עו"ד גניבת רכב | סירוב חברת הביטוח לפצות על גניבת רכב | רונן פרידמן

הרכב שלכם נגנב וחברת הביטוח מסרבת לפצות אתכם ? אתם לא לבד. להלן נפרט איך מגישים תביעה על גניבת רכב ? איך מוכיחים את שווי הרכב ? על מי מוטל נטל ההוכחה בבית המשפט ? ונביא דוגמא לכתב תביעה נגד חברת ביטוח בגין גניבת רכב:

בישראל מוגשות מדי שנה תביעות נגד חברות ביטוח לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת כלי רכב מכל הסוגים (אופנוע, קטנוע משאית וכו') באמצעות עורכי דין המייצגים את המבוטחים מול חברות הביטוח. ביטוח גניבת רכב - באילו מקרים פונים לעורך דין ?

במרבית המקרים תביעות ביטוח גניבת רכב "נולדות" במקרים שבהם בדוח החקירה של החוקר מטעם חברת הביטוח עולה חשד לכאורי כלפי המבוטח, לנוכח סתירות שנתגלו בחקירה, למשל ביחס ליעד נסיעת בעל הרכב, מקום החניה, מיקום מפתחות הרכב וכו'. במקרה שרכבכם נגנב חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות ביטוח גניבת רכב, שכן תביעות עלו עלולות להיות מורכבות מאוד, כפי שיפורט להלן.

 

מדוע תביעות גניבת רכב עלולות להיות מורכבות ?

במקרה של גניבת רב בדרך כלל התובע, בעל הרכב לא יוכל להעיד על נסיבות הגניבה, כיוון שמן הסתם, לו היה עד לגניבה היה מזמין את המשטרה וייתכן שהיה מונע את הגניבה. על כן, ככלל, הראיות במקרים אלו הן ראיות נסיבתיות, באשר לזמן ולמקום ממנו נגנב הרכב. כאשר אין כל ראיה מצד חברת הביטוח כי התובע משקר, די בראיות שהביא התובע כדי לקבוע שמקרה הביטוח התרחש, ורכבו אכן נגנב

 

האם גניבת רכב "נחשב תביעה" ?

תביעת גניבת רכב נחשבת ל"תביעת ביטוח" המוגשת על פי חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ולא לתביעת נזיקין על פי פקודת הנזיקין, אי לכך, קיימת חשיבות לתנאים ולהגבלות שנכתבו שבפוליסת הביטוח. חשוב לזכור כי תקופת ההתיישנות של תביעת ביטוח היא 3 שנים ולא 7 שנים.

 

איך מגישים תביעה על גניבת רכב ?

לצורך הוכחת מקרה ביטוח של גניבת רכב יש לוודא קיומם של 4 יסודות: ##(1)## גניבת רכב מכוסה בפוליסת הביטוח. ##(2)## הנזק שנגרם הוא מאלו המכוסים בפוליסה. ##(3)## נזק אירע כתוצאה מגניבת הרכב. ##(4)## גניבת הרכב ארעה במהלך תקופת הביטוח. בית המשפט ציין בת.א ( ת"א) 31937-06 יעלים הובלות בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, כי במקרה של גניבת רכב, אין לעיתים אפשרות להוכיח את מקור הנזק באופן פוזיטיבי (במקרה שנסיבות הגניבה בלתי ידועות) ואז מספיקה הוכחה לכאורה שהגניבה אכן ארעה.
אדם ליד רכב שעבר ממלא דוח

 

איך מוכיחים את שווי הרכב שנגנב ?

על מנת להוכיח את היקף הנזק שנגרם למבוטח, עליו להוכיח את ערך הרכב במועד הגניבה. ##האם מספיק לצרף מחיר מחירון לתביעה ? ## בבית המשפט המחוזי בנצרת בע"א 1240/00 סליק נ. כלל חברה לביטוח בע"מ, נפסק כי ערך הרכב שנגנב יוכח עדות שמאי או מומחה אחר. דף מחיר מחירון לכשעצמו, גם בהנחה שהוא ריאלי מבחינה כלכלית, ואפילו אם יוגש לבית המשפט כעדות מומחה אישית מפי מי שערך אותו, אינו מהווה הוכחה מספקת, מאחר והוא קובע את מחירו של קוד הדגם, אך לא את מחירה של המכונית הספציפית. ההגיון מאחורי הדברים הוא בכך שיתכן ויווצרו נסיבות שבעטיין נופל מחירה של מכונית פלונית בשוק החופשי ממחירה על פי המחירון, כגון שימוש יתר, 'עבר מכביד', מצב תחזוקה גרוע, ריבוי בעלויות קודמות, תאונות שאירעו לה ועוד ועוד. בה במידה אפשר ושוויה בשוק עולה על מחירה הנקוב במחירון.

 

על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעות ביטוח בגין גניבת רכב ?

בתביעת מבוטח כנגד חברת ביטוח על פי פוליסת ביטוח מקיף, נטל השכנוע להראות כי גניבת הרכב נכנסת לתנאי השיפוי שבפוליסה מוטל על המבוטח. הנטל להראות כי התקיים אחד מהחריגים בפוליסת הביטוח שיאפשר לחברת הביטוח "להתחמק" מתשלום מוטל עליה. כמו כן, נטל השכנוע שגניבת כלי הרכב לא נגרמה במכוון בידי התובע או מי מטעמו, רובץ לפתחי חברת הביטוח. ##להלן פסיקה בנושא:## ע"א 371/64 מנחם כהן נ' חברה לביטוח " קלדוניאן". ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ. ע"א 391/89 אורית וייסנר ואח' נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח'. ע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ.

 

מה הדין במקרה של גניבת רכב "מבוימת" ?

בהקשר לגניבה מבוימת נפסק כי מידת ההוכחה תהא מוגברת ומושפעת ממהותו של הנושא וממידת החומרה של טענותיו, היינו כמות הראיות שתידרש על מנת לעמוד בנטל השכנוע תהא גדולה יותר. על התובע מוטל להביא ראיות אובייקטיביות, כי הייתה לכאורה גניבה של הרכב במנותק ממידת מעורבותו או מעורבות מי מטעמו בגניבה, בעוד שעל חברת הביטוח מוטל נטל השכנוע, כי התובע או מי מטעמו היו מעורבים בגניבה. בית המשפט ציין בפסיקתו כי, קיים קושי ברור בהשתת נטל הוכחת מעשה גניבה על המבוטח. מן הסתם, המבוטח אינו נוכח בשעת הגניבה והעובדות הנדרשות להוכחתה מתבססות, רובן ככולן, על נסיבות חיצוניות אשר למקום ולזמן.

 

סיכום - גישת בית המשפט בתביעות גניבת רכב

בע.א. 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, נאמרו ע"י כב' השופט בך דברים אשר משקפים את גישת בית המשפט לאופן ניהול תביעות נגד חברות ביטוח בגין גניבת רכב: "שמא יישמע החשש, שהכללים המוצעים עלולים להכביד על ציבור המבוטחים ולעודד את חברות הביטוח לסרב לפצות את המבוטחים כאשר אלה טוענים שבוצעו אצלם פריצות וגנבות, הרי אין לחשש כזה מקום. הרי ברור הוא, שבכל מקרה שבו מודיע המבוטח שבוצעה התפרצות לביתו או לחנותו והוא מתלונן על כך במשטרה, וקיימים סימנים חיצוניים המצביעים על ביצוע אותה עבירה, יש בהודעתו ובנסיבות הלוואי כדי לבסס לכאורה במידה מספקת את תביעתו. אין להניח כי חברת ביטוח, המכבדת את עצמה ואת המוניטין שלה, תסרב במקרה כזה לכבד את חבותה, אלא אם כן יש בידה מידע וראיות בעלי משקל, המעוררים חשד של ממש, שמעשה הפריצה בויים ושההודעה לא הוגשה בתום לב"
פטיש בית משפט על רקע לבן

 

5 דברים שחשוב לדעת על תביעות בגין גניבת רכב

##(1)## תביעות נגד חברות ביטוח מוגשות גם במקרים שחברת הביטוח מסכימה לשלם סכום נמוך משווי הרכב ##(2)## סתירות בגרסה שנמסרת לחוקר מטעם חברת הביטוח, עלולות לגרום למצב שבו חברת הביטוח תדחה את התביעה. ##(3)## יש הטוענים כי חברות הביטוח שוללות כיסוי ביטוחי על מנת לגרום למבוטח להסכים לקבל פיצוי נמוך משווי הרכב (עם כי אין לכך הוכחה). ##(4)## מלבד חברת הביטוח, ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד הגורמים שבאחריותם היה לשמור על הרכב. ##(5)## על מנת להוכיח את שווי הרכב לא מספיק לצרף מחיר מחירון.

 

כתב תביעה לדוגמא - כתב תביעה ביטוח גניבת רכב

בית משפט__________ ת.א ______________ בעניין: התובע: - נגד - חברת הביטוח מהות התביעה: כספית סכום התביעה: ________₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין. ##כתב תביעה## 1. התובע מתכבד להגיש את כתב התביעה ויהיה מיוצג בתביעה זו ע"י בא כוחו כמפורט לעיל, וכתובתו להמצאת כתבי בי-דין, תהיה בכתובת בא כוחו הנ"ל. 2. כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות לחילופין ו/או על דרך ההשלמה, והכול לפי הקשר הדברים ועניינם. ##הצדדים## 3. התובע הינו תושב ישראל ובזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים הרשום של רכב מסוג ______ שנת ייצור ______ שמספרו ______. (להלן:"הרכב") ##*** העתק מרישיון הרכב מצ"ב ומסומן נספח א'.## 4. הנתבעת הינה חברה לביטוח הרשומה כדין בישראל, במועד הרלבנטי לתביעה זו, ביטחה את התובע בפוליסה לביטוח מקיף לרכב שמספרה ______ (להלן:"הפוליסה"). *** העתק ממפרט הפוליסה מצ"ב ומסומן נספח ב'. ##א. הרקע העובדתי## 5. הנתבעת הנפיקה עבור התובע את הפוליסה, שתקופת הביטוח המצוינת בה הינה מיום ______ועד ______והכוללת בין היתר כיסוי בפני נזקי גניבה. 6. ביום ______ נגנב הרכב ממקום חנייתו בתל אביב. 7. התובע הגיש תלונה במשטרה בגין גניבת הרכב ובמקביל מסר הודעה לנתבעת אודותיה. ##*** העתק אישור על הגשת תלונה במשטרה מצ"ב ומסומן נספח ב'.## 8. התובע פנה אל הנתבעת בדרישה לתגמולי הביטוח המגיעים לו מכח הפוליסה בגין גניבת הרכב, אולם הנתבעת דחתה את דרישתו בנימוק ש______. 9. כמו כן, הנתבעת הגדילה לעשות והעלתה טענות מופרכות לפיהן התובע ______. ##*** העתק המכתב מצ"ב ומסומן נספח ג'.## 10. ביום ______נשלח לנתבעת ע"י ב"כ התובע מכתב דרישה בבקשה לבדוק את נסיבות העניין בשנית, בניסיון לסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. *** העתק המכתב מצ"ב ומסומן נספח ה'. 11. ביום ______ נתקבלה אצל ב"כ התובע תשובת הנתבעת ולפיה נדחית בקשתו של התובע. ##*** העתק המכתב מצ"ב ומסומן נספח ד'.## 12. יצוין כי, הרכב היה ממוגן בהתאם לתנאי הפוליסה ואמצעי המיגון היו תקינים ומופעלים עובר לגניבת הרכב, למען הזהירות בלבד יטען התובע כי הנתבעת ממילא מנועה מלטעון טענות נוספות מעבר לטענות שנטענו במכתב הדחייה מטעמה. 13: הנתבעת, בניגוד לחוזה הביטוח ובניגוד לדין, סירבה ומסרבת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח, בלא שום הצדק חוקי. טענותיה של הנתבעת לדחיית התביעה נטענו בעלמא למרות שלא היה בבסיסן להביא לדחיית התביעה ולמרות ידיעתה את מלוא העובדות הדרושות לה עובר לעשיית הביטוח. 14. עד היום, לא שילמה הנתבעת תובע מאומה מתגמולי הביטוח המגיעים לו. 15. הנתבעת סירבה להעמיד לרשות התובע רכב חלופי על פי הוראות הפוליסה. ##ב. הטענות המשפטיות## 16. התובע יטען כי הנתבעת כמבטחת הרכב, חייבת לשלם לו, במסגרת פוליסת הביטוח שביניהם והדין, את תגמולי הביטוח והנזקים שנגרמו להם. 17. התובע יטען כי הנתבעת עושה עושר ולא במשפט בעת שהיא גובה פרמיה מלאה בעבור חוזה הביטוח שעשתה, אולם היא מסרבת לשלם לתובע את המגיע לו באופן מלא, בהגיע עת תביעה. 18. התובע יטען כי עם קרות מקרה הביטוח ועל פי תנאי הפוליסה כאמור, הוא זכאי לפיצוי מאת הנתבעת בגין הנזק מכח חבותה על פי הפוליסה ועל פי כל דין, וכי דחיית דרישתו לתשלום תגמולי הביטוח כאמור נעשתה שלא כדין ובניגוד לפוליסת הביטוח. 19. בנוסף יטען התובע כי עשה כל שלאל ידו על מנת להקטין את נזקו ולסייע לנתבעת לברר את חבותה, לרבות שיתוף פעולה מלא עם חוקר מטעם הנתבעת. טענת הנתבעת לעניין שימוש ברכב כ"מחסן" 20. התובע יטען כי דחיית דרישתו לתגמולי ביטוח על ידי הנתבעת בתואנה כי ה"הרכב שימש כמחסן" אינה אלא ניסיון להתחמק מקיום חיוביה על פי חוזה הביטוח ועל פי כל דין. 21. יצוין בהקשר זה כי התובע החנה את הרכב בתל אביב סמוך לבניין בו התגורר בעבר ולאחר שהתובע גילה כי רישיון הרכב פג כפי שפורט לעיל, הרכב נותר חונה באותו המקום. טענת הנתבעת לעניין היעדר מבחן רישוי לרכב 22.. התובע יטען כי הנתבעת ידעה כי הרכב ללא מבחן רישוי עובר להנפקת הפוליסה וכי הנתבעת הטעתה את התובע בכך שלא גילתה לו עובדות מהותיות ואילו היה מודע הוא לכל ההשלכות הנובעות מכך, לא היה מבטח את רכבו אצל הנתבעת ו/או היה פועל בדרך אחרת מזו שפעל. 23. התובע יטען כי בשום שלב, אף טרם עשיית הביטוח, לא הובהר לתובע כי העדר רישיון רכב עשוי לשלול כיסוי ביטוחי בהתאם לפוליסה. 24. לשם הזהירות בלבד, יטען התובע כי הנתבעת לא טרחה לוודא כי הרכב ללא מבחן רישוי עובר להנפקת הפוליסה ולמרות זאת המשיכה לגבות פרמיות תוך הצגת מצג עליו הסתמך התובע, כי הרכב מבוטח בגין גניבה. 25. התובע יטען כי הנתבעת לא הבליטה ו/או הפנתה את תשומת ליבו של התובע ו/או וידאה כי הוא מודע לתנאים מחריגים בפוליסה. הטעיית התובע והצגת מצג שווא על ידי הנתבעת 26. התובע יטען כי הנתבעת מפרה ברגל גסה את הוראותיו של חוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה ביטוח") בכך שאינה משלמת לתובע את המגיע לו, ופועלת כלפיו בחוסר תום לב תוך הטעיה ומצג שווא ותוך הסתרת עובדות חשובות שאילו ידע אודותם טרם כניסתו לביטוח לא היה מתקשר בהסכם עם הנתבעת. 27. התובע יטען כי הנתבעת הפרה את הוראות המפקח על הביטוח וכן פועלת בניגוד לס' 39 חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, בעת שהיא אינה ממלאת את חלקה בתום לב ובדרך המקובלת בענף הביטוח ואינה ממלאת אחר תנאי עיקרי בחוזה הביטוח שנכרת בינה לבין התובע. 28. התובע יטען כי התנהגות הנתבעת לוקה בחוסר תום לב משווע ועולה כדי רשלנות רבתי על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], אשר התבטאה בין היתר בהסתרת מידע רלוונטי מהתובע. 29. למען הזהירות בלבד, יטען התובע כי לפוליסה לא צורפה כל הצעת הביטוח בכתב ומשכך, אין הנתבעת יכולה להסתמך על הצעת ביטוח, ככל שהייתה, אם תרצה לעשות כן. 30. למען הזהירות בלבד, התובע יטען כי טענות הדחייה אשר נטענו במכתב מטעם הנתבעת מהווים פרטים מהותיים לגבי סייגים לתשלום דמי הביטוח בעת קרות מקרה ביטוח, סייגים השוללים את זכותו של התובע לקבלת פיצוי מלא עבור רכבו, הרי אי הבהרת הנקודות בפוליסת הביטוח מנוגד לחוק חוזה ביטוח ולהוראות המפקח על הביטוח. ##ג. הסעדים## 31. התובע עותר לפיצוי מלא של ערך הרכב, ולהחזר הוצאותיו: 32. ערך הרכב לרבות התוספות (4 חלונות חשמליים ומערכת ABS), במועד גניבתו לפי מחירון לוי יצחק היה במועד הגניבה ______₪ *** העתק דף המחירון הרלבנטי מצ"ב ומסומן נספח ז'. 33. לתובע נגרמו הפסדים בגין אבדן ההנאה מהשימוש ברכב אותם הוא מעריך בסך ______₪. 34. בנוסף, בשל הזלזול, הסבל הנפשי, מפח הרוח, עגמת הנפש, ההתרגזויות, הטרחה ואבדן הזמן, אשר נגרם ויגרם לתובע בגין סירוב הנתבעת לתשלום. התובע מעמיד ראש נזק זה על סך של ______₪ נכון למועד הגשת תביעה זו. 35. בנוסף לסכומים הנתבעים הנ"ל, יתבקש כבוד בית המשפט לחייב את הנתבעת להוסיף ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, ממועד הפירעון החוזי ועד התשלום בפועל. ##סיכום## 36. על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו מכוח דיני החוזים ו/או חוק חוזה הביטוח ו/או דיני עשיית עושר ולא במשפט ו/או כל דין אחר. 37. לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה, נוכח מהות התביעה ומקום מושב הנתבעת. 38. התובע אינו נוטל על עצמו את נטל הראייה מקום שזה מונח על כתפי הנתבעת. 39. לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעת לדין, לחייבה בסכום התביעה כמפורט לעיל, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, בתוספת הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין. ________________ , עו"ד ב"כ התובע

 

להלן פסק דין בנושא סירוב חברת הביטוח לפצות על גניבת רכב

התובע רכש מהנתבעת - מנורה חברה לביטוח בע"מ פוליסת ביטוח לפיה ביטח את רכבו הפרטי מסוג מיצובישי שנת יצור 1993. בתאריך 24.11.95 בשעות הערב נגנב הרכב ממקום חנייתו מתחת לביתו של התובע בבת-ים. עם גילוי הגנבה הוגשה ע"י התובע תלונה במשטרת בת-ים. בשעה מאוחרת יותר באותו לילה נתגלה הרכב כשהוא בוער בשדה סמוך למכון וינגייט, ועל סמך ממצאים ברכב ובסביבתו הגיעה המשטרה למסקנה כי הרכב הוצת (ראה תיק החקירה נ/1). כתוצאה מההצתה נגרם לרכב נזק כבד ושמאי מטעם חברת הביטוח קבע כי מדובר באובדן מלא (ראה חוו"ד ת/ 1(ה)). בכתב ההגנה הלאקוני שהוגש ע"י ב"כ הנתבעת - הוכחשו באופן כמעט גורף כל טענות התובע בכתב התביעה ובין היתר הוכחשו רכישת פוליסת הביטוח וחוות דעתו של השמאי אשר נשלח מטעם הנתבעת לבדוק את הרכב. עוד טענה הנתבעת כי התובע הכשיל אותה בבירור החבות, הכשלה העולה כדי תרמית, ומנע ממנה מידע חיוני באשר לנסיבות שריפת המכונית וסיבת רכישתה, מצבה המכני וערכה. כן נטען כי התובע ביים את האירוע הנטען. בישיבת קדם המשפט הוסיפה עורכת דין קלמן ברום טענה נוספת כנגד התובע ולפיה חברת הביטוח לא ידעה שהוא נתון לסחיטות ואיומים ואילו ידעה הנתבעת עובדה זו ייתכן ולא היתה מבטחת את רכבו. לאחר שנשמעו הראיות בתיק הסתבר כי לא היה כל בסיס לחשדות הכבדים שהטיחו באי כח הנתבעת בתובע ובתיק המשטרה נ/ 1שהוגש לבקשת ב"כ הנתבעת אין זכר לחשד הנטען. יתר על כן לא הובאה ראיה כלשהי להוכחת הטענה לפיה התובע היה נתון לסחיטות ואיומים. מעיון בסיכומיו של ב"כ הנתבעת נראה כי כל טענותיו כנגד התובע מתמקדות באי גילוי מצבו של הרכב בעת שנרכש. על "עובדה" זו מלביש עוה"ד תילי תילים של הלכות והשערות אשר בינן לבין עובדות המקרה אין כל קשר. מעדותו של התובע הנתמכת בעדותו של סוכן הביטוח מר דיין מצטיירת תמונה שונה לחלוטין מזו שמנסה לתאר ב"כ הנתבעת. מסתבר כי אביו של התובע פנה למר דיין בתאריך 23.1.94 וביקש לבטח מכונית מסוג וולוו 740 ואף חתם על הצעת ביטוח (נ/ 1(א)). בהצעת הביטוח צויין כי המבוטח על פי הפוליסה הינו התובע. סוכן הביטוח לא סבר שיש צורך בחתימת המבוטח על הפוליסה ולא ביקש לקבל ממנו כל הצהרה חתומה. גישה זו הוסברה בעדותו של מר דיין אשר אמר: "ש: כשהאבא ביקש שהביטוח יהיה על שם משה עשית זאת? ת: כן, כי אב ובן זה אותו דבר. ש: לא עלה בלבך שום חשש? ת: לא, עד היום אין בלבי חשש" (עמ' 22). לאחר שהוצאה פוליסת ביטוח לרכב הוולוו, הודיע המבוטח על שינוי כתובתו, ועם תום תקופת הביטוח חודשה הפוליסה באופן אוטומטי מבלי שהתבקשה חתימת מי מהמעורבים על הצעת ביטוח חדשה. בתאריך 21.5.95 פנה התובע לסוכן הביטוח וביקש להחליף את הרכב המבוטח עפ"י הפוליסה ברכב אחר מסוג שברולט "מונטה קרלו", והסוכן הוציא מזכר לחברת הביטוח אשר פעלה על פי בקשת המבוטח. בתאריך 22.8.95 פנה התובע למר דיין וביקש להחליף שנית את פרטי הרכב המבוטח לרכב מסוג מיצובישי לנסר משנת ייצור 1993, והלה הודיע לחברת הביטוח אשר הכניסה בפוליסה את השינוי המבוקש. בתצהירו נ/ 5 מציין מר דיין כי בעת שהתובע ביקש לשנות את פרטי הרכב המבוטח לא ציין בפניו כל פרט בקשר לרכב הנ"ל, והוא הניח לאור שנת הייצור כי מדובר ברכב תקין בלי עובדה משמעותית הראויה לציון. תמוה בעיני על שום מה ציפה מר דיין שהתובע יציין בפניו פרטים הנוגעים למצבו של הרכב מבלי שנשאל שאלה כלשהי בענין זה. ועוד יותר מוזר בעיני כיצד בניגוד לאמור בתצהיר "נזכר" מר דיין בעדותו בביהמ"ש שהתובע סיפר לו שהרכב במצב כמעט חדש. הייתי מצפה שעובדה זו תוזכר בתצהיר לאחר שהוצג לעיונו דו"ח בדיקת הרכב נ/ 3הכולל רשימת ליקויים. על כל פנים ברור כי התובע לא התבקש להמציא לסוכן הביטוח פרטים כלשהם הנוגעים למצבו של הרכב בעת הרכישה. התובע אשר נחקר ארוכות ביחס למצבו של הרכב המבוטח הסביר כי לדעתו מדובר ברכב תקין ולהשקפתו הליקויים המפורטים בחוו"ד קומפיוטסט (נ/3) אינם משמעותיים והוא לא ייחס להם חשיבות והראיה כי שילם תמורת הרכב מחיר מחירון מלא. יצויין כי גם סוכן הביטוח אשר עיין בדו"ח הנ"ל סייג את עדותו באשר למשמעות הליקויים ואמר: "אינני מומחה לתקוני רכב אך אם אמנם מדובר בפגמים המשפיעים באופן ניכר על ערך הרכב היה על המבוטח להודיע לי על כך ואני כמובן הייתי מודיע זאת לחברת הביטוח כדי שתשקול את קבלת הביטוח". בעניננו הוכח כי מבחינת המבוטח הפגמים לא השפיעו על ערך הרכב והוא השתמש בו עד למועד גנבתו. בע.א. 154/91 של ביהמ"ש המחוזי בירושלים אביבה אזולאי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (אשר צורף ע"י ב"כ הנתבעת לסיכומיו) נקבע ע"י ביהמ"ש: "מי שמציע לחברת ביטוח לבטח חפץ, כשהוא פגום, וביודעו כי פגימה זו גורעת באופן מהותי משוויו כפי שהוא היה אלמלא הפגימה, זאת מבלי לגלות את אוזנו של המבטח, אשם לא רק בהפרת חובת גילוי כלפי חברת הביטוח, אלא בהסתרת ענין מהותי במרמה, זאת בניגוד לסעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח תשנ"א-1981. לפי סעיף 7(ג) לאותו חוק פטור מבטח במקרה כזה מתשלום תגמולי ביטוח". עוד נקבע באותו ענין כי סעיף 6(ג) מטיל חובה על המבוטח לגלות אוזנו של המבטח על פגימה כזו מיוזמתו הוא ומבלי שנשאל על כך. אלא מאי, שבענין אזולאי שצוטט על ידי לעיל, נרכש רכב שעבר תאונה קשה ולא היה במצב נסיעה, ב-000, 14 ש"ח כאשר רכב תקין מסוג זה עולה בלמעלה מ-% 350 מעל סכום זה והוברר במהלך שמיעת הראיות כי הרכב לא תוקן עד לקרות מקרה הביטוח. ובנוסף לכך התגלו בעדויות עובדות אשר החשידו את המבוטחת במעשים שאינם כשרים ביחס לאותו מקרה. שלא כן בעניננו, הרכב נרכש בתום לב לצרכי התובע ולשימושו. הוא נהג בו כשלושה חודשים בטרם נגנב והוצת ולא היה בראיות שהובאו בפני מאומה שיש בו כדי להחשיד אותו במעשה שאינו כשר. העובדה שלהשקפתו הפגמים שנתגלו ברכב הינם חסרי חשיבות אין בה כדי להחשידו בכוונת מרמה כלפי חברת הביטוח בעיקר כאשר לא הובאה ראיה חד משמעית באשר לטיבם של אותם ליקויים ועלות תיקונם. במאמרה של פרופ' ג. שלו "חובת הגילוי בחוזי ביטוח" (הפרקליט כרך מ' חוברת י"א ע' 20 בעמ' 25) מתיחסת המחברת לאבחנה בין גילוי בתשובה לשאלות שמפנה המבטח למבוטח לחובת גילוי יזום ואומרת: "בסעיף 6 טמונה הבחנה יסודית בין גילוי על פי שאלות לבין הסתרה. מכוח סעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח חייב המבוטח להשיב תשובות מלאות נכונות על שאלות המבטח בעניינים מהותיים, עניין מהותי מוגדר בסעיף 6(א), כעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכורתו בתנאים שבו. הוראת סעיף 6(א) מטילה על המבטח את הנטל להעלות, בצורת שאלות, את הענינים המהותיים עבורו. אולם מכיוון שישנם עניינים מהותיים, אשר הם מטבע הדברים בידיעתו הבלעדית של המבוטח (מחלה בה לקה בעבר או המקננת בו בהווה, מקום מועד לשריפות בחצריו וכיוצא באלה). הרחיב החוק, בסעיף 6(ג) את חובת התשובה המלאה והכנה גם למקרים של הסתרת מידע. עם זאת חובת הגילוי היזום חלה רק כאשר ההסתרה מלווה בכוונת מרמה ורק כאשר המבוטח יודע על מהותיות בעניין המוסתר [סעיף 6(ג)]". בעניננו לא זו בלבד שלא היתה לתובע כוונת מרמה, גם לא התעורר בלבו החשד שמא יש חשיבות לדו"ח הבדיקה. יתר על כן השמאי מר קציר בעדותו בפני התבקש להתיחס לירידת ערכו של הרכב בגין הליקויים שבדו"ח נ/ 3 והשיב כי להערכתו מדובר בירידת ערך של בין 5 ל- 7 אחוזים מהשווי הבסיסי של הרכב (עמ' 10). לנוכח דברים אלה סבורני כי ההשוואה בין מקרהו של התובע דכאן למקרה שנדון בע.א. 154/91 הנ"ל הינו מרחיק לכת ביותר ושלא ממין העניין. גם בע.א. 282/89 רוטנברג ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"י מ"ו (2) 339 נדונה חובת הגילוי על פי סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח ותוצאות אי הגילוי על פי סעיף 7(ג) לחוק וקובע כב' השופט ת. אור: "סעיף 6(ג) מציג שלושה תנאים, כדי שהסתרה של עניין תחשב לתשובה שאינה מלאה ונכונה: א. העניין הוא מהותי, ולפי הגדרתו של עניין מהותי בסעיף 6(א) המדובר ב'ענין שיש בו להשפיע על נכונותו של המבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכורתו בתנאים שבו...' ב. המבוטח יודע שהעניין אותו הסתיר הוא עניין מהותי. ג. הסתרת הענין ע"י המבוטח נעשתה 'בכוונת מרמה'" (עמ' 354 מול האות א'). ובהמשך: "על מנת שתחולנה הוראות סעיף 7(ג) לחוק הרי במקרה של אי גילוי של עניין מהותי, להבדיל מאי מתן תשובה מלאה וכנה לשאלה בכתב, מן ההכרח שתתלווה אליו כוונת מרמה" (עמ' 360 מול האות ו'). כאמור בעניננו לא התקיים אף אחד מהתנאים שבסעיף 6(ג) וודאי שלא הוכח קיומה של כוונת מרמה מצד התובע. בסיכומיו מפנה עו"ד קולקר למספר שאלות שהוצגו בהצעת הביטוח אולם משום מה בוחר הוא להתעלם מהעובדה שהצעת הביטוח נחתמה בשנת 1994ביחס לרכב אחר והתובע לא התבקש לחתום על הצעה חדשה כאשר הוארך הביטוח עם תום השנה או כאשר הוחלף הרכב המבוטח פעמיים. עוד מפליג ב"כ הנתבעת בסיכומיו בטיעונים הנוגעים להחמרת הסיכון אולם לא ירדתי לסוף דעתו באיזה החמרת סיכון מדובר. התובע הודיע לחברת הביטוח על כל שינוי שחל בנוגע לפוליסה, כגון שינוי כתובת מגוריו, סוג הרכב וטיב המיגון ועל כן תמוה בעיני לאיזה סיכון מכוון עוה"ד ובמה הוחמר אותו סיכון. טענות ב"כ הנתבעת באשר להכשלת בירור החבות מוטב להן שלא היו מועלות כלל כיוון שלא זו בלבד שאינן ממין הענין, הן סותרות את הראיות שהובאו בפני. השמאי מר קציר, נשלח לבדוק את הרכב ע"י חברת הביטוח ומטעמים השמורים עמו בחר שלא ליצור קשר עם התובע, ומעולם לא שוחח עימו ולא ביקש ממנו מסמך כלשהו. כיצד אם כן יכול היה התובע להציג לו את טופס הבדיקה נ/3? לב"כ הנתבעת פתרונים. גם הטענה כאילו הועלם מהמבטחת מידע חיוני אודות זהות הבעלים של הרכב הינה טענה חסרת שחר, כמו הטענה לפיה נעשה נסיון להעלים מהמבטחת את מצבו הכלכלי של אבי התובע. ראשית העיד סוכן הביטוח מר דיין כי מבחינתו אין משמעות להעברת בעלות ברכב בתוך המשפחה ובמסגרת המשפחה כלל הורים ואחים, והרכב הנדון נרכש על שם גיסו של התובע. ובאשר לבעיותיו הכלכליות של אבי התובע לא הובאה ראיה כלשהי הקושרת בין נושא זה לגניבת הרכב והצתתו ואני סבורה שנעשה כאן נסיון להכפיש את התובע ללא כל בסיס עובדתי מתוך כוונה להסיט את תשומת הלב מן השאלות שבמחלוקת וזאת בהמשך להפרחת רמזים בלתי מבוססים כאילו התובע ביטח את הרכב בכפליים מערכו ולאחר מכן הצית אותו (עמ' 16). ## ערך הרכב## כפי שציינתי לעיל השמאי מר קציר נשלח על ידי הנתבעת כדי לבדוק את הרכב שהוצת. שכרו של השמאי שולם ע"י המבטחת והדו"ח שערך ממוען אליה. אי לכך, קשה שלא להביע פליאה על השגות ב"כ הנתבעת באשר לתוכנה של חווה"ד. מעדותו של מר קציר הסתבר כי הוא לא פנה לתובע ולא ביקש לקבל ממנו מידע באשר למצב הרכב והסתפק בבדיקת השרידים ואילו ב"כ הנתבעת אשר כבר ידע על קיומו של דו"ח הבדיקה נ/ 3 בחר שלא להציג לעד שאלות ישירות מנימוקים טקטיים ומאותם טעמים בחר שלא להגיש חוות דעת מטעמו. גישה טקטית זו שנוקטת מבטחת כלפי מבוטחה אינה מקובלת עלי ולהשקפתי אם סבר מי מטעם הנתבעת כי חוו"ד השמאי מטעמה אינה מושלמת היה עליה לבדוק נושא זה לעומק ולא לנקוט בשיטה של שאלות חלקיות שמטרתן להציג תמונה חלקית בלבד. על כל פנים, לאחר שמר קציר עיין בדו"ח נ/ 3 קבע כי לאור האמור בו יש לקבוע ירידת ערך בשעור של 7- 5 אחוז מערך הרכב. ולמען הזהירות החלטתי לאמץ את הגישה המחמירה ולהפחית מערכו של הרכב כפי שנקבע בחווה"ד ת/1(ה) %7. בחקירתו הנגדית של התובע ובסיכומיו לא התיחס ב"כ הנתבעת לסעיף ההוצאה בגין שכירת רכב חלופי. אשר על כן אני מניחה שמקובל על הנתבעת כי התובע היה זכאי לרכב חלופי למשך 37 יום כפי שנקבע בפוליסה. לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת בתשלום שוויו של הרכב על פי הערכת השמאי ולאור עדותו בפני בסך 178, 47. עבור רכב חלופי ל- 37 יום אני מחייבת את הנתבעת בסך 700, 3 ש"ח, וכן 605 ש"ח החזר התשלום למע"צ עבור כיבוי השריפה. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.11.95 ועד למועד התשלום בפועל. מאחר והפוליסה אינה מכסה נזק לחפצים אישיים אין אני מחייבת את הנתבעת בפיצוי בגין נזק זה. ## באשר להוצאות## בעניננו לא זו בלבד שלא היה בידי חברת הביטוח כל מידע ממשי המעורר חשד שהאירוע בויים, כל טענותיה בענין זה התגלו כחסרות בסיס (ראה נ/1) וסבורני כי אם לא אביע את מורת רוחי מהנסיון להתחמק מחבות על ידי פסיקת הוצאות לדוגמא יהא בכך עידוד לנוהג פסול לדחות תביעות ללא בסיס בתקווה שלאור התמשכות הדיונים עשויים המבוטחים להתיאש ולהסכים להסדרים שיקפחו אותם. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשעור % 20 מהסכום שנפסק על ידי בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. רכבחברת ביטוחגניבת רכבפוליסהביטוח גניבת רכב