פיצוי על הפסקות חשמל ללא התראה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד חברת החשמל לקבלת פיצוי על הפסקות חשמל ללא התראה: .1זהו פס"ד לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - .1984 .2עיקרי העובדות א. התובעים 2- 1הינם מזמיני אספקת חשמל מן התובעת. התובעת 3 הינה בית דפוס אשר בבעלות התובעים 2- .1(להלן: "בית הדפוס"). הנתבעת הינה בעלת הזכיון הבלעדי לאספקת חשמל במדינת ישראל. ב. בשנת 1994 תכננה הנתבעת וביצעה עבודות חשמל ברשת החשמל ובבית המשותף שבו מצוי בית הדפוס, שנועדו לשפר את אספקת החשמל באיזורם. החל מחודש יוני 95' (פרוטוקול עמוד 14) עקב "גידול העומס בסביבה" (פרוטוקול עמוד 12), ובשל תצרוכת גדולה של חשמל באיזור בית הדפוס בתקופה זו (עונת הקיץ) - נוצרו בעיות באספקת החשמל באזור. ג. הנתבעת נוהגת להודיע לצרכניה על הפסקות חשמל יזומות, כ- 48שעות מראש, וזאת באמצעות הדבקת מודעה בכניסה לבית. כך עשתה הנתבעת אף עם התובעים, לגבי הפסקות חשמל יזומות, בתקופה הרלוונטית לתביעה זו (פרוטוקול עמוד 15). ד. נוסף לכך היו 9 הפסקות חשמל בלתי צפויות, שעליהן לא ניתן היה להודיע מראש לתובעים - ועליהן מתבססת התביעה שבפני. 9הפסקות אלו ארעו בתקופה 94-.7/5/95 .3עיקרי המחלוקת א. לטענת התובעים - מעשיה ומחדליה של הנתבעת - אשר התבטאו בהפסקות חשמל מרובות (כ- 20במספר), כולן ללא הודעה מוקדמת - נעשו בניגוד לדין ותוך ניצול היותה של הנתבעת הספק היחיד של זרם החשמל במדינת ישראל. לטענתם, מעשים ו/או מחדלים אלה גרמו להם נזקים רבים בעבודתם בבית הדפוס, המוערכים על ידם בסך כ- 175, 232ש"ח. עיקר נזקי התובעים מקורו בפגיעה במוניטין ובשמם הטוב והוא מוערך ב- 000, 150ש"ח. יתר הנזקים נובעים מקלקול מכונות הדפוס, עבודות דפוס שנדרש לבצען מחדש, אובדן שעות עבודה, העברת ביצוע עבודות לבתי דפוס אחרים והפסד תקבולים, שכר שעות נוספות שנדרשו התובעים לשלם לעובדיהם, נזק שאינו נזק ממון לפי שק"ד. לטענת התובעים, הפגיעה במוניטין ובשמם הטוב נוצרה, בין היתר, עקב אי יכולתם לעמוד בלוח הזמנים שהבטיחו ללקוחותיהם, עקב כך חלק מלקוחותיהם הקבועים הפסיקו לעבוד עימם. ב. לטענת הנתבעת היא נוקטת אמצעים מירביים ע"מ למנוע הפסקות חשמל. ואולם אין ביכולתה למנוע הפרעות באספקת החשמל, בנסיבות שהן מחוץ לשליטתה. במקרים אלה (בשונה מנסיבות צפויות ו/או יזומות), לא יכולה הנתבעת להודיע מראש לצרכניה על הפסקות חשמל. לטענתה, הנזקים הנתבעים אינם קשורים כלל עם מעשיה ו/או מחדליה. מדובר בסכומים מופרזים ומשוללי כל יסוד. יתר על כן, התובעים לא עשו דבר להקטין את נזקם (המוכחש כשלעצמו), כגון התקנת אמצעי מיגון למכונות שבבית הדפוס, או אספקת חשמל חלופית (גנרטור). .4בטרם אכריע בדבר הסכסוך שבפני, אציין כי ראויים ב"כ המלומדים של הצדדים להשתבח בהסכמתם (מיום 20.3.97ו- 24.3.97), שאינה דבר של מה בכך. מדובר בהסכמה למתן פס"ד לפי סעיף 79א' כאמור לעיל, וזאת בהתייחס לשאלת נזקי התובעים בלבד ובהתעלם משאלת החבות של הנתבעת כלפיהם. לפשרה כח רב, אך היא איננה נעדרת מגבלות. הפשרה אינה מנותקת מן הדין אלא יוצקת חסד בו. הפשרה אינה מתעלמת ממושכלות בסיסיות בדין, כגון המוציא מחברו עליו הראיה, עדות יחיד, מידת ההוכחה ונטל הראיה. כפי שבמקום בו אין חבות לא יפסק סכום נזק, אף אם הוא קיים, כך לא ייפסק סכום נזק נעדר בסיס ראייתי של ממש במקום שקיימת בו חבות. מהפן האחר, לפשרה ובעיתויה כבעניננו - שכר בצידה לשני בעה"ד. לנתבעת, באי קביעה והטלת אחריות לפתחה - על התוצאות הצפויות, אם היתה מוטלת. לתובעים, באי דחיית תביעתם משלא נקבעה אחריות מלאה של הנתבעת כלפיהם, מאי ביסוס, כדבעי, לנזק הנטען. נכון הוא שפשרה מצווה היא, וכל בית דין שעושין פשרה תמיד הרי זה משובח, ועליו נאמר: "משפט שלום שפטו בשעריכם". (זכריה ח', ט"ז). ואולם אחר שגמר הדין (נשמעו הראיות) ואמר איש פלוני זכאי ואיש פלוני חייב (קרי: חבות או העדרה), אינו רשאי לעשות פשרה ביניהם אלא יקוב הדין את ההר (רמב"מ, סנהדרין, פכ"ב, ד'). עסקינן ב"חשמל" ובפשרה עימו. כשעוסקים בחשמל מוטב לעיתים לחשות ולהעדיף דרך זו על פני הדיבור והעדת עדים. המילה "חשמל" מופיעה בתנ"ך פעם אחת: "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש". (יחזקאל א',ד'). ועל כך נאמר: "...וגם חשמל היא מלה מורכבת חש-מל, שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו...". (מצודת דוד). וגם: "ונכללים בו בבחינת חש"מל על ידי השתיקה שהיא בחינת ח"ש, כי היא דוחה החרפה על ידי שאינו רוצה לריב..את חברו. שזהו בחינת מ"ל, בחינת מילה... וזהו חשמל, ח"ש מ"ל. היינו השתיקה..." (לקוטי מוהר"ן, פרשה פ"ב). וגם: "אף היא מילה מורכבת חש-מל, וחש הוא ענין שתיקה כמו עת לחשות (קהלת ג') ומל הוא מלה ודבור" (מצודת ציון). מטעם הצדדים העידו עד מכל צד. מטעם התובעים העיד התובע 2בלבד ומטעם הנתבעת העיד מנהל יחידת בקורת ותלונות במחוז דן בנתבעת, וזה בלבד. דברי לעי"ל מכוונים הן ביחס לעד התובעים והן ביחס לעד הנתבעת, כ"א מהם עשה בדבריו שרות מה לצד השני. .5הכרעה כשאלה לנגד עיני, בשיקלול ובאיזון הראוי ומדין פשרה, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הכולל ועל פי פירוט להלן, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר חבות הנתבעת כלפי התובעים ובהתעלם משאלת אחריותה, אם בכלל (עפ"י הסכמות הצדדים):ב- הסכום הכולל 500, 25ש"ח (מעוגל) נכון להיום (ס' 7ב, 7ג, 7ו, 8להלן ובתוספת שערוך ראוי) בתוספת הוצאות ושכ"ט כולל כמפורט להלן. .6עיקרי טעמים ופירוט (משום ולצורך סע' 79א') כאמור לעיל בפתח דברי, התביעה דנן מבוססת בעצם על 9הפסקות חשמל בלבד, שלא ניתנה עליהן הודעה מוקדמת לתובעים. הדבר הוכח בפני בפירוט רב ע"י עד הנתבעת, מר מרטין קלוש. מדובר בתקופה של כשנה וחודשיים, והזמן המצטבר של 9הפסקות אלו היה כ- 20שעות בלבד. פרט לתקלות אלו היו מספר מקרים של עבודות יזומות, בהם הפסיקה הנתבעת את אספקת החשמל לבית הדפוס באופן יזום, ולאחר שניתנה על כך הודעה לבית הדפוס (ר' ח.נ. של מר קלוש עמ' 15). בשל היותן יזומות, הרי שדרושה היתה היערכות מראש בבית הדפוס לכך על ידי התובעים, ואם לא עשו כן - אין להם להלין אלא על עצמם. הפסקות חשמל יזומות (ואף לא יזומות), הן בגדר סמכותה של הנתבעת כדין. "הדין" משמע: חברת החשמל הינה בעלת הזכיון לאספקת חשמל במדינת ישראל, מכח ובמסגרת הסמכויות שהוענקו לה בזכיון בשנת .1926 מכח סעיף 25לזכיון התקינה ומתקינה חב' חשמל כללים לאספקת חשמל לצרכנים (להלן: "הכללים") המתאשרים ע"י שר האנרגיה והתשתית. כללים אלה הם המסדירים את מערכת היחסים בין חברת החשמל לבין צרכניה - וביניהם התובעים. .7בשל הגבלת הדיון שבפני לשאלת הנזקים בלבד, אתייחס לכל נזק בנפרד: א. פגיעה במוניטין 000, 150ש"ח: פריט נזק זה לא הוכח בפני: הדרישה המינימלית של הנתבעת לקבלת מאזני דו"חות רווח והפסד של התובעים לא קוימה על ידם. בצורה זו ביקשה הנתבעת לבחון טענת נזק זו, ומשלא נתאפשר לה הדבר, ואף בדרך אחרת לא הוכיחו זאת התובעים (למרות שטענה כגון דא מחייבת הוכחתה כדבעי) - פריט נזק זה נדחה. יחד עם זאת, לא התעלמתי מכך בעת קביעת סכום מה בגין נזק שאינו נזק ממון להלן. ב. תשלום לבתי דפוס שונים: כאמור בסיכומי הנתבעת, הדין אינו מכיר כלל בתביעה בגין הפסד תקבולים, אלא רק בהפסד רווחים. לפיכך-התשלומים שנתנו התובעים לבתי דפוס אחרים (כדי לעמוד בלו"ז כלפי לקוחותיהם), הם כנגד תשלומים שקיבלו התובעים מלקוחותיהם בגין מסירת עבודות הדפוס המוכנות. לפיכך, אין לומר כי ענין זה נופל בגדר "נזקי" התובעים. (יתכן והתובעים אף הרוויחו מפעולתם זו, שכן סביר להניח שהתעריף שגובה בית דפוס אחד מבית דפוס אחר הינו נמוך מן התעריף שנגבה מלקוח רגיל. ואולם זוהי רק השערה בשולי הדברים). למרות האמור לעיל, הסכימה הנתבעת לפצות באופן חלקי את התובעים בגין העברת עבודות לבתי דפוס אחרים, ועל בסיס חשבוניות שתאריכיהן סמוכים למועדי התקלות ברשת החשמל ועל בסיס חשבוניות שתאריכיהן סמוכים למועדי התקלות ברשת החשמל (יוני-יולי 1995, נספחים ו4, ו5). לפיכך הנתבעת תשלם לתובעים סך של - 765, 1ש"ח בגין פריט נזק זה. ג. תשלום שכר שעות נוספות: לטענת התובעים, בשל הפסקות העבודה הרבות (בגין הפסקות החשמל) נאלצו עובדיהם להשלים עבודתם בשעות שלאחר שעות העבודה הרגילות, ולכן שולם להם שכר בתוספת תעריף לשעות נוספות, בסך 301, 8ש"ח. יצויין כי התובע 1בעדותו הודה שדו"ח השעות שצורף על ידו, כולל גם שעות נוספות שאינן קשורות להפסקות החשמל נשוא התביעה דנן (פרוטוקול עמוד 7). מאידך, הנתבעת מצידה הסכימה כי צריך לפצות את התובעים בגין שעות עבודה נוספות. (עמ' 20לפרוטוקול). פריט נזק זה כולל בחובו פריטי נזק אחרים שצוינו בנפרד כגון - עבודות הדפסה שבוצעו מחדש, קירצוף גלילי הצבע מצבע שהתייבש עליהם. במובן זה, מדובר בכפל תביעה, שהרי העובדים שביצעו עבודות אלו קיבלו שכר שעות נוספות בגין כך. לפיכך, ובשקלול כל הטיעונים הנ"ל, אני קובע כי נזקי התובעים בפריט נזק זה מסתכמים ב- 150, 4ש"ח. ד. נזק בגין עבודות דפוס שבוצעו מחדש, נזק לגלילי הצבע: ר' התייחסות בסעיף ג' לעיל. ה. נזק בגין השבתת מכונות ההדפסה: פריט נזק זה הינו בעצם כינוי אחר לענין "הפסד תקבולים". (כך עולה מתחשיבי הנזק של התובעים בעצמם - ס' 1.4). ר' התייחסות לכך בסעיף ב' לעיל. ו. נזק בגין תיקון מכונות הדפוס ועלות החלפת מנוע: עפ"י סעיף 1.5- 1.6לתחשיבי נזק מטעם התובעים מדובר בסך כ - 400, 10ש"ח. החשבוניות שצורפו לתמוך בטענת נזק זו לא תואמות בתאריכיהן את מועדי הפסקות החשמל. ואולם ניתן לקבל את הסברם של התובעים לכך, כי המועד המופיע בחשבוניות הינו מועד התשלום, ולא מועד התיקון; ולחלופין ניתן לשער שהתיקונים התבצעו לאחר הפסקות חשמל ולא בו זמנית. אך מעבר לכך ישנה בעיה אחרת - התובעים טענו, כי הנזקים למכונות ארעו כתוצאה מהפסקות החשמל, אך לא הביאו שום חשמלאי מומחה שיתמוך בטענתם. לטענתם, לא הצליחו לשכנע את החשמלאי שעבד עימם שיעיד נגד חב' החשמל, וזאת בשל חשש להתנכלות לו ו/או לרשיונו בעתיד. ואולם אין לי אלא לדחות טענה זו מכל וכל בשל היותה חסרת בסיס של ממש. ההלכה בדבר הימנעות מהבאת ראיה ידועה וברורה, ולפיה הימנעות זו, באין הסבר סביר לכך, פועלת לחובת הנמנע (ור' י. קדמי: "על הראיות" 917). בהתייחס לכך טענה הנתבעת בסיכומיה, כי הפסקות חשמל הנגרמות מעומס יתר אינן יכולות לגרום נזק למכונות דפוס וציוד. חב' החשמל נוהגת לפצות את צרכניה בגין נזקים שנגרמים למכונות ולציוד, עפ"י הקריטריונים המפורטים בס' 2לכללים. ואולם, במקרה דנן הנזק הנטען לא יכול היה להיגרם בשל הפסקות החשמל. ואם בכך לא די, הרי שהתובע 1בעדותו הודה (עמ' 9לפרוטוקול) כי לא התקין כל אמצעי מיגון למכונות שהיו בבית הדפוס כנגד עומס יתר וזרם קצר, וזאת שלא כדין ובלי שדאג להקטנת נזקו כנדרש. יחד עם זאת, בהתחשב באי הוכחת פריט נזק זה בשלמותו ע"י התובעים מחד, ובהתחשב בהצעת הנתבעת בסוף סיכומיה מאידך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים בגין פריט נזק זה סך של 000, 5ש"ח וזאת מדין פשרה, (ובהסתמך על החשבוניות העוסקות בתיקון מנוע - נספחים ד 4, ה' לתצהירי עדות ראשית מטעם התובעים). .8ברצוני לציין, כי בהתייחסותי לנזקי התובעים, לא נעלמה מעיני "האמנה בין חברת החשמל לבין לקוחותיה", מיום 5.12.94לפיה: "החברה תעשה כל מאמץ להעניק ללקוחותיה שירות רציף, אמין ואדיב. (סעיף 3); החברה עושה את המירב כדי להעניק ללקוחותיה שירות מיטבי; תלונת הלקוח תבדק ובתוך שבועיים יישלח אליו מסמך המבהיר את עמדתה של החברה ביחס לפנייתו (סעיף 6); כל תלונת לקוח תענה לא יאוחר מ- 21ימי עבודה מיום רישום קבלת התלונה. אי עמידה במועד, תזכה את הלקוח בתשלומים... (סעיף 7). לכל הנ"ל התחייבה הנתבעת מרצונה, ועפ"י עדויות התובע 1בפני, ברור לי, כי לא כך נהגה עימו וכלפיו. הטיפול בתלונתו של התובע 1התמצה בשליחת מכתב אליו ובו רק אישור קבלת תלונתו והעברתו הלאה. זאת בניגוד להתחייבותה עפ"י הפירוט הנ"ל. כמו כן ההתייחסות אל פניותיו הטלפוניות המרובות, לא היתה ראויה. בשקלול הנסיבות שפורטו בפני - אי התייחסות ראויה לתלונות התובעים - דבר שהביאם להגשת תביעה זו, ענין הכרוך בהוצאות, עוגמת נפש וטרדות מרובות ומדין פשרה, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעים סך נוסף של 000, 10ש"ח בגין נזק שאינו נזק ממון. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובעים בהתחשב בכל האמור לעיל ובשקלול ראוי, על פי תקנה 513ובשכ"ט עו"ד, בהתחשב בתקנה 512, בשיעור % 15מסכום הנזק הכולל נכון להיום. .9ב"כ התובעים יגיש פסיקתא לאישורי.פיצוייםחשמל