השאלה העומדת להכרעה בערעור היא, אם קבלת פיצויים לפי פקודת הנזיקין מכוח עילה שקדמה לחוק הביטוח הלאומי, מרשה למוסד לביטוח לאומי לזקוף מכוח סעיף 151 לחוק הביטוח הלאומי את הסכום שקיבל על חשבון גמלה המגיעה מכוח החוק. וייאמר מייד - לעניין ביטוח נכות מכוח פרק ו' 2לחוק יש לראות את יום 1.4.1974 כיום תחולתו של החוק. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים לפני כניסתו לתוקף של חוק הביטוח הלאומי: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט רבי; תב"ע לח/396-0) התבררה תובענה של המערער נגד המוסד לביטוח לאומי בעתירה שהמוסד לביטוח לאומי לא יזקוף על חשבון גמלת נכות מכוח פרק ו' 2לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), פיצויים שקיבל מצד שלישי מכוח פקודת הנזיקין. בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן הערעור בבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) ביום 4.7.1970נפגע התובע-המערער בתאונת דרכים; ב) מכוח פסק-דין של בית-משפט מחוזי מיום 27.1.1974קיבל המערער פיצויים מצד שלישי על-פי פקודת הנזיקין; ג) לאחר תחולתו של פרק ו' 2לחוק הביטוח הלאומי ( 1באפריל 1974), נקבעה זכאותו של המערער לקצבת נכות והמוסד לביטוח לאומי נתן את הקצבה עד לחודש אוגוסט 1978; ד) ביום 16.5.1978הודיע המוסד לביטוח לאומי למערער, כי החל מחודש מאי נפסק תשלום הקצבה; בהחלטתה סמכה פקידת התביעות על סעיף 151לחוק הבטוח הלאומי וקבעה, כי "בחישוב שנערך נמצא כי גובה הפיצויים החודשי שקיבלת (הכוונה כנראה לסכום הפיצויים החד-פעמי שקיבל מ"הצד השלישי") הינו גבוה מגובה קצבת הנכות החודשית ולכן אינך זכאי לקצבת נכות כללית". .3 להלן הסעיפים שבחוק הביטוח הלאומי שלהם יידרש בית-הדין בפסק-דינו: חוק הביטוח הלאומי - נוסח מקורי: " .70(א) היה המקרה שחייב את המוסד לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944- רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה. (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה המתקבלת על הדעת על מנת לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה. עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה". "(ד) זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף אותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו". חוק הביטוח הלאומי - נוסח משולב: " .150(א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 162לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה. .151זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-% 75מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח סעיף 152". .Iiפסק-דין .1השאלה העומדת להכרעה בערעור היא, אם קבלת פיצויים לפי פקודת הנזיקין מכוח עילה שקדמה לחוק הביטוח הלאומי, מרשה למוסד לביטוח לאומי לזקוף מכוח סעיף 151לחוק הביטוח הלאומי את הסכום שקיבל על חשבון גמלה המגיעה מכוח החוק. וייאמר מייד - לעניין ביטוח נכות מכוח פרק ו' 2לחוק יש לראות את יום 1.4.1974כיום תחולתו של החוק. .2כל תשובה שתינתן לשאלה שהוצגה תוך התייחסות לסעיף 151לחוק, כהוראה העומדת בפני עצמה מן ההכרח שלא תביא לתשובה הנכונה. את הסעיפים 150, 151ו- 152לחוק יש לקרוא ולפרש תוך זיקה הדדית ולראותם כבאים להסדיר נושא אחד, והוא - "תביעות נגד צד שלישי". זיקה זאת מתחייבת לא רק מהמלים "על חשבון פיצויים כאמור" שבסעיף 151- מלים שאפשר להבינן רק אם "כאמור" מכוון לסעיף 150- אלא גם, ואולי במיוחד, בגלל הזקה העניינית של סעיף לסעיף. .3סעיף המפתח הוא סעיף .150על מהותו של סעיף זה עמד בית-המשפט העליון בע"א 61/55[1] ומצא "שכל הסעיף 70קובע את העיקרון של subrogation" (שם [1], ע' 195, מול האותיות ב-ד). סעיף 70שבו מדובר בפסק-הדין הנ"ל וסעיף 150דעכשיו זהים לענייננו. יש ליתן את הדעת לכך, שסעיף 151דעכשיו היווה בשעתו חלק מסעיף 70, בתור סעיף משנה (ד). בדרך כלל לא יאמר המנסח "פיצויים כאמור" בסעיף מסוים, אם באותו סעיף לא מוסבר באילו פיצויים מדובר. הניסוח מסתבר על-ידי ההעתקה מסעיף 70הקודם ושמירת הזיקה. .4הנורמה העיקרית בסעיף 70לחוק המקורי היא מסעיף משנה א' הקובע את עצם הסוברוגציה. סעיף משנה (ד) הוא אחד מכלי העזר למימוש העולה מהסוברוגציה: סעיף משנה (ב) מטיל חובה על הזכאי לגמלה לסייע במימוש הסוברוגציה וקובע סנקציה על הכשלת מימוש הזכות וסעיף משנה ד' בא לשלול מהזכאי את הפרי של הכשלת הסוברוגציה. כל זה פועל, במקביל, סעיף 151לחוק - נוסח משולב, והעובדה, שסעיף משנה (ד) שבחוק המקורי היה לסעיף נפרד, אינה משנה את המהות. .5הסוברוגציה שמסעיף 150(א) לחוק באה עת "מקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה... משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים...". "מקרה", שבעת שארע כלל לא קיים היה חוק לביטוח לאומי - לא "חייב את המוסד לשלם גמלה" ולא היה נשוא לסוברוגציה. כל הסוברוגציה לא באה אלא לשם שיפוי המוסד על נזק שצד שלישי גרם לו. הנזק הוא - חבות בגמלה. נזק שנגרם בטרם היתה חבות - הטעם לאותה סוברוגציה אינו תופס. זאת ואף זאת - מלות המפתח האופרטיביות שבסעיף 150(א) הן המלים הקובעות שהמוסד "רשאי.... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם (שילמו) או שעתיד (עתידים) לשלמם". באותם המקרים שהצד השלישי שילם את הפיצויים עוד בטרם קמה חבות המוסד, אין כל טעם להוראה זאת. ונוסיף ונאמר שגם התחביר מחייב "בו-זמניות", כך שייחסו את הפועל "חייב" שבראשית סעיף 150(א) ואת הפועל "משמש" שבהמשך, לאותו זמן. .6ייתכן והיה מקום להוראת מעבר בתיקון מס' 13לחוק הביטוח הלאומי, תיקון שמכוחו בא ביטוח נכות, למצבים שבהם, עובר לתחולת החוק, קיבל, מי שלאחר מכן היה ל"זכאי", פיצויים מצד שלישי, אך הוראה כזאת לא באה. הפעלה כוללנית של סעיף 151לחוק בהקשר ל"הכנסה כפולה" - לא רק שאינה מתיישבת עם לשון החוק, אלא יכול, ובמקרים רבים תביא לעוול. עוול כזה ייגרם, למשל, באותם המקרים שבהם נכה קיבל בשנת 1970פיצויים מצד שלישי ובשנת 1976יזקפו את הפיצויים לחשבון גמלת נכות - והרי הפירוש שלו טוען המוסד לביטוח לאומי מאפשר זאת. הטענה שלמעשה לא יעשו כן, אינה תשובה מבחינת עיגון זכויות בחוק. מכל האמור עולה, כי דין הערעור להתקבל. המשיב ישלם למערער 1000ל"י הוצאות.פיצוייםביטוח לאומי