קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי צמצום של חבר ועד עובדים: הנשיא (גודלברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט הראשי אדלר - אב-בית-הדין; ה"ה חרמוני ורוזנשטיין - נציגי ציבור; תב"ע מו/19-4), אשר דחה את בקשת המערערת להצהיר כי המדינה מנועה לפטר חבר ועד עובדים "פיטורי צמצום" לאור הוראות ההסכם הקיבוצי שבין הצדדים הדן בפיטורי צמצום. .2בבית-הדין האזורי אוחד הדיון בתביעת המערערת (להלן: ההסתדרות) ושני עובדי משרד התחבורה, אשר נמנו עם ועד העובדים ופוטרו. במהלך הדיון בבית הדין האזורי, נפטר אחד העובדים והעובד השני לא ערער על פסק-הדין. בתחילת הדיון העלתה באת-כוח המשיבה (להלן - המדינה) את הטענה כי אין לדון כלל בערעור ודינו להימחק על הסף מאחר שהפך לאקדמי גרידא לאור העובדה שהעובד לא ערער. דינה של הטענה להידחות ולו מן הטעם שזכותו של צד להסכם קיבוצי לבקש מבית-הדין לפרש הסכם קיבוצי בר-תוקף, אף שעה שאין סכסוך קונקרטי בין הצדדים, כדי למנוע סכסוך בעתיד, ועל מנת שכל צד ידע כיצד לכלכל את מעשיו. נהפוך הוא רצוי שפרשנותם של הסכמים קיבוציים, מקום שהפירוש שנוי במחלוקת, תלובן בבית-הדין טרם התהוותו של סכסוך בעטיה של המחלוקת הפרשנית. .3בבית-הדין האזורי נפרשה הידיעה בהיקף רחב יותר מזה שלפנינו, מן הטעם ששם נטען שפיטורי אותם חברי ועד שהיו צד לדיון נעשו שלא בתום לב. בפנינו הצטמצם בא-כוח ההסתדרות לטענה אחת ויחידה, והיא הטענה העקרונית בדבר איסור פיטורי חבר ועד ב"פיטורי צמצום", תוך שהוא מדגיש שאין הוא מבקש "חסינות" מוחלטת לפיטורי חבר ועד בשל עילה אחרת, כגון פיטורי משמעת. .4טענת ההסתדרות היא, כי יש לתת להסכם הקיבוצי בדבר פיטורי עובדים בשירות המדינה מחמת צמצוים, ולהוראות נציבות שירות המדינה והתקשי"ר שאותו הסכם אימץ, פירוש על-פיו חבר ועד עובדים אינו יכול להיות מועמד לפיטורים מחמת צמצומים בעבודה. בא-כוח ההסתדרות מצטט בתמיכה בגרסתו שלוש הוראות מסעיפים 82.274 ו- 82.275לתקשי"ר ואלה הן: "שמות העובדים, אשר יפוטרו, ייקבעו בהסכמה בין האחראי ובין ועד העובדים או הסתדרות עובדי המדינה או שניהם יחד והשמות ייקבעו לפי צורכי היחידה, בהתחשב בוותקו של העובד בשירות ובמצבו הסוציאלי". "במעגל הפיטורים ייכללו רק העובדים במקומות עבודה באזור השיפוט של סניף הסתדרות עובדי המדינה, המיוצגים על-ידי ועד העובדים שאיתו מתנהל המשא-ומתן על הפיטורים". האחראי וועד העובדים ינהלו משא-ומתן בדבר העובדים אשר אין הסכמה ביניהם על פיטוריהם, והם רשאים, אגב דיוניהם על הרשימות הנ"ל, להחליף מועמד או מועמדים שהציעו לפיטורים כאמור ב-82.273, במועמד או במועמדים אחרים, בכפיפות להוראות 82.273ו-82.274". ומקשה בא-כוח ההסתדרות - כיצד זה ניתן לנהל משא-ומתן על פיטורי חבר ועד עם הוועד, שעה שהמועמד לפיטורים מצוי ברשימת המפוטרים. ראשית - לגרסתו, את המשא- ומתן יש לנהל עם "נציגות" לא עם האיש עצמו, ושנית - מצב זה יביא, מיניה וביה, לניגוד אינטרסים, או לחשש לניגוד אינטרסים בין אותו עובד בתפקידו כחבר ועד ובמעמדו כמועמד לפיטורים, מה עוד שחובה על הוועד להציע מועמדים נגדיים לפיטורים, ואזי יבוא העובד ששמו הוצע במקום חבר ועד בטרוניה מוצדקת כלפי הוועד וחבריו, והרי ניגוד אינטרסים זה, או אף חשש לניגוד אינטרסים, הוא פסול מעיקרו (בג"צ 531/79[1]). מוסיף ומקשה בא-כוח ההסתדרות - מה יהיה הדין, אם כל חברי הוועד באותה יחידה, או רובם, יהיו מועמדים לפיטורים? הרי אז לא ניתן יהיה לנהל משא-ומתן בקשר לפיטורים. .5באת-כוח המדינה השיבה, כי המבוקש הוא למעשה חסינות מוחלטת לחבר ועד נגד פיטורים, מאחר שגם בפיטורים אינדיבידואליים יש לבוא בדברים עם ועד העובדים טרם ביצוע הפיטורים. עוד טענה באת-כוח המדינה, באמצה את אחד מנימוקיו של בית-הדין האזורי לדחיית הבקשה, כי כשם שאין למנוע העלאתו בדרגה של חבר ועד עובדים משום שדיונים בנושא זה מתנהלים בין האחראי ביחידה לבין הוועד, כך אין להעניק לו חסינות בפני פיטורים, שעה שהנימוק לפיטורים מעוגן בתקשי"ר. .6בית-דין זה פסק, וחזר ופסק, אף שעה שעמד לדיון "הסכם הצמצומים", נשוא הליך זה, כי "סמכותו של כל מעביד, והמדינה בכלל זה, לפטר, כפוף למגבלות שהוטלו על המדינה בחוק או שהמדינה קיבלה על עצמה מכוח הסדרים חוזיים (דב"ע לז/93- 3[2]), ומגבלות אלה יש לפרש בצורה דווקנית" [ההדגשה הוספה) (דב"ע מו/13- 4[3], בע' 189). במאמר מוסגר נוסיף, כי עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק בסוגיה זו נדחתה (בג"צ 90/86, [4]). .7ברור כי פירוש דווקני של התקשי"ר נוגד טענת ההסתדרות. משלא נאמר בתקשי"ר כי אין לפטר חברי ועד עובדים בפיטורי צמצום, משמע כי סמכותה של המדינה לפטרם זהה לכוחה לפטר עובדים שאינם חברי הוועד. .8אך אף אם לא היינו נוקטים בפירוש הדווקני היינו מגיעים לתוצאה זהה. "עובד מדינה" ממשיך להיות עובד מדינה גם לאחר שנבחר לוועד העובדים, ונמנה באדרתו זו עם ה"נציגות הישירה של העובדים במקום העבודה" (תקנון ועדי עובדים כפי שהותקן על-ידי האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות). בהיותו "עובד מדינה", חלות על חר ועד העובדים, כעל כל עובד אחר, כל ההוראות המחייבות, בין אם מקורן בחוק, בהסכם קיבוצי או בתקשי"ר, ושעה שצורך אובייקטיבי מצריך פיטורי צמצום - לא יהיה מעמדו של חבר ועד עובדים שונה ממעמדו של עובד אחר, אם התמלאו התנאים המוסכמים לפיטוריו. .9הקושיות אותן העלה בא-כוח ההסתדרות (ואשר הובאו בסעיף 4לעיל): ניתנות לפתרון פשוט וקל. מקום שחבר ועד אחד מועמד לפיטורים - אין כל מניעה שהדיונים עם חברי הוועד בנושא הפיטורים ייעשו שלא בנוכחותו, ועל-ידי כך יימנע ממנו להימצא במצב הפסול של "ניגוד אינטרסים", ולא יהיה עליו ל"ייצג עצמו" באותו הליך. אף למקרה שבו מרבית חברי הוועד יהיו מועמדים לפיטורים בעילה של צמצומים ניתן למצוא פיתרון קל, מועיל והוגן כלפי כלל העובדים - ניהול המשא-ומתן על-ידי האחראי במשרד עם נציג הסתדרות עובדי המדינה. .10בית-דין זה יעשה שימוש בכוחותיו כל אימת שעובד יפוטר כתוצאה מפעולתו הלגיטימית בוועד עובדים, תוך כדי ייצוגם של חבריו לעבודה, אך בית-הדין לא יתן ידו להעדפה של חבר ועד עובדים על פני חבריו לעבודה, רק משום היותו חבר ועד. אף ההסתדרות ראתה כך את תפקידה. זאת אנו למדים מסעיף 1לפרק י' לתקנון ועדי העובדים, בו נאמר: "מועצת הפועלים והאיגוד המקצועי יעניקו גיבוי ותמיכה ציבורית, ארגונית ומשפטית, לחברי ועד העובדים, על פעולות שנעשו על-ידם בתוקף תפקידם, והיו בהתאם לחוקת ההסתדרות, לתקנון ועדי העובדים ובאישור מועצת הפועלים או ההסתדרות הארצית". .11סופו של דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות.פיטוריםועד עובדים