נכסים שאינם ברי עיקול

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכסים שאינם ברי עיקול: 1. בפני בקשה למתן פס"ד המצהיר כי המטלטלין המצויים ברשימת הנכסים הממושכנים אינם ברי עיקול ע"י המשיבים בגין חובת החייבים מס' 13,14. לטענת המבקשת חייבים המשיבים מס' 13,14 כספים למבקשת ולכן נערך בין המבקשת למשיבים מס' 13,14 הסכם פשרה לסילוק החובות במסגרתו ויתרה המבקשת על כספים תמורת משכון נכסים לטובתה. המבקשת מתבססת על הסכם שנערך ביום 6.10.96 (להלן: "הסכם המשכון") וכן על רישום המשכון ברשם המשכונות ביום 9.10.96 כשהמשכון נרשם ל- 99 שנה. לטענת המבקשת המשכון תקף וזכות העיקול אינה גוברת על המשכון שכן העיקול שהוטל ביום 12.8.96 חופף רק ב - 3 פריטים לרשימת המשכון וכן המשיבים לא פעלו ולא הוציאו מעוקלים במשך 3 שנים ובכך זנחו למעשה את העיקול. לטענת המשיבים מס' 2,4 יש לדחות את התובענה על הסף שכן במקרה זה קיים עיקול שהטילה המשיבה מס' 2 הקודם למשכון ולכן גובר עליו כפי שעולה מנ1/, נ2/, נ3/ ולא ניתן למשכן נכס מעוקל. מעבר לכך, לטענת המשיבים מס' 2,4 יש לדחות את הבקשה עקב חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים שכן המבקשת העלימה מבית המשפט שהגישה בקשה לביטול העיקול שנדחה וכן את העובדה שהמבקשת הנה אמה של אשת החייב. לטענת המשיבים מס' 2,4 מדובר בהסכם למראית עין כשהמדובר בבקשת הסבתא שלכל היותר נתנה מתנה לילדים ולנכדים כשטענת החוב הינה טענה סתמית והמבקשת בעצמה טוענת שהיא ויתרה על הכספים ולכן אין מקום לדבר כלל על משכון. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובסיכומים החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שמדובר בהסכם משכון למראית עין שנעשה בחוסר תום לב ע"י המבקשת והמשיבים מס' 13,14 כדי לנסות ולהבריח את הנכסים של החייבים מהנושים ורק מטעם זה ניתן לדחות את הבקשה כסעד שמקורו מדיני היושר [ראה ע"א 656/79 גרינפלד נ. קירשן ואח' פ"ד ל"ו (2) 316,309]. כמו כן, המבקשת לא ציינה בבקשה שהיא אאמה של החייבת - המשיבה מס' 14 פרט חשוב ומהותי שמן הראוי היה לגלותו ולא להסתירו, דבר המצביע על חוסר תום לב של המבקשת. ב. התרשמתי שהמבקשת בתור אמא וסבתא מוכנה לעזור ככל שביכולתה לבתה שהסתבכה כלכלית אך במקרה זה חצתה המבקשת את הקו המפריד בין עזרה לבין עשית הסכם למראית עין בחוסר תום לב. ג. חוסר תום הלב של המבקשת בעריכת הסכם המשכון עולה גם מכך שהמבקשת ידעה על הטלת העיקול ברישום ביום 12.8.96 בו עוקלו סלון עור שחור, טלוויזיה 28 לוה אופטה, שולחן סלון זכוכית, כורסאות טלוויזיה עור שחור פינת אוכל ו- 6 כסאות לבנים ותמונות שונות. מעיון ברשימת המשכון ניתן לראות שהריהוט, השולחן, הטלוויזיה לוה אופטה, פינת האוכל הלבנה ו- 6 הכסאות שעוקלו מופיעים ברשימת הנכסים הממושכנים. דהיינו עולה מכך שהעיקול (לגבי הפריטים החופפים) גובר על המשכון המאוחר לו וכן עולה חוסר תום הלב של המבקשת שעשתה את הסכם המשכון ב- 6.10.96 כחודשיים לאחר העיקול המצביע על המניע לעריכת ההסכם לנסות ולהבריח את הנכסים וכן מצביע על חוסר תום הלב בכך שהמבקשת לא גילתה בבקשתה הנוכחית שהמיטלטלין עוקלו ושהיא אף פנתה בבקשה לביטול אותו עיקול, בקשה שנדחתה. ד. זאת ועוד, הסכם המשכון מדבר על הלוואה שניתנה ע"י המבקשת למשיבים 13 ו - 14 ביום 1.10.96 בסך 20,000 ש"ח שהחייבים התחייבו להחזירה לא יאוחר מיום 31.12.99. והנה, למרות שההלוואה הינה מוגבלת בזמן ל- כ- 3 שנים נרשם המשכון ל- 99 שנה בלא כל קשר למועד החזרת ההלוואה המופיע בהסכם המשכון. ה. בחקירתה של המבקשת בבית המשפט התברר שהיא נתנה להם מידי פעם כספים, לטענתה הרבה יותר מעל 20,000 ש"ח ולא במועד 1.10.96 כפי שנאמר בהסכם ההלוואה כשלמבקשת אין כל ראיה או מסמך לגבי מתן הכספים ומכל מקום גם לגרסתה מדובר בכספים שהיא עזרה לילדים ולנכדים בעזרה לתשלום מסים, כיסוי המינוס בחשבון, ותשלומים למכולת ולא מעניין אותה הכסף שנתנה אלא היא רוצה פשוט שהנכדים לא יסבלו מטראומה. למבקשת אין כל רישום כתוב לגבי הכספים הנ"ל ובבקשה נאמר שהיא ויתרה על הכספים תמורת משכון הנכסים לטובתה. המבקשת הודתה שהיא לא מתכוננת לממש את המיטלטלין הממושכנים וכל כוונתה לעזור לחייבים, כשלא הוכחה כאמור העברת כספים כלשהי בכלל ומתן ההלואה בפרט. גם ההצהרות בהסכם המשכון של הממשכן שהנכס נקי מכל עיקול אינן נכונות כאמור עקב העובדה שהיה עיקול על הנכס. ו. העולה מהמקובץ הינו שבמידה והועברו כספים ע"י המבקשת למשיבים 13 ו- 14 הדבר נעשה במתנה ללא שום קשר להסכם המשכון וללא כל כוונה לממש את המטלטלין וכל מטרתו של הסכם המשכון הינה למראית עין למנוע את מימוש הנכסים ע"י הנושים. ז. ביחסי משפחה קרובים בין הורים לילדים קיימת חזקה שמדובר במתנה וחזקה זו לא נסתרה ואף התחזקה מעדות המבקשת עצמה (ראה ע"א 3829/91 וואלס נ. גת ואח' פ"ד מ"ח (1) 801, 811 וע"א 34/88 רייס ואח' נ' עזבון המנוחה אברמן ז"ל ואח' פ"ד מ"ד (1) 278, 287). ח. הסכם מראית עין ניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים ומהנסיבות המלמדות במקרה דנן כפי שפורט לעיל על היותו של ההסכם למראית עין (מעבר לכך שהוא נעשה כאמור לאחר העיקול הגובר על המשכון לגבי הפריטים החופפים) [ראה ע"א 6295/93 בוחסירה נ. בוחסירה, פ"ד נ' (1) 259, 262 וע"א 1780/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. אוליצק ואח', פ"ד נ (2) 41, 44]. ט. לצערי, פשוט הנגע של רישום משכונות למראית עין במיוחד בין קרובי משפחה ובית המשפט מצוה לפעול לסיכול נגע זה כדי שחוק המשכון ורשם המשכונות שנועדו להיטיב עם הנושים לא ישמשו "כעיר מקלט" לחייבים [ראה לעניין מניעת הברחת נכסים מפני נושים במיוחד בין קרובים ה.פ. 16/92 (ת"א) וידר נ' אלשייך פ"מ תשנ"ה (1) 202,211]. י. התרשמתי שהמבקשת אינה מבינה מה זה משכון וכל מטרתה היתה לנסות לעזור לבתה ולילדיה, אך היא הרחיקה לכת ברצונה לעזור בכך שהסכימה להיות שותפה לעריכת הסכם למראית עין בחוסר תום לב, דבר המביא הן לבטלות הסכם משכון זה והן לדחיית הבקשה. 3. מכל הטעמים הללו, אני דוחה את התובענה. אני מחייב את המבקשת לשלם לכ"א מהמשיבים מס' 2,4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.עיקול