קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת רשם בית דין לעבודה בנושא גילוי מסמכים: השופט אדלר: .1לפנינו ערעור על החלטת רשמת בית-הדין האזורי בתל-אביב (גב' דייגי, תב"ע מו/1556-2, מו/1582-2), אשר חייבה את המערערת להמציא למשיב פרוטוקולים של ישיבות ממשלה, וכן מסמכים שונים ובהם "ערעור" שר הפנים והמשטרה על החלטות מסוימות של הממשלה, ופרטים נוספים הנוגעים לרכיבי השכר המשמשים בסיס לחישוב תוספת שכר מסוימת שניתנת למשפטנים בצבא הקבע. השאלה הראשונה שעלינו להכריע בה היא, באיזה בית-דין ניתן לערער על החלטה של רשמת בית-דין אזורי בנושא גילוי מסמכים? הוחלט לדון בנושא זה תחילה. .2סעיף 27לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, קובע כי "סמכויותיו ותפקידו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם" לסעיפים מסוימים של פקודת הרשמים, 1936, פקודה זאת הוחלפה על ידי פקודת הרשמים (נוסח חדש), ובמקומה בא חוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984(להלן - חוק בתי המשפט). סעיפים 95ו- 96לחוק בתי-המשפט נוגעים לענייננו, וקובעים: "החלטת רשם כהחלטת בית-המשפט .95פסק-דין והחלטה אחרת של רשם - כמוהם כפסק-דין או החלטה אחרת של בית-המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף לסעיף .96 ערעור על החלטת רשם .96(א) פסק-דין של רשם של בית-משפט שלום או של בית-משפט מחוזי, דינו, לעניין ערעור, כדין פסק-דין של בית-המשפט שבו הוא משמש רשם. (ב) החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית-המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית-המשפט לדון בו בשופט אחד". .3בפסק-הדין ר"ע 40/84[1] דן השופט ברק בסעיפים 95ו-96, וקבע: "סיכומו של דבר: פקודת הרשמים (נוסח חדש)... והפרק בעניין "רשמים" בחוק בתי המשפט [נוסח משולב]... מבוססים על העיקרון, כי דינה של הכרעת רשם כדין הכרעת בית-המשפט, שבו הוא משמש כרשם. עיקרון זה תופס בחלקו גם לעניין ערעור, במובן זה ש"פסק-דין" של הרשם - כלומר הכרעה שיפוטית המסיימת את מלאכתו - דינו לעניין ערעור כדין פסק-דין של בית-המשפט, בו הוא משמש כרשם... עם זאת, לעניין ערעור על "החלטה אחרת" של הרשם - כלומר הכרעה שיפוטית שאינה מסיימת את הדיון באותו עניין - סטה המחוקק מהסדרי הערעור הרגילים ולא קבע ערעור ברשות לערכאה גבוהה יותר. תחת זאת קבע הסדר מיוחד של ערעור בזכות לאותו בית-המשפט, בו משמש הרשם...". (בע' 342-343) דברי השופט ברק יפים אף למקרה דנן. .4החלטת הרשמת בעניין גילוי מסמכים היתה "החלטה אחרת", שכן היתה זו הכרעה משפטית שלא סיימה את המשפט. על "החלטה אחרת" הזאת יש ערעור בזכות לבית-הדין, בו משמשת הרשמת. .5ניתן ללמוד גם מסעיף 27(ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית הדין לעבודה), כי ערעור על החלטת רשם יש להגיש לבית-הדין האזורי. לפי סעיף זה פסק-דין של רשם בתובענות לשכר עבודה או לקצבה על פי חוק הגנת השכר התשי"ח-1958, ניתן לערעור בזכות לפני בית-הדין אזורי, ועל פסק-דין זה ניתן לערער ברשות לבית-הדין הארצי. אין זה סביר כי המחוקק קבע ערעור לבית-הדין האזורי על פסק-דין של רשם, ואילו ערעור לבית-הדין הארצי על החלטת רשם. כמו כן, לא ייתכן כי ערעור על פסק-דין כזה של רשם יהיה בזכות לבית-דין אזורי, ואילו ערעור על החלטת רשם יהיה בזכות לבית-הדין הארצי. .6באת-כוח המדינה הסבירה כי הגישה את הערעור לבית-דין זה על סמך הנקבע בפסק-דין אזורי, תב"ע, מב/10- 11[2]. בדקנו ושקלנו את הנימוקים בפסק-הדין זה, אך מסקנתו שונה לחלוטין. בפסק-הדין הנ"ל נקבע כי בעניינים המנויים בסעיף 18לחוק בית הדין לעבודה ממלא למעשה הרשם את מקומו של השופט, ועל כן ניתן לערער על החלטתו כפי שמערערים על החלטת שופט. לנו נראה כי בנושא גילוי מסמכים דן הרשם מכוח סעיף 27(א) לחוק בית הדין לעבודה, וסעיף 90(11) לחוק בתי המשפט שזו לשונו: "הרשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות עניינים אלה: (11) ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שלונים". מכאן שבעניין הנוגע לגילוי מסמכים דן הרשם מכוח סמכותו, על-פי סעיף 33לחוק בית הדין לעבודה המתיר לו לאמץ את תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, בעניין גילוי מסמכים, ולא על פי סעיף 27(ג) לחוק בית הדין לעבודה המאפשר העברת חלק מסמכויות השופט לרשם. זאת ועוד, גם אם נדון העניין על-פי סעיף 27(ג) לחוק, יש לערער על ההחלטה בדרך שנקבעה בחוק לערעור על החלטת רשם, ולא בדרך שנקבעה לערעור על החלטת שופט. לו רצה המחוקק לקבוע שערעור על החלטה כזאת של רשם, ייעשה באופן אחר היה אומר זאת במפורש, כפי שעשה בסעיף 27(ב) לחוק, לגבי ערעורים על פסקי-דין בנושא שכר מולן. מכל האמור לעיל עולה כי טעתה המדינה כאשר הגישה את הערעור לבית-דין זה ולא לבית-הדין האזורי. .7באת-כוח המדינה ביקשה להעביר את הדיון לבית-הדין האזורי בתל-אביב. מנגד טען המשיב כי הזמן להגשת ערעור לבית-הדין האזורי חלף ואין להעביר את הדיון. אנו דוחים את עמדת המשיב, שכן לא היתה בפיו טענה עניינית שתשכנע אותנו לקבל את גישתו. סעיף 79לחוק בתי-המשפט, החל מכוח סעיף 39לחוק בית הדין לעבודה, קובע: " .79(א) מצא בית-משפט שאין הוא יכול לדון בעניין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או העניינית, והוא בסמכותו של בית-משפט או של בית-דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית-המשפט או לבית-הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית-המשפט הקודם". .8לסיכום, ערעור על "החלטה אחרת" של רשם יש להגיש לבית-המשפט שבו הוא מכהן, ועל כן אנו מעבירים את הדיון בערעור זה לבית-הדין האזורי בתל-אביב. הוצאות ערעור זה יובאו בחשבון על ידי בית-הדין האזורי בפסק-דינו.גילוי מסמכיםערעור על החלטת רשםמסמכיםרשםערעורבית הדין לעבודה