המערער הגיש לבית-הדין האזורי בירושלים תביעה נגד המשיבה, ובה טען כי הוא זכאי לקבל מהמשיבה פיצויי פיטורים בשקלים בשיעור משכורתו האחרונה, כפי ששולמה לו בפלורינים הולנדיים, לפי השער היציג ביום סיום עבודתו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי עובד שמשכורתו שולמה בחו''ל: השופט (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט הראשי נויגבורן - אב-בית-הדין; ה"ה ויניצקי וכהן - נציגי ציבור; תב"ע מו/210-3), אשר דחה את תביעתו של המערער להפרשי פיצויי פיטורים. .2העובדות הצריכות לענייננו, כפי שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי הן: א) המערער, עורך-דין במקצועו, התקבל לעבודה אצל המשיבה כעובד משרד החוץ על-פי חוזה מיוחד, לתפקיד ציר בשגרירות בוושינגטון, שבארצות-הברית, החל מיום .24.5.1979תפקידו האחרון היה שגריר בהולנד, והוא סיים את עבודתו ביום 20.10.1985עם זכות לפיצויי פיטורים; ב) המערער התקבל לעבודה לפי חוזה מיוחד בדרגה 8בדירוג המח"ר, ולאחר מכן הועלה לדרגה 9; ג) במשך כל תקופת עבודתו שולמה משכורתו של המערער במטבע חוץ, לפי המטבע המקומי שבמקום שירותו, תחילה בדולרים של ארה"ב ולאחר מכן בפלורינים הולנדיים; ד) משכורתו האחרונה של המערער היתה 9312.25פלורינים; ה) עם תום עבודתו שולמו למערער פיצויי פיטורים לפי משכורת "דמי" לדרגתו בדירוג המח"ר, שהיתה בסך 811.47ש"ח. במועד מאוחר יותר שולמה לו לבקשתו תוספת לפיצויי הפיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 12), התשמ"ו-.1986 ו) עד שנת 1982היתה משכורתו של המערער מורכבת ממשכורת בסיסית (המקבילה למשכורת שהיה מקבל בארץ לפי דרגתו) ובנוסף לכך תוספת שכונתה "תוספת חו"ל" הבאה להשוות את שכרו למקובל בחו"ל בזמן שירות; ז) בשנת 1982, כפי שעולה מהתצהיר שהוגש מטעם המשיבה, נערכה רביזיה במשכורותיהם של שליחים בחו"ל: למעשה בוטלו כל התוספות, ונקבעה משכורת לגבי כל ארץ וארץ במטבע המקומי - בהתחשב ביוקר המחיה באותה ארץ - בהתאם לדרגתו של השליח, כאשר המשכורת כוללת רק משכורת ותוספת וותק. מכוח הרביזיה לא שולמה תוספת יוקר לשליחים בחו"ל; ח) בתלושי המשכורת שקיבל המערער מידי חודש בחודשו פורטה משכורתו למרכיביה במטבע חוץ, ובצידה הופיע "פירוט מרכיבי שכר לפי דרגה בארץ; (לחישוב ניכוי והפרש לקרן השתלמות, פיצויים ופנסיה)". בראשו של התלוש צויין כי דירוג המערער הוא "מח"ר" ודרגתו - תחילה 8ואח"כ .9 .3המערער הגיש לבית-הדין האזורי בירושלים תביעה נגד המשיבה, ובה טען כי הוא זכאי לקבל מהמשיבה פיצויי פיטורים בשקלים בשיעור משכורתו האחרונה, כפי ששולמה לו בפלורינים הולנדיים, לפי השער היציג ביום סיום עבודתו. המשיבה טענה כי ההפרש בין המשכורת שהיה השליח מקבל בארץ לפי דרגתו, לבין המשכורת שקיבל בפועל בחו"ל, מהווה למעשה "תוספת ו"ל", ואין להביאה בחשבון בחישוב פיצויי הפיטורים, ועל כן פיצויי הפיטורים ששולמו למערער, שולמו בהתאם להוראת החוק והתקנות. .4בית-הדין האזורי קיבל את גירסת המשיבה ודחה את התביעה. בית-הדין האזורי ביסס את פסק-דינו על מסקנתו של בית-דין זה בדב"ע מה/83- 3[1], שבו נקבע כי הרביזיה במשכורות חוללה שינוי "טכני גדידא" בהרכב המשכורת, ולא שינוי מהותי. בערעור חזרו הצדדים בהרחבה על טיעוניהם בבית-הדין האזורי. .5חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן - חוק פיצויי פיטורים) קובע בסעיף 12, כי שיעורם של פיצויי הפיטורים לעובד במשכורת הוא חודש לכל שנת עבודה; סעיף 13לחוק מסמיך את שר העבודה והרווחה לקבוע בתקנות "את הרכיבים של שכר העבודה שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין פיצויי פיטורים", והתקנות שהותקנו מכוח אותו חוק (תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד- 1964(להלן - תקנות פיצויי פיטורים) קובעות את הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין חישוב פיצויי הפיטורים. המחלוקת בין הצדדים נסבה על השאלה מהי "משכורתו" של המערער לעניין פיצויי פיטורים - הסכום ששולם לו בחו"ל (כשהוא מומר לשקלים לפי השער היציג) או המשכורת שהיתה משתלמת לו בישראל, בהתאם לדרגה ולדירוג שנקבעו לו. .6טענתו הראשונה של המערער הינה כי "המשכורת" ששולמה לו היא-היא המשכורת לעניין פיצויי פיטורים, שעה שאת הדיבור "שכר" יש לפרש כ"שכר ששולם בפועל בעד עבודה שבוצעה בפועל, ולא כשכר שהוא תולדה של שתי פיקציות מורכבות זו על זו; פיקציה של עבודה ופיקציה של משכורת" (דב"ע שם/38- 3[2], בע' 279). השאלה שעמדה לדיון בדב"ע שם/38- 3[2] הנ"ל, היתה שיטת חישוב פיצויי פיטורים לעובד שיצא לחופשה ללא תשלום, והיא התעוררה טרם התקנתה של תקנה 5א לתקנות פיצויי פיטורים, כך שאינה לענייננו. אך גם אם נפרש את המובאה כעומדת בפני עצמה - לא יעמוד האמור בה למערער מן הטעם ששוכנענו, שכפי שיפורט בהמשך הדברים, שאין מדובר כלל ועיקר ב"פיקציה", אלא בשיטת תשלום שכר, הכוללת בתוכה את ההוצאות המיוחדות של המועסק בחו"ל, בהתחשב ביוקר המחיה בכל מדינה, שעה שניתן להפריד בין השכר לבין הפיצוי בגין ההוצאות. אף טענת המערער שקיבל במשך תקופת עבודתו תשלום של עובד חוץ, מן הטעם שכל תקופת התקשרותו עם משרד החוץ הועסק בחו"ל, אינה מדויקת, ואף אם היא נכונה - אין בה כדי להועיל למערער. הטענה אינה מדויקת מאחר שעד "הרביזיה" קיבל המערער שכר לפי דירוגו ודרגתו ובנוסף לכך "תוספת חו"ל", שעה שאף על פניו היה ברור ש"בתוספת" עסקינן; אין בה כדי להועיל מאחר שמהותו של התשלום, אם "תוספת" הוא אם לאו היא הקובעת, ולא השאלה אם אותו תשלום שולם לעובד במשך כל תקופת העסקתו או רק במשך חלק ממנה. .7טענתו השניה של המערער היא כי בהיותו עובד שעבודתו בחו"ל, ושכרו שולם לו שם במטבע חוץ - פיצויי הפיטורים הם פיקציה של המשכורת בחו"ל, כשהיא מומרת למטבע ישראלי; טענה זו מתבססת על מובאה מדב"ע לו/107- 3[3], בע' .305 אין הנדון דומה לראיה. בדב"ע לו107- 3[3], נדון עניינו של עובד שהועסק בחו"ל במשכורת שננקבה במטבע חוץ ושולמה בחו"ל באמצעות חברה מקומית, והשאלה האחת והיחידה שעמדה לדיון בסוגיה שבמחלוקת היתה "מהו התאריך הקובע לעניין המרת פיצויי הפיטורים ממטבע זר למטבע ישראלי" (שם [3], בע' 303), שעה שעצם הזכאות לפיצויי פיטורים, כשהבסיס לתשלומם הוא מלוא השכר אותו קיבל העובד בחו"ל, לא היתה שנויה כלל במחלוקת בעת הדיון בערעור. .8טענתו השלישית של המערער היא כי "שכר אחרון הוא, פשוטו כמשמעו, אותו שכר ששולם לאחרונה, בעד אותו חודש אחרון של עבודה בפועל" (ע' 17לעיקרי הטיעון). במלים אחרות - המערער מבקש מאתנו לפרש את החוק פירוש לשוני גרידא. גישה זו של פרשנות אינה מקובלת בשיטתנו המשפטית, וכיום מפרשים חוק לפי מטרתו ותכליתו הן בבתי הדין (דב"ע לא/8- 3[4], בע' 250; דב"ע מה/79- 3[5], בע' 127; דב"ע מו/12- 4[6], בע' 411) והן בבתי המשפט: "ראוי לו לשופט בבואו לפרש את החוק, לשאול את עצמו: חוק זה איזו תכלית נורמטיבית חברתית הוא מבקש להשיג" (השופט ד. לוין בע"פ 71/83[7], בע' 770). ומסכם את הדברים פרופ' ברק באמרו: "אכן, כלל פרשנות מבוסס הוא בשיטתנו כי חוק יש לפרש לאור תכליתו החקיקתית ומתוך מגמה להביא להגשמתה" (שיקול דעת שיפוטי [20], בע' 91). .9ומהי תכליתו של חוק פיצויי פיטורים בסוגיה שלפנינו? על כך נלמד בראש וראשונה מהחוק ומהתקנות, ואין לנו צורך לחדש דבר בסוגיה כי כבר נפסק: "בסעיף 12שבחוק לא תמצא כל הוראה לעניין המשמעות שיש ליתן למונח 'שכר חודש' וכיצד יש לחשבו. לו בסעיף 12הסתפק המחוקק, לא היתה לבית-הדין ברירה אלא להיעזר בכלים לפרשנות וליישום העומדים לרשותו. אך המחוקק לא הסתפק בסעיף 12, וקבע, לענייננו, דרך וכלים ל'חישוב שכר עבודה'. .7סעיף 13לחוק פיצויי פיטורים מחייב את שר העבודה לקבוע בתקנות, בין היתר, 'את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין פיצויי פיטורים', ללמדך שהכנסת היתה ערה לכך שלא 'שכר העבודה הכולל' אלא רק המרכיבים שייקבעו לכך בתקנות, 'יובאו בחשבון שכר העבודה לעניין פיצויי פיטורים'. המחוקק נקט לשון ציווי הן לעניין התקנת התקנות והן לעניין מרכיבי השכר שיובאו בחשבון" (דב"ע לב/21- 3[8], בע' 11). מאחד וסוגיית "הרכיבים" לענין חישוב פיצויי הפיטורים הושארה למחוקק המשנה, לא נמצא בדברי ההסבר להצעת החוק ובדברי הכנסת כל התייחסות לנושא. .10ומכאן לשאלה היסודית והעיקרית שבערעור זה והיא - מהי "המשכורת" לעניין חוק פיצויי פיטורים. בתחילת דיוננו בנושא זה נדגיש, כי לא תמצא "בחוק הישראלי הגדרה כללית של 'שכר עבודה', ולמעשה אין להניח כי ניתן להגדיר 'שכר עבודה' בהגדרה אחת שתהיה יפה לכל המטרות" (דב"ע לב/21- 3[8] הנ"ל, בע' 10; וראה גם דב"ע מד/1- 4[9], בע' 188). מכאן שאף אם הסכומים שקיבל המערער במטבע חוץ בחו"ל, יכול ויהיו "משכורת" לעניין חוק הגת השכר, התשי"ח- 1958הם לא יהיו בהכרח "משכורת" לעניין חוק פיצויי פיטורים. דברים אלה תואמים את הדין הכללי. "מושגים והוראות שבחוק יש לפרש לאור תכליתו ומטרתו של דבר החקיקה. כיוון שכך גם קורה לא פעם שמושג זהה פירושו שונה בחוק אחד מפירושו בחוק אחר, הכל בהתאם למתבקש מתכליתו ומהכוונה הגלומה בו" (המשנה לנשיא בן פורת בע"פ 224/85[10], בע' 802; בעקבות ע"א 480/79[11]; דברים שהובאו על ידינו בהסכמה בדב"ע מז/149-3, שק"ם בע"מ נ' גילה רוזן (לא פורסם) ודב"ע מז/96-0, עבד אלבאד פאיז ותד נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). .11כבר נפסק כי: "משקבע המחוקק בסעיף 13לחוק כי "בתקנות ייקבעו המרכיבים של שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, אין להביא בחשבון מרכיב של שכר העבודה הכולל שלא נקבע כך בתקנות" (דב"ע לב/21- 3[8] הנ"ל, בע' 12). בית-דין זה נזקק לא פעם לסוגיה מהו "שכר היסוד" או ה"משכורת היסודית" לצורך חישוב פיצויי הפיטורים (או פנסיה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970), בכל המקדים שנזקקנו להם נדונה השאלה מהיבט הפוך מזה בו אנו דנים כיום, דהיינו - האם סכום מסוים שכונה "תוספת", או שניתן לו שם אחר שאינו נופל בגדר הרכיבים לצורך חישוב פיצויי פיטורים, נכלל בשכר היסוד אם לאו: אמות המידה להכרעה שנקבעו באותם עניינים יפים, במקרים הראוים, גם לענייננו. .12וכיצד נבחין בין "שכר היסוד" לבין "תוספת"?. "העובדה שמכנים סכום הכלול בשכר עבודה בשם "תוספת" אינה קובעת את מהותו של אותו סכום, אם אכן מהווה הסכום "תוספת" לעניין חוק פיצויי פיטורים והתקנות לפיו, כך שאם אינו נמנה במפורש עם התוספות הנקובות בתקנות לפי החוק, אין הסכום מובא בחשבון לעניין חישוב סכום פיצויי הפיטורים" (דב"ע מב/44- 3[12], בע' 340והמובאות שם; וכן ראה דב"ע מג/2- 4[13], בע' 178). וכיצד נבחין בין "תוספת" לבין חלק משכר היסוד? התשובה שניתנה בפסיקה היא: "על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב - חדל התשלום" (דב"ע מב/44- 3[12] הנ"ל, בע' 341והמובאות שם). מן האמור עולה כי "עת מדובר בפיצויי פיטורים יש לקבוע תחילה, אם רכיב מסוים הוא בגדר "תוספת" או שהנו חלק משכר היסוד; רק משמדובר ב"תוספת" יש לבחון, אם היא מהתוספות המנויות בתקנה 1לתקנות פיצויי פיטורים" (דב"ע מא/57- 3[14], בע' 294). .13כשם שרשאי גם רשאי בית-הדין לבחון אם רכיב המכונה "תוספת", הוא חלק משכר היסוד אם לאו, כן רשאים אנו, במקרים הראוים, לבחון אם "שכר כולל" המשולם לעובד כולל בתוכו "תוספות" שאינן נמנות עם הרכיבים שיש להביאם בחשבון לעניין פיצויי פיטורים. נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" הינו חלק משכר היסוד, מוטל על העובד הטוען זאת (דב"ע מא/78- 3[15], בע' 24); מכאן שנטל השכנוע כי המשכורת כוללת "תוספת" מוטל על המעביד. בסוגיה דומה פסק בית-דין זה: "הוראה מפורשת לענייננו לא תמצא בתקנות, אך מתקנה 1(ג) ניתן ללמוד, כי עת השכר אינו משתלם לפי רכיבים, רואים כשכרו של עובד, לעניין פיצויי פיטורים, את השכר הרגיל (הכולל). יכלה המשיבה להוכיח, כי שכרו הכולל של העובד היה פחות מ- 794לירות לחודש, משום שאותו סכום כלל רכיב שאינו שכר עבודה כלל. הוכחה כזאת לא באה" (דב"ע לו/48- 3[16], בע' 161). .14לא נותר לנו אלא לבחון אם במקרה זה שלפנינו הוכח איזה חלק מהשכר מהווה "תוספת חו"ל", שהיא "תוספת" לפי אמות המידה שנקבעו בבית-דין זה, דהיינו היא מותנית בתנאי או במצב, והתנאי הוא שעם שובו של איש משרד החוץ מחו"ל חדל התנאי, ואזי חדל התשלום. המשיבה הרימה את נטל ההוכחה ונטל השכנוע המוטל עליה, בהוכיחה את מהות ה"רביזיה", מטרתה (פישוט התשלום והתאמה להוראת מס הכנסה לגבי עובדים בחו"ל) ואת מרכיבי השכר כתוצאה ממנה, וזאת בעדות ותצהיר חשב משרד החוץ שהיה "בין יוזמי ומבצעי הרביזיה במשכורת חו"ל" ובמסמכים המבהירים את עקרונות שינוי מבנה המשכורת (הרביזיה) מיום 18.6.1982, 20.6.1982ו-.29.7.1982 ממסמכים אלה עולה, כפי שפסקנו בעבר, שביסודה של משכורת השליחים "עומדת משכורת דמי של עובד בארץ... כך שהשינוי היה טכני גרידא" (דב"ע מה/83- 3[1], הנ"ל). .15שעה שעמד לדיון תשלום מסוים מכוח הסכם קיבוצי, שהיו לו פנים לכאן ולכאן, נעזרנו בהוראת ההסכם הקיבוצי שמכוחו השתלם אותו תשלום (דב"ע לח/2- 7[17], בע' 392; דב"ע מב/44- 3הנ"ל [12], בע' 341). מקום שבו התשלום אינו משתלם מכוח הסכם קיבוצי, מותר להיעזר ב"מסמכים חיצוניים" על מנת ללמוד על מהותו (אף כי ברור שלהסכם קיבוצי משקל נכבד יותר מאשר למסמכים אחרים). במקרה שלפנינו שלושה מקורות נפרדים מובילים לתוצאה על פיה "המשכורת" לעניין פיצויי פיטורים היא המשכורת שהיתה משתלמת למערער בארץ. המסמכים הם: א) החוזר שנשלח ביום 20.6.1982לכל עובדי משרד החוץ בדבר "הרביזיה" אשר בו נאמר: "ט. זכויות סוציאליות .1כל הזכויות הסוציאליות, הן לפי חוק והן מכוח נוהל או הסכמי עבודה, כגון: פיצויי פיטורין, גמלאות, זכויות שאירים וכיוצא בזה, ייקבעו לפי המשכורת שהעובד היה מקבל אילו שירת באותה עת בארץ"; ב) סעיף 53.571לתקשי"ר: "סכום פיצויי הפיטורים, המשתלמים לעובד המקבל משכורת חוץ לארץ, מחושב על בסיס המשכורת המגיעה לו בארץ במטבע ישראלי, ללא התחשבות בתוספות המיוחדות שהוא קיבל בזמן עבודתו בחוץ לארץ"; ג) האמור בתלוש המשכורת, אשר הועבר למערער מדי חודש בחודשו (בנוסח שהובא סעיף 2ח' לעיל). מכאן שאף אם היה ספק מהי "המשכורת" של המערער לעניין חישוב פיצויי פיטורים, היה באמור במסמכים הנ"ל, במצטבר, כדי להביאנו לתוצאה אליה הגענו. .16כל פירוש אחר של המונח "משכורת" לעניין פיצויי פיטורים יביא לאבסורד, והוא - כי עובד משרד החוץ העובד בארץ שנים הרבה, ובשנה - שנתיים האחרונות לעבודתו נשלח לחו"ל, יזכה לפיצויי פיטורים לפי "משכורת חו"ל" הכוללת תוספת חו"ל (או שקצבתו תחושב על בסיס זה), ולעומתו עובד משרד החוץ אשר מרבית שנות עבודתו הועסק בחו"ל, ולקראת פרישתו הוחזר ארצה, יקבל פיצויי פיטורים (או קיצבה) לפי "משכורת ישראלית" דהיינו לפי דירוג ודרגה המקובלים לגבי עובדי המדינה. אף שני עובדי משרד החוץ, שסיימו שירותם בחו"ל באותו תפקיד, האחד במדינה בה יוקר המחיה גבוה, והשני במדינה בה יוקר המחיה נמוך, יזכו לפיצויי פיטורים (או פנסיה) המחושבת על בסיס שונה. .17לו היינו מקבלים את גישתו "הלשונית" של המערער, ומגיעים למסקנה כי הפירוש שנותן המערער לתקנות הוא הנכון, הרי שלאור האבסורד שבתוצאה היינו מעדיפים פירוש אחר: "במקרה שפירוש מילולי של חיקוק מביא לידי תוצאה אבסורדית יש להעדיף, אם הדבר אפשרי, פירוש המקיים את החיקוק אף שאינו פירוש מילולי; יש לזכור שמטרת הפירוש היא לוודא את רצונו של המחוקק ומותר להניח שהוא לא התכוון לתוצאה אבסורדית" (השופט אשר בע"א 551/79[18], בע' 203וראה גם דברי השופט עציוני בע"א 403/72[19], בע' 431- 432ומובאות שם). .18התוצאה היא כי "המשכורת" של המערער לעניין חישוב פיצויי פיטורים היא זאת שהיתה משתלמת לו בארץ, על פי דירוגו ודרגתו. מהאמור עולה כי דינו של הערעור - להידחות. המערער ישלם למשיבה הוצאותיה בערעור בסך של -.000, 1ש"ח בצרוף מע"מ.עבודה בחו"לפיטוריםמשכורת