פירוק שיתוף בדירה בין בני זוג

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פירוק שיתוף בדירה בין בני זוג:

השופט מ' סלוצקי:ו .1שני בעלי הדין, שהם בעל ואשתו. מתדיינים בקשר עם דירה בת שני חדרים, ברחוב שפרינצק בקריית-מוצקין, המוחכרת להם בחלקים שווים בחכירה לדורות. רישום זכויותיהם בדירה הנ"ל בפנקס המקרקעין נעשה ב .22.11.79
הצדדים נישאו זה לזו ב- 27.8.79ובשנת 1981נולד בנם. בני הזוג הסתכסכו ביניהם החל משנת .1980אין מחלוקת, כי המערערת ובנם מתגוררים בדירה הנ"ל.
.2המשיב הגיש תביעה זו לפירוק השיתוף בדירה בינו ובין המשיבה, בדרך של מכירת הדירה כדירה פנויה וחלוקת הפדיון (ראה סעיף 14לכתב התביעה). המערערת, בסעיף 10לכתב הגנתה, לא התייחסה כלל לטענה בדבר הדרך לירוק השיתוף וממילא שלא הכחישה אותה ולא השיבה לגופו של עניין זה.
בנסיבות אלה רשאי היה בית משפט קמא לצאת מהנחה שאין מחלוקת שהפירוק, במידה שתתקבל התביעה, יכול להתבצע רק בדרך של מכירת הדירה בשוק, מאחר שאיננה ניתנת לחלוקה בעין. יצויין, כי המערערת גם לא התייחסה לעניין זה בעדותה בבית המשפט.
.3בית משפט קמא (כבוד השופטת טובי-פרידמן) בת"א 5263/87 (בית-משפט
שלום בחיפה), קיבלה את התביעה והחליטה על פירוק השיתוף בדירה הנ"ל בדרך של מכירתה כפנויה, בדרך שנמכרים מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 40(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, וחלוקת פדיון המכירה בין הצדדים בחלקים שווים.
בית משפט קמא חייב את המשיב, כאמור בסעיף 101לחוק המקרקעין, להציע את חלקו למערערת, לפני שיעביר את חלקו לאחר.
על פסק דין זה נסב הערעור שלפנינו, שהוגש מטעם האשה - המערערת.
.4טענתה המיקדמית של באת כוח המשיב היא, כי החלטה על פירוק השיתוף היא החלטת ביניים שלא סיימה את הדיון בבית משפט קמא, לכן היה על המערערת לבקש רשות ערעור, ומשלא עשתה כן, יש לדחות את ערעורה על הסף.
.5לדעתי, צודקת באת כוח המשיב בטיעונה זה. החלטתו ש בית משפט קמא למכור את הדירה ניתנה על יסוד סעיף 40(ב) לחוק המקרקעין, שזה לשונו:נ
"המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין".
הוסבר בע"א 613/78 [1], בעמ' 35, כי אין ללמוד מהחלופה שבנוסח בסעיף, כי המכירה תיעשה "בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל" "...שדין הליכי המכירה הוא כדין הוצאה לפועל של פסק דין סופי על ידי לשכת ההוצאה לפועל. הדיבור 'בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל' מורה על ההיפך -
ששיטת המכירה תהיה כאילו נמכר נכס המקרקעין בתור נכס מעוקל בהוצאה לפועל.
מי יבצע את המכירה - על כך ניתן ללמוד מנוסח הסעיף רק כמשתמע - משרד ההוצאה לפועל הוא המוכרח, שאילו לכך התכוון המחוקק היה מפרש זאת ואומר שהחלטת המכירה תוצא לפועל בלשכת ההוצאה לפועל, בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים. תימוכין לזה יש למצוא גם בחלופה השנייה שבסעיף 40(ב), הדנה בדרך מכירה אחרת שנראית לבית המשפט יעילה וצודקת בנסיבות העניין. אם בית המשפט בוחר בחלופה זו, בוודאי מוסיף עניין המכירה להיות בפיקוחו, ואין להניח שהמחוקק ביקש להחין בין שתי החלופות, שבאחת מהן ייחשב בית המשפט כמי שגמר מלאכתו, ובשנייה - לא".
במקרה דנן, מינה בית משפט קמא כאמצעי עזר את עו"ד גב' ברוידה, באת כוח המשיב, ככונסת נכסים לביצוע פירוק השיתוף בדירה, כאמור בפסק הדין, שהביצוע הוא תחת פיקוחו של בית המשפט.
בית משפט ממשיך ומבהיר שם [1], בעמ' 36, לאחר סקירת הליכי החלוקה לפי הדין שקדם לחוק המקרקעין, "שגם כיום מוסיף בית משפט השלום לפעול כבית משפט
עד לפירוק הסופי של השיתוף והחלטת המכירה, היא עצמה, עדיין איננה סוף פסוק בהליכים התלויים לפני בית המשפט, ובית המשפט טרם סיים מלאכתו בתובענה עם מתן החלטת המכירה..." ב-רע"א 183/89 [2], מפנה השופט ש' לוין להלכת ע"א 613/78 [1] הנ"ל, שלא נתבקשנו לסטות הימנה והקובעת שאין בית משפט הדן בתביעה לפירוק שיתוף מסיים את מלאכתו עם החלטת המכירה (או ההחלטה על פירוק השיתוף) כל עוד לא נסתיימו כל "פעולות העזר הכרוכות בביצועה".
הוא הדין בענייננו. יש, איפוא, לראות את הפסק נושא ערעור זה כ"החלטה אחרת" הניתנת לערעור ברשות בלבד, ורשות כזו לא נתבקשה וממילא שלא ניתנה. בא כוח המערערת אף לא ביקש בסיכומיו, ולו לחופין, שיוארך לו המועד להגשת בקשת רשות ערעור.
המסקנה היא, לדעתי, שיש לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיב את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 000, 1שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961, החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
אעיר רק, כי מן הראוי שהמשיב יציע למערערת ולבנם על פי הצהרתו, כאמור בפסק הדין, דיור חלוף הולם, עובר להשלמת מכירת הדירה ולפני פינויים הימנה, לבל תקופח ותיפגע זכותם למדור, המהווה חלק מהחיוב במזונות, החל על המשיב כלפיהם.
השופט ח' אריאל:ב .1לצערי, אני מסכים עם חברי הנכבד השופט סלוצקי. לו היתה מתבקשת הארכת מועד, הייתי נוטה, כשלעצמי, לתיתה, דע עקא שאין בקשה כזו.
.2באשר להערה הסופית, מן הראוי שבית משפט קמא, שלא סיים את מלאכתו, כאמור, ישקול גם הוא עניין זה.
השופט י' מרגלית:ו א. אני מסכים עם חברי, כי מאחר שלא הועלתה על ידי בא כוח המערערת בקשה להארכת המועד להגשת הערעור, לא נוכל להאריכו מיוזמתנו.
ב. המצאת מדור חלוף על ידי האב, המשיב:נ המדובר בענייננו בדירת מגורים של זוג ולא בבית עסק או במבנה מסחרי. המחוקק הכיר בייחוד מסוים ל דירה כזאת, כשקבע לגביה בסעיף 101לחוק המקרקעין, כי חובה על המבקש פירוק השיתוף ברירה כזאת להציע תחילה את חלקו בדירה לשותפו. אילמלא ייחודה של דירת בני זוג, לא היה מקום להפלותה מנכס משותף רגיל בעניין חובת ההצעה לשותף.

מטרתה החשובה של מסגרת משפחתית היא יצירת מסגרת מוגנת לגידולם של ילדים. עם כל השאיפה לא לכבול אדם במסגרת שאינו חפץ בה יותר, הרי כאשר מביא ארם ילד לעולם, נוטל הוא על עצמו התחייבות למדורו ולמזונותיו עד שיתבגר. לאור חובתו זאת מנוע הוא מלהפקיר את ילדו הקטין. פירוקו של שיתוף בדירה זו, שבה ילד קטין, מבטל לכאורה מדור שהיה לילד הקטין עד לאותו פירוק.
נראה לי, שאם הועלתה במסגרת הליכי פירוק השיתוף טענה, כי יש להבטיח מדור חלוף לקטין, לא יהיה זה נכון להשלים את הליך הפירוק ללא בירור טענת מדורו של הקטין.
נראה לי, שחובתו של בית המשפט להבטיח, שלא תיגרם פגיעה בטובתו של קטין ובזכותו למדור, וכי הדיון בנושא לא יידחה עד לאחר שתיגרם הפגיעה. מאחר שבענייננו לזוג ילד קטין הנמצא עם האם, ומאחר שהועלתה שאלת1המדור, ראוי שהנושא יתברר לפני השלמת פירוק השיתוף, ואני מצטרף לדעת חברי הנכבד השופט סלוצקי בעניין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק שיתוף בנכס

  2. פירוק שיתוף במושע

  3. פירוק שיתוף במגרש

  4. פירוק שיתוף במקרקעין

  5. פירוק שיתוף בעסק המשפחתי

  6. איך עושים פירוק שיתוף

  7. שיפוי הסכם פירוק שיתוף

  8. פירוק שיתוף לאחר אירוסין

  9. מדור ספציפי פירוק שיתוף

  10. תביעה לפירוק שיתוף במשק

  11. פירוק שיתוף בקרקע בחדרה

  12. תביעה למזונות ופירוק שיתוף

  13. פירוק שיתוף במקרקעין מס שבח

  14. תביעה לפירוק שיתוף ומזונות

  15. פירוק שיתוף במקרקעין בטבריה

  16. תביעה לפירוק שיתוף נגד הבעל

  17. פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים

  18. פירוק שיתוף בדירה בין בני זוג

  19. תביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין

  20. תביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

  21. פירוק שיתוף במקרקעין בכפר ערבי

  22. הסכם חלוקה פירוק שיתוף במקרקעין

  23. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  24. תביעה לפירוק שיתוף לאחר הסכם חלוקה

  25. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בצפון

  26. פירוק שיתוף במקרקעין סמכות עניינית

  27. סעיף 40 לחוק המקרקעין - פירוק שיתוף

  28. פירוק שיתוף בדרך מכירה וחלוקת הפדיון

  29. פירוק שיתוף בחלקה שחלקים ממנה הופקעו

  30. פירוק שיתוף בנכס על דרך רישום בית משותף

  31. סמכות בית המשפט להורות על פירוק שיתוף

  32. בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג

  33. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין סמכות עניינית

  34. פירוק שיתוף במקרקעין - מחזיק שאינו הבעלים

  35. חוות דעת מומחה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  36. פיצול הדיון בתביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

  37. תביעת פירוק שיתוף בגין פלישה והתעשרות שלא כדין

  38. תביעה לפירוק שיתוף - חלוקה לפי סעיף 39 לחוק המקרקעין

  39. פירוק השיתוף על דרך של מכירה למרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין בעלי הזכויות

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון