פגיעה בברך בשירות הצבאי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בברך בשירות הצבאי:

.1המערער, יליד 19.2.57, הגיש למשיב תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב), התשי"ט- 1959(להלן:נ "החוק"), בקשר עם פגימה בברך רגלו הימנית אשר נגרמה לטענתו במהלך שירותו הצבאי.
לטענת המערער, הפגימה נגרמה לו תוך כדי ועקב שירותו הצבאי.
.2בהחלטתו מיום 29.1.96קבע המשיב:ב
"הריני להודיעך בזה החלטתי לגבי התביעה שבנדון. בהסתמך על תוצאות הבדיקות וחוות הדעת הרפואית מ- 25.5.95ומ- 15.1.96הגעתי למסקנה כי אין קשר בין ההפרעות בברך ימין ובין תנאי שירותך הצבאי כמשמעותו בסעיף 1לחוק".
על החלטה זו הוגש הערעור שלפנינו.
.3המערער גוייס לשירות חובה בתאריך 19.2.75ושוחרר ביום .14.2.78בשנת
1979התגייס לשירות קבע ונקבע לו פרופיל .97
.4המערער גוייס לצה"ל בפרופיל 76, עם סעיף ליקוי 48063שמשמעותו פגיעה
בברך.
במהלך הטירונות השתתף לדבריו בכל האימונים שכללו:ו
"אימוני נשק ומטווחים, אימוני שדה ומסעות רגליים ארוכים, כולל מסעות אלונקות עם ציוד כבד, תרגילי סדר ואימוני כשר גופני וכן בתפקידי שמירה ותורנות" (סעיף 2לתצהירו מיום 12.7.96).
לאחר כשבועיים נתקף בכאבים עזים בברכו והורד הפרופיל הצבאי ל- 45עפ"י סעיף
ליקוי 48064, החמרה של מצב הברך.
לאחר סיום הטירונות נשלח לקורס נהגי רכב כבד ובסיומו הוצב כנהג בבית הספר
לקצינים במצפה רמון.
.5בדצמבר 1976נחבל המערער בברכו הימנית מדלת נגמ"ש, המערער אושפז בבית חולים "אסף הרופא" בצריפין עבר ניתוח ונשלח לבית הבראה צבאי.
ביום 14.2.78שוחרר משירות סדיר בפרופיל .45
ביום 7.7.79גוייס לשירות קבע ולאחר בדיקות רפואיות הועלה הפרופיל הצבאי ל-.97
המערער הוצב ביחידת שדה של חיל האויר ולדבריו:נ
"במסגרת שירותי ביחידה, השתתפתי במירדפים אחר מחבלים, שירתתי בלבנון במהלך "מלמת שלום הגליל" במשימות בטחון שוטף ברצועת עזה, בתעסוקה מבצעית במוצבי גבולות העימות" (סעיף 8לתצהירו).
טענות הצדדים:ב
.6המערער טוען כי כתוצאה מתנאי שירותו הצבאי והחבלות החוזרות ונשנות
לברך, חלה החמרה ניכרת במצבו. בעקבות זאת, הוא עבר מספר ניתוחים ואושפז
במוסדות רפואיים וכיום אף מוגבל בתפקידו ונזקק לטיפול רפואי שוטף.
.7לטענת המערער, קיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו הקשים לבין מצב ברכו
הימנית וזאת מאחר והפגימה נגרמה בתקופת שירותו ועקב שירותו. לחילופין, טוען
המערער כי הפגימה החמירה במלואה או במירבה בתקופת השירות הצבאי.
.8המשיב חולק על המערער וטוען כי יש למערער עבר רפואי בנוגע לברך זו וכי טרם גיוסו הצבאי, הוצא המינסקוס המדיאלי מברכו. לדבריו, הוצאת המניסקוס המדיאלי הוא הגורם להתפתחות שינויים ניוונים בלשכות הברך. לטענת המשיב אין מקום ליחס לתנאי שירותו כנהג, תרומה כלשהי להתפתחות התופעה הניוונית.
ההיבט הרפואי:ו
.9שני הצדדים חלוקים בשאלה האם הוצא המינסקוס בברכו של המערער בניתוח שעבר בגיל 3, כטענת המשיב או האם הוצא המינסקוס המדיאלי רק בשנת 1977במהלך הניתוח שעבר בזמן שירותו הצבאי.
.10במחלוקת זו נחקר ד"ר אדמוני המומחה מטעם המערער וכפי שמתברר פרטי
הניתוח שעבר המערער בגיל שלוש בערך, אינם ברורים כלל וכלל.
בחוות דעתו של ד"ר הלל אדמוני מיום 10.6.96מציין שהניתוח שעבר המערער
בגיל 3הוא ככל הנראה זיהומי אולם מציין ד"ר אדמוני"
"... אין ספק שהפציעה שממנה סבל בשנת 1977, שבעקבותיה נותח והוצא המינסקוס המדיאלי, גרמה לפרובוקציה קשה בתיפקוד הברך ולהחמרה והאצת התהליך הניווני שבה".
כמו כן בחקירתו (עמ' 28, ש' 7-12) חזר ואמר ד"ר אדמוני:נ
"מסקנתי היתה שבגיל הינקות היה לו זיהום ולא כריתת מניסקוס. הניתוח היה מאד קטן וזו היתה הנחתי.
בעת עריכת מסמך מש/1ז העורר היה בן .17
גם גיל 7עדיין איננו גיל שבו יכול להנזק מינסקוס מציאלי. על פי
נסיוני שבו בצעתי אלפי ניתוחי ארטוסקופיה בשנים האחרונות לא נתקלתי בילד או ילדה בגיל 7שיש לו נזק במינסקוס המציאלי אלא ילד אחד שנפצע מחדירת מחט. כל אבחנה של מניסקטומי במש/1ז' היא טעות גם אם מדובר בגיל 7".
.11לעומתו מציין פרופ' ו. ביאליק עליו מבוססת החלטת המשיב נשוא הערעור,
בחוות דעתו מיום 25.5.95ובהמשך בחוות דעת מיום 15.1.96לאחר שלא קיבל את
המסמכים של המערער טרם השירות קובע כי:ב "אין עדות שהמצב בברך הימנית נגרם או
החמיר בעקבות וכתוצאה מהשירות בצה"ל".
המשיב הגיש חוות דעת נוספת של ד"ר וולפין מיום 27.4.97בה קובע ד"ר וולפין כי:ו
"לפי דו"ח בדיקה רפואית מ"מלשב" מ- 1974מתברר, שבעברו תיעוד על ניתוח בברך ימין וכריתת מניסקוס מדיאלי בברך זו טרם גיוסו לצה"ל".
ומוסיף:נ "אין בכל תיקו הרפואי כל תיעוד על חבלה סיבובית לברך במהלך שירותו הסדיר ובמהלך שירותו בצבא קבע, שיכלה היתה לגרום לנזק למניסקוס המידאלי בברך זו".
ומסכם ד"ר וולפין:ב "לאור כל האמור לעיל נראה לי שאין כל קשר מכל סוג שהוא בין מחלת הפרקים הניוונים בברך ימין ובין שירותו בצה"ל".
.12ב"כ המערער סבור כי חוות הדעת של פרופ' ביאליק וד"ר וולפין לוקים
בפגמים מהותיים לרבות הסתמכות על עובדות שגויות ואי מודעותם של הרופאים האלה
לתנאי השירות של המערער.
ב"כ המערער מפנה למספר הפעמים שבהם קיימים בתיעוד הרפואי תלונות בגין
פגיעות בברך או כאבים (סעיף 5לסיכומים).
לדעתו רק ד"ר אדמוני בחוות דעתו התייחס גם לתנאי השירות ולכן יש לקבל את
חוות דעתו ולהעדיפה על חוות הדעת של המומחים האחרים.
.13ב"כ המשיב טוענת לעומת זאת כי ניתן להסיק על מצבו הרפואי של המערער מהמסמכים והיא מפנה למסמך מלש"ב ובו הרישום אודות "ניתוח בברך ימנית" מופיעה המילה menisectomyומשמעותו - ניתוח של כריתת מינסקוס מדיאלי בברך ימין.
עוד טוענת ב"כ המשיב כי בעת חוות הדעת של ד"ר אדמוני לא נמצאו בידיו
מסמכים מתיק השל"ר ולכן כל דבריו מבוססים על הנחות.
לדברי המשיב, ב- 12.76בוצעה ארתוסקופיה בלבד לשם בירור כאבים בברך ימין
ואף לפני האשפוז ישנה עדות לביצוע קודם של ניתוח פתיחת ברך והוצאת המניסקוס
עקב דלקת לא ספציפית - וזאת על פי המינוח ארטרוטומיה.
ההיבט המשפטי:ו
.14השאלה הניצבת בפנינו הינה האם הפגימה נשוא הדיון נגרמה למערער עקב השירות הצבאי או האם היה באותם אירועים או באותם פגיעות שמתאר המערער משום החמרת המצב הרפואי בברכו הימנית שהיה קיים עובר לגיוסו. כידוע נטל ההוכחה הוא על המערער.
אולם, כפי שנקבע בעניין קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מ"ה(5), עמ' 203, כי יש ולעיתים נטל הבאת הראיות יעבור מצד המערער לצד המשיב אולם בכל מקרה הנטל על התובע הוא להוכיח קיומו של קשר סיבתי שבין המחלה לשירות.
אולם, משמוכיח המערער קיומם של נסיבות מסויימות במהלך השירות, על קצין התגמולים הנטל לסתור קיומו של קשר סיבתי כזה. אופי השירות לרבות תנאי מתח ומאמץ גופני ובענייננו ניתן להוסיף גם הפגיעות מהם סבל המערער בעת השירות וכפי שצויינו לעיל, יש בהם כדי להעביר את נטל הראיה לקצין התגמולים על מנת שיביא ראיות לסתור.
דיון ומסקנות:נ
.15ביישום הדברים על המקרה שבפנינו נראה לנו כי המשיב הצליח לסתור את
ההנחה כי אותם פגיעות המתוארות בתיעוד הרפואי והמוזכרות בסעיף 5לסיכומיו של
ב"כ המערער אין בהם כדי לגרום לפגימה הנטענת ועל כן יש לקבל את המימצאים
והמסקנות בחווה"ד של ד"ר וולפין כי אומנם המערער עבר ניתוח של הוצאת המיניסקוס המדיאלי בקטנותו.
ד"ר וולפין מציין בסיכום חווה"ד כי לא מצא כל תיעוד על חבלת ברך סיבובית במהלך שירותו הצבאי שיכלה היתה לגרום לנזק למיניסקוס המדיאלי בברך זו וכן כי המערער גוייס עם פרופיל 76שהורד לפרופיל 45לאחר מכן.
עוד מציין ד"ר וולפין כי:ב
"התפתחות שינויים ניווניים בכל מפרק הברך אופיינית במשך 10- 20שנה לאחר האירוע. לעומת זאת, התפתחות שינויים ניווניים בברך לאחר כריתת מיניסקוס הינה ממוקמת באחת מלשכות הברך" (עמ' 2סיפא לחוות הדעת).
כל זאת כאשר עפ"י מסמכים מבית החולים נהריה ובית ההבראה שלוש נראה שנמצאו שינויים ניווניים בולטים ונזק לסחוסי המפרק בכל לשכות הברך.
סיכומו של דבר, במחלוקת שבין הצדדים בנוגע למועד הוצאת המניסקוס המדיאלי נראים לנו מסקנותיו של ד"ר וולפין ואנו מעדיפים חוו"ד זו על פני חוות הדעת האחרות.
.16אשר על כן אנו מקבלים את עמדת המשיב כי אין מדובר בקשר של גרימה בין
הפגימה נשוא הדיון לבין השירות.
משקבענו כך נותר לדון בשאלה הנוספת האם יש קשר של החמרה בין השירות לבין
הפגימה נשוא הדיון.
.17המערער טען לתנאי שירות קשים ובמיוחד לאחר שהוא גוייס לשירות קבע
ושובץ ביחידת שדה של חיל האויר כנהג רכב כבד ולדבריו פעל כחייל חי"ר לכל דבר ועניין, לרבות אימוני חי"ר מפרכים כולל מסעות ניווט, נשיאת פצועים ואלונקות, תנועה בהליכה ובריצה תוך כדי נשיאת משא כבד ומשיכת כבלים וכן השתתפות במלחמת "שלום הגליל" במשימות בטחון שוטף ברצועת עזה ובתעסוקה מבצעית במוצבי גבולות העימות. בנוסף לכל הפעילות האמורה, נחבל המערער בברכו הימנית מספר פעמים, כפי שהוזכר לעיל.
ב"כ המשיב סבורה כי יש הגזמה בתיאור הדברים מצד המערער ולדעתה שלוש חבלות במשך בשלוש עשרה שנה הן זניחות, מה גם שכל מכה בברך אפילו בריאה גורמת לכאבים, לא כל שכן ברך שהוצא ממנה המניסקוס המדיאלי.
.18שקלנו עניין זה ונראה כי היה בתנאי השירות כדי להחמיר את הפגימה בברכו של המערער וזאת למרות הוצאת המניסקוס טרם גיוס וההשלכות הנובעות מכך כגון שינויים ניווניים.
נראה לנו כי לנוכח תנאי השירות והפגיעות המצטברות בברכו של המערער יש בהם כדי להניח לטובת המערער החמרה מסויימת והאצה מסויימת בשינויים הניווניים. שיעור ההחמרה שאנו קובעים הינו בגובה של % 33.3(שליש) מהפגימה נשוא הדיון. הנכות הרפואית תיקבע ע"י ועדה רפואית.
.19אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי וקובעים קשר של החמרה בין הפגימה נשוא הדיון לבין השירות הצבאי בשיעור של % 33.3(שליש).
בנסיבות, אין אנו עושים צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שחפת בשירות הצבאי

  2. מחלת לב בשירות הצבאי

  3. מוות חייל במהלך חופשה

  4. מחלת קרוהן בשירות הצבאי

  5. דרופ פוט עקב שירות צבאי

  6. גידול בברך בשירות הצבאי

  7. תאונת דרכים חייל בחופשה

  8. שירות צבאי קצר

  9. מחלה טרשתית בשירות הצבאי

  10. פגיעה בברך בשירות הצבאי

  11. טרשת נפוצה בשירות הצבאי

  12. נפילה מהמיטה בשירות הצבאי

  13. אפילפסיה עקב השירות הצבאי

  14. תאונת דרכים בחופשה מהצבא

  15. מוות ממחלה עקב שירות בצבא

  16. קוליטיס כיבית בשירות הצבאי

  17. מחלה נפשית עקב השירות הצבאי

  18. מוות חייל בזמן חופשה מהצבא

  19. פוסט טראומה עקב שירות צבאי

  20. תאונת דרכים בזמן שירות צבאי

  21. פגיעה באוזן במהלך שירות צבאי

  22. תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי – ערעור

  23. קשר בין בעיות גב לשירות צבאי

  24. מיאסטניה גרביס בשירות הצבאי

  25. תסביך האשך עקב מאמץ בשירות הצבאי

  26. פיצויים לתלויים לאחר שירות צבאי

  27. מוות בתאונת דרכים במהלך שירות צבאי

  28. הפרעה בתפקוד המיני עקב שירות צבאי

  29. שירות צבאי כתנאי במכרז הקצאת מגרשים

  30. הכנסה משירות צבאי לצורך חישוב דמי פגיעה

  31. תאונת דרכים בצבא במסגרת השירות הצבאי - את מי תובעים ?

  32. פגיעת חייל במשחק בזמנו הפרטי לא תוכר כנכות עקב השירות הצבאי

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון