פינוי דייר מוגן בגלל שיפוצים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פינוי דייר מוגן בגלל שיפוצים:

השופט י' ענבר:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו מיום 8/9/05 של בית משפט השלום (כב' השופט ר' כרמל) בת.א. 1415/05, , המהווה השלמה לפסק דינו מיום 12/5/08, שלפיו התקבלה תובענת המערערים לפינוי המשיבים מדירת מגורים שבה הם מחזיקים כדיירים מוגנים, אך הוענק להם סעד מן הצדק.

רקע עובדתי ודיוני

2. המערערים הם הבעלים של נכס מקרקעין המצוי ברח' הנביאים 65 ירושלים. המשיבים הנשואים זל"ז מחזיקים בדירה הנמצאת בקומה השנייה של בניין המצוי בנכס (להלן – "הדירה"). זכותם של המשיבים בדירה נקבעה בהליך משפטי קודם כזכות דיירות מוגנת מכוח סעיף 20 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972, זאת לאחר שאביו של המשיב, מר משה לנקרי ז"ל (להלן – "המנוח"), רכש את זכות הדיירות המוגנת מדייר קודם שהחזיק בדירה. לא הוצג חוזה השכירות בין הבעלים לבין המנוח, אך בחוזה שבין המנוח לבין הדייר היוצא הוגדרה הדירה כ: "שני חדרים ונוחיות משותפת".

3. ראשיתם של ההליכים שלפנינו בתביעת פינוי שהגישו המערערים נגד המשיבים, שבה נטען, כי המשיבים ביצעו בדירה ללא רשות עבודות בניה ושיפוצים נרחבים עד לכדי שינויה ללא הכר, לרבות בניה מחוץ לדירה, באופן המקים נגדם עילת פינוי. בפסק הדין שיצא מלפני בית משפט קמא נדחתה גרסתם של המשיבים שלפיה דובר בעבודות שבוצעו על-ידי המנוח כעבודות "הצלה" נוכח מצבה הקשה של הדירה. בית משפט קמא קבע, כי העבודות בוצעו כולן על-ידי המערערים עצמם בשנת 2005, לאחר פטירת המנוח, וכי "מדובר, למעשה, על מהפיכה של ממש בדירה: העבודות הן עבודות בניה ושיפוץ מסיבי רחב היקף הכולל את כל חלקי הדירה: דלתות, רצפה, מטבח, אמבטיה ושירותים, כניסה וצנרת חשמל" (פסקאות 9-10 לפסה"ד מיום 12/5/08). על יסוד תשתית עובדתית זו הוסיף בית משפט קמא וקבע, כי המשיבים הקימו על עצמם את עילת הפינוי הקבועה בסעיף 131(3) לחוק הגנת הדייר: "המושכר ניזוק נזק ניכר במעשה זדון מצד הדייר, בין שעשה את המעשה בעצמו או על ידי אחרים". בתוך כך נקבע, כי על פי ההלכה הפסוקה והעלאת קרנה של זכות הקניין בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין לדייר זכות לשפר את המושכר המוגן על-ידי שינויים רבי היקף בניגוד לרצונו של הבעלים. כפועל יוצא מהאמור לעיל צווה בית משפט קמא על המשיבים לפנות את הדירה. עם זאת ראה בית משפט קמא להעניק למשיבים סעד מן הצדק ובמסגרת זו הורה, כי אם יבטלו את עבודות חיבור הדירה לחדר הנוחיות החיצוני הנפרד אשר הפכו את הדירה ואת חדר הנוחיות ליחידה פיזית אחת, וכן ישלמו למערערים סך של 50,000 ש"ח, אזי יוכלו להוסיף ולהחזיק בדירה כדיירים מוגנים (להלן – "פסק הדין הראשון").

4. המערערים לא השלימו עם הענקת הסעד מן הצדק וערערו על פסק הדין הראשון. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור במובן זה, שמחמת שעניין הסעד מן הצדק הועלה על-ידי המשיבים רק בשלב הסיכומים ולא נשמעו ראיות, הוחזר התיק לבית משפט קמא לשמיעת ראיות ומתן פסק דין חדש בהתייחס אליהן.

5. במסגרת ההליך שקיים בית משפט קמא לאחר הערעור הגישו המשיבים חוות דעת הנדסית של המהנדס סילביו הופמן, שלפיה עלות השיפוצים שבוצעו בדירה ובמבנה נאמדת ב- 122,749 ש"ח כולל פיקוח. כמו-כן הומצאה חוות דעת מטעם השמאי מר יעקב ביר, שלפיה שווי דמי המפתח כולל חלקו של בעל הבית הנו 459,000 ש"ח, והערכת הפיצוי הראוי לבעל הבית נעה בין 410,000 ש"ח (שכ"ד ממוצע מהוון ל- 15 שנה) לבין 460,000 ש"ח. המומחים נחקרו על חוות דעתם. המשיבים לא הגישו חוות דעת נגדיות אך הוגש מטעמם תצהיר של המשיב, אשר פירט, בין היתר, את האילוצים אשר בעקבותיהם נוצר הצורך בביצוע העבודות השונות ומצבה הכלכלי הקשה של משפחתו. עוד העיד מטעם המשיבים מר יצחק שווקי, מנהל העמותה לשימור אתרים, והוא מסר פרטים בנוגע לנכס ועל כך שוועדת השימור בעירית ירושלים החליטה לאחרונה על שיפוצו. באי-כוח הצדדים שבו וסיכמו את טענותיהם. לאחר כל אלה הוציא מלפניו בית משפט קמא פסק דין נוסף. בפסק דין זה חזר בית משפט קמא על עמדתו מפסק הדין הראשון, שלפיה חרף דחיית גרסתם של המשיבים באשר למהות העבודות שבוצעו בדירה ומועד ביצוען, מן הדין להעניק להם סעד מן הצדק. טעמו של דבר הוא, כי מדובר בדירת מגורים; המשיבים הם משפחה מעוטת יכולת ויש להם שלושה ילדים; הבניין ישן מאוד וחלקים ממנו מטים ליפול והבעלים לא נטו להשקיע כספים באחזקתו; השינויים נעשו בעיקרם בתוך תחומי הדירה ולא חרגו ממנה. עם זאת, נוכח חוות הדעת שהומצאו על-ידי המערערים, ולאחר שבית משפט קמא נתן דעתו "לטיעוני התובעים באשר ליחידת הנוחיות, אך גם לכך שיחידה זו שמשה באופן בלעדי את הנתבעים" (כלשונו של בית משפט קמא בפסקה 6 לפסק הדין הנוסף), ראה בית משפט קמא להגדיל את סכום הפיצוי שעל המשיבים לשלם למערערים והעמידו על סך 75,000 ש"ח. המערערים לא השלימו גם עם קביעה זו, והגישו את ערעורם דנן.

טענות המערערים

6. בעיקרי טיעונם ובמהלך הדיון לפנינו פרשו המערערים יריעה מקיפה, אשר במסגרתה חלקו על עצם מתן סעד מן הצדק והן על התנאים שנקבעו בהקשר זה. להלן עיקר טענותיהם בסוגיה הראשונה:

א. בנסיבות העניין לא היו זכאים המשיבים לסעד מן הצדק: הם ביצעו שינויים ניכרים במושכר ללא הסכמת המערערים; הם זלזלו בזכויות הקניין של המערערים ועשו במושכר כבשלהם; הם מסרו לבית משפט קמא גרסה שקרית והגנתם לא הייתה כנה ואמיתית; הם לא החזירו את המצב לקדמותו; הם פעלו בחוסר ניקיון כפיים. על-פי ההלכה הפסוקה די בכל אחד מנימוקים אלו כדי לשלול מתן סעד מן הצדק ובכולם יחדיו, לא כל שכן.

ב. סעד מן הצדק הוא סעד יוצא דופן, בפרט לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הניתן רק במקרים חריגים, אשר המקרה שלפנינו אינו נמנה עליהם.

ג. נימוקי בית משפט קמא למתן הסעד אינם יכולים לעמוד: העובדה כי מדובר בדירת מגורים אינה מכרעת, מה עוד שאחד מן הילדים הוא בגיר העובד לפרנסתו; לא הוכח כי המשיבים מעוטי יכולת מה גם ששיקול זה אינו עילה מספקת להענקת הסעד; ביצוע העבודות בתוך אינו יכול לפעול לטובת הדייר, שהרי עבודות מחוץ למושכר ממילא אינן חוסות תחת כנפיו של חוק הגנת הדייר; העובדה כי מדובר בבניין ישן אינה רלבנטית.

7. לחילופין השיגו המערערים על תנאי הסעד מן הצדק שנקבעו על-ידי בית משפט קמא, ולהלן עיקר טענותיהם בסוגיה זו:

א. בית משפט קמא התייחס אל העבודות שבוצעו בדירת המגורים ובחדר הנוחיות המשותף הנפרד שמחוץ לדירה כאל מקשה אחת, ועל ידי מתן סעד מן הצדק מבלי שהמשיבים נצטוו להשיב את המצב לקדמותו "הכשיר" את בנייתה של יחידת מגורים נפרדת מחוץ לדירה חלף חדר הנוחיות המשותף, תוך השתלטות המשיבים על חלק הבניין שאינו דירת מגורים ונטילת חזקה ייחודית ברכוש לא להם. לטענתם של המערערים, אף אם יינתן למשיבים סעד מן הצדק, הרי מן הדין לצוות עליהם לסלק את ידיהם מהשטח שהשתלטו עליו שלא כדין ולהחזיר את המצב לקדמותו.

ב. סכום הפיצויים שנפסק בסך 75,000 ש"ח "שרירותי" ומנוגד להלכה הפסוקה, שלפיה יש לפסוק לזכות המערערים פיצוי ששיעורו מלוא שווי דמי המפתח.

ג. בנסיבות העניין מן הדין להוסיף ולהורות, כי אם המערערים יפונו בעתיד מהדירה מכוחם של סעיפים 131(7) או 131(10)לחוק הגנת הדייר, אזי במסגרת העמדת סידור חלוף לא תובא בחשבון עלותן של העבודות.



טענות המשיבים

8. המשיבים תמכו, מנגד, בפסק דינה של הערכאה הראשונה. הם שבו והדגישו את מצבה הגרוע של הדירה, את העובדה כי מדובר בדירת מגורים ואת מצבם הכלכלי הרעוע. לטענתם, מתן סעד מן הצדק לא פוגע בזכויות המערערים, בעוד שהימנעות ממתן הסעד תותיר אותם ואת ילדיהם מחוסרי קורת גג.

דיון והכרעה

9. לאחר ששקלנו את טענותיהם של הצדדים לא נמצאה לנו עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא להעניק למשיבים סעד מן הצדק. עם זאת ראינו להבחין בעניין זה בין הדירה עצמה לבין השטח שסופח על-ידי המשיבים לחדר הנוחיות הנמצא מחוץ לדירה. כמו-כן ראינו לסייג את זכות המשיבים לפיצוי בגין עלות העבודות במקרה שבו יועמד להם בעתיד סידור חלוף. להלן תוצג עמדתנו ביתר פירוט.

10. האכסניה הסטאטוטורית לסעד מן הצדק הינה סעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר, הקובע לאמור:

על אף קיומה של עילת פינוי רשאי בית המשפט לסרב לתת פסק-דין של פינוי אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לתיתו.

בפסיקה העניפה בסוגיה דנן נמנו גורמים שונים, שאותם מביאים בחשבון, בבירור השאלה אם יש להעניק לדייר סעד מן הצדק, וביניהם: (א) טיב המושכר; (ב) מהות ההפרה; (ג) התנהגותו של הדייר; (ד) התנהגותו של המשכיר; (ה) גודל הדירה; (ו) גודל הכנסתו של הדייר. אופן שיקלולם העקרוני של גורמים אלו בואר על-ידי כב' הנשיא זוסמן בע"א 255/57 בוקי ואח' נ' דיאמנד, פ"ד י"ג 1009, 1020:

השופט חייב ליתן דעתו על כל הנסיבות של שני הצדדים, ועליו להימנע ממתן צו-פינוי, אם שוכנע, כי הפינוי הוא סנקציה חמורה מדי - אינה צודקת-להפרה שקרתה.

גם בפסיקה מאוחרת יותר הוזכר המבחן העקרוני של איזון הנזק שנגרם למשכיר עקב הפרת תנאי השכירות, מול הנזק שייגרם לדייר אם יפונה – ראו: ע"א 631/78 בנין סירא בע"מ נ' נכסי ע.ל.י.ם בע"מ ואח' פ"ד ל"ד(2) 163, 164. ברוח זו נפסק בע"א 419/79 מרכוס נ' המר ואח', פ"ד ל"ז (2) 337, 352:

סעד מן הצדק יינתן, אם וכאשר בית המשפט שוכנע – ולא די בפחות מכך – שתוצאות הפינוי עולות בצורה ממשית בחומרתן על חומרת מידת ההפרה.

11. בפסיקה מהעת האחרונה הובעה העמדה, כי נוכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר חיזק את מעמדה של זכות הקניין והפכה לזכות חוקתית, יש לצמצם, על ידי פרשנות נאותה, את הזכויות שהוקנו לדיירים למען בעל הבית אשר הנאתו מנכסיו המושכרים צומצמה עקב חוק הגנת הדייר. ראו: ע"א 4100/97 רינדר נ' ויזלטיר, פ"ד נב(4) 580, 589, 606; רע"א 6842/96 שוס נ' קלמן, פ"ד נב(2) 625, 635; רע"א 5727/04 בן עמי נ' ברסלב, ;, רע"א 9360/06 וינבך נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, . אלא שעמדה זו לא באה לקרוא תגר על סמכותו של בית המשפט להעניק סעד מן הצדק במקרה שבו פינויו של הדייר מן המושכר יהווה סנקציה לא מידתית שאינה צודקת. הסמכות להעניק סעד מן הצדק בעינה עומדת ונראה, כי האכסניה ההולמת להתחשבות בהעלאת קרנה של זכות הקניין הנה התנאים שיקבעו להענקת הסעד.

12. בענייננו, לא רק שהמשיבים בצעו בדירה ובחדר הנוחיות המשותף הנמצא מחוץ לדירה עבודות רחבות היקף תוך פגיעה בזכות הבעלות של המערערים, אלא שהם גם מסרו לבית משפט קמא גרסה שנדחתה כבלתי אמינה, שלפיה דובר בעבודות "הצלה" שביצע המנוח. התנהלות זו נזקפת לחובתם של המשיבים. אלא שבד בבד עם שיקולים אלו יש להביא בחשבון את השיקולים הנוספים הבאים:

א. המדובר במושכר שהוא דירת מגורים. כפי שציין בית משפט קמא, המגמה בפסיקה היא להעניק סעד מן הצדק במקרים אלו. ראו: ע"א 172/73 פטיגרו נ' ברכר, פ"ד כ"ח (1) 43, 46; ע"א 87/83 ארי"צ נ' ביירלס, פ"ד ל"ח (2) 158, 162; פס"ד מרכוס הנ"ל, בעמ' 347; ע"א 439/73 רמת חולון בע"מ ואח' נ' בנימיני, פ"ד כ"ח (2) 549.

ב. לא זו בלבד שמדובר בדירת מגורים, אלא שהדירה אף קטנה מאד: היא מונה שני חדרים ושטחה 58 מ"ר בלבד.

ג. הדירה משמשת למגוריהם של המשיבים ושלושת ילדיהם (שרק אחד מהם הוא בגיר).

ד. עדותו של המשיב בדבר היותם של המשיבים מעוטי יכולת נמצאה מהימנה על-ידי בית משפט קמא ולא ראינו עילה להתערב בממצא זה. למעלה מן הדרוש נוסיף, כי עדותו זו של המשיב נתמכת בעובדה שהמשפחה מתגוררת מזה שנים בדירה כה קטנה.

ה. לא נטען כי המשיבים הפרו את חובותיהם כדיירים מוגנים בהזדמנויות קודמות. נראה, אפוא, כי התנהלותם בכל הקשור להליך דנן אינה מאפיינת את יחסם לבעל הבית בדרך כלל.

ו. מבלי להקל ראש במהותן של העבודות שבוצעו בדירה ובפגיעה האבסטרקטית בזכות הבעלות של המערערים יש לציין, כי מדובר בעבודות שהשביחו את ערכה של הדירה, להבדיל משינויים שגרמו לדירה נזק מוחשי או שהפחיתו את ערכה. אמנם בשיקול זה אין כדי לגרוע מקיומה של עילת פינוי, אך וודאי שראוי לייחס לו משקל במסגרת שקילתו של סעד מן הצדק.

ז. הרחבת השירותים שמחוץ לדירה בוצעה תוך סיפוח שטח שאינו שייך למשיבים, אך להלן נווכח לדעת כי עניין זה יכול לבוא על תיקונו באופן נקודתי.

13. שיקלולם של כל השיקולים הצריכים לעניין מוביל למסקנה, כי פינויים של המשיבים מהדירה והותרתם ללא קורת גג יהוו סנקציה חמורה מדי להפרה. במצב דברים זה אין עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא להעניק למשיבים סעד מן הצדק.

14. משבאנו לכאן לא נותר לבחון אלא את התנאים שקבע בית משפט קמא להענקתו של הסעד. נפתח בבחינתו של סכום הפיצוי.

בא-כוח המערערים טען, כי סכום הפיצוי בסך 75,000 ש"ח אינו מספק, שכן מן הדין היה לחייב את המשיבים לשלם למערערים פיצוי השקול למלוא שווים של דמי המפתח ולחילופין, למלוא שווים של דמי השכירות שהיו המערערים יכולים להפיק מהדירה בשכירות חופשית במשך 15 השנים הבאות. על פי חוות דעת השמאי שהמציאו המערערים לבית משפט קמא, המדובר בסכומים הנעים בין 410,000 – 460,000 ש"ח. לטענתו של בא-כוח המערערים, לו היה בית משפט קמא מורה על פינויים של המשיבים מהדירה היו המערערים מפיקים ממנה סכומים אלו. מתן סעד מן הצדק שלל מן המערערים הנאה זו ולפיכך יש לחייב את המשיבים במלוא שיעורה. לאישוש הטענה ביקש בא-כוח המערערים להסתמך על פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 31/77 חברת גוש 6914 חלקה 6 בע"מ נ' קטרי, פ"ד לא (3) 440 (להלן – "הלכת קטרי").

ככל שמשתמע מטענתו של בא-כוח המערערים כי שיעורו של פיצוי הניתן במסגרת סעד מן הצדק חייב להלום את שיעורם של דמי המפתח או של דמי השכירות החופשית שניתן להפיק מהמושכר - אין בידי לקבלה. מסקנה מפליגה כגון זו אף אינה מתחייבת מהלכת קטרי הנ"ל. באותה פרשה החזיקו שני שותפים בקיוסק כדיירים מוגנים. לימים עזב אחד מהשותפים את המושכר בניגוד לתנאי השכירות. בית המשפט העליון הושיט לדייר הנותר סעד מן הצדק, תוך שחייבו לשלם לבעל הבית פיצוי השקול לסכום שאותו היה מקבל בעל הבית לו התבקש לתת את הסכמתו להעברת הזכויות מהשותף היוצא לשותף הנותר. רואים אנו, כי סכום הפיצוי הותאם בפרשת קטרי לגובה דמי המפתח נוכח העובדה, כי הפרת תנאי השכירות גרמה לבעל הבית נזק ישיר השקול לשיעורם של דמי המפתח. לעומת זאת, במקרה שלפנינו, אבדן האפשרות לקבל דמי מפתח מדייר חדש, אינו נזק ישיר שנגרם למערערים עקב הפרת תנאי השכירות. יסודו של "אבדן" זה אינו בעבודות שביצעו המשיבים בדירה, אלא בהענקת הסעד מן הצדק. והנה עיון בפסיקה מגלה כי במקרים כגון אלו גובה דמי המפתח אינו אלא שיקול אחד מבין מכלול שיקולים בקביעת גובה הפיצוי שישלם הדייר. ראו לדוגמא: ע"א 51/76 קוגן נ' רץ, פ"ד לא(1) 493; ע"א 52/72 עזבון אברהם לוי נ' צאנג, פ"ד כז(1) 57; ע"א (ת"א) 1036/01 ש. פרקש מאזני גשר נ' אסקרוב וריכוז הפסיקה המובא שם. כשאני לעצמי אוסיף, כי מצב משפטי זה, שבו נתון גובה הפיצוי לשיקול דעת רחב של בית המשפט ואמור להיקבע לאור מכלול הנסיבות - נראה בעיני ראוי ורצוי.

לאור מכלול הנתונים שנסקרו לעיל במסגרת הדיון בעצם הענקתו של סעד מן הצדק ובהינתן שאין מדובר במקרה שבו שללה ההפרה באופן ישיר את זכותו של בעל הבית לקבל דמי מפתח, מחד גיסא, ובהתחשב בשיעורם של דמי המפתח, מאידך גיסא, סכום הפיצוי של 75,000 ש"ח, אשר נקבע על-ידי בית משפט קמא, המהווה כ- 16.33% מדמי המפתח, נראה בעינינו סביר וראוי. בהינתן שלפיצוי יתווספו תנאים נוספים, כפי שיפורט להלן, על אחת כמה וכמה.

15. בית משפט קמא הורה כי כתנאי להענקתו של סעד מן הצדק חייבים המשיבים לבטל את עבודות חיבור הדירה לחדר הנוחיות החיצוני הנפרד, אשר הפכו את הדירה ואת חדר הנוחיות ליחידה פיזית אחת. תנאי זה יוותר על כנו.

16. עו"ד סתי, אשר העיד מטעם המערערים, מסר בתצהירו (בסעיף 9), כי "חדרון הנוחיות המשותף הפסיק לשמש ככזה גם דיירים אחרים כאשר לפני כעשר שנים נבנה חדר נוחיות נפרד לשימושם של אותם הדיירים...". דברים אלו כשלעצמם מבססים כדבעי את ממצאו של בית משפט קמא, כי "יחידה זו שמשה באופן בלעדי את הנתבעים" (המשיבים). אין הצדקה לשנות את ה"סטטוס-קוו" בעניין זה במסגרת סעד מן הצדק. לפיכך, אין בידינו לקבל את טענתו של בא-כוח המערערים, שלפיה יש להתנות את מתן הסעד מן הצדק בכך שחזקתם של המשיבים בחדרון הנוחיות דנן תחדל להיות בלעדית.

17. מן העבר האחר יש טעם רב בטענתו הנוספת של בא-כוח המערערים, שלפיה אין מקום ל"הכשיר" במסגרת מתן סעד מן הצדק את בנייתו של החדר הנוסף ביחידת הנוחיות הנ"ל. עו"ד סתי, אשר עדותו נמצאה מהימנה על-ידי בית משפט קמא, מסר בתצהירו (בסעיף 10), כי "כיום אין מדובר בחדרון נוחיות בלבד, אלא בקומפלקס שלם שעל פניו נראה שנבנה לאחרונה, והוא כולל מבואה, חדר נוחיות ומקלחת (הנראה בתמונה הימנית) וחדר שלם נוסף (מבט חלקי מכוון המבואה בתמונה השמאלית)...". גם המהנדס הופמן ציין בחוות דעתו, כי היחידה כוללת 3 תאים: מבואת כניסה, חדר שירות וחדרון סמוך" (וראו את תאור החדרון הפנימי בסעיף 2.2.8 לחוות הדעת, וכן את צילום החדר בתמונה מס' 12 בתקליטור שצורף לחוות הדעת). השמאי ביר ציין בעדותו, כי דברי עו"ד סתי אודות הוספת חדר ליחידת השירותים המקורית נתמכים על ידי הממצאים הפיזיים שבשטח (עמ' 2 לפרוטוקול ישיבת 7/7/09). כנגד מסכת ראיות סדורה זו, אשר נותרה על כנה גם לאחר חקירותיהם הנגדיות של העדים, לא העמידו המשיבים אלא את גרסת "עבודות ההצלה" שביצע המנוח, גרסה שנדחתה על-ידי בית משפט קמא. זאת ועוד: עד ההגנה אשר זאדה אישר בחקירתו הנגדית באופן מפורש, כי יחידת השירותים החיצונית הייתה מורכבת בכל הזמנים מאמבטיה ושירותים בלבד ולא כללה חדר נפרד (עמ' 13-14 לפרוטוקול ישיבת 16/4/07). אין, אפוא, קושי לקבוע, כי במסגרת העבודות שהמשיבים בצעו שלא כדין הם הוסיפו ליחידת הנוחיות החיצונית חדרון נוסף. איננו רואים מקום להושיט למשיבים סעד מן הצדק ללא שהמצב בעניין זה יושב לקדמותו. הענקת הסעד מן הצדק תותנה, אפוא, בתנאי נוסף, שלפיו יסלקו המשיבים את ידיהם מהחדרון הנ"ל, וכן יתקינו על חשבונם בפתחו של החדרון דלת שניתן לנעול אותה, אשר כל מפתחותיה ימסרו לידיהם של המערערים. האמור בסעיף זה יבוצע תוך 45 ימים מהמצאת פסק דיננו זה לידי המשיבים.

18. ואחרון: העבודות שבוצעו על-ידי המשיבים בדירה ומחוצה לה נכפו על המערערים. במצב דברים זה מן הדין לקבוע, כי הן לא תובאנה בחשבון במסגרת סידור חלוף, אם וכאשר יוענק למשיבים מכוחם של סעיפים 131(7) או 131(10) לחוק הגנת הדייר.

19. סיכומם של דברים: לא ראינו עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא להעניק למשיבים סעד מן הצדק וסכום הפיצוי שנקבע על ידו נראה לנו סביר וראוי. עם זאת, לתנאים שנקבעו על-ידי בית משפט קמא יתווספו התנאים האמורים בסעיפים 17 – 18 לעיל.

20. המערערים פרשו בערעורם יריעת מחלוקת רחבה ורק מקצת מטענותיהם התקבל. בנסיבות אלו ישא כל צד בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דיני הגנת הדייר

  2. תיקונים במושכר

  3. דייר נדחה

  4. דייר נגזר

  5. עזיבת דייר מוגן

  6. פינוי דייר ממשיך

  7. שוכר משנה דייר מוגן

  8. אי קיום אסיפת דיירים

  9. דייר מוגן שימוש בחצר

  10. פינוי דייר מוגן מחנות

  11. הגנת הדייר אחזקת הבית

  12. דייר מוגן בעסק שנפטר

  13. פינוי דייר מוגן בעסק

  14. דייר מוגן נגזר ונדחה

  15. בן של דייר מוגן שנפטר

  16. זכות דיירות מוגנת בצריף

  17. חוק הגנת הדייר - נטישה

  18. נכדה של דייר מוגן שנפטר

  19. דייר מוגן שזנח בן זוגו

  20. סעיף 20 לחוק הגנת הדייר

  21. מעבר דייר מוגן לבית אבות

  22. שינויים במושכר דייר מוגן

  23. פיצוי על פינוי דייר מוגן

  24. זכויות נכדים של דייר מוגן

  25. בן זוג של דייר מוגן שנפטר

  26. פטירת דייר מוגן לפני פינוי

  27. העברת זכויות של דייר מוגן

  28. פינוי משפחת דייר מוגן מחנות

  29. פינוי דייר מוגן לצורך קיומי

  30. פינוי בני משפחה של דייר מוגן

  31. האם עובר יכול להיות דייר מוגן

  32. חוק הגנת הדייר - רקע היסטורי

  33. פינוי דייר מוגן בגלל שיפוצים

  34. נכד של דייר מוגן שהוריו בחיים

  35. דייר מוגן שלא שילם דמי שכירות

  36. פינוי דייר מוגן מעסק בשל נטישה

  37. דמי שכירות דיירים מוגנים בחנות

  38. פינוי דייר מוגן שלא משלם שכירות

  39. זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי

  40. התנתקות דייר ממערכת מיזוג מרכזית

  41. תביעה לפינוי דייר מוגן בתל אביב

  42. זכויות קרובי משפחה של דייר מוגן

  43. מועד פינוי דייר מוגן לאחר פסק דין

  44. החלפת מנעול לדייר מוגן ללא התראה

  45. פינוי דייר מוגן - שינויים במושכר

  46. גובה דמי שכירות של דייר מוגן בעסק

  47. הגדרת ''בעל בית'' בחוק הגנת הדייר

  48. דייר מוגן בחנות בבית קרקע בתל אביב

  49. תחולת חוק הגנת הדייר על תוספת בניה

  50. ויתור על חוק הגנת הדייר בשטר משכנתא

  51. פינוי דייר מוגן שלא משלם מיסי עירייה

  52. דמי שכירות גבוהים מהמוסכם לדייר מוגן

  53. פינוי דייר מוגן לצורך תיקונים בדירה

  54. פינוי דייר מוגן עקב קבלת רישיון בניה

  55. זכויות בן זוג דייר מוגן שעזב את הנכס

  56. פסק דין הצהרתי לגבי ירושה מדייר מוגן

  57. דירה בבעלות דייר ממשיך שגר בה דייר מוגן

  58. תביעה לתשלום דמי שכירות נגד דייר ממשיך

  59. הכרה כ"דייר ממשיך" ערעור לבית המשפט העליון

  60. צמצום היקף תחולתו של חוק הגנת הדייר בפסיקה

  61. פינוי דייר מוגן שמשכיר את הדירה בשכירות משנה

  62. פירוק שיתוף בדירת מגורים בן זוג של דייר מוגן

  63. התיקונים שבעל הבית חייב לבצע לפי חוק הגנת הדייר

  64. תניית ויתור על הגנות של סידור חלוף או דיירות מוגנת

  65. האם רכישת זכויות דיירות מוגנת בחנות כוללת את החצר ?

  66. תביעה לפנות דייר מדירה ציבורית בה התגוררה אימו המנוחה

  67. האם נרכשו זכויות בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

  68. עתירה כנגד החלטה שלא למכור דירה בדיור הציבורי בתנאי מבצע

  69. דייר מוגן: מספיק שהיה מקום אחר להתגורר בו כדי לשלול את זכאותו

  70. תביעה לפנות בני זוג הרשומים כנשואים, מדירה אשר הושכרה בשכירות בדיור הציבורי

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון