קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגלל גניבה בלי פיצויים: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופט מורל - אב-בית-הדין; ה"ה רשף וינקלביץ - נציגי ציבור; תב"ע מה/3013-3, מה/3014-3), אשר אישר את החלטת הוועדה הפריטטית שקבעה כי המערערים יפוטרו מעבודתם וכי יישללו מהם פיצויי הפיטורים. .2העובדות הצריכות לענייננו הן: א) המערערים עבדו אצל המשיבה כמנהלי המסעדה של המשיבה בתחנה המרכזית בתל-אביב (להלן - המסעדה); ב) נגד המערערים הועלו חשדות על גניבת מצרכים מהמסעדה, תוך ניצול לרעה של מעמדם; ג) המערערים הושעו מעבודתם מ- 6.1.1985ועד 6.7.1985(לגרסתם), ולגרסת המשיבה - עד 13.7.1985; ד) המשיבה ביקשה לפטר את המערערים, ומשלא היתה הסכמה בינה ובין ועד העובדים - הועבר העניין לדיון, ביום 11.6.1985, לפני הוועדה הפריטטית; ה) המערערים זומנו להופיע לפני הוועדה הפריטטית ליום 4.7.1985, ומכיוון שלא הופיעו - זומנו בשנית לתאריך 8.7.1985והודעה על כך הועברה אליהם באמצעות שליח מיוחד; ו) המערערים הודיעו למשיבה באמצעות בא-כוחם, כי אין הם מסכימים לכינונה של ועדה פריטטית, ולכן אין בסמכותה של הוועדה הפריטטית לדון בעניינם. בא-כוח המשיבה השיב לבא-כוח המערערים, שהדיון מתקיים על-פי ההסכם הקיבוצי ובמהלכו יוכלו המערערים לומר את דברם, אך אם לא יופיעו לדיון - יקוים בלעדיהם; ז) ביום 13.7.1985פסקה הוועדה הפריטטית, פה אחד, שהמערערים אשמים בכל סעיפי כתב התביעה שהוגש נגדם וכי המערערים יפוטרו בתוקף מיום .14.7.1985כמו כן קבעה הוועדה הפריטטית את זכויות המערערים בתקופת ההשעיה וזכויותיהם לעניין פיצויי פיטורים. .3בית-הדין האזורי קבע, כי הוועדה הפריטטית פעלה מתוקף סמכות שהיתה לה על-פי ההסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים והיתה רשאית לשלול מהמערערים את פיצויי הפיטורים מכוח תקנון העבודה - הסכם קיבוצי כללי בין ההסתדרות הכללית והתאחדות התעשיינים והחלטתה ניתנה כדין. על כך הערעור שלפנינו, שנדון על-פי טענות בכתב. .4עיקר טענות המערערים בערעור הן: א) יש לקרוא את סעיף 6לפרק י"ג בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים (להלן - סעיף 6), שקובע כי יש להעביר חילוקי דעות בעניין פיטורים להכרעה בפני ועדה פריטטית, בזיקה לסעיפים 1- 4לפרק י"ג הנ"ל; ב) מסעיף 4לפרק י"ג בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים (להלן - סעיף 4) עולה, שבעת חתימת ההסכם הקיבוצי לא הוכן עדיין הנספח שהיה צריך לפרט את העבירות והמעשים שבקשר אליהם ניתן לפטר עובדים בשל עבירות משמעת, ועל כן לוועדה הפריטטית אין סמכות לדון בעניינם של המערערים כבית-דין משמעתי; ג) סמכויות הוועדה הפריטטית לפי סעיף 6אינן כוללות את הסמכות לדון בזכותו של עובד לקבל או לא לקבל פיצויי פיטורים; ד) שלילת זכאות המערערים לפיצויי פיטורים נעשתה בניגוד לסעיף 8לפרק י"ג להסכם הקיבוצי (להלן - סעיף 8), ובניגוד לסעיף 20לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, ולכן היא בטלה מעיקרא; ה) על-פי סעיף 16לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963להלן - (חוק פיצויי פיטורים), חסרונה של הוראה מפורשת בהסכם קיבוצי, המאפשרת פיטורים ללא פיצויים, באה ללמד כי ההסכם הקיבוצי אינו מאפשר פיטורים ללא פיצויים; ו) אף לבית-הדין לעבודה אין סמכות לקבוע שהפיטורים היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים, לפי סעיף 17לחוק פיצויי פיטורים, וזאת משום שבענף העבודה הרלבנטי קיים הסכם קיבוצי ואין בו הוראה המאפשרת פיטורים ללא פיצויי פיטורים; ז) בית-הדין האזורי שגה כשהתייחס בפסק-דינו לתקנון העבודה, שעה שהוכח בפניו קיומו של הסכם קיבוצי מיוחד החל על הצדדים. .5טענות המשיבה הן: .1 טענות המערערים בבית-הדין האזורי התמקדו בשאלת סמכותה העקרונית של הוועדה הפריטטית, לעומת זאת, בפני בית-דין זה מועלות טענות חדשות בדבר היקף סמכויות הוועדה הפריטטית לעניין שלילת פיצויי פיטורים. לטענת המשיבה המערערים מנועים מלהעלות בשלב זה טענות חדשות, שלא היוו פלוגתה בבית-הדין האזורי, ועל כן דינו של הערעור להידחות על הסף. .2 לחלופין טוענת המשיבה את טענותיה לגופו של עניין, והן: א) סעיף 6הינו סעיף עצמאי בפרק י"ג, שנושאו "פיטורים ופיצויים", ואין בו כל הפניה לסעיפים 1- 4בפרק י"ג. לפיכך, בכל מקרה בו קיימים חילוקי דעות בין אגד לבין ועד העובדים בעניין פיטורי עובד מכל סיבה שהיא, יש להעביר את העניין להכרעתה של הוועדה הפריטטית; ב) גם אם נאמר כי עילות הפיטורים הן רק אלו הקבועות בסעיפים 1-4 לפרק י"ג, אזי נופלת עילת פיטורי המערערים בגדר סעיף 4הדן בפיטורים יוצאים מן הכלל, והעובדה שלא צורף להסכם הקיבוצי תקנון עבודה וסדרי משמעת, פיקוח ובתי-דין משמעתיים, אינה פוגמת באפשרות לפטר עובד שגנב ומעל באמון מעבידו; ג) מן הראוי שהעניין יידון בפני הוועדה הפריטטית על-פי תקנון העבודה, הן משום שהוא חל על מרבית העובדים במשק מכוח אישור הממונה הראשי על יחסי עבודה והן משום שזה הנוהג החל בין הצדדים להסכם הקיבוצי לבין שכירי אגד מזה שנים; ד) בהתאם לתקנון העבודה הנ"ל, אחד העונשים להם צפוי עובד שגנב הינו פיטורים ללא הורעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים; ה) מאחר וההסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים אינו דן כלל בנושאי משמעת וענישה, נושאים שהיו אמורים להיות נדוני בנספח להסכם הקיבוצי, הרי בכל הקשור לתקנון ענישה ומשמעת חל על הצדדים תקנון העבודה האמור לעיל, וזאת על-פי סעיפים 16ו- 17לחוק פיצויי פיטורים; ו) הוועדה הפריטטית לא שללה לחלוטין את זכות המערערים לפיצויי פיטורים, אלא קבעה שיקבלו את הכספים שנצטברו לטובתם ב"קרן מקפת" וב"גדיש", שאליהן הופרשו הכספים עבורם גם לצורך פיצויי פיטורים. .6בתגובת המערערים לטיעוני המשיבה מעלים הם טענות נוספות והן: א) על-פי תקנה 91לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969, לבית-הדין הארצי לעבודה יש סמכות לדון בעניין כאילו הובא העניין למעשה לראשונה, ועל כן מן הראוי לדחות את טענת המשיבה באשר לדחיית הערעור על הסף; ב) תוכניות "גדיש" ו"קרן מקפת" הן תוכניות של המערערים ולכן אין לומר, כי בכך שקיבלו המערערים כספים העומדים לרשותם בתוכניות אלו לא נשללה לחלוטין זכותם לפיצויי פיטורים. .7לאחר הגשת הערעור וטרם מתן פסק-הדין הגישו המערערים בקשה לצירוף ראיה נוספת בערעור, שהיא הודעה שנשלחה ממשטרת ישראל אל הגברת שלפי שרה, וזו לשונה: " .1הריני להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בתאריך 27.12.1985בגין חשד לביצוע עבירת גניבה ממעביד נסתיימה בשלב זה. .2 העילה לסיום החקירה בעניינך בשלב זה היא: אין בחקירה ו/או בתביעה בעניינך עניין לציבור". המשיבה לא התנגדה לכך, כי הראיה הנ"ל תצורף לתיק בית-הדין, וכך אמנם נעשה. סמכות הוועדה הפריטטית לדון בנושא הפיטורים .8א) סעיף 6בפרק י"ג בהסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים קובע, כי "במקרה של חילוקי דעות בעניין פיטורין יובא העניין להכרעה בפני הוועדה הפריטטית". בסעיף זה אין כל הפניה לסעיפים 1- 4בפרק י"ג, ועל כן יש לקבל גרסת המשיבה, לפיה סעיף זה הינו סעיף עצמאי בפרק י"ג, לפיכך, בכל מקרה בו קיימים חילוקי דעות בין אגד לבין ועד העובדים בעניין פיטורי עובד מכל סיבה שהיא, יש להעביר את העניין להכרעתה של הוועדה הפריטטית. אך גם אם נקבל את גירסת המערערים, לפיה יש לקרוא את סעיף 6בזיקה לאמור בסעיפים 1-4, גם אז הוועדה הפריטטית היתה מוסמכת להכריע בעניין וזאת מכוח סעיף .4סעיף זה דן בפיטורים יוצאים מן הכלל והוא קובע לאמור: "פיטורים יוצאים מהכלל ייעשו בהתאם לתקנון עבודה וסידורי משמעת, פיקוח ובתי-דין משמעתיים (יובא נספח להסכם)". פיטורי המערערים באים בגדר סעיף 4, והעובדה, שלא צורף להסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים התקנון האמור, אינה פוגמת בעצם האפשרות לפטר עובד במסגרת של פיטורים יוצאים מן הכלל, משום שאין להניח שכוונת הצדדים להסכם הקיבוצי היתה, שלא יהיה ניתן לפטר עובר שגנב רק משום שלא הושלט התקנון הנדרש, בעוד שהאפשרות לפיטורים מעין אלה צוינה במפורש בהסכם הקיבוצי. כלומר, בין אם נאמר שסעיף 6להסכם הקיבוצי הינו סעיף עצמאי, ובין אם נסביר שהוא כפוף לעילות הפיטורים הקבועות בסעיפים 1-4, בכל מקרה מסורה לוועדה הפריטטית הסמכות לדון בפיטורי עובד שגנב ומעל באמון מעבידו. לכל האמור נוסיף, כי ההגנה הניתנת לעובד בפני פיטורים היא הגנה "אירגונית" בלבד, דהיינו, הצדדים להסכם הקיבוצי - המעביד מחד וארגון העובדים מאידך קובעים את המגבלות המוטלות על מעביד בבואו לטר עובר. טענת המערערים, כי "אין חולק כי ועדה פריטטית יכולה לדון בהפרת משמעת מצד עובד ולקבוע עונשים בעניין זה, אולם סמכות זו קיימת רק באם הדברים נאמרו מפורשות בהסכם קיבוצי" (סעיף 9לסיכומים), נוגדת את ההלכה (דב"ע מו/13- 4[1]; עתירה לצו על תנאי נגד פסיקה זו נדחתה - בג"צ 90/86[2]), על-פיה סמכות המעביד לפטר קיימת, כל עוד לא הוגבלה בחוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה אישי. עניינם של המערערים נדון בפני ועדה פריטטית שההסתדרות הכללית, שהיא צד להסכם הקיבוצי, השתתפה בה; מפרטיכל הוועדה, שהיה בפני בית הדין, עולה, כי הקפידה לשמור על כללי הצדק הטבעי- הזמינה (פעמיים !!) את המערערים להופיע לפניה, ומשאלה בחרו שלא לעשות כן שמעה את העדים, ורק לאחר ששוכנעה במעשיהם הנלוזים של המערערים החליטה על פיטוריהם. בשולי הדברים בסוגיה זאת נציין, כי עניין פיטורים של עובדי אגד בעקבות החלטה של ועדה פריטטית אינו בא לפנינו לראשונה - בעניין קודם (דב"ע מה/29-3, אגד - בוזגלו; לא פורסם): "ההסכם הקיבוצי לעובדי אגד, החל על העובד, קובע, בפרק י"ג, כי במקרה של חילוקי דעות בעניין פטורים יבוא העניין להכרעה בפני ועדה פריטטית. עניין פיטורי. העובד הובא בפני ועדה פריטטית, והיא החליטה בעניין, ומכאן - כי פיטורי העובר לא נעשו בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי". כך גם בענייננו - משהוחלט על הפיטורים על-ידי גוף משותף לאגד ולארגון העובדים, לא נותר לנו אלא לקבוע כי הפיטורים לא נגדו את הוראות ההסכם הקיבוצי; ב) הוועדה הפריטטית דנה בפיטורי המערערים בהקשר המשמעתי, ועל כן החלטת המשטרה על סיום החקירה בעניין החשדות שהועלו נגד המערערת שרה שלפי בביצוע עבירת גניבה ממעביד, שהיא החלטה בהקשר הפלילי, אין בה כדי להשפיע על מסקנתנו שלוועדה הפריטטית היתה סמכות לדון בנושא הפיטורים. סמכות הוועדה הפריטטית לדון בשלילת זכאות המערערים לקבלת פיצויי פיטורים .9א) המשיבה טענה לפנינו כי בבית-הדין קמא לא הועלתה על-ידי המערערים כל טענה באשר לסמכותה של הוועדה הפריטטית לדון בשלילת זכאות המערערים לקבל פיצויי פיטורים, וטענות אלו מועלות לראשונה בפני בית-דין זה. המשיבה סוברת, כי לא ניתן בשלב זה להעלות טענות חדשות, שלא היוו פלוגתה בבית-הדין האזורי, ועל כן דינו של הערעור להידחות על הסף לעומת זאת סוברים המערערים, כי לבית-הדין הארצי הסמכות לדון בעניין כאילו הובא אליו למעשה לראשונה. כאן נציין, כי נוסחה של תקנה 91לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969, זהה לנוסחה של תקנה 462לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, ולתקנה 423, בתקנות סדר הדין האזרחי התשכ"ג-.1963 כבר נפסק, כי תקנה בסדר הדין בבית-הדין לעבודה הזהה לתקנה בסדר הדין האזרחי, תפורש תוך זיקה מירבית לפירוש שניתן לתקנה הכללית (דב"ע מא/25- 2[3], בע' 287; דב"ע מה/1- 9[4], בע' 50); ב) פסיקת בית-המשפט העליון בשאלה, אם ידון בנימוק ערעור שלא נטען בערכאה הראשונה אינה אחידה. ד"ר זוסמן [15], בספרו סדר הדין האזרחי (מהדורה רביעית), אומר בסעיף 636: "בית-המשפט לערעורים לא ידון בנימוק ערעור שלא נטען בדרגה הראשונה;מערער שלא הביא טענה לפני הדרגה הראשונה, מה לו כי בערעורו ילין עליה ?". דברים ברוח זו נאמרו אף בפסיקה, ונביא את דבריו של השופט בייסקי בע"א 398/79[5], בע' 435-436: "כבית משפט לערעורים אין עלינו לדון בטענות, אשר ייתכן שיכול היה המערער לטעון בערכאה הראשונה, אך לא טען אותן ואף לא עשה אותן נימוק לערעורו;.. . צודקת באת-כוח המשיבה, כי לא ייתכן שמבלי שהנושא נטען והועלה בבית-משפט קמא, ובלי שהייתה לה השהות וההזדמנות לכוון הגנתה ולקדם טענה כזו, אין להיזקק לה בערעור, ולא כל שכן, כשהיא מופיעה לראשונה רק בטענות הסיכום" (וכן בע"א 523/60[6], בע' 1238). אך בד בבד עם דברים אלו אנו מוצאים גישה שונה האומרת. כי "... ואולם, כאשר מדובר בטענות משפטיות או בטענות, המתייחסות להסקת מסקנות מעובדות מוכחות, נוטה בית-המשפט, בדרך כלל, להקל, ומאפשר את השמעתן, אף אם לא נטענו בערכאה הראשונה". ע"א 682/82[7] בע' 595, וכן ע"א 271/75[8], בע' 476וכן ע"א 117/78[9], בע' 497); ג) בענייננו מעלים המערערים לראשונה טענות משפטיות באשר לשלילת זכאותם לקבלת פיצויי פיטורים, ונראה כי מן הראוי במקרה זה לנקוט בדרך בה נפסק בע"א 682/82[7] הנ"ל ולאפשר העלאתן בשלב של ערעור, ולו מן הטעם שהערעור לא יידחה מנימוק פרוצדורלי ועל מנת שלמערערים יהיה יומם אף בבית-דין זה. .10א) סעיפים 16ו- 17לחוק פיצויי פיטורים קובעים: " .16פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל-פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד ובאין הסכם כזה, על-פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד. .17פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק-דין בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית-הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בעניין זה יונחה בית-הדין האזורי לעבודה על-פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים". בענייננו ההסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים אינו דן בנושאי משמעת וענישה, משום שנושאים אלו היו אמורים להיות נדונים בנספח להסכם הקיבוצי שהיה צריך להיות מצורף להסכם, אך לא צורף אליו. על כן, לאור דב"ע מא/73- 3[10] יש להתייחס לאגד כאל ענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי, שהוועדה הפריטטית היתה מוסמכת לקבוע, כי המערערים יפוטרו בפיטורים ללא פיצויים, וזאת בהתאם לתקנון העבודה, הסכם קיבוצי כללי בין התאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית שהוא ההסכם הקיבוצי החל על מרבית העובדים במשק; ב) הסוגיה, כיצד ינהג בית-הדין, בבואו לדון בסוגיית שלילת פיצויי פיטורים, מקום שבהסכם קיבוצי החל על הצדדים אין התייחסות לסוגיית שלילת פיצויי הפיטורים, נדונה והוכרעה על-ידי בית-דין זה לאמור: "משמתברר שההסכם הקיבוצי המיוחד אינו עונה על הנדרש מהסכם קיבוצי לעניין סעיף 16לחוק פיצויי פיטורים, באים לסעיף 17לחוק, ודרכו ל'תקנון העבודה' המהווה את ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה" (דב"ע מא/73- 3[10], בע' 15). וכיצד תנהג "ועדה פריטטית" במקרה מעין זה ? ההיגיון מחייב שאף היא תאמץ את ההסכם החל על המספר הגדול ביותר שלעובדים במדינה וזאת משני טעמים: הראשון - אותו הסכם מגלם את הנהוג לגבי מספר רב של עובדים, והשני - בתי-הדין לעבודה נוהגים בדרך זאת, כפי שפורט לעיל, ומן הדין שהוועדה הפריטטית תנהג בדרך שהותוותה על-ידי בתי-הדין. .11סעיף 8לפרק י"ג להסכם הקיבוצי החל קובע את זכותו של עובד, שפוטר מסיבה כלשהי, לפיצויי פיטורים. המערערים למדים מסעיף זה, כי סמכויות הוועדה הפריטטית לפי סעיף 6אינן כוללות את הסמכות לדון בזכותו של עובד לקבל או לא לקבל פיצויי פיטורים. סעיף 8דן בדין הנוהג בדרך כלל בפיטורים, דהיינו פיטורים "רגילים", בעוד סעיף 4דן בפיטורים יוצאים מן הכלל. אמנם בדרך כלל לא ניתן לשלול מעובד שפוטר את זכותו לפיצויי פיטורים, אך פיטורי עובד שסרח הם בגדר היוצאים מן הכלל וניתן לשלול פיצויי פיטורים מעובד שהוכח שגנב ומעל באמון מעבידו. .12העובדה שהמערערים לא הורשעו בפלילים, ואף לא הוגש נגדם כתב אישום, לא תשקול לענייננו. מדובר בהליך משמעתי, ובו בלבד, וטענות המעביד, כי הפיטורים היו בשל מעשה פלילי, ניתנות להוכחה בפני הוועדה הפריטטית, אלא אם נקבע במפורש בהסכם הקיבוצי שרק מי שהורשע בעבירה פלילית צפוי לעונש משמעתי זה או אחר. אשר למידת ההוכחה - הרי "מעביד הטוען כי אינו חייב בתשלום פיצויי פיטורים כאשר פיטר את העובד בשל מעשה פלילי, צריך להוכיח את טענתו במידת הוכחה גדולה יותר מאשר בתביעה אזרחית רגילה" (דב"ע לו/1- 3יגאל הלמן - יוסף וישנגרד; לא פורסם). אגד עמדה בתנאי זה בדיונים בפני הוועדה הפריטטית. אישור החלטת הוועדה הפריטטית על-ידי בית-הדין האזורי .13מן האמור עד כה עולה, כי הוועדה הפריטטית היתה מוסמכת לדון בנושא הפיטורים ואף היתה מוסמכת לשלול את זכאותם של המערערים לקבלת פיצויי פיטורים, ועל כן החלטתה שרירה וקיימת. אישור החלטת הוועדה הפריטטית במקרה זה מתיישב יפה עם גישתו של בית-הדין לאשר החלטותיהן של וועדות פריטטיות - סוגיה שהוכרעה בבית-דין זה ואינה עור ב"צריך עיון" (דב"ע מה/30- 3[11], בע' 230): "הוועדות הפריטטיות הן יציר כפיהם של צדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, ובתור שכאלה - משקלן רב, ובית-הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתן, יתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להן בהסכם שהקימו". האם בענייננו מילאה הוועדה אחרי כללי הצדק הטבעי? בדב"ע מה/30- 3[11] הנ"ל, בע' 231, נאמר כי: "ועדה פריטטית מצווה על שמירת כללי הצדק הטבעי, דהיינו, הכלל המחייב לאפשר למי שבעניינו דנים להופיע בפני הוועדה ולהשמיע את טענותיו (דב"ע לא/29- 3[12], בע' 164; דב"ע לו/33- 3[13], בע' 55וראה גם בג"צ 654/78[14], בע' 654);" בענייננו המערערים זומנו להופיע לפני הוועדה הפריטטית ליום 4.7.1985, ומכיוון שלא הופיעו - זומנו בשנית ליום 8.7.1985והודעה על כך הועברה אליהם באמצעות שליח מיוחד, אך גם ביום זה לא הופיעו, משום שלא הכירו בסמכותה של הוועדה הפריטטית לדון בעניינם, למרות שבא-כוח המשיבה הודיע להם שהדיון מתקיים על-פי ההסכם הקיבוצי ובמהלכו יוכלו המערערים לומר את דברם. מכאן, שהוועדה הפריטטית מילאה אחרי כללי הצדק הטבעי ולא חרגה מן הסמכות שהוקנתה לה בחוק ובהסכם הקיבוצי ועל כן בדין אישר בית-הדין האזורי את החלטתה. "קרן מקפת" ו"גדיש" .14משהגענו למסקנה, כי הוועדה הפריטטית היתה מוסמכת שלול מהמערערים את זכאותם לפיצויי פיטורים, אין לנו צורך להכריע במחלוקת אם הכספים שהמערערים קיבלו מהסכומים שהצטברו ב"קרן מקפת" ו"גדיש" הם סכומים שהופקדו על חשבון פיצויי פיטורים, אם לאו, וזאת משום שגם אם הכספים לא הופקדו על חשבון פיצויי פיטורים, הוועדה הפריטטית היתה מוסמכת, כאמור, לשלול מהמערערים את זכאותם לפיצויי פיטורים. נוסיף, כי ידוע לנו מידיעת דיינים כי קרן מקפת היא קרן פנסיה מקיפה, אשר חלק מהפרשות המעביד (% 6מתוך ה-% 11המופרשים על-ידו) נזקפים על חשבון פיצויי פיטורים, כל אימת שנפסקים יחסי עובד-מעביד מבלי שהעובד יהיה זכאי לפנסיה. אשר ל"גדיש" - יש וההפרשות אליה הן על חשבון התגמולים בלבד, ויש והן כוללות הפרשה על חשבון פיצויי פיטורים. אנו מביאים את הדברים כדי להדגיש, כי המערערים לא פוטרו מעבודתם תוך שלילת מלוא פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לו פוטרו בנסיבות אחרות, וזאת חרף המעשים החמורים שבוצעו על-ידם והוכחו בפני הוועדה הפריטטית, מעשים אשר הוועדה כינתה בביטויים בוטים כגון "גניבה, מרמה, הונאה" (כלפי המערער השני) ומעשים "בזויים" ו"מושחתים" (כלפי המערערת הראשונה). השופט אדלר: מסכים אני לתוצאת פסק-דינו של חברי, הנשיא, ומבקש אני להבהיר את עמדתי בשאלת המשקל שיש לתת להחלטותיהם של נציגי המעבידים ונציגי העובדים לשלול את פיצויי הפיטורים של עובד. בדב"ע מו/79- 3(פרי טעים - ענתר, לא פורסם), נדונה החלטת מנהל כוח אדם וחבר ועד לפטר עובד ללא פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. נאמר שם, בדעת הרוב: "הבעיה העומדת לדיון מתייחסת ליישום הנורמות שנקבעו בהסכם קיבוצי על-ידי המעביד ונציגות העובדים. סעיף 55(ג) לתקנון אמנם מעניק להנהלה ולנציגות העובדים את הסמכות לקבוע את התוצאה המתאימה, לצורכי ביצוע אותו הסכם. כשבאים לפרש הוראות הסכם קיבוצי בהן נקבעו נסיבות אלה, יש חשיבות מיוחדת לדרך בה מקיימים הצדדים הלכה למעשה את ההסכם. יש חשיבות לשמור על עקרון חופש ההתקשרות וביצוע הסכם על-ידי החלטות משותפות של הצדדים להסכם.עם זאת, המיוחד במקרה של שלילת פיצויי פיטורים על-פי הסכם קיבוצי הוא, כי במקרים רבים הצדדים שחותמים על ההסכם הקיבוצי אינם זהים לצדדים המחליטים כיצד ליישמו, וכן, כי בעת יישום ההסכם וההחלטה על שלילת פיצויים קיים צד שלישי הנוגע לעניין - העובד. על אף החשיבות של יישום הסכם קיבוצי בהסכמה, כשהוגשה תביעת פיצויי פיטורים לבית-דין,הזכויות שעלינו להכריע הן זכויות לפי חוק פיצויי פיטורים. סעיף 16לחוק מעניק לבית-הדין את הסמכות לפרש את ה'נורמות' שנקבעו בהסכם קיבוצי, היינו - את סיווג המעשה, פירוש התקנון וכו'. סעיף 16לחוק אינו שולל מבית-הדין את הסמכות לפרש את הוראות ההסכם הקיבוצי. נראה לנו כי עדיף שנורמות האמורות לחול על ציבור רחב תקבענה על-ידי החלטות בית-דין, ולא על-פי החלטות מקריות של נציג הנהלה אחד ונציג ועד אחד". בתובענה דנן, ההחלטה לשלול פיצויי פיטורים נתקבלה על-ידי ועדה פריטטית, ועל כן יש להעניק לה משקל רב יותר מלהחלטתם של מנהל כוח אדם וחבר ועד, ההחלטה שנדונה בדב"ע מו/79- .3ועוד, בהחלטת הוועדה הפריטטית בתובענה דנן לא היתה טעות חמורה או סטייה בולטת ממדיניות בית-הדין בנושא שלילת פיצויי פיטורים על כן, מצטרף אני לתוצאה אליה הגיע הנשיא, אך משאיר אני בצריך עיון את שאלת המשקל שיינתן להחלטות ועדות פריטטיות אשר על בית-הדין להחליט, האם לשלול פיצויי פיטורים עלפי סעיף 16לחוק. סוף דבר מכל האמור עולה כי דינו של הערעור להידחות. המערערים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה הוצאותיה בערעור זה בסך של 1000ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד תשלומו בפועל.פיצוייםפיטוריםשלילת פיצויי פיטורים (חשד לגניבה)