סכסוך קיבוצי - הסתדרות המהנדסים בישראל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סכסוך קיבוצי - הסתדרות המהנדסים בישראל: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בחיפה (השופט הראשי כנפי - אב-בית-הדין; נציגי ציבור ה"ה בורא ופיק; תב"ע מו/14-4) אשר החליט: "א. להצהיר על כך כי דיון זה הפסיק להיות דיון בבקשת צד לסכסוך קיבוצי. ב. כי להסתדרות המהנדסים אין עוד מעמד דיוני. ג. לדחות את הבקשה לצירוף הליכים. ד. לחלופין לדחות את התביעה לגופה". .2לדיון בערעור זה עומדות שתי שאלות מרכזיות: האחת - תוקפו ונפקותו של הסכם קיבוצי מיום 18.11.1986, המכונה "תיקונים והשלמות להסכם השכר של עובדי החברה מיום 5.7.1984לשנים 1984/86" (להלן - הסכם 1986), והשניה - השאלה, באיזו מידה רשאית המערערת שהיא אורגן של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן - ההסתדרות הכללית) להמשיך ולשמש צד לדיון בסכסוך קיבוצי המתנהל בבית-דין לעבודה, שעה שההסתדרות הכללית ביקשה לבטל את אותו הליך, לאחר שהגיעה להסכם עם המעביד. .3העובדות הצריכות לענייננו הן: א) ביום 5.7.1984נחתם בין חברת החשמל וההסתדרות הכללית (למעשה - האגף לאיגוד מקצועי) זכרון דברים (להלן - הסכם חברת החשמל), אשר נאמר בו לענייננו: "נציגות העובדים מקבלת ומאמצת את הסכם השכר בשירות הציבורי שנחתם בין הממשלה לבין ההסתדרות לשנים 84-1986, (הידוע בשם "הסכם המסגרת") כפי שהוצע על-ידי ההנהלה". "מוסכם על הצדדים כי הסכם זה יופעל על המהנדסים והאקדמאים בחברה כמקדמה עד לגמר המשא-ומתן של ההסתדרויות שלהם. המהנדסים והאקדמאים יקבלו את ההסכם הטוב מבין ההסכמים"; ב) ביום 10.4.1985נחתם הסכם קיבוצי בין המעסיקים בשירות הציבור לבין ההסתדרות הכללית, הסתדרות המהנדסים בישראל והסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח (להלן - הסכם המהנדסים), אשר העניק תוספות שכר שונות למהנדסים, וכן נקבע בו: "למען הסר ספק עלות הסכם זה וסעיפים 3ו- 4להסכם המסגרת אינה עולה על % 15.83בממוצע שנתי של שנת התקציב 84/85" (למען הסר ספק נציין כי חברת החשמל לא נמנתה על חותמי הסכם זה); ג) הסתדרות המהנדסים שלחה ביום 19.7.1983מכתב לחברת החשמל ובו דרשה יישום הסכם המהנדסים לגבי המהנדסים העובדים בה, ולאחר שהצדדים עצמם לא הגיעו להסכמה הועבר העניין להכרעתה של "ועדת מעקב" הפועלת מכוח הסכם המסגרת וזו החליטה ביום 5.9.1985כדלקמן: "ועדת המעקב, בישיבתה ביום 5.9.1985, דנה בנושא החלת התוספת הספציפית (הסכם קיבוצי כללי מיום 10.4.1985) על המהנדסים בחברת החשמל. הדיון בוועדת המעקב הסתיים באי-הסכמה"; ד) המחלקה לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית ראתה בתביעת הסתדרות ההנדסים "תביעה מוצדקת", כך שביום 1.1.1986שלח יו"ר האגף לאיגוד מיקצועי בהסתדרות הכללית מכתב להסתדרות המהנדסים, אשר בקטע הצריך בו לענייננו נאמר: "תביעת המהנדסים בחברת החשמל להפעלת תוספת השכר (15-2) הינה מוצדקת, בהתאם להסכם העבודה שנחתם בחברת החשמל לשנים 84- .86מציע שהסתדרות המהנדסים תתבע הפעלת תוספת זו בבית-הדין לעבודה, או במוסד לבוררות מוסכמת, כאשר האגף לאיגוד מקצועי יצטרף לתביעתכם"; ה) ביום 8.6.1986הגישו ההסתדרות הכללית והסתדרות המהנדסים במשותף בקשת צד לסכסוך קיבוצי נגד חברת החשמל, נשוא ערעור זה; ו) חברת החשמל ביקשה מבית-הדין האזורי למחוק את הסתדרות המהנדסים מלהיות צד להליך ובקשתה נדחתה; בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה אף היא (דב"ע מו/224- 9[1]); ז) הצדדים ויתרו, בעת הדיון בבית-הדין האזורי, על הגשת ראיות, וסיכמו פרשתם בכתב; ח) ביום 18.11.1986הגישה ההסתדרות הכללית בקשה למחוק את התביעה נגד חברת החשמל "הואיל והצדדים הסדירו את השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה בהסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביניהם ביום 18.11.1986" (הסכם 1986). יצוין, כי עד להגשתה של אותה בקשה, ייצג אותו פרקליט את ההסתדרות הכללית ואת הסתדרות המהנדסים, בעוד שהבקשה למחיקה הוגשה על-ידי פרקליט אחר המייצג בדרך כלל את ההסתדרות הכללית בבתי-הדין; משלב זה יוצגה ההסתדרות הכללית בבית-הדין האזורי ולפנינו על-ידי פרקליט אחד, בעוד הסתדרות המהנדסים יוצגה על-ידי הפרקליט האחר; ט) ביום 19.1.1986החליט אב-בית-הדין האזורי לזמן את הצדדים לצורך "קבלת הבהרות" בקשר להסכם החדש, הוא הסכם 1986; י) בישיבת יום 12.12.1986הוצג הסכם .1986באת-כוח ההסתדרות הכללית חזרה על בקשתה למחוק את התביעה ולשאלת אב-בית-הדין, מיזמתו, השיבה: "נוכח הערות אב-בית-הדין אני מבהירה בזאת כי עמדת ההסתדרות הכללית היא, שכאשר היא חותמת על הסכם עבודה קיבוצי עם המעביד זה לא מחייב רק את האורגנים, אלא גם את היחידים, אלא אם ליחידים יש זכות מכוח חוק"; יא) ביום 25.12.1986הוגשה על-ידי בא-כוח הסתדרות המהנדסים בקשה לצירוף הליכים לפי תקנה 16לתקנות בית-הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט- .1969בקשה זו נדחתה לגופה בפסק-הדין שבערעור. .4השאלה הראשונה העומדת, כאמור, להכרעה היא נפקותו של הסכם 1986, כך שנביאו במלואו: " .1א. מוסכם להפעיל, בתוקף מ-1.4.1986, לגבי כלל עובדי החברה והפנסיונרים, הן המינהליים והן המקצועיים, את הסכמי השכר הקיבוציים בשירות הציבורי של ההנדסאים והטכנאים מ- 13.1.1985ושל המהנדסים והמח"ר מ- 10.4.1985(המכונים "הסכמי ה-% 15-%2") ואת הוראות הביצוע המשלימות לדירוגים אחיד, מח"ר, מהנדסים וטכנאים בשירות הציבורי (המכונה "טבלת י"ג"). ב. כתוצאה מיישום הנ"ל הוסכם על הפעלת טבלות שכר מתוקנות במסגרת העלות שאושרה על-ידי האוצר, בתוקף מ-.1.4.1986 .2 % 3.9מעלות השכר, אשר בהסכם משנת 1984יועדו לתוספות מפעליות ברכיבים שאינם בטבלת השכר, יקוזזו מתוספות מפעליות. .3 לאחר סיכום השכר 1986/87ייכנסו ההנהלה והעובדים למשא-ומתן ענייני ומפורט בדבר קביעת מערכת הגדרות תפקידים ודירוג חדשים, כפי שהוסכם כבר עקרונית בעבר, ויפעלו להנהגתה. .4 מוסכם על הצדדים כי עם חתימת הסכם זה מוצו תביעות הצדדים ותביעות כלל העובדים לגבי תוספות שכר על-פי הסכם השכר מיום 5.7.1984, וזאת החל ממועד תחילת חלותו של אותו הסכם". .5 בפנינו מיקדו באי-כוח הצדדים טענותיהם בסוגיה זו כדלקמן: א) טענתה העיקרית של הסתדרות המהנדסים היא, כי הסכם קיבוצי אינו יכול לשלול זכויות בדיעבד; הסכם חברת החשמל והסכם המהנדסים העניקו למהנדסים זכויות לתקופה שעד 31.3.1986ואין ההסכם שנחתם בנובמבר 86יכול לשלול זכות שהיתה צריכה להיות משולמת קודם לכן. משכך הדבר לגרסת הסתדרות המהנדסים - בטלה מעיקרה הוראת סעיף 4להסכם 1986ולכן רשאית היא להמשיך ולתבוע את יישומם של אותם הסכמים; ב) חברת החשמל טוענת כי רשאית היא לעשות בכל עת הסדר לחיסול מחלוקת שנפלה בינה לבין ארגון העובדים היציג, ועל בית-הדין לתת נפקות לאותו הסכם. עוד טוענת חברת החשמל, כי למעשה הסכם 1986הבהיר והשלים את הסכם חברת החשמל, מה עוד שהסכם חברת החשמל יחד עם הסכם המהנדסים לא היו ניתנים ליישום בחברת החשמל על-פי האמור בהם; ג) באת-כוח ההסתדרות הכללית, שהוזמנה לדיון על-פי החלטת אב-בית-הדין, טענה, כי כגוף המייצג את כלל עובדי חברת החשמל, היתה ההסתדרות הכללית מוסמכת לחתום על הסכם המיישב מחלוקת בגין העבר. .6א) השאלה, אם רשאים צדדים להסכם קיבוצי לוותר על זכות שהוקנתה לעובדים עליהם חל הסכם מכוח הוראה נורמטיבית שבהסכם קיבוצי קודם, היא שאלה נכבדה, שלאור נסיבותיו של מקרה זה אין אנו מוצאים לנכון להכריע בה, כך שתמתין להכרעתה לעת מצוא; ב) במקרה דנן היתה, כעולה מכתבי בית-הדין שפתחו בהליך בבית-הדין האזורי, מחלוקת ממשית בין בעלי הדין (אשר כזכור, גם ההסתדרות הכללית נמנתה עליהם) בשאלה, האם הסכם חברת החשמל והסכם המהנדסים יצרו זכות תביעה לכל מהנדס בנפרד, או שמא הם קבעו את המסגרת הכללית של תוספות השכר שתינתנה למהנדסים במשק, לרבות אלה המועסקים בחברת החשמל, ולכן היה צורך בהמשכו של המשא-ומתן לצורך יישומו, על מנת שכל פרט יזכה במגיע לו מכוח אותם הסכמים; ג) על כך שהמחלוקת לא היתה מחלוקת סרק, נוכל ללמוד מהסכם חברת החשמל (שמובאות ממנו הובאו בסעיף 3לעיל). מן האמור שם אין ללמוד, לפחות על פני הדברים, אם כוונת הצדדים היתה שכל מהנדס כפרט יקבל את ההסכם הטוב מבין ההסכמים, או שייערך חישוב כולל לגבי עלות כל אחד מההסכמים לגבי המהנדסים ורק אז יוחלט איזה מהשנים ייושם לגבי המהנדסים; ד) על כך, כי לא כל המהנדסים המועסקים בחברת החשמל "ייהנו" מהסכם המהנדסים, ניתן ללמוד מסעיף 24לבקשה הפותחת בהליך וסעיף 8(ג) לתשובה. אם הזכאות להטבות מכוח הסכם המהנדסים היא קיבוצית, הרי שנשארה פתוחה השאלה הנכבדה, באיזה תוספת יזכה כל מהנדס, אם בדיקה תביא למסקנה שהסכם המהנדסים מעניק תוספות העולות על אלו שהוענו לעובדי חברת החשמל מכוח הסכם חברת החשמל; ה) אם אכן לא יצרו הסכמי חברת החשמל והסתדרות המהנדסים זכות נורמטיבית או "זכות בשלה", הרי שלא היה בהסכם 1986כל "ויתור" על זכות נורמטיבית שהוקנתה לפרט, והסוגיה כפי שהעמיד אותה בא-כוח הסתדרות המהנדסים אינה מתעוררת כלל (לעניין זכות "שטרם בשלותה" לא הפכה לנורמטיבית ראה דב"ע לה/38- 3(2), בע' 205). נראה, לפחות לכאורה, כי את זכותם של המהנדסים אפשר לכלול במסגרת הזכויות ה"בלתי-בשלות", דהיינו - זכות המוכרת על-ידי הצדדים להסכם קיבוצי, דהיינו לענייננו זכות המוכרת על-ידי הסכם קיבוצי אך אינה ברת-תביעה על-ידי הפרט עד שלא תגובש על-ידי הצדדים לאותו הסכם קיבוצי ותהפוך לבשלה (השווה דב"ע מה/77- 3(3), בע' 350); ו) התמונה המצטיירת איפוא היא, כי היתה מחלוקת של ממש בין הצדדים להתדיינות לפחות בשתי סוגיות - מחלוקת שעשויה היתה להיות מוכרעת על-ידי בית-הדין לכאן או לכאן, ואם היתה מוכרעת שלא לטובתם של המבקשים, המהנדסים היו יוצאים בשן ועין; משכך הדבר - אין כל פסול בהסכם 1986שקבע דברים ברורים וחד-משמעיים בכל הנוגע לזכויות הנורמטיביות של המהנדסים המועסקים בחברת החשמל. .7הסוגיה השניה הדורשת הכרעה היא, האם מוסמכת ההסתדרות הכללית באמצעות האגף לאיגוד מקצועי, ולא על-ידי אחד האורגנים שלה, לחתום על הסכם עבודה קיבוצי מיוחד. את התשובה לשאלה נחפש ונמצא, כמקובל בסוגיה זו, בחוקת ההסתדרות שהיא תקנונו של ארגון העובדים היציג. סעיף 15לפרק ד חלק ג לאותו תקנון קובע: "האגף לאיגוד מקצועי מוסמך לנהל משא-ומתן ולחתום על הסכמי עבודה קיבוציים, לטפל בסכסוכי עבודה ולהכריז על שביתה. אין באמור בסעיף זה לעיל כדי לצמצם בסמכויות הסתדרויות מקצועיות ארציות ומועצות הפועלים". מכאן, כי התשובה החיובית לשאלה שהוצגה לעיל, ברורה. נוסיף, כי כל ההסכמים הקיבוציים המפעליים בחברת החשמל, במידה ונעשו כאלה, נעשו עם האגף לאיגוד מקצועי ובתור שכאלה הוחלו על כל עובדי חברת החשמל, לרבות המהנדסים, ודברים אלו יפים אף לגבי הסכם חברת החשמל. מכאן, כי האגף לאיגוד מקצועי רשאי היה לחתום על הסכם 1986ובכך להסדיר את תנאי עבודתם של כלל עובדי חברת החשמל. .8השאלה השניה בה עלינו לדון היא, האם רשאית הסתדרות המהנדסים, שהיא הסתדרות מקצועית ארצית, לתקוף את הסכם 1986בריבה עם חברת החשמל. אין לנו ספק, כי התשובה לשאלה היא שלילית. הסתדרות מקצועית ארצית הינה אורגן של ההסתדרות הכללית וחתימתה של ההסתדרות הכללית מחייבת גם את אורגניה. תמימי דעים אנו בסוגיה זאת עם האמור במאמרה של פרופסור רות בן ישראל [5], "צדדים להסכם קיבוצי" (עיוני משפט יב, 29, 61): "אין להכיר במעמדה של הסתדרות מקצועית ארצית מעבר להיותה אורגן של ההסתדרות כמו כל אורגן אחר". .9א) זיקתם של המהנדסים המועסקים בחברת החשמל להסכם המהנדסים קמה מכוח הסכם חברת החשמל ומכוחו בלבד וזאת מן הטעם שחברת החשמל אינה צד להסכם המהנדסים (שהוא הסכם קיבוצי מיוחד) ולכן אין הוא חל על מהנדסי המכוחו הוא. במלים אחרות - לולא "אימוצו", בסייגים, של הסכם המהנדסים בהסכם חברת החשמל, לא היתה למהנדסי חברת החשמל עלה לטעון לזיקה כל שהיא להסכם המהנדסים שנחתם בין הממשלה ומעסיקים ציבוריים נוספים (שחברת החשמל אינה נמנית עליהם) מחד, והסתדרות המהנדסים מאידך. משיישבו הצדדים להסכם חברת החשמל את המחלוקת שביניהם לעניין יישומו ותחולתו של הסכם המהנדסים על עובדי חברת החשמל, אין עוד מקום לתביעה של הסתדרות המהנדסים בגין זכויות המגיעות, לגרסתה, למהנדסים מכוח הסכם חברת החשמל טרם השלמתו על-ידי הסכם 1986; ב) את האמור בסיפה של סעיף 15לחלק ג בפרק ד לחוקת ההסתדרות (ראה סעיף 7לעיל) יש לפרש כפשוטו - דהיינו רשאית הסתדרות מקצועית ארצית לחתום על הסכם קיבוצי עם מעביד גם מקום שהאגף לאיגוד מקצועי חתם על הסכם עם אותו מעביד ולאותו פרק זמן; חתימה שכזו תביא למצב שבו חלים על העובד יותר מהסכם קיבוצי אחד על כל המשתמע מכך מסעיף 23לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-.1957 אולם מקום שבו למעביד הסכם עם האגף לאיגוד מקצועי, ואין לו הסכם קיבוצי נוסף עם הסתדרות מקצועית ארצית, מחייב ההסכם עם האגף לאיגוד מקצועי, והוא בלבד; ג) לענייננו, כפי שהובהר לעיל, אין ולא היה הסכם קיבוצי שנחתם בין חברת החשמל והסתדרות המהנדסים, כך שרק ההסכמים שבין חברת החשמל והאגף לאיגוד מקצועי מחייבים את עובדי חברת החשמל, לרבות מהנדסיה, בין היתר בסוגיות של החלת תנאים שנקבעו בהסכמים מקצועיים ארציים, כגון הסכם המהנדסים, במגבלות ובתנאים שהצדדים הישירים להסכם הקיבוצי - קרי חברת החשמל והאגף לאיגוד מקצועי - קבעום. .10סוגיה נוספת במסגרת בה אנו דנים היא, האם רשאית הסתדרות המהנדסים להמשיך בהליך, שעה שהאגף לאיגוד מקצועי רואה את הסכסוך כמחוסל. למעשה התייחסנו לשאלה וניתנה לה תשובה בסעיף 8לעיל, שעה שקבענו כי הסתדרות מקצועית ארצית הינה אורגן של ההסתדרות הכללית; משחתמה ההסתדרות הכללית על הסכם המיישב מחלוקת, חתימתה מחייבת כלפי חברת החשמל את כל אורגניה. יחסי עבודה קיבוציים, מעצם טבעם, תכליתם להביא יציבות ביחסי העבודה ולהבהיר לשני הצדדים את זכויותיהם וחובותיהם; מעביד החותם על הסכם קיבוצי עם הגוף המרכזי של ארגון העובדים, אינו חייב לחקור ולדרוש אם אותו גוף קיבל את הסכמתם של האורגנים הפועלים במסגרתו או של חלקם. רשאי אותו מעביד להניח, כי הגוף המרכזי אכן קיבל את אותה הסכמה ואם לא קיבלה - יפעיל את כוחו וסמכותו על מנת שההסכם שהוא צד לו יכובד על-ידי כל האורגנים שבשמם התחייב. כל מסקנה אחרת תביא לשיבוש סדרי העבודה ולהשמטת התשתית עליה מבוסס חוק הסכמים קיבוציים, הנותן כוח וסמכות ל"ארגון עובדים יציג", ולו בלבד. התוצאה היא, כי משיושבה המחלוקת בין הגוף המרכזי של ארגון העובדים היציג, קרי האגף לאיגוד מקצועי, לבין המעביד, קרי חברת החשמל, אין מקום להמשיך בהתדיינות קיבוצית, ומכאן, כי בדין מחק בית-הדין האזורי את התביעה ודינו של ערעור זה להידחות. .11על מנת הסר ספק, אף כי הדבר אינו צריך ישירות לענייננו, נציין שני אלו: הראשון - ייתכן, וייתכן בלבד, כי להסתדרות המהנדסים אפשרות לתקוף את האגף לאיגוד מקצועי על כי חתם על הסכם 1986אך גם אם פורום כלשהו יכיר בטענותיה, ספק רב אם יהיה בכך בכדי לאיין את תוקפו של הסכם 1986וזאת מן הטעם שפורט לעיל בדבר חיובו של ההסכם הקיבוצי כלפי חברת החשמל (השווה דב"ע מה/109- 3[4], בע' 436). השני - בית-הדין האזורי כתב בפסק-דינו שבערעור, כי "שינוי כזה (הכוונה להסכם 1986) הוא איפוא בדין ומחייב גם את העובדים הנוגעים בדבר". המהנדסים כפרטים לא היו צד להליך, מן הטעם שבית-הדין לא התיר את צירופם כפי שהתבקש (ראה סעיף 3(יא)), ולכן ספק אם היה כלל מקום להתייחס לזכויותיהם. על כל פנים ברור כי בנסיבות אלה אמירה זו היא "אמירת אגב" בלבד. איננו סבורים כי רשאי בית-הדין בהליך קיבוצי לחסום דרכו של פרט מלהגיש תביעה. מקום בו הוא סבור כי זכות כלשהי המגעת לו לא מומשה. סביר להניח כי המהנדסים ישקלו שקול היטב את סיכוייהם בתביעה בטרם יגישוה, לאור האמור בפסק-הדין שבערעור ובפסק-דין זה בקשר למהותו ותוקפו של הסכם .1986 .12טענה נוספת להסתדרות המהנדסים, הנגזרת מטענותיה האחרות, והיא, כי רשאית היא בפני עצמה לתבוע את חברת החשמל למימוש זכויות לחבריה הנובעות מהסכמים קיבוציים, אף אם היא לא חתמה על אותם הסכמים, ואם התובע הנוסף, במקרה זה ההסתדרות הכללית, מסתלק מהתביעה, זהו עניינו ואין לכך כל השפעה על זכותה היא להמשיך ולהתדיין, מצבה המשפטי אינו צריך להיות גרוע יותר שעה שתבעה יחד עם ההסתדרות הכללית את חברת החשמל מאשר לו הגישה את התביעה בעצמה. בין היתר הסתמכה הסתדרות המהנדסים בטענתה על כך, שיש לה "זכות עמידה" בהליך, בנוסף להסתדרות הכללית, זכות שהוכרה לענייננו בדב"ע מו/224- 9[1] שהוזכר לעיל. אין סתירה בין השניים; אף לו היתה הסתדרות המהנדסים מגישה את תביעתה לבית- הדין בעצמה ולא יחד עם ההסתדרות הכללית, היתה התוצאה זהה, מן הטעם שכל האמור בפסק-דין זה מתייחס לעילה מהותית ולא ל"זכות העמידה". דהיינו לו היתה רק הסתדרות המהנדסים מגישה את בקשת הצד בסכסוך קיבוצי נשוא דיוננו, ולאחר מכן היה נחתם הסכם 1986וחברת החשמל היתה מבקשת מחיקת בקשת הצד לסכסוך קיבוצי בעקבות אותו הסכם דינה של אותה בקשה היה להימחק. .13שעה שאין להסתדרות המהנדסים מעמד בתביעה, ומשביקשה ההסתדרות הכללית למוחקה - אין מקום לצירוף הליכים של המהנדסים כפרטים נגד חברת חשמל; לאור האמור בסעיף 11לעיל אין דרכם של אלה לבית-הדין חסומה. לאור האמור - בדין דחה בית-הדין האזורי את תביעת הסתדרות המהנדסים ואף דינו של ערעור זה - להידחות. אין צו להוצאות.סכסוך קיבוציהסכם קיבוציהנדסה / מהנדססכסוך