כבר נפסק, כי בית המשפט לא יטה להתערב בחוות דעתו של שמאי מכריע בעניינים הקשורים בתחום מומחיותו ללא סיבה טובה, על אחת כמה וכמה בחוות דעתו של שמאי מכריע שמונה בהסכמת הצדדים. סיבה טובה יכולה להיות פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי המכריע (ראה עמ"נ (ת"א-יפו) 248/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה נ' ועדת הערר מחוז מרכז ואח'. בהקשר זה, נקבע בעמ"נ (ירושלים) 337/05 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' דוד פלבר ו-99 אחרים כי: "חוק התכנון והבניה קבע את מנגנון ה"שמאי המכריע", כאמצעי עזר אובייקטיבי שמטרתו לבחון בצורה מקצועית, נקיה מאינטרסים וניטראלית מהשפעות את המחלוקות שבין הצדדים. הפסיקה חזרה וקבעה כי, ככלל, אין להתערב בחוות דעתו של השמאי המכריע בעניינים הנוגעים לתחום מקצועיותו אלא במקרים יוצאי דופן בהם נמצא כי נפל פגם חמור בשיקול דעתו או כאשר התקיימו עילות ההתערבות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. השמאי המכריע אינו מומחה מטעם מי מהצדדים, לפיכך מוקנה לו מעמד מיוחד של גורם אובייקטיבי ומקצועי וככלל ראוי לכבד את קביעותיו בעניינים המקצועיים שנמסרו לחוות דעתו." ערעורשמאותשמאי מכריע