מהנתבעת אולם קיימת כאמור מחלוקת בשאלה האם האירוע נשוא כתב התביעה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח ותנאיה אותה רכשה התובעת, אם לאו. אין חולק על העובדה כי ביום 25.9.93אמנם ניתק כבל התקשורת המקשר בין שתי תחנות הרכבל (בת-גלים-סטלה מאריס). (קיימת מחלוקת באשר לכיצד יש לראות ניתוק זה האם גניבה או נזק בזדון וזאת לצורך לצרכי הפעלת הכיסוי הביטוחי). התובעת סברה בתחילה וכך אף טענה כי ניתוק הכבל הינו תוצאה של סופה עזה אשר התרחשה בליל האירוע. במועד מאוחר יותר על פי חוות דעת מטלורג אין מחלוקת כי הכבל נוסר בכוונה על ידי אלמוני, כאשר לאחר ניסורו של הכבל ונפילתו על הארץ נלקחו ממנו 100מטר אשר בפועל נמצאו חסרים. דיון בטיעוני הצדדים כפי שצוין לעיל, הרי הצדדים אשר סיכמו את טענותיהם בכתובים, התייחסו בהרחבה למכלול הנושאים נשוא התובענה שבפני תוך התיחסות לנושאים שונים אשר סברו כי יש בהם רלוונטיות לקבלת התביעה או לדחיתה. יש לציין בשבחם של ב"כ הצדדים כי לא חסכו כל מאמץ וטרחו רבות בהביאם בפני בית המשפט את טיעוני מרשתם תוך הסתמכות על קשת רחבה של נושאים וסוגיות עובדתיות ומשפטיות כאחד. כמו כן התיחסו הצדדים לסוגיה מהו הפיצוי הכספי הנכון והראוי לו זכאית התובעת לקבל מהנתבעת והיה ותתקבל תביעת התובעת. לשון אחרת, בגין אילו רשאי נזק תפוצה התובעת. מסקנתי היא כי יש לקבל את התביעה וזאת מן הנימוקים אותם אפרט אחד לאחד בפסק דין זה. כפי שצוין לעיל הכבל אשר ענינו נדון בפני, הינו כבל הרכבל המתוח בין שתי תחנות הרכבל ומוגדר ככבל תקשורת המאפשר את ההפעלה של תאי הרכבל באופן מתואם בין שתי תחנות הרכבל. כאמור השאלות העולות לדיון הינן בין היתר האם יש לראות את הכבל כדבר המכוסה בפוליסת הביטוח ובאם כן, האם יש לראות את האירוע נשוא ניתוק הכבל המכוסה על ידי הפוליסה. אני סבור כי פוליסת הביטוח אותה רכשה הנתבעת מהתובעת יש בה את הכיסוי הביטוחי הנדרש במקרה הנדון. לענין זה ייאמר כי תנאי הפוליסה קבעו כי הביטוח ייכסה את הרכוש שבכתובת בן יהודה 4כנגד סיכונים שונים ובכלל זה בעקבות נזק בזדון לרכוש התובעת. בנספח לפוליסה מוגדר נזק בזדון כ-"אובדן או נזק שיגרמו באופן ישיר לרכוש המבוטח על ידי פעולת זדון של אדם כלשהוא..." בפוליסה מוגדרת מהות עיסקו של המבוטח שבפנינו (התובע, י.א) היינו "הפעלת רכבל חיפה למטרות תיירות והובלת נוסעים". באשר לפירוט התכולה המבוטחת, צויין "מכונות קבועות, ציוד וריהוט, כולל ציוד הרכבל, לוחות בקרה ממוחשבים וכו'". (אין כל הבחנה בין רכוש "ברשות הרבים" שאיננו מבוטח כטענתו של ב"כ הנתבעת ולסוגיה זו נידרש עוד במהלך פסק דין זה). אני סבור כי יהיה זה נכון לקבל את טענת התובעת כי יש לראות את האירוע כנזק בזדון על פי תנאי הפוליסה ומכאן כי קיים כיסוי ביטוחי במקרה זה ולהלן נימוקיי: כיום למעשה אין מחלוקת לגבי האופן שבו ניתק נכבל וקיימת למעשה הסכמה לענין זה, על פי האמור בחוות הדעת המטלורגי של מר אייזנברג שלמה וזאת כדלקמן: "תאריך האירוע הוא יום כיפור שאין תנועה על הכביש ו/או בסביבת התחנה בבת גלים. אדם טיפס על העמוד שהוא המקם הנוח ביותר שמאפשר גישה לכבל. הכבל ניתק על ידי ניסור ולא ע"י חיתוך, דבר שגרם לגידים להפרם ומכאן מציאת המצב של גידים פרומים הרכבל שניתק בתחנת בת גלים נחת על הכביש תל-אביב חיפה וצלע הר הכרמל. בוצע חתך בין הכבל הנישא לכבל החשמלי כשהוא נתלש באופן ידני ומופרד מכבל הנישא". (עמ' 5לחוות הדעת). לאור העובדה כי בפועל לא נמצא הגורם אשר ביצע את ניסור הכבל, מצאו ב"כ הצדדים כל אחד מטעמו להכנס לדיון אשר בכללותו הינו תאורטי בלבד בכל הנוגע לשאלה האם המדובר הוא בגניבה או בגרימת נזק בזדון. איני מקבל את הדיון האקדמאי אותו עורך ב"כ הנתבעת בסיכומיו לענין זה תוך שהוא מנסה להשאיל מן התחום הפלילי אל התחום האזרחי על מנת לשלול את ראית הדברים כנזק בזדון. בפועל אין חולק כי כבל התקשורת נותק כתוצאה מניסור ועל פי עובדה זו בלבד, ניתן לומר כי המדובר בנזק בזדון לרכושה של התובעת וזהו אף הפירוש הנכון של המילה "נזק" כפשוטה, חבלה שפגעה והביאה להפסד לניזוק. אין זה כלל משנה כי הכבל המנוסר נמצא כאשר חסרו מאורכו 100מטר והאם המדובר במנסר האלמוני אשר גם גנב את אותם ה- 100מטר או הגנב הינו פלוני אשר מצא הזדמנות במוצאו את הכבל מונח על הקרקע כדי לגנוב ממנו. לפנינו כבל אשר ניתק ממקומו בעקבות פעולת ניסור נקודה, עובדה שאינה במחלוקת וכל היתר הן ספקולציות בעלמא. יוצא איפוא כי גם ייאמר כי 100מטר מן הכבל נשוא התובענה שבפני נגנבו בידי אלמוני אשר זהותו לא ידועה, עדיין אין בכך כדי לשנות מן העובדה כי בפנינו נזק בזדון אשר נגרם לתובעת. יכולתי להככנס אף אני לדיון אשר כל כולו השערות, סברות, אולם כאמור איני סבור כי נכון לעשות זאת ובנסיבות הענין העובדה כי המדובר הוא בכבל אשר ניתק כתוצאה מניסור, מביאה אותי למסקנה כפי שציינתי לעיל, כי אמנם קיים כיסוי ביטוחי על האירוע נשוא כתב התביעה ועל הנתבעת לפצות את התובעת. אין לקבל את הטענה כי הכבל עצמו המקשר בין שתי תחנות הרכבל אינו חלק ממשי המכוסה בפוליסת הביטוח אשר נרכשה על ידי התובעת, מתוקף מה שמוגדר על ידי ב"כ הנתבעת כדבר הנמצא ברשות הרבים. נציין במאמר מוסגר כי תחת הכותרת סעיף שיעבוד מצויין "הפוליסה הנ"ל מכסה אך ורק רכוש ו/או סחורות כמתואר לעיל אשר יש בהן טובות הנאה כספית משותפת לחב' הרכבל חיפה (התובעת י.א) ולחב' לפיתוח מפעלי תיירות בע"מ". יודגש הקשר שבין הפוליסה לרכוש ובמקרה זה הכבל הינו רכושה של הנתבעת לכל ענין ודבר. יש לראות כבל זה כחלק אינטגרלי של ציוד הרכבל על כל המשתמע מכך, בין אם כך המדובר הוא בציוד פנימי בתוך התחנות או בציוד חיצוני. ומכאן שאיני מקבל את ההבחנה אותה עושה ב"כ הנתבעת באשר לציוד הנמצא ברשותו תוך שהוא מרמז על הכבל, נשוא תובענה זו. על פי אופיו של הציוד המבוטח, הרי חלקו הינו ציוד שניתן להגדירו פנימי, היינו בתוך תחנות הרכבל, ובחלקו חיצוני היינו שבין תחנות הרכבל. איני סבור כי נכון יהיה "להכנס" לדיון שכל כולו נסיון להבין את העבריין הגונב או העבריין המזיק בזדון כפי שעשו ב"כ הצדדים בפני. יוצא איפוא כי מן האמור לעיל, אני סבור כי הכבל נכלל בתכולה המבוטחת וכי המדובר בנזק בזדון אשר לגביו קיים כיסוי ביטוחי. לאחר שהגעתי למסקנה הנ"ל, נותרה סוגית הפיצוי לו זכאית התובעת. לענין זה נזכיר כי כפי שצוין בתחילת הדיון, הרי בעקבות האירוע, נשוא התביעה ביצעה התובעת מה שהוגדר כתיקון זמני ולאחר מכן תיקון קבוע. ב"כ הנתבעת בסיכומיו נדרש לענין הפיצוי הכספי, לדעתו אין לפצות את התובעת בגין התיקון הזמני אשר אם לצטט מדבריו "אינו מכוסה כלל על פי פוליסת הביטוח". לאחר שעיינתי בראשי הנזק להם טוענת התובעת לפיצוי ובטיעוני הצדדים לענין זה, אני סבור כי על הנתבעת לפצותה בגין התיקון הזמני. תיקון זה היה מתחייב בנסיבות הענין ואין לקבל את טענות הנתבעת כי מבחינתה אין כל רלוונטיות למערך הזמנים לתיקון הכבל ומכאן גם לא לאחריות כלשהי באשר להפסדים אשר נגרמים לנתבעת באם התיקון לא יתבצע סמוך לאחר האירוע. נראה כי התיקון הזמני, בא להקטין ולצמצם את הפסידה ונזקיה של התובעת במכלול ובמגוון רחב של נושאים, הן הפעילות היומיומית ועד כדי פגיעה במוניטין עקב סגירתו של הרכבל לאורך זמן רב. אני מקבל את טענתו החלופית של ב"כ הנתבעת באשר לראשי נזק אחדים אשר אין לכלול בפיצוי הכספי אותו יש לפסוק לתובעת (כאשר הכוונה היא לסכומי המע"מ) וכן התשלומים השונים המכונים "תקורה". לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 100, 44ש"ח (על פי הסכומים המצויינים בחוות דעת המומחים שביט) וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 000, 4ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.ביטוח עסקפוליסה