סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה

מהי סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ? סמכותו היחודית של ביה"ד לעבודה הוגדרה בסע' 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, שעל פיו מוקנית לביה"ד סמכות יחודית לדון: (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, .1944 (2) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור..." מכאן, שכדי להקנות סמכות יחודית לביה"ד לעבודה צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים: א. קיום יחסי עובד מעביד. ב. העילה נשוא הדיון נובעת מיחסי עובד ומעביד. (ראה דב"ע מישאל שבם נ' חב' צינור הנפט אילת אשקלון): כדי שעילה תחשב לעילה הנובעת מיחסי עובד ומעביד היא צריכה לנבוע מזכויות המוקנות ומחובות המוטלות במסגרת היחסים החוזיים שבין הצדדים או מזכויות וחובות שמקורם בחוקים מתחום דיני עבודה" (מתוך ספרו של כב' השופט מנחם גולדברג, דיני עבודה עמ' 12- 23). סמכות ייחודיתבית הדין לעבודה