סעיף 34 לחוק החוזים

סעיף 34 לחוק החוזים קובע כי חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו. מסעיף 34 לחוק עולה שבעצם קיומו של חיוב לטובת מי שאינו צד לחוזה ("מוטב") אין די כדי להקנות למוטב זכות לדרוש את קיום החיוב, אלא לצורך זה על המוטב לשכנע, כי מן החוזה משתמעת כוונה להקנות לו זכות לעשות כן. עמדה על כך פרופ' ג' שלו בספרה: דיני חוזים - החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי בעמ' 583: ...מכאן שכדי להפוך אדם שלישי למוטב אין די בכך שהחוזה יכלול חיוב לטובתו. יש להוכיח כוונה פוזיטיבית להקנות לו זכות לדרוש את קיום החיוב. אותה גמירת דעת הנדרשת לשם כריתת חוזה חיונית גם לשם הקניית הזכות למוטב. חוזה לטובת אדם שלישי הוא אפוא חוזה אשר משתמעת ממנו כוונת הצדדים להעניק לצד השלישי לא רק טובת הנאה, אלא גם זכות לתבוע טובת הנאה זו... יצוין שכך היה הדין גם קודם לחקיקתו של חוק החוזים. כדברי השופט כהן בע"א 78/59 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח משה הידנה, פ"ד יד 926, בעמ' 930: אף אם אין מניעה משפטית כי מי שאינו צד לחוזה יתבע על פיו, תתעורר, בכל מקרה ומקרה, השאלה אם החוזה המסוים מעניק לתובע זכות הניתנת להיתבע על ידיו... וראו גם: ע"א 488/66 אפרים רייזל בע"מ נ' הולנדר פ"ד כא(1) 189, בעמ' 194. חוזהחוק החוזים