קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סכסוך קיבוצי עובדי בזק: הנשיא (גולדברג): .1 א) ביום 13.11.1987הגישה המערערת (להלן - ההסתדרות) לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בקשת צד לסכסוך קיבוצי (תב"ע מח/12-4) בו ביקשה, לענייננו: "ליתן פסק-דין המחייב את המשיבה מספר 1ליישם על עובדי בזק, את הוראות הסכם המסגרת החדש ולקבוע כי כל עובדי חברת בזק זכאים לתוספת שכר של 75 ש"ח, וכי שבוע העבודה בבזק לא יעלה על 45שעות, כל זאת החל מהמועדים שנקבעו בהסכם המסגרת החדש"; ב) עוד טרם הוגשה הבקשה האמורה, ביום 23.10.1987 החלו עובדי המשיבה (להלן - בזק) לעבוד 45 שעות בשבוע, חד-צדדית, ובלא אישור בזק, על-פי החלטת ה"נציגות המשותפת" (קרי הוועדים). אלה מהעובדים שעבדו עד לאותו מועד 47שעות, עברו לעבוד בימי ו' 5שעות בלבד; ג) ביום 23.11.1987פנתה בזק לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשת צד לסכסוך קיבוצי (תב"ע מח/14-4), ובו ביקשה צו המורה לעובדים לחדול מלנקוט בעיצומים, ולחזור לעבודה מלאה וסדירה של 47שעות בשבוע; ד) בד בבד עם הגשת הבקשה העיקרית, הגישה בזק בקשה לצו זמני, שיורה לעובדים לחזור לעבודה סדירה, עד למתן החלטה בבקשה העיקרית (תב"ע מח/8-41). בית-הדין (השופט נחתומי ומר תומר - נציג עובדים) דחו את הבקשה, משני טעמים: הראשון - העובדה שהפניה לבית-הדין הוגשה למעלה מחודש לאחר שהעובדים נקטו בצעדים החד צדדיים והשני: "צו מניעה שיינתן היום (יום ו' בשבוע - מ.ג.) אין לו נפקות מעשית, ואילו לגבי המשך ימי השישי שיבואו, קרוב לודאי שהדיון בתיק העיקרי נשוא המחלוקת הממשית (הכוונה לתב"ע מח/12-4) יתייחס לשאלה זו במידת הצורך" ה) ימי שישי רבים באו, חלפו ועברו, עד שבית-הדין האזורי (השופט מורל- אב-בית-הדין וה"ה זילברשטיין ואציל - נציגי ציבור) נתן ביום 21.7.1988את פסק-הדין בהליך העיקרי בשתי התביעות, שהדיון בהן אוחד. באותו פסק-דין נדחתה תביעת ההסתדרות (תב"ע מח/12-4), והתקבלה תביעת בזק (תב"ע מח/14-4). על פסק-דינו זה של בית-הדין האזורי ערעור ההסתדרות שלפנינו. .2ההסתדרות מבקשת ללמוד ממערכת ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בחברת בזק כי אכן זכאים עובדי בזק לשתי ההטבות שעליהן הוסכם בהסכם המסגרת בשירות הציבורי לשנים 88- 1987(מיום 27.9.1987), בעוד בזק טוענת כי עובדיה התנתקו מהמגזר הציבורי בהסכם הקיבוצי שנחתם בינה לבין ההסתדרות ביום 27.4.1987, וכי האמור בהסכמי המסגרת הקיבוציים, הן זה בשירות הציבורי והן זה במגזר הפרטי תומך בגרסתה. באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, שהתייצבה לדיון בבית-הדין האזורי בפנינו, מכוח סעיף 30(א) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, תמכה בגרסת בזק. .3ההסכם הקיבוצי המיוחד הראשון החל על בזק ועל עובדיה הוא משנת 1985 (תאריך חתימתו אינו מצוין בצילום שצורף לתשובת בזק לבקשת ההסתדרות) (להלן - הסכם בזק 1985), ובו נאמר לענייננו: סעיף 9: "מבלי לגרוע הוראה מהוראות הסכם זה - א) החל מיום 1.2.1985ואילך, ימשיכו עובדי החברה להיות מדורגים באחד מהדירוגים הארציים (אחיד, מהנדסים, הנדסאים, טכנאים); ב) כל תוספת או שינוי שיחול על עובדים המדורגים באותם דירוגים ארציים לכל דבר ועניין (לרבות בענייני שכר כולל תוספות שחיקה וגמול השתלמות), דירוג עדכון תוספות זכויות סוציאליות למיניהן וכל יתר ההטבות ותנאי העבודה למיניהן (הכל בתנאים המפורטים באותם הסכמים או מסמכים) יחולו וייושמו על העובדים בהתאם ליישומם בחברות הממשלתיות; ג) כן יחולו על הצדדים ועובדי החברה הסכמי המסגרת בשירות הציבורי, כפי שנקבע בזמנו על-ידי מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ויושב ראש האגף לאיגוד מקצועי כל עוד לא קבעו אחרת". לגרסת ההסתדרות, הן האמור בפסקה ב', והן האמור בפסקה ג' לאותו סעיף בהסכם התמלא, ולכן זכאים העובדים לתוספות הנטענות. עוד מוסיפה ההסתדרות כי האמור בהסכם הקיבוצי המיוחד שבינה לבין בזק, מיום 27.4.1987(להלן - הסכם בזק 1987) תומך בגרסתה, והיא מבקשת ללמוד זאת מהסעיפים כדלקמן באותו הסכם: " .3על כלל העובדים המיוצגים על-ידי צד ב' והמועסקים על-ידי צד א' יחולו בתקופת תוקפו של הסכם זה הוראות הסכם במגזר הפרטי, ולא יחולו עליהם הוראות הסכם המסגרת במגזר הציבורי למעט האמור בסעיף 4להלן שיחול רק לגבי עובדים או קבוצות עובדים מסוימות כמפורט בסעיף 4להלן. .5 מוסכם כי בנוסף לתחולת הסכם המסגרת כאמור בהסכם זה, ינוהל משא ומתן מפעלי על-פי הסכם המסגרת במגזר הפרטי, לגבי כלל העובדים במפעל, אשר בסיכומו ייחתם הסכם קיבוצי מיוחד אשר יצורף להסכם זה, יסומן נספח א' ויהווה חלק בלתי נפרד הימנו. .6 אין באמור לעיל כדי לגרוע מהאמור בהסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי בזק החל על הצדדים, וכן מהסדרים ומהתחייבויות קודמות בכתב בין הצדדים הנ"ל בכפוף לאמור בהסכם זה, שימשיכו להיות בתוקף ולחול על הצדדים יחד עם הסכם זה על נספחיו, לתקופת תוקף נוספת עד ליום 31.3.1988". "הסכם הממגרת במגזר הציבורי", המאוזכר בסעיף 3מוגדר במבוא כהסכם לשנים 87- 1986בעוד תביעותיה של ההסתדרות הן להטבות שנקבעו בהסכם המסגרת באותו מגזר לשנים 88-1987, כך שלגרסתה לא שלל הסכם בזק 1987את החלת הוראותיו של הסכם המסגרת במגזר הציבורי לשנים 88- 87על עובדי בזק, אלא נהפוך הוא, גם מכוח סעיף 6להסכם בזק 1987יש ללמוד כי יש להחילו על עובדי בזק. בזק מבססת את טענתה הבסיסית כי הסכם בזק 1987ניתק את הקשר בינה לבין המגזר הציבורי, על האמור בסעיף 2לאותו הסכם "עם חתימתם של הצדדים על הסכם זה, מצטרפים הצדדים להסכם המסגרת במגזר הפרטי". כמו כן שמה בזק יהבה על הוראות שבשני הסכמי המסגרת, זה שבשירות הציבורי וזה שבמגזר הפרטי (בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית). סעיף 3להסכם המסגרת בשירות הציבורי לשנים 1988-1987, מכוחו תובעת ההסתדרות את שתי ההטבות, קובע: "הסכם זה יחול... והוא לא יחול על עובדים אשר שכרם ותנאי עבודתם מוסדרים למשך ותקופת תוקפו של הסכם זה בהסכם מסגרת אשר נחתם או ייחתם לגבי התקופה האמורה או חלקה בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית...". סעיף 13להסכם המסגרת במגזר הפרטי קובע: "הסכם קיבוצי כללי זה ממצה את המשא-ומתן ברמת 'המסגרת' וברמה הענפית של ההסכמים הקיבוציים הכלליים, וכן ברמה של ההסכמים הקיבוציים המיוחדים". .4בית-הדין האזורי קבע כי ההסכם הקיבוצי של עובדי בזק משנת 1987"החיל על עובדי בזק את הסכם המסגרת (פרטי) 1986ואותו בלבד" ודחה את התביעה לאוד האמור בסעיף 3להסכם המסגרת בשירות הציבורי לשנים 88-1987, אשר נוסחו הובא לעיל. .5לא נותר לנו אלא להתייחס לטענות ההסתדרות - אחת לאחת. טענתה הראשונה של ההסתדרות היא כי משיושם הסכם המסגרת במגזר הציבורי בחברות הממשלתיות - יש ליישמו אף בבזק, וזאת מכוח סעיף 9(ב) להסכם בזק .1985 טענה זו דינה להידחות משני טעמים. הראשון - לא נטען בבקשה הפותחת בהליך כי אכן יושם אותו הסכם על החברות הממשלתיות, כך שנשמט הבסיס העובדתי לטענה; השני - הוכח, פוזיטיבית, כי אותו הסכם לא יושם לגבי החברות הממשלתיות עליהן חל הסכם המסגרת במגזר הפרטי. הוכחה זו מצויה במכתבו של הממונה על השכר במשרד האוצר ליושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי להסתדרות מיום 27.9.1987, הוא היום שבו נחתם הסכם המסגרת בשירות הציבורי, 88-1987, מהחלטת ועדת השרים לעניין מדיניות שכר בחברות הממשלתיות מיום 25.8.1986, וממכתבו של מנהל רשות החברות הממשלתיות לחברות הממשלתיות, מיום .18.10.1987 טענותיו של בא-כוח ההסתדרות לאמור במסמכים אלה הן שתיים: האחת - כי סעיף 9להסכם בזק 1985מתייחס ליישום ההסכם במגזר הציבורי "בהתאם ליישומם, בחברות הממשלתיות", קרי - לגבי אותן חברות שבהן יושם ההסכם, ולא לגבי כאלה שבהן לא יושם. טענה זו אין לקבלה. הפירוש הנכון של אותה מובאה מביא למסקנה הפוכה, "יישומן בחברות הממשלתיות" - פירושו דרך היישום ונשוא היישום, דהיינו - רק אם ייושמו תנאי העבודה במגזר הציבורי על חברות דוגמת "בזק" ייושם ההסכם אף בבזק. הטענה השניה של בא-כוח ההסתדרות מתייחסת לאמור בהחלטת ועדת השרים. על-פי אותה החלטה לא תחול על "חברות המנועות משפטית מלעשות כן", ולגרסתו בזק נמנית על אלה. אף טענה זו דינה להידחות כפישיובהר בהמשך - אין כל מניעה משפטית, לאור האמור בהסכם בזק 1987, לנהוג על-פי ההנחיה של ועדת השרים. מוסיף וטוען בא-כוח ההסתדרות כי הנחיה, אף של ממשלה, אינה יכולה לסתור הוראה שבהסכם קיבוצי. צודק בא-כוח ההסתדרות בטענתו זו, אלא מאי - בפי שנפרט בהמשך הדברים, לא מצאנו בהסכמים הקיבוציים, שעליהם סמכה ההסתדרות, כל הוראה המחילה על עובדי בזק, בו-זמנית, את הוראות שני הסכמי המסגרת, זה של עובדי השירות הציבורי וזה של המגזר הפרטי. טענתה השניה של ההסתדרות היא כי אין סעיף 3להסכם המסגרת בשירות הציבורי לשנים 88-1987, מונע את החלתו על עובדי בזק. לגרסתה - זהו סעיף תחולה החל אך ורק על אלה שאותו הסכם חל עליהם מכוח עצמו, אך אימוץ ההסכם פירושו אימוץ הוראותיו האופרטיביות בלבד. אף טענה זו דינה להידחות. טענת ההסתדרות, עליה מבוססת תביעתה, היא כי מכוח סעיף 9(ג) להסכם בזק 1985"יחולו על הצדדים ועובדי החברה הסכמי המסגרת בשירות הציבורי", דהיינו - אימוץ כולל וגורף של הסכמי המסגרת במגזר הציבורי, על הדבש ועל העוקץ שבהם. שעה ש"מאמצים" הסכם אחר - ניתן לאמץ את כולו או את חלקו (דב"ע מז/19-4 [1]). אימוץ הוראה אחת או יותר מתוך ההסכם מביאה, בהכרח, לתוצאה שונה מאימוץ ההסכם האחר בשלמות (שם [1] בע' 433). .7טענתה השלישית של ההסתדרות היא כי בהסכם בזק 1987קבעו הצדדים כי הסכם המסגרת בשירות הציבורי לשנת 87- 1986לא יחול על עובדי בזק, ומכאן יש ללמוד כי כיוונו לכך שההסכמים האחרים באותו מגזר אכן יחולו עליהם. טענה זו היתה יפה, ודינה היה להתקבל, לולא קדם סעיף 2בהסכם בזק 1987 לסעיף 3שבו; משנקבע בסעיף 2להסכם בזק שהצדדים מצטרפים להסכם המסגרת במגזר הפרטי, הרי שאף אותו אימצו במלואו, על הוראת סעיף 13שבו, על פיה מוצו תביעות הצדדים לכל תקופת תוקפו של אותו הסכם המסגרת, כלומר עד ל-.31.3.1988 ואם תאמר שיש ליתן משמעות לאמור בסעיף 6להסכם בזק 1987, דהיינו שהסדרים והתחייבות קודמת "ימשיכו להיות בתוקף ולחול על הצדדים", הדי שהתשובה תהיה שבאותו סעיף נאמר מפורשות "בכפוף לאמור בהסכם זה", דהיינו - האמור בהסכם בזק 1987גובר על האמור בהסכמים המחייבים הקודמים. .8מוסיפה וטוענת לפנינו ההסתדרות, כי בתביעתה, לכל הנובע והמתייחס לשבוע עבודה בן 45שעות, היא מסתמכת אף על התקשי"ר. יגענו ולא מצאנו טענה זאת בהודעת הערעור, בבקשה הפותחת בהליך אותו הגישה ההסתדרות בבית-הדין האזורי ובסיכומי ההסתדרות בדיון המאוחד בשתי הבקשות; זכרה בא רק בכתב התשובה לבקשת בזק לצו מניעה, וגם שם ההתייחסות היא להוראות נציבות שירות המדינה, ולא לתיקון התקשי"ר. על כן אין תימה שבית-הדין האזורי לא התייחס אליה בפסק-דינו. די באמור כדי לדחות את הטענה. אך לא נסתפק בטעם הפורמלי. קיצור שבוע עבודה בשעתיים הוא תנאי עבודה מובהק, שהשלכות כספיות נכבדות בצידו. משהצטרפו עובדי בזק להסכם המסגרת במגזר הפרטי, וקיבלו את ההטבות מכוח אותו הסכם, מיצו בכך את כל תביעותיהם הכספיות, הישירות או העקיפות. .9המציות הכלכלית של מדינת ישראל מכירה בהסכמי עבודה המעניקים לעובדים את הטוב מכל העולמות, ובתי-הדין לעבודה לא התערבו, ולא יתערבו בתנאי עבודה שנקבעו על-ידי הצדדים למשא-ומתן קיבוצי, אף אם הם חורגים מהמקובל במשק. אך על מנת שבית-הדין יאכוף הסכם שכזה, ההוראות שבו, מהן מבקשים ללמוד כי אכן זכאים העובדים לתנאי העבודה הנובעים מיותר ממקור אחד, חייבות להיות ברורות וחד- משמעיות. זאת מן הטעם שאחת מאבני היסוד לפירושם של הסכמים קיבוציים הוא ה"הקשר התעשיתי", במובנו הרחב של הדיבור, וזה מכיר, בדרך כלל, בחלוקה ברורה בין תנאי עבודה במגזר הפרטי לבין אלה שבמגזר הציבורי. .10מכל האמור לעיל עולה כי דינו של הערעור להידחות, הן מטעמו של בית-הדין האזורי. והן מטעמים נוספים שפורטו לעיל.סכסוך קיבוציהסכם קיבוציסכסוך