קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי מהנדס העיר: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט הר-ניב; נציגי ציבור ה"ה וסרברגר ובן נפתלי; תב"ע שם/11-4) התבררה בקשה בסכסוך קיבוצי שהוגשה על-ידי מועצת פועלי רחובות, הסתדרות הפקידים והסתדרות המהנדסים, והקשורה בפיטורי מהנדס העיר מר צבי אסטליין, בעתירה, בין השאר, "ליתן צו המורה על המשיבה (עירית רחובות) להזדקק להליך הבוררות כמתחייב מהחלטת הוועדה הפריטטית והסכמת הצדדים ו/או כמתחייב מחוקת העבודה" (הכוונה לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל; להלן - חוקת העבודה). בית-הדין האזורי לא פסק כפי שעתרו ממנו, ומכאן הערעור בבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) עירית רחובות עשתה למען פיטוריו של מהנדס העיר, מר צבי אסטליין; ב) הסתדרות הפקידים התנגדה לפיטורים, והעניין הובא בפני ועדה פריטטית שפעלה "מכוח חוקת עבודה"; ג) חבר בוועדה הפריטטית מטעם מרכז השלטון המקומי אמר בעדותו: "זכור לי שחברי הוועדה היו בדעה ברורה שהאיש לא יכול להימצא בעבודה בעיריה ומכיוון שיש נוהג שכל עוד שהוועדה לא החליטה סופית האיש נחשב עדיין כעובד ומקבל שכר, אז פורמלית מחליטים שהוא בחופשה. לא רק שלא היו חילוקי דעות בקשר לכך שהאיש צריך לפרוש מהעבודה ולא יכול לחזור לעבודה בעיריה. לא יכול להגיד בתשובה אחת מה הבורר היה צריך להחליט. מכיוון שלא הגענו בוועדה הפריטטית, פורמלית, להסכם העניין הועבר בהתאם לחוקה להכרעת בורר. כפי שנאמר בתצהיר שלי ההבנה שהיתה בינינו בוועדה הפריטטית לא אושרה על-ידי הסתדרות הפקידים, ולכן נציגי ההסתדרות לא יכלו לחתום על כך ולכן העניין הועבר לבוררות. דיברתי עם ראש העיר בקשר לדיונים בוועדה ולא היו ביני לבין ראש העיר כל חילוקי דעות"; ד) חבר הוועדה הפריטטית מטעם הסתדרות הפקידים אמר בעדות, במסגרת חקירה נגדית: "נכון שהיתה לי פגישה עם ראש העיר רחובות. נכון שבפגישה אמרתי לראש העיר שככל שהדבר נוגע לשיקול דעתי שוכנעתי שמר אסטליין לא יכול להיות מהנדס העיר. אולם מה שאמרתי היה חלק מהצעה כוללת שלפיה מר אסטליין יחזור להיות מהנדס העיר למשך כמה חודשים ואחר-כך יפרוש מרצונו. המאמצים שלי להגיע להסדר פשרה בעניין, יסודה בין היתר בזה שלאור מה שהתברר לי בדיונים שהתקיימו בישיבה הראשונה של הוועדה הפריטטית היה נראה לי שמר אסטליין לא יוכל להמשיך להיות מהנדס העיר. את עמדתי זו הבעתי גם לפני גדעון לב, ובעניין זה לא היו בינינו חילוקי דעות אלא שהדגשתי שההצעה שהצעתי לאור עמדתי זו - כפופה לאישור הגורמים שאני מייצג אותם לרבות הסתדרות המהנדסים"; ה) ביום 14.11.1979חתמו חברי הוועדה הפריטטית על "מסקנות ביניים האומרות: א. הוועדה הפריטטית מחליטה שחילוקי הדעות שבין חבריה, בנושא מהנדס העיר רחובות, יוכרעו על-ידי בורר; ב. עד להכרעת הבורר יימצא המהנדס בחופשה, כפי שהחליטה הוועדה הפריטטית בישיבתה הראשונה מיום 21.10.1979". .3עיקר טענתו של בא-כוח העיריה, בכל הנוגע לבסיס החוזי להתדיינות פעולות ועדה פריטטית ובוררות - היתה שהוועדה סיכמה בהסכמה בשאלת עצם הפיטורים, ונותרה שאלת תנאי הפרישה ורק שאלה זאת היה מקום להביא להכרעה בבוררות ("הוכח שבוועדה התקבלו שתי החלטות - האחת בעל פה והשניה בכתב"). כנגד זה טען פרקליטם של המבקשים, שכל אשר הוסכם ומחייב הוא מה שעליו חתמו, היינו - המסקנות מיום 14.11.1979(סעיף 2, פסקה ה', דלעיל). אך, "בהנחה והיתה הסכמה (לעצם הפיטורים), היה זה במסגרת הניסיון למצוא פיתרון, ולא כחלק פורמלי של דיוני הוועדה הפריטטית, ובהיותה מראש מותנית - אין לדבר על הסכמה". .4על הצדדים, במישור החוזי שביניהם - עירית רחובות והסתדרות הפקידים - חל הסכם "חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות". הסעיפים הרלבנטיים שבחוקת העבודה הם: " .70פיטורי עובדים, חוץ מעובדים בתקופת נסיונם, ייעשו רק מסיבה מספקת ותוך הסכמה הדדית בין הרשות ובין ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים, ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 85" (צ"ל 84). " .71(ב) על כל הצעת פיטורים של עובד שהרשות תציע, ישאו ויתנו באי-כוח הרשות מצד אחד ובא-כוח המרכז או ועד עובדי הרשות מצד שני. לא הושג הסכם בין שני הצדדים הנ"ל בעניין פיטורי עובדים, תקוים בוררות בהתאם לסעיף 84". " .84כל הענינים שהרשות המקומית לא הגיעה עליהם לידי הסכם עם נציגות מרכז הפקידים יעברו להכרעת הנהלת מרכז השלטון המקומי ומרכז הפקידים. בכל מקרה של חילוקי דעות בין נציגי הנהלת מרכז השלטון המקומי ובין נציגי מרכז הסתדרות הפקידים תימסר ההכרעה לבוררות מוסכמת בין שני הצדדים, תוך חודש ימים". .5בכתב התשובה לבקשה שפתחה בהליך העלה הפרקליט המלומד שתי מערכות של טענות: האחת - קשורה בפקודת העיריות, והשניה - קשורה בחוקת העבודה; בפעולת הועדה הפריטטית ובשאלת הבוררות. בפסק-הדין שבערעור נדרש, למעשה, בית-הדין האזורי למערכת השניה בלבד. אומר בית-הדין: " .2לאור התנגדות נציגות העובדים לפיטורי העובד הועבר העניין כמקובל במקרים כאלה לדיון בוועדה הפריטטית הפועלת בהתאם לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל (להלן - הוועדה). .3הדעות חלוקות בין הצדדים על מה בדיוק קרה בוועדה, מה החליטה ומה תוצאות החלטתה. עיקר הדיון בפנינו התנהל מסביב לשאלות אלה. .4לאחר עיון בחומר שבתיק ובטענות הצדדים נראה לנו שגרסת העיריה היא הנכונה. לא היו חילוקי דעות בוועדה בקשר לכך שלאור היחסים המעורערים שנוצרו בין העובד לבין הנהלת העיריה וראש העיר, אין מקום שהעובד ימשיך לעבוד בעיריה. כל זאת בלא שהוועדה נכנסה לדון בדבר כישוריו המקצועיים של העובד ובלא להטיל כל דופי בכישוריו של העובד. .5לאור התנגדות מרכז מזכירות הסתדרות הפקידים ומזכיר מועצת פועלי רחובות ועמדת נציגי ההסתדרות בוועדה כאמור לעיל, החליטה הוועדה כי חילוקי הדעות בנושא מהנדס העיר רחובות יוכרעו על-ידי בורר. למעשה היתה הבנה בין חברי הוועדה כי מה שמועבר לבורר הוא להכריע בשאלת תנאי הפרישה של העובד. לאחר משא-ומתן גם נקבעה זהותו של הבורר והוא מר יעקב סלמן. הבוררות לא התקיימה עד היום משום, ששוב לאור עמדת מרכז הסתדרות הפקידים והסתדרות המהנדסים, לא הגיעו הצדדים להסכמה בדבר נוסח שטר הבוררין". בפסק-דין משלים אומר בית-הדין האזורי: " .3הפסק הראשון מבוסס על הממצא העובדתי כי הוועדה הפריטטית הגיעה למעשה למסקנה שבנסיבות המקרה אין המהנדס יכול להמשיך לתפקד בעיריה כמהנדס העיר. זו היתה דעת חברי הוועדה. הטענה שהגופים אשר החברים בוועדה מייצגים אותם - דעתם לא היתה נוחה מדעת נציגיהם בוועדה אינה מועילה ואין לה נפקות". .Iiפסק-דין .1השאלה אשר לה יש להידרש בערעור זה - במסגרת פסק-הדין של בית-הדין האזורי - היא, האם לעניין סעיף 84לחוקת העבודה, בהקשר לסעיף 70לחוקה, התקיימו התנאים המוקדמים לבוררות. לשון אחר - אם במסגרת הוועדה הפריטטית הגיעו ל"הכרעה", או שנותר מצב שעליו נאמר בסעיף 84לחוקת העבודה, כי "בכל מקרה של חילוקי דעות בין נציגי הנהלת מרכז השלטון המקומי ובין נציגי מרכז הסתדרות הפקידים, תימסר ההכרעה לבוררות מוסכמת בין הצדדים תוך חודש ימים". .2סעיף 70לחוקת העבודה מתנה פיטורי עובד "בהסכמה הדדית" בין הרשות המקומית ובין ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים", ואם "לא הושג הסכם.... בעניין הפיטורים" - יש לקיים בוררות בהתאם לסעיף .84 .3לא בדרך זאת הלכו בענייננו, ואין פסול בדרך שהלכו. הלכו בדרך המתחייבת מסעיף 84כשלמות, היינו לאחר שלא הגיעו להסכם במשא-ומתן בין עירית רחובות ו"נציגות מרכז הפקידים" הלכו בדרך העולה מהפסוק השני של אותו סעיף. אותו פסוק רואה לנגד עיניו שני דרגים: הדרג הראשון - מרכז השלטון המקומי, ואם באותו דרג לא הגיעו "להכרעה", כך שנותרו חילוקי דעות ("בכל מקרה של חילוקי דעות"), בא הדרג השני - בוררות. .4בדרג הראשון פעלו, כדבר המובן מאליו, לא "מרכז השלטון המקומי" במליאתו, ולא "מרכז הפקידים" במליאתו - אלא "ועדה פריטטית" מורכבת מנציגים של שני הגופים. בחוקת העבודה אין הוראות מפורטות לעניין דרך פעולתה של ועדה פריטטית, כפי שנמצא בהסכמים קיבוציים אחרים, ובמיוחד בהסכם הקיבוצי בעל היקף התחולה הרחב ביותר - ההסכם הקיבוצי בין התאחדות בעלי התעשיה לבין ההסתדרות מיום 26.6.57- "הסכם קיבוצי ליישוב חילוקי דעות". יחד עם זאת ברור, שמשהזדקקו הצדדים לוועדה פריטטית בסכסוך קיבוצי שהיה בניהם ואכן, בסכסוך קיבוצי מדובר - הזדקקו לוועדה פריטטית כפי שכלי זה מקובל ביחסי עבודה ובסכסוך קיבוצי, להבדיל מהפעלת ועדה פריטטית בעניינו הישיר של הפרט, עת יכול וועדה פריטטית תפעל בגדר "בוררות" למעשה. .5החשוב לענייננו הוא שוועדה פריטטית מעצם מהותה היא בבואה של הצדדים, וכהגדרת כלי זה בהסכם הקיבוצי האמור מיום 26.6.57- היא מורכבת מבאי-כוח שני הצדדים להסכם (סעיף א' שבהסכם הקיבוצי האמור). בית-הדין מביא מאותו הסכם קיבוצי, בהיותו מודע שאין הוא חל על הצדדים, ורק משום שהאמור משקף מאפיין יסודי של ועדה פריטטית. בכך, בקשר הלגיטימי בין חברי ועדה פריטטית לבין מי שמינה אותם, שוני בסיסי בין חבר ועדה פריטטית לבין בורר. .6המאפיין השני שבוועדה פריטטית הוא בכך, שזהו בראש ובראשונה כלי למשא-ומתן שמטרתו להגיע להחלטה מוסכמת, כי החלטותיה "יכולות להתקבל רק בהסכמת שני הצדדים בוועדה" (סעיף ב (3) מאותו הסכם קיבוצי, תוך מודעות שאין הוא חל, אך משקף מהותן של ועדות פריטטיות). .7דרך זאת ומטרתה הסופית - "הסכמה" - מחייבים משא-ומתן, עת כל צד מעלה הצעות משלו, דורש, מוותר, וחוזר ודורש ומוותר - ורק בסוף מתקבלת החלטה. החלטות ביניים מותרות, ובלבד שתהיינה החלטות, ולא סתם הצעות במהלך משא-ומתן. .8ממהות פעולתה של ועדה פריטטית, עולה חובה של פרוטוקול דיונים ולפחות - החלטות מועלות על הכתב. לענייננו אין הכרח לעמוד על כלל זה, באשר ממה שייאמר להלן ברור, שחברי הוועדה התכוונו להעלות על הכתב את החלטתם. .9פעולת ועדה פריטטית היא תחליף להסכם בדרגים נמוכים יותר, ובמסגרת היחסים הקיבוציים אין היא אלא משא-ומתן בדרג גבוה יותר, היכול לראות את העניינים במידה מסוימת של מרחק הטוב לפיתרון שקול. פעולה זאת היא תנאי מוקדם לדרג הבא - הבוררות. זה עולה מסעיף 84לחוקת העבודה, וזה עולה גם מהוראות ההסכם הקיבוצי האמור בדבר יישוב חילוקי דעות. לשון אחר - בוררות היא דרך המלך המקובלת ביחסי עבודה קיבוציים ובית-דין לעבודה יתן נפקות לרצון זה של השותפים ליחסי עבודה קיבוציים, במידה מרבית, ובוודאי לא במידה פחותה מזאת שבית-משפט נותן להסכם בוררות, בתחום המסחרי. בית דין זה יתן פירוש מרחיב ל"סעיף בוררות" בהסכם קיבוצי, עת בסכסוך קיבוצי מדובר, כך שתקוים בוררות, באשר - שלא כבתחומים אחרים - סיכול הכוונה ליישב חילוקי דעות בדרך בוררות ובכך הפרת ההסכם הקיבוצי, לא ישאירו את הצד חסר אונים והוא עשוי להזדקק לדרך האחרת הפתוחה בפני איגוד מקצועי. .10ניישם את האמור לעומד לדיון, לאור העובדות שסוכמו בחלק 1דלעיל. מאותן עובדות עולה, שעירית רחובות עשתה לפיטוריו של מהנדס העיר. לאותם פיטורים לא הושגה "הסכמה הדדית בין הרשות המקומית ובין ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים", כאמור בסעיף 70לחוקת העבודה או בסעיף 71(ב) לחוקת העבודה, ועל כן עבר הנושא למסלול שבסעיף 84לחוקה. לשון אחר - נושא פיטוריו של מהנדס העיר, ובלשון "מסקנות הביניים" המובאות בסעיף 2, פסקה ה', שבחלק 1דלעיל - "נושא מהנדס העיר רחובות", הובא בפני ועדה פריטטית. בשלב מסוים הסכים נציג הסתדרות הפקידים בוועדה הפריטטית לעצם הפיטורים, בתנאים מסוימים, אך לאחר שעמדתו לא נתקבלה על דעת הסתדרות הפקידים - סרב לחתום על מסמך מסכם שבו ייאמר כי הוסכם על עצם הפיטורים, ונחתם סיכום בנוסח המובא בסעיף 2, פסקה ה', שבחלק 1דלעיל. למצב זה התכוון פרקליטה של עירית רחובות עת טען שנתקבלו שתי החלטות: האחת - בעל פה והשניה - בכתב. יודגש, שחבר הוועדה הפריטטית מטעם מרכז השלטון המקומי אמר במפורש בעדותו ש"להסכם פומלי" לא הגיעו (סעיף 2, פסקה ג', שבחלק iדלעיל). .11אף אם נתעלם מהמתחייב למען יחסי עבודה סדירים וממהות פעולתה של ועדה פריטטית, ורק נלמד גזירה שווה מחוזים - ברור שאותה "החלטה בעל פה" שלה טענו בשם עירית רחובות אינה יכולה ללמד על כך שהנושא - פיטורי מהנדס העיר - הגיע ל"הכרעה" מוסכמת, ואין יותר מקום לכך שתימסר ההכרעה לבוררות כמתחייב מהפסוק השני שבסעיף 84שבחוקת העבודה. כלל בדיני חוזים הוא, שעת ברור שכוונת הצדדים היתה להסכם בכתב - אין חוזה, אלא אם הועלה על הכתב ונחתם על-ידי הצדדים. בענייננו ברור, ממערכת העובדות שנקבעה, כי חברי הוועדה הפריטטית התכוונו להסכם מסכם במסמך חתום על-ידם. אלא מאי? נציג הסתדרות הפקידים סרב לחתום על מסמך שבו ייאמר, כי עצם הפיטורים אינם שנויים יותר במחלוקת, ואשר שנוי במחלוקת הוא רק עניין הפיצויים. די בכך למסקנה, שלא "הוכרע סופית" במסגרת הוועדה הפריטטית "נושא הפיטורים". עובדה זאת יכול ותשמש גם לפירוש המסקנות המובאות בסעיף 2, פסקה ה', שבחלק iדלעיל. .12בשלב זה מן הראוי להעיר, שכל פירוש אחר, פירוש הרואה כל הצעה שמעלים במהלך המשא-ומתן - ובכך שונה ועדה פריטטית מבוררות, באשר עיקרה מסגרת למשא-ומתן לקראת פיתרון מוסכם - כמחייבת סופית, יביא לכך שיימנעו ממשא-ומתן המקדם פיתרון, וכל אחד יתחפר בעמדותיו. .13טענו לפסול בכך שנציג הסתדרות הפקידים נמנע מלחתום על מסמך, שבו ייאמר כי אין יותר חילוקי דעות בשאלת עצם הפיטורים, למרות עמדתו הוא ובשל עמדת הסתדרות הפקידים. לאור האמור בשני הסעיפים הקודמים פטורים אנו מלהידרש לטענה, אך לכאורה לפחות אין לראות פגם בכך, שנציג של צד, או בא-כוחו של צד - ובאלה מדובר ולא בבורר - פועל לפי הנחיות שולחו. במקום זה ראוי לציין, שמקובל במשא-ומתן על פיטורי עובד שנציג האיגוד המקצועי מסכים עקרונית לפיטורים וקושר הסדר סופי בתנאי הפיטורים, בבחינת "עסקת חבילה", עת האחד קשור בשני. .14מכאן לסיכומי הוועדה הפריטטית, כפי שהועלו על הכתב (סעיף 2, פסקה ה', שבחלק iדלעיל). מאותו כתב ברור שהוסכם "שעד הכרעת הבורר יימצא המהנדס בחופשה, כפי שהחליטה הוועדה הפריטטית בישיבתה הראשונה מיום 21.10.1979". אין בפני בית-הדין פרוטוקול הישיבה הראשונה של הוועדה הפריטטית, אך המשתמע מהאמור הוא שלא הוסכם על עצם הפיטורים, כי הפיטורים כנתון מוסכם וחופשה עד להכרעת הבורר - אינם מתיישבים. כן נאמר באותה החלטה, שאשר "יוכרע על-ידי בורר" הוא "חילוקי הדעות שבין חבריה (חברי הוועדה) בנושא מהנדס העיר רחובות"; "נושא מהנדס העיר רחובות" כולל כל הקשור בפיטוריו, עת עובדה שלא כפרו בה היא, שנציג הסתדרות הפקידים סרב לחתום על סיכום שבו נאמר שעצם הפיטורים אינם שנויים יותר במחלוקת. .15חוזרים איפוא לסעיף 84שבחוקת העבודה, שבו נקבע ש"בכל מקרה של חילוקי דעות... תימסר ההכרעה לבוררות....". כאמור בסעיף 5שבחלק 1 דלעיל. מוכנים היו הצדדים למסור ההכרעה לבורר ואף הסכימו מי יהיה אותו בורר. על מוקש עלו עת באו לנסח את כתב הבוררות ולהגדיר את נושא הבוררות. כאן רואה בית-הדין לציין, שכלל וכלל לא ברור אם יש צורך בהסכם בוררות מיוחד, לאור האמור בסעיף 84לחוקת העבודה, שהוא עצמו מהווה הסכם בוררות. על כל פנים, מסיכום הוועדה הפריטטית כמובא בסעיף 2, פסקה ה', שבחלק 1 דלעיל, בפירוש שניתן לו לעיל, עולה במה יצטרך להכריע הבורר שעליו הסכימו. .16באמור עד כאן יש להביא לקבלת הערעור בשאלות שהוכרע בהן בפסק בית-הדין האזורי, ולהצהיר כמבוקש בסעיף 3שבפרק "הסעד המבוקש" אשר ב"בקשת צד בסכסוך קבוצי" שפתחה בהליך היינו - מתן צו המורה על המשיבים להזדקק לבוררות. אין בית-הדין רואה להענות לבקשה בדרך מתן צו, כי משקיים סעיף בוררות בהסכם, אין צורך בצו כמבוקש. מאידך, ובכפוף לאמור בסעיף הבא, רואה בית-הדין להצהיר בזה, כי חוקת העבודה החלה על הצדדים מחייבת למסור להכרעת בורר את כל חילוקי הדעות שבין עירית רחובות לבין הסתדרות הפקידים בנושא הפיטורים של מר צבי אסטליין. .17טען בערעור הפרקליט המלומד אשר ייצג את עירית רחובות, כי בפני ביתהדין האזורי העלה מערכת טענות הקשורה בפקודת העיריות, ובאלה לא פסק בית-הדין האזורי (סעיף ג, פסוק שני, שבחלק 1דלעיל). אכן כך פני הדברים. ולכאורה אין מנוס מלהחזיר את העניין לבית-הדין האזורי - להשלמה, תוך מודעות להשלכות על יחסי עבודה קיבוציים. על כן בא האמור בסעיף 16, בכפוף להשלמת הדיון בבית-הדין האזורי כאמור בסעיף 17, אם עירית רחובות תודיע תוך 30יום על כך שהיא עומדת על השלמת הדיון כאמור. אין צו להוצאות.פיטוריםהנדסה / מהנדס