קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין הצהרתי בנושא חוב לחברת חשמל: 1. בפניי תובענה למתן פס"ד הצהרתי שהמבקשות אינן חייבות למשיבה סך של 23,182.92 ש"ח אותם דורשת המשיבה מהמבקשות. המבקשות הינן חברות המנהלות בתי מלון ומסעדות. לטענות המבקשות הן חוייבו בתשלום ע"י המשיבה בסך הנ"ל ששולם תחת מחאה בלחץ של ניתוק זרם החשמל, וזאת באופן שרירותי וללא שום ביסוס. לטענת המבקשות לגבי האכסניה הן חוייבו באופן שרירותי לאחר שהמשיב קבע שרירותית שהמונים אינם מתפקדים 9 חודשים. המבקשות טוענות שהמשיבה חייבה אותן בסכומים לא מוצדקים כשקריאת המונים לא בוצעה במועד (מידי חודשיים) כשהאכסניה היתה בשיפוצים עד חודש אוגוסט ולא היה מקום לחיוב רטרואקטיבי של 9 חודשים. לטענת המבקשות המשיבה התרשלה בביצוע המדידות. אי בדיקת המונים אי מתן הוראות לעובדים כשלא ניתן לבצע הערכה על הערכה כשהעדויות שהוגשו הם עדות שמיעה או עדות אנונימית. לטענת המבקשות הכללים אינם חוקיים ויש להכריז על פסלותם והרישום לא נערך בהתאם לכללים. לטענת המשיבה נודע לה בסוף 98' שמוני חב' החשמל שהיו מותקנים במסעדה, באכסניה ובמלון חובלו ו/או טופלו ו/או ניזוקו באופן שהעלה חשד לשימוש בלתי חוקי בחשמל ובעקבות בדיקה נתגלה שגושפנקא 660 שנגנבה מעובדי חב' החשמל שימשה לחתימת מונים נוספים בכללם במלון ובמסעדה ולסילוף המדידות, ובעקבות בדיקה של המשיבה ביום 24/12/98 נתגלה שהמונה במסעדה טופל והוא פגום וכן חתום בגושפנקא 660 באופן שברור שנעשה שימוש בלתי חוקי בחשמל (ראה נספח א' לתצהירו של מר ירון מיוחס). ביום 10/12/98 נבדקו מוני החשמל במלון ונמצאו פגמים באופן שהצריכה של החשמל לא נרשמת וכן שהמונה חתום בגושפנקא בלתי חוקית, המצביעים על שימוש בלתי חוקי בחשמל (נספח א' ו- ב' לתצהירו של מר לייבמן). ביום 23/12/98 נבדקו מוני החשמל באכסניה ונמצא שהמונים פגומים והמונים נחתמו בגושפנקאות שאינן של חברת החשמל באופן שצריכת החשמל לא נרשמה כלל ושנעשה שימוש בלתי חוקי בחשמל (נספחים ב',ג' לתצהירו של מר מיוחס). בעקבות החלפת המונים הפגומים, הממצאים והבדיקות נערך ע"י המשיבה תחשיב שלפיו חוייבו המבקשות המורכב מתוספת תשלום בגין צריכת חשמל שלא נרשמה במונים, תשלום בגין הנזק למונים ובגין העבודה הכרוכה בבדיקת המונים והחלפתם. לטענת המשיבה החיוב נעשה כדין ובהתאם לכללים. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובסיכומי הצדדים כולל סיכומי התגובה של המבקשות, החלטתי לדחות את התובענה, וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שתובענה זו הנה תובענת סרק שהוגשה ע"י המבקשות בלא שטרחו לאסוף ולבדוק את כל הנתונים ובלא מיקוד של הטענות שנטענו באופן סתמי וכללי. ב. מתברר כי סכום התובענה לא כולל כלל חיוב בגין צריכת חשמל של המלון. ג. אני קובע כי המשיבה נהגה כדין בהתאם לכללים לאספקת חשמל לצרכנים (שפורסמו בי.פ 3524 מיום 14/2/88 להלן:"הכללים") כמפורט בסעיף 18 (1) (ד) סעיף 14 וסעיף 8 (ד) (1) לכללים. הערכת הצריכה במסעדה נעשתה בנפרד לחודשי הקיץ והחורף שהינה סבירה ביותר ואני מקבל בעניין זה במלואה את הסבריו של מר זקן ואת עדותו ועדותם של מר מיוחס ומר לייבמן. כנ"ל לגבי הצריכה באכסניה כשההערכה נעשתה מחודש 4/98 שהינו המועד שלפי עדות מנהל המבקשות מר ממן הסתיימו השיפוצים והחלו בהפעלת האכסניה (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 18-27 עמ' 4 שורות 3-8) בניגוד לגרסה של המבקשות לגבי חיוב רטרואקטיבי ל- 9 חודשים. הדרישות של המבקשות לגבי האפשרות לבדוק את המונים כל חודשיים או לגלות את עניין הגושפנקא המזוייפת קודם לכן אינן מבוססות ונסתרו ע"י העדויות שהובאו. ד. גם העובדה שמר ממן זומן לפגישה אצל המשיבה והוסבר לו החישוב והוא שילם בשיק דחוי מצביעה על פעולה כשורה של המשיבה, ואני קובע שאכן ניתנו הסברים למר ממן. ה. אין מקום לטענות הרשלנות ופסילת הכללים המופיעים בסיכומי המבקשות (שלא מופיעים כלל בתובענה עצמה ולמעשה לא בסמכותי לבטל כללים אלו) טענות שלא בוססו ולא הוכחו כלל. גם הטענות לגבי סעיפים 8 ד' (2) ו- 8 ה' לכללים מצד המבקשות אינן במקומן וההערכה נעשתה כדין לפי כלל 8 ד' (1). ו. אינני רואה פסול בעדותם של מר זקן ועובדי החברה שהעידו בפניי. לא בכל מקרה יש צורך להביא כל עובד ועובד וכל קורא מונה ומונה ומר זקן יכול להעיד על הנהלים במקרה של אחריות ופיקוח מצידו, כפי שגם מר ממן בעצמו לא הביא כל עדות של עובדי האכסניה [ראה לעניין זה ע"פ 566/89 מרציאנו ואח' נ. מד"י, פ"ד מ"ו (4) 539). ז. לא מצאתי כל פגם בבדיקות ובפעולות שעשתה המשיבה ובחישובים שעשתה במקרה זה וגם אם ניתן היה לבצע חישוב אחר לא מצאתי פגם או חוסר סבירות בחישוב שנעשה כשהחישוב נעשה בהתאם לכללים ובהתאם לסמכותה של המשיבה עפ"י דין ואני קובע שהמשיבה חייבה כדין את המבקשות בגין החשמל והוכיחה גם מדוע וכיצד נערך החיוב כדין, בדקה כראוי את המונים ועשתה את החישוב כראוי בהתחשב בנתונים בשטח (כשאי אפשר לקרוא את המונים במידה והמקום סגור). ח. קשה לקבל את התנהגותן של המבקשות שנתגלה אצלן הן במלון הן במסעדה והן באכסניה שימוש בלתי חוקי בחשמל והמשיבה שולחת עובדים מבצעת בדיקות, חקירות, פעולות והחלפת מונים כדי לטפל ולמנוע המשך שימוש כזה והמבקשות במקום לבדוק את עצמן כיצד קרה שב- 3 עסקים שלהן נתגלה שימוש בלתי חוקי בחשמל בוריאציות שונות מטיחה את האשמה דווקא במשיבה, בבקשה סתמית ולא מבוססת כשהיא מטריחה את המשיבה לשווא בהכנת כתבי טענות, תצהירים וסיכומים ובהעדת 3 עדים מטעמה. ט. במקום לבדוק אצלן כיצד קרה השימוש הבלתי חוקי בחשמל, מנסות המבקשות לטעון לכך שהמשיבה הייתה צריכה לגלות קודם לכן את השימוש הבלתי חוקי בחשמל, ומנסות להעביר את האחריות למשיבה שבמקרה זה פעלה כדין. לטעמי, ראוי היה שהמבקשות תבצענה בדק בית רציני אצלן לפני הטחת טענות של רשלנות וחוסר תום לב במשיבה כשהתברר שהן עשו שימוש בלתי חוקי בחשמל בעסקיהם שרק פעולות המשיבה ובדיקותיהן גרמו להפסקתו ולא ניתן לתלות את האשם במשיבה. 3. התוצאה הינה שאני דוחה את התובענה ומבטל את צו המניעה הזמני שניתן בבש"א 107852/99. אני מחייב את המבקשות ביחד ולחוד לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000.- ש"ח בתוספת מע"מ כדין (זאת בהתחשב בכך שמדובר בתובענת סרק ללא ביסוס שהצריכה את המשיבה להגרר להליכים משפטיים מיותרים). חובחשמלפסק דין הצהרתי