האם ניתן לבקש פסק דין הצהרתי בבית הדין לעבודה ? מבחינת "הסמכות", מוסמך כל בית-משפט בישראל, ובית-דין לעבודה בכלל אלה, 'לתת פסק-דין הצהרתי... ככל שיראה נכון בנסיבות שלפניו' (סעיף 34לחוק בתי-המשפט, התשי"ז-1957). סעד הצהרתי, אף שבית-דין מוסמך לתיתו, לא יינתן כדבר שבשגרה, והוא מהסעדים שבשיקול דעתו של בית-הדין (ד"ר זוסמן [21], סדר הדין האזרחי, מהדורה רביעית, ע' 428). לעניין ה'כוח' ליתן פסק-דין הצהרתי נאמר: 'כוחו של בית-משפט ליתן פסק-דין הצהרתי (בתחום סמכותו העניינית), עת מדובר בהגדרת זכויות של הצדדים, הוא כמעט בלתימוגבל; הייתי אומר - מוגבל רק על-ידי שיקול דעתו הוא; את שיקול הדעת יש כמובן להפעיל באופן שיפוטי. שיקול הדעת הוא רחב מאד' [20] .lord sterndale m.r . Ch 2(1922) in hanson v. Radcliffe urban district council 570, 490 מהותו של סעד הצהרתי לא תשתנה עם הפורום המשפטי, ובית-דין זה לא ייחס מהות אחרת לעד הצהרתי משמייחס לו כל בית-משפט אחר. יחד עם זאת אין כל מניעה לכך, שבבואו לשקול נסיבות לעניין מתן סעד הצהרתי, יביא בית-דין לעבודה בחשבון את המיוחד שבמשפט העבודה בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט, הן למתן פסק-דין הצהרתי והן לסירוב לתיתו" (דב"ע לד/43- 3[7], בע' 460). בדב"ע מו/11- 4[8] (בע' 132) מעלה בית-הדין את השאלה, "האם על בית-הדין ליתן סעד הצהרתי, לאור העובדה שבפני המשיבים עמדה דרך חלופית, דהיינו תביעה אינדיבידואלית של זכות קונקרטית". בית-הדין באותו מקרה אומר:נ"שתי תשובות לשאלה: האחת - התביעה. כאמור, היתה קיבוצית ואינדיבידואלית כאחד; בתחום הקיבוצי - מותר לצד, טרם התגלע סכסוך 'קונקרטי', לבקש סעד הצהרתי, שעה שחלוקות הדעות בדבר פירוש סעיף זה או אחר בהסכם הקיבוצי או בחוק מחוקי העבודה. היינו מוסיפים ואומרים: לא רק מותר - אלא לעיתים קרובות רצוי, על מנת למנוע סכסוך. השניה - בתחום האינדיבידואלי - מתן סעד הצהרתי הוא בשיקול דעתו של בית-הדין; במקרה דנא, שעה שהתביעה היא קיבוצית ואינדיבידואלית כאחד, ומדובר בזכויות המתייחסות למספר רב של עובדים - אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית-הדין האזורי, שמצא לנכון להעתר לבקשה וליתן סעד הצהרתי". בדב"ע מא/48- 3[9] (בע' 418) קובע אמנם בית-הדין, כי "אין בית-דין זה קומץ ידו עת עותרים ממנו ל'סעד הצהרתי', אך יחד עם זאת - אין הוא סעד לכל עת מצוא. אחד התנאים לנתינתו הוא שישמש להבטחת אינטרס או למימוש זכות", אך נראה שאין בפסק-דין זה כדי לעזור למשיבים, שכן דובר בו על תביעת עובד מדינה לסעד הצהרתי בדבר הדרגה לה הוא זכאי ולא על מקרה שבו יש לעובד תביעה כספית שלטענתו התגבשה כבר, אלא שבמקום לכמת אותה ולתבוע אותה, בוחר הוא בהצהרה בלבד.בית הדין לעבודהפסק דין הצהרתי