פיצויים לתלויים לאחר שירות צבאי


ככלל הנטיה היא שלא להכיר בתביעת תלויים מעבר לתקופת גיל השירות הצבאי.
ראו: ע"א 5/84 יחזקאל נגד אליהו, פד"י מ"ה (3) .374

אמנם היו מקרים חריגים בהם הכיר ביהמ"ש בפיצוי לתלוי מעבר לגיל המקובל ואולם היו אלה מקרים בהם הוכח לא רק כי התלוי קיבל תמיכה סדירה מאת ההורה המנוח אלא שהתלוי גם היה חסר יכולת להתפרנס בעצמו עקב מצב בריאותי ומשפחתי. ראה: ת"א (ת"א) 2821/72 בלה שלף ואח' נגד ציון שמואל ואח’, פסקים מחוזיים תשל"ו עמ' 150; קציר, פיצויים בשל נזק גוף, עמ' 858-.852


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים לתלויים לאחר שירות צבאי - פיצויים לתלויים לאחר גיל 21:

.1תמצית המחלוקת
המנוח בוקי אברהם נפטר ביום 8.1.95 לאחר שנפגע בתאונת דרכים ביום .25.12.94אין מחלוקת כי מות המנוח נגרם עקב תאונת דרכים וכי היה לאירוע כיסוי ביטוחי אצל הנתבעת מס' .2
המנוח הותיר אחריו אלמנה ו- 11ילדים בגירים והם, ביחד עם העזבון, הגישו תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כפי שיובהר בהמשך עיקר המחלוקת שבין הצדדים הינה משפטית. יחד עם זאת ועל אף שעיקרי העובדות לא היו שנויות מלכתחילה במחלוקת שמע בימ"ש עדויות רבות. ענין זה נלקח בחשבון במסגרת פסק הדין כפי שיפורט.

להלן פסיקת הפיצויים כפי שקבע בימ"ש.נ
.2תביעת העזבון
בענין זה המחלוקת מצומצמת. בגין כאב וסבל זכאי העזבון לפיצוי המגיע לכדי
25אחוז מהסכום המקסימלי בתוספת ימי אישפוז. סכום זה עומד היום על 600, 39ש"ח. בנוסף הגיש העזבון תביעה לתשלום הוצאות קבורה וסכום זה (אשר גם הנתבעת מודה בו) עומד ביום מתן פס"ד על סך של 250, 5ש"ח.ב
בנוסף לסכומים הנ"ל אשר למעשה אינם שנויים במחלוקת הגיש העזבון תביעה להחזר הוצאות האוטובוס אשר נשכר לצורך ההלויה וכן סעודת מצווה. העזבון לא המציא לבימ"ש קבלות או ראיות לעניין ההוצאות ואולם בנסיבות אלו אין לדרוש ממשפחה העוסקת בקבורת המת לזכור ולשמור קבלות מיום הקבורה. בהתאם ולפי אומדן בימ"ש אני פוסק כי סכום גלובלי בגין כל ההוצאות המשלימות את הקבורה והאבלות בסכום כולל של 000, 3ש"ח. לעניין הזכאות, בפיצוי בגין הוצאות אלה, לפי אומדן ראה: קציר, פיצויים בשל נזק גוף מהדורה רביעית, עמ' 743סעיף .220
סה"כ אני פוסק לעזבון פיצוי בסכום כולל של 850, 47ש"ח.ו
.3תביעת האלמנה
תביעת האלמנה הינה לפיצוי בגין נזק נפשי אשר נגרם כתוצאה מאירוע התאונה. האלמנה, עמדה ליד הבעל כאשר זה החל לחצות את הכביש ונדרס לנגד עיניה. עובדות אלו אינן שנויות במחלוקת.נ
המחלוקת הינה לעניין נזק פסיכיאטרי אשר נגרם לתובעת כתוצאה מהארוע.ב
ההלכה המשפטית שנקבעה ברע"א 444/87 בפרשת אלסוחה נגד עזבון המנוח דוד דהאן,
פורסם בפד"י מ"ד (3) 397(להלן: "פשרת אלסוחה") קבעה 4תנאים מצטברים להכרה
בנזק נפשי של קרוב הנוכח במעמד התאונה:
א. קרבה משפחתית ממדרגה ראשונה.ו
ב. התרשמות ישירה מן הארוע.נ
ג. קרבה סיבתית לארוע המזיק.ב
ד. נזק נפשי ברור, קשה ומשמעותי.ו
בכל הנוגע לאמור בסעיפים א-ג לעיל אני סבור כי לא יכולה להיות מחלוקת כי
מתקיימים התנאים. מדובר בקרבה מדרגה ראשונה והאלמנה עמדה ליד המנוח בעת
שנדרס. בכל הנוגע לקרבה סיבתית הרי שלפי חוו"ד פסיכיאטריות גרמה הפגיעה להלם
אשר התפתח לכלל הפרעה פסיכיאטרית.נ
השאלה שבמחלוקת אמיתית היא האם ניתן להגדיר את הנזק הנפשי שנגרם לכדי נזק העולה באופן ברור עד כדי מחלה, כפי שנקבע בפרשת אלסוחה הנ"ל וכן
בע"א 642/89 עזבון המנוח שניידר נגד עירית חיפה, פורסם פד"י מ"ו (1) עמ'
470(להלן: "פשרת שניידר").ב
בתי המשפט קבעו מדיניות של צמצום נזקים בני פיצוי לתגובות נפשיות וקבעו כי רק במקרים קשים המגיעים לכדי מחלה פסיכיאטרית ניתן יהיה לקבל פיצוי.ו
ראה: ע"א 446/90 אליהו חברה לביטוח נגד יעל ברנע ואח'.נ
וכן בפרשת אלסוחה ובפרשת שניידר הנ"ל.ב
במקרה נשוא תביעה זו אני קובע לאור חוו"ד הפסיכיאטרית שהוגשה לביהמ"ש כי לא התגבש נזק פסיכיאטרי המגיע לכלל מחלה או המקביל למחלה פסיכיאטרית באופן המזכה בפיצוי בהתאם לקריטריונים שנקבעו בכל פסקי הדין הנ"ל.ו
אמנם תגובת האבל היא מעל המקובל ובהתאם נקבעה נכותה הזמנית של האלמנה ב-
% 10למשך שנתיים ואולם החל מיום 1.1.97נקבעה נכותה ל- % .0בנסיבות אלו,
ומבלי לגרוע מהצער והאבל הקשה, הרי שלא ניתן לומר שמצבה של האלמנה הגיע לכלל
מחלת נפש ולפיכך לא מתקיים התנאי המזכה בפיצוי.נ
בנוסף לפיצוי בגין נזק פסיכיאטרי תובעת האלמנה פיצוי בגין אובדן שירותי
המנוח.ב
לעניין זה לא הונחה בפני ביהמ"ש תשתית ראייתית מספיקה ואולם לפי הערכת ביהמ"ש ובהתחשב במערכת יחסים רגילה שבין בעל לאשתו החיים ביחד אני סבור כי ניתן לפסוק פיצוי גלובלי אף ללא ראיות ממשיות. בהתאם ובגין ראש נזק זה אני מורה לפסוק פיצוי בסכום של 000, 10ש"ח.ו
כמו כן אני מורה לפסוק לתובעת פיצוי בגין עלות השיניים התותבות אשר אבדו
עת שהתמוטטה בסמוך למקום התאונה. סכום זה לפי קבלה ת/ 16עומד על סך 800, 6ש"ח
ושווה היום ל - 500, .17יצוין כי ת/ 16הינו הצעת מחיר ולא קבלה ובהתאם תהיה
זכאית התובעת לקבל פיצוי זה כנגד הצגת קבלה על תשלום עבור השיניים התותבות.נ
בסיכומו של דבר לא מצאתי מקום לפסוק לאלמנה פיצויים בגין נזקים הנובעים מנכות פסיכיאטרית וזאת בהתאם לעולה מפסיקת ביהמ"ש העליון בהחלת ההלכות המשפטיות על העובדות נשוא תביעה זו.ב
אני פוסק לתובעת פיצוי כולל בסך 500, 17ש"ח כאשר מתוך סכום זה סך של 500, 7ש"ח מותנה בהצגת קבלה על ביצוע התשלום בפועל.ו
.4תביעת הבת צביה בוקי
הגב' צביה בוקי הינה ביתו של המנוח, ילידת 1949, בת 45במועד התאונה. הגב' צביה בוקי הינה אם חד הורית לזוג תאומים ומתגוררת ברמת גן. תביעתה מחולקת לשני מרכיבים בסיסיים. האחד הוצאות שנגרמו לה במהלך הימים בהם היה אביה מאושפז עקב השהות לידו בבי"ח. בעניין זה, אדון בנפרד ביחד עם תביעות דומות של צאצאיו האחרים של המנוח. המרכיב השני הינו מעין תביעת תלוי. לטענת הגב' בוקי תמך בה אביה לאורך שנים בקצבה חודשית קבועה. לטענתה גרם מותו לאובדן מקור מימון זה. בהתאם היא תובעת את הפיצוי בגין הפסד התמיכה.
תביעתה של הבת צביה בוקי כתלויה הינה תביעה חריגה.

ככלל הנטיה היא שלא
להכיר בתביעת תלויים מעבר לתקופת גיל השירות הצבאי.
ראה: ע"א 5/84 יחזקאל נגד אליהו, פד"י מ"ה (3) .374
אמנם היו מקרים חריגים בהם הכיר ביהמ"ש בפיצוי לתלוי מעבר לגיל המקובל ואולם היו אלה מקרים בהם הוכח לא רק כי התלוי קיבל תמיכה סדירה מאת ההורה המנוח אלא שהתלוי גם היה חסר יכולת להתפרנס בעצמו עקב מצב בריאותי ומשפחתי. ראה: ת"א (ת"א) 2821/72 בלה שלף ואח' נגד ציון שמואל ואח’, פסקים מחוזיים תשל"ו עמ' 150; קציר, פיצויים בשל נזק גוף, עמ' 858-.852
במקרה שבפני הגב' צביה בוקי אינה עומדת בתנאים החריגים הנ"ל במובן זה שהיא מתפרנסת אף ללא תמיכת האב, אם כי בדוחק. סבור אני כי אין מקום בנסיבות
אלו למתוח את הגיל של התלוי עד לבלי קץ, וזאת גם אם מוכח עובדתית שהתלוי נהנה מתמיכה קבועה של המנוח.
ואולם מעבר לאמור לעיל סבור אני כי לא הוכח עובדתית שמותו של המנוח מחייב את הפסקת העברת התמיכה אל הבת צביה. בשנים האחרונות לפני מותו היה המנוח פנסיונר. בהתאם התמיכה אשר הועברה על ידו לבת צביה לא היתה מותנית בקבלת הכנסה מעבודתו של המנוח אלא היתה תמיכה אשר שולמה מנכסיהם של המנוח ואשתו. אמנם בפועל היה זה אבי המשפחה אשר העביר במובן הטכני את הכספים אל הבת צביה ואולם יש לראות את התמיכה כאילו ניתנה על ידי שני בני הזוג.
בהתאם, ועל אף שהמנוח הלך לעולמו, אינני מוצא בכך לכשעצמו סיבה להפסקת התמיכה בפועל ואם רצתה האלמנה להמשיך ולתמוך בבת צביה לא היתה כל מניעה כלכלית לעשות כן. אין קשר בין מותו של המנוח ובין יכולת התמיכה של המנוח ואשתו בבת צביה וזאת מאחר וכספי התמיכה לא נצמחו ממשכורת וממילא מקור התמיכה בהיבט הכספי לא נגדע עם מותו של המנוח.
יצויין כי אמינה עלי גרסת הגב' צביה בוקי כי היתה מקבלת תמיכה קבועה מאביה. אמנם לא הובאו בפני ביהמ"ש ראיות כגון תדפיסי העברות בנקאיות, ספחי שיקים וכד' ואולם אמינה עלי עדותה כי היתה מקבלת את הכסף במזומן או בדרך של קניית פריטי בית או בגדים לילדיה. על כן אני סבור כי הוכחה הטענה העובדתית לפיה היתה הגב' צביה מקבלת תמיכה מאביה ואולם לא הוכח כי התמיכה נמנעה ממנה כתוצאה מהפטירה ובהיבט המשפטי אני סבור כי לא ניתן להגדיר את תביעתה במסגרת הזכאות לתלוי כפי שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין.
יצויין כי לו הייתי סבור שהתובעת זכאית לתמיכה הייתי קוצב את התמיכה עבור 6שנים בלבד וזאת בשים לב לגילו של המנוח ביום התאונה ואולם בנסיבות כפי שפורטו אני סבור שאין הגב' צביה בוקי זכאית לפיצוי כתלויה.
.5תביעת הצאצאים בגין הוצאות ונזקים נוספים:
ילדיו של המנוח, שהו לידו בבית החולים. יצויין, כי המנוח הועבר ממקום התאונה לבית חולים פוריה, ולאחר מכן לבית חולים רמב"ם, שם אושפז כשבועיים בטיפול נמרץ עד שהלך לעולמו.
בניו ובנותיו, שהו לידו בכל אותה עת תוך שהם נוסעים לסירוגין לביתם ו/או לעבודתם. כולם הגישו תביעה בגין הוצאות שנגרמו להם, אובדן שכר, ונזקים אחרים.
זכותם של הצאצאים לתבוע פיצוי, נוצרת עם מות המנוח בשל הפסדי תמיכה שנגרמים להם בעטיו. ואולם, מדובר בהוצאות של המנוח, שהוסבו ליורשיו בתקופה שעד פטירתו ולא לנזקיהם העצמאיים. ראה:
ריבלין, תאונת הדרכים סידרי הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה שנייה, עמ' .591
כאמור, הגישו הצאצאים תביעות אישיות בגין הוצאות שנגרמו להם. באופן בו נוסחה התביעה, ובעילה בה הם תובעים, אני קובע כי אין להם זכות על פי חוק, לקבל פיצויים.
העזבון יכול היה לתבוע הוצאות של עזרת צד ג', ולהתייחס לעניין זה, לשהותם של בני המשפחה בבית החולים. אמנם בדיעבד, ניתן לקבוע (והצדדים מסכימים), כי בפועל לא היתה בשהות בבית החולים משום עזרה. יחד עם זאת, אני סבור כי על אף שבפועל לא עזרו יורשי המנוח למנוח, הרי שניתן יהיה לראות בשהותם בבית החולים כעזרת צד ג' אשר ניתנה לעזבון, מאחר ובעת ההיא, סברו נציגיו של המנוח אשר היו כשרים על פי דין, לקבל החלטות בשמו (בהיותו מחוסר הכרה), כי הם נחוצים בבית החולים.
בהתאם, לו היתה מוגשת התביעה כתביעה להוצאות עזרת צד ג', אשר סופקו למנוח בטרם פטירתו, הייתי פוסק פיצוי בהתאם. ואולם, באופן בו נוסחה התביעה, ובדרך בה נתבעו הפיצויים, אין עילה שבדין המזכה את התובעים בפיצויי.
על כן, ומטעם זה, דין תביעת הצאצאים להחזרי הוצאות ופיצוי על נזקיהם,
להידחות.
יצויין, כי גם לו סברתי כי יש להם זכות שבדין לקבל פיצויים, גם אז הייתי פוסק פיצוי גלובלי בגין הוצאות שונות בסכום של 000, 2ש"ח לכל אחד מהם, ולא הייתי פוסק פיצוי בגין נזקים אחרים שנגרמו. סבור אני, כי רוב הנזקים שנתבעו, ובמיוחד נזקים רפואיים ואובדן שכר של הבן, בוקי יוסי, פגיעה בקידום הצבאי של הבן בוקי אמיר, וכ', הם נזקים אשר חל עליהם עיקרון ריחוק הנזק במובן זה, שלא ניתן לייחס אותם למזיק. בנוסף, וככל שהדבר נוגע להוצאות כלכלה, זכאים הצאצאים ששהו בבית החולים רק למרכיב הוצאות הכלכלה העולה על הוצאות הכלכלה השיגרתיות שיש לאדם. מובן, כי גם אם לא היו הצאצאים שוהים בבית החולים, אלא עוסקים כל אחד בענייניו, היו נגרמות להם הוצאות כלכלה יומיומיות, כפי שיש לכל אדם.
בהתאם, זכאים היו הצאצאים לתבוע רק את ההוצאות הנוספות והמיוחדות שנגרמו
להם, כתוצאה מהאירוע הטראגי.
לרוב ההוצאות שנתבעו, לרבות אובדן שכר, לא הוצגו ראיות כגון: קבלות, תלושי שכר, וכדומה.
על כן, בנסיבות אלה, ואם הייתי סבור כי יש לצאצאים עילת תביעה עצמאית, הייתי פוסק להם פיצוי בסך של 000, 2ש"ח לכל אחד מהם. ואולם כאמור, ובאופן בו נוסחה התביעה, אני קובע כי דין תביעתם של הצאצאים לפיצוי על הוצאות מיוחדות שנגרמו להם, להידחות.
.6פסיקת הוצאות בגין תביעת הצאצאים שנדחית
הנתבעת מבקשת לחייב את הצאצאים בהוצאות, מאחר ותביעתם נדחיתה מהטעמים המפורטים לעיל. ככלל, וכאשר נדחית תביעה, יש לפסוק הוצאות לטובת הנתבעת. ואולם במקרה זה, אני סבור כי אין מקום לפסוק הוצאות וזאת בהתאם להוראות תקנה 514לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו, קובעת כי אם ראה בית המשפט, כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, רשאי בית המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך הן לטובת הצד שכנגד, והן לטובת אוצר המדינה. כפועל יוצא מכך, מובן כי ניתן גם לשלול מבעל דין שהאריך את הדיון שלא לצורך, הוצאות שהיו מגיעות לו, כמי שזכה. במקרה זה, אני סבור כי הנתבעת האריכה את הדיון שלא לצורך.
אמנם, היה על הנתבעת להתמודד עם תביעה בעילות רבות אשר כאמור לעיל, אכן נדחו. ואולם, מעצם הטיעונים שהוצגו בסיכומים, ניתן לקבוע כי שמיעת הראיות, היתה שלא לצורך, זאת מאחר והתביעה נדחיתה, לאחר שבית משפט קבע (כפי שטענה הנתבעת) שאין עילה בדין לפסיקת פיצויים.
הקביעה המשפטית הינה מנותקת מהמחלוקת העובדתית. למעשה, ועל אף שבפועל עיקר העובדות הוכחו, ולמעשה רובם אף לא היו שנויות במחלוקת מלכתחילה, נדחית התביעה מנימוקים משפטיים, אשר היה ניתן להכריע בהם אף ללא שמיעת עדויות, או לאחר הסכמה דיונית על עובדות.
אשר על כן, העמידה על הזכות לקיים הוכחות, היתה במקרה זה הארכה של דיון
שלא לצורך.
יצויין, כי גם במסגרת חקירת העדים, היה ניתן לקצר את הדיון, ולחסוך זמן שיפוטי יקר. לדוגמא, לא היה מקום לחקור את כל 11הצאצאים, כדי לאמת את גירסתם בדבר שהותם בבית החולים. כל מי שיעיין בפרוטוקול, יתרשם כי מדובר ב- 11עדויות זהות לחלוטין. בהתאם, ולאחר חקירת הצאצא הראשון או השני, היה ניתן לגבש
הסכמה לעניין זה.
בנוסף, הגיש אחד הבנים תביעה בגין החזר הוצאות נסיעה מדרום אפריקה לבית
החולים. ב"כ התובע, הסכים כי מחיר הטיסה יקבע לפי המחיר הזול ביותר, כפי שהנתבע ישיג מסוכן הנסיעות הזול ביותר בארץ. הסדר זה לא התקבל על דעת ב"כ הנתבעת, ולשם כך זומן כעד סוכן נסיעות. בפועל, התברר כי הבדלי העלות בין הכרטיסים השונים, אינה גבוהה. ניתן היה לגבש הסדר דיוני, על מחיר הכרטיס ללא צורך בשמיעת אותו עד ולחסוך ישיבת הוכחות מיותרת.
האופן שבו ניהלה הנתבעת את התביעה, היתה הארכת דיון שלא לצורך, תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר, וכן גרימת הוצאות מיותרות לשני הצדדים.
שקלתי האם לחייב את הנתבעת בהוצאות לאוצר המדינה, ואולם החלטתי כי בנסיבות העניין, לא יהיה זה נכון לעשות כן.
יחד עם זאת, החלטתי כי בנסיבות אלו, לא תהיה הנתבעת זכאית לתשלום הוצאות
מאותם תובעים אשר תביעתם נדחית.
.7סיכום
בסיכומו של דבר, אני מורה על דחיית תביעתם של הצאצאים, תובעים 12-4,.2
אני פוסק פיצויים לעזבון ולאלמנה כמפורט להלן.
א. לעזבון פיצוי כולל בסכום של 850, 47ש"ח.
ב. לאלמנה, פיצוי כולל בסכום של 500, 17ובכפוף להמצאת קבלה כמפורט
לעיל.
ג. שאר מרכיבי התביעה, נדחים.
ד. כל הסכומים מחושבים לפי מדד המחירים לצרכן, שפורסם ביום 15.3.99
וישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ה. לסכומים הנ"ל יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור של % 15+ מע"מ כחוק, וכן את אגרת המשפט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שחפת בשירות הצבאי

  2. מחלת לב בשירות הצבאי

  3. מוות חייל במהלך חופשה

  4. מחלת קרוהן בשירות הצבאי

  5. דרופ פוט עקב שירות צבאי

  6. גידול בברך בשירות הצבאי

  7. תאונת דרכים חייל בחופשה

  8. שירות צבאי קצר

  9. מחלה טרשתית בשירות הצבאי

  10. פגיעה בברך בשירות הצבאי

  11. טרשת נפוצה בשירות הצבאי

  12. נפילה מהמיטה בשירות הצבאי

  13. אפילפסיה עקב השירות הצבאי

  14. תאונת דרכים בחופשה מהצבא

  15. מוות ממחלה עקב שירות בצבא

  16. קוליטיס כיבית בשירות הצבאי

  17. מחלה נפשית עקב השירות הצבאי

  18. מוות חייל בזמן חופשה מהצבא

  19. פוסט טראומה עקב שירות צבאי

  20. תאונת דרכים בזמן שירות צבאי

  21. פגיעה באוזן במהלך שירות צבאי

  22. תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי – ערעור

  23. קשר בין בעיות גב לשירות צבאי

  24. מיאסטניה גרביס בשירות הצבאי

  25. תסביך האשך עקב מאמץ בשירות הצבאי

  26. פיצויים לתלויים לאחר שירות צבאי

  27. מוות בתאונת דרכים במהלך שירות צבאי

  28. הפרעה בתפקוד המיני עקב שירות צבאי

  29. שירות צבאי כתנאי במכרז הקצאת מגרשים

  30. הכנסה משירות צבאי לצורך חישוב דמי פגיעה

  31. תאונת דרכים בצבא במסגרת השירות הצבאי - את מי תובעים ?

  32. פגיעת חייל במשחק בזמנו הפרטי לא תוכר כנכות עקב השירות הצבאי

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון