קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכות מעבודה מצב רפואי קודם: סגן-הנשיא (קובובי): .1ערעור ברשות על פסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט נויגבורן תב"ע מד/1425-01) שדחה (מכוח סמכותו לפי סעיף 64א לחוק ביטוח לאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, להלן - חוק ביטוח לאומי), את הערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום .28.5.1985באותה החלטה נקבע, כי דרגת נכותו של המערער כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה לו ביום 19.2.1984- היא של % .15וזו לשון ההחלטה: "התובע החלים יפה מאוטם תחתון בשריר הלב. אין עתה סימנים לאיספיקת הלב או תעוקת החזה. מצבו מתאים למתואר בסעיף 9(1) (ג) (ii) - % .25בשל העובדה שבצינתור לב מיד לאחר האוטם נמצאה מחלה מפושטת ב- 3עורקים כליליים, נראה לוועדה כי היתה עדות חד-משמעית למחלה טרשתית קודמת אשר החלה זמן רב טרם בואו של האוטם. אי לכך, ובשל העובדה שלא היתה הגבלה גופנית עקב מחלה זאת, מחליטה הוועדה לנכות % 10על-פי סעיף 9(1) (ג) (I) (מותאם)..." .2טענתו של עורך דין טרלו בערעור מתמצה בפסוק זה: "הוועדה הרפואית לעררים לא היתה מוסמכת 'להתאים' פריט לצורך קביעת 'מצב קודם' של המערער". .3נקודת המוצא למחלוקת המשפטית היא ההוראה שבסעיף 63(א), רישא, לחוק הביטוח הלאומי שזו לשונה: "בקביעת דרגת נכות מעבודה לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה, שבקשר אליה מוערכת דרגת הנכות מעבודה". דרך הישום של ההוראה האמורה - הכוונה לדיבור: "לא ישימו לב" - הותוותה על-ידי בית-דין בראשית דרכו בדב"ע ל/11- 0[1] בזו הלשון: "עורכים כביכול חשבון עובר ושב. מחייבים את החשבון באחוזי הנכות שהיו לנפגע לפני הפגיעה, מזכים את החשבון באחוזי הנכות שנמצאו בנפגע בעת בדיקתו על-ידי הוועדה, וההפרש בין השנים נותן את דרגת הנכות של הנפגע עקב הפגיעה" (שם [1], בע' 137) .4בא-כוח המערער השיג על כך שהוועדה הרפואית, בבואה להתחקות אחרי עברו (הרפואי) של מרשו מצאה שכאילו היה לו, עובר לתאונה, "משהו" המתואר בפריט 9(1) (ג) (I) - מחלה שלא היתה לו. הפרקליט המלומד השתית את טיעוניו על הבדלי נוסח - משמעותיים לדעתו - בין תקנה iiלתקנה 15(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956(להלן - התקנות). כמשענת לגרסתו, הביא דוגמאות מהפסיקה. נפנה תחילה לתקנות ולמה שמתחייב מהן, לפי הטענה. תקנה 11: "דרגת נכות של נפגע תיקבע באחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים, הפגימות או מחלות המקצוע (להלן - פגימה) אשר במבחנים שבחלקים א', ב' ו-ד' לתוספת ובהתאם לאמור במבחנים שבחלק ג' לתוספת, ובלבד שדרגת נכותו של הנפגע לא תעלה על %100". מה"מבחנים שבחלק ג' לתוספת", חשוב - לענייננו - המבחן שבסעיף 3(הערת השוליים: "קביעת דרגת נכות מחוץ למבחנים") (ההדגשה נוספה) שזו לשונו: "לא פורטה הפגימה במבחנים, תיקבע דרגת הנכות לפי הפגימה הדומה לה, לדעת הוועדה, מבין הפגימות שנקבעו במבחנים". פיסקה (ד) לתקנה 15(הערת השוליים: "סטיות") אומרת, כי: "הוועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעת דרגת הנכות, ולאחר שנוכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה". (ההדגשה נוספה) כיצד "מנכים פגימה" (קרי: כיצד עורכים חשבון עובר ושב), הקשה הפרקליט המלומד? האם נוהגים בדרך הקבועה בתקנה 11- קביעת אחוזי נכות לפי המבחנים וגם "בהתאם לאמור במבחנים שבחלק ג' לתוספת" כולל הפריט "המותאם"? תשובתו היתה: לא - וזאת על סמך הלכות שנקבעו בפסיקה. .5ואלה המובאות הרלבנטיות מארבעת פסקי-הדין שצוטטו על-ידי בא-כוח המערער: א) דב"ע לח/523- 01[2] בע' 154: "...אין מנכים אחוזי נכות בגין נכות קודמת מבלי להצביע על הנתונים המוכיחים את קיומה של הפגימה הקודמת, על הפריט היישים לגביה ועל דרגת הנכות הצמודה לאותו פריט". ב) דב"ע לח/1514- 01[3] בע' 223: "לא די בכך שהוועדה מגיעה למסקנה של קיום 'מצב קודם' שיש להביאו בחשבון. כאשר אי-אפשר לקבוע בדיוק את אחוזי הנכות בגין המצב הקודם תוך ציון פריט ישים, הרי ייהנה המערער מן הספק". ג) דב"ע לז/85- 01[4] בע' 162: "...אם תחליט (הוועדה) להפחית מצב קודם תעשה כך רק על סמך נתונים מוכחים מעברו הרפואי ולפי פריטים רשומים שבתקנות הנכות". (ההדגשות במקור) ד) דב"ע מד/212- 01טייב מרים - המוסד לביטוח לאומי; (לא פורסם). "...(על הוועדה) היה לקבוע את דרגת הנכות הכוללת בעת הבדיקה (תוך ציון הפריט היישים) ולערוך חשבון עובר ושב אם ראתה לנכות מאחוזי הנכות, בשל גורם שאינו קשור בתאונה, ואף זאת תוך ציון הפריט היישים". .6תשובתו של בא-כוח המוסד היתה כי תקנה; 11לתקנות הנכות פועלת בשני הכיוונים. קביעת דרגת נכות פירושה - קביעת אחוזי הנכות כתוצאה מפגיעה בעבודה אחרי עריכת חשבון עובר ושב (כמצוות סעיף 63לחוק הביטוח הלאומי), כלומר אחרי ניכוי אחוזי נכות בגין המצב הקודם. כשם שניתן "לתאם" את פריט הנכות הכוללת, כך ניתן "לתאם" את דרגת הנכות הקודמת. אשר לפסיקה עליה סמך בא-כוח המערער, היא איננה לעניין. כל שהיא אומרת הוא שאין לערוך חשבון עובר ושב בעלמא, בלי לציין את פריט הניכוי. .7עיון בפסקי-הדין שהובאו באסמכתאות על-ידי בא-כוח המערער, מלמד כי הצד עם המשיב. א) בדב"ע לח/523- 0[2], הגיעה הוועדה הרפואית למסקנה כי מחלתו הנוכחית של הנכה (נכות של %100) הוחמרה כנראה, בגלל תאונת עבודה, והעריכה את חלקה של המחלה הטבעית ב-%80, ואת חלקה של התאונה ב-%.20 זאת מבלי לציין על סמך אלו נתונים נערכה החלוקה. מכאן האמור במובאה 5(א) דלעיל; ב) בדב"ע לח/1514- 01[3], זקפה הוועדה הרפואית את מחצית אחוזי הנכות על חשבון מצב קודם ללא כל הבהרה; ג) בדב"ע לו/85- 01[4], תואר מצב בו לא ניתן היה כלל להבין כיצד נקבעה דרגת נכותו של הנפגע. על כן הוחזר העניין לוועדה עם תדריך כיצד לערוך חשבון עובר ושב; ד) גם בדב"ע מד/2127- 01הוחזר העניין לוועדה עם תדריך. .8בא-כוח המערער הסיק מהשימוש בדיבור "פריט ישים" את המסקנה שאין "פריט מותאם" במשמע כך שבעריכת חשבון עובר ושב יש לנהוג לפי סולם כפול, האחד לקביעת הנכות הכוללת (לפי תקנה 11) והשני לקביעת הנכות הקודמת (שלא לפי תקנה 11). ולא היא. אין כל הגיון משפטי או אחר לשלול מוועדה רפואית (הנדרשת להעריך נכות קודמת), אפשרות להשתמש בכלי הגמיש - הנחוץ במיוחד עת מעריכים מצב פתולוגי על סמך מסמכים בלבד - ששמו "פריט מותאם". הצורך בכלי גמיש - לעניין הערכת נכות קודמת - מורגש במיוחד, באותם מקרים, שאינם נדירים כלל, בהם מדובר במצב סמוי מעין, שלא הגיע אי-פעם להכרתו של הנוגע בדבר, ואף-על-פי-כן קיים בקרבו באורח לטנטי. הזדמן לו לבית-דין זה להידרש לשאלה "אם לעניין סעיף 63לחוק הביטוח הלאומי יש להביא בחשבון רק מצב שהיתה בו נכות כמוגדר בסעיף 59לחוק". (סעיף 59מגדיר נכה עבודה כמי ש"אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה") התשובה היתה שלילית שכן בסעיף 63- "ב'מום פגם או ליקוי מלידה כתוצאה ממחלה מתאונה או מכל סיבה אחרת', (כך שהקובע הוא) אם במי שבו מדובר מצוי 'מום או פגם' ולא אם אלה הביאו למצב שיש בו נכות כמשמעותה בסעיף 59לחוק" (דב"ע לו/458- 01[5], בע' 133). .9נסיים במובאה מפסק-דין שניתן בראשית דרכו של בית-דין זה, בדב"ע לא/33- 0[6]. בהתייחסו לשאלה באיזו דרך יש לנהוג לשם ניכוי נכות קודמת (נכות "ישנה" בלשון פסק-דין) פסק בית-הדין כי על הוועדה לפעול: "...באותה דרך, ולפי אותם מבחנים שכוחם יפה לעניין דרגת הנכות החדשה. ומשלא פורטה הפגיעה במבחנים היא פועלת על-פי תקנה 14(א) מהתקנות, וקובעת דרגת נכות לפי הפגיעה הדומה לה". (שם [6], בע' 325) (ההדגשות נוספו). למותר לציין כי תקנה 14(א) דאז (1971) היא סעיף 3("קביעת דרגת נכות מחוץ למבחנים") לחלק ג' דהיום (ראה סעיף 4דלעיל). .10הערעור נדחה. אין צו להוצאות.רפואהנכותנכות מעבודהמצב רפואי קודם