פסק דין הצהרתי זכאות מינוי דירקטור חברה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין הצהרתי זכאות מינוי דירקטור חברה: כללי לפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי (להלן: "הבקשה"), לפיו זכאי המבקש 1 (להלן: "המבקש") להתמנות כמנהל/דירקטור במשיבה 1 (להלן: "המשיבה" או "החברה"), וכי על המשיב 2 (להלן: "המשיב") לחתום על המסמכים הנדרשים והמופנים אל רשם החברות לצורך רישומו של המבקש כמנהל אצל המשיבה, כאמור. כסבור הייתי שתיק זה מתאים להליך של גישור ומשום כך הפניתי את הצדדים להליך זה. המבקשים הסכימו לכך, ואילו המשיבים טענו כי אין להם עניין בהליך שכזה. בדיון מיום 4.3.10, הסכימו הצדדים כי ההכרעה תינתן על ידי על יסוד כתבי הטענות שהוגשו - הבקשה, תגובת המשיבים ותשובת המבקשים - מבלי להיזקק לחקירת המצהירים ולסיכומים מטעם הצדדים. יוער, כי בין הצדדים התנהלו בנושא זה הליכים קודמים (ה"פ 7452/08 אותה הגישו המבקשים ו- ה"פ 8236/09 שהוגשה על ידי המשיבים). שתי התובענות נמחקו בסופו של דבר ללא הכרעה. רקע עובדתי המשיבה, שהינה בעלים של בית דפוס ומנהלת עסקי דפוס, הוקמה בשנת 1984 על ידי המשיב 2 (להלן: "המשיב") ומר דוד עדי ז"ל, אשר נפטר ביום 19.10.03 (להלן: "המנוח"). המנוח היה אביהם של המבקשים 1 ו-3 ובעלה של המבקשת 2 (להלן: "המבקשת" או "האלמנה"). במסמכי הייסוד של המשיבה (תזכיר ההתאגדות (להלן: "התזכיר" - נספח 1 לבקשה) ותקנות ההתאגדות (להלן: "התקנות" - נספח 2 לבקשה)) הוגדרו שני סוגי מניות: "מניות רגילות" ו"מניות הנהלה". לב הסכסוך בין הצדדים הינו בדבר משמעות ההחזקה במניות הנהלה. על כך יורחב בהמשך. עם ייסוד החברה, חולק הון המניות בין המנוח והמשיב באופן שווה, כך שלכל אחד הוקצו מחצית מהמניות הרגילות ומחצית ממניות ההנהלה. ביום 10.6.98, נערך "הסכם העברת מניות בחברה" בין המנוח והמשיב (להלן: "ההסכם" - נספח 3 לבקשה), במסגרתו, סוכם על העברת אחוז אחד מאחזקותיו של המנוח במניות הרגילות לידי המשיב. משמעותה של העברה זו הובעה בסעיף 5 להסכם: "הצדדים מצהירים על הסכמה וידיעה כי בהתאם לתקנות החברה, העברת המניות כמפורט בהסכם דנן, מקנה לצד ב' (המשיב - א.פ.) 51% מכוח ההצבעה באסיפה הכללית של החברה ובמשמע כוח הצבעת רוב, וזכות הכרעה סופית בהחלטות החברה מכל סוג שהוא, אשר אינן דורשות הצבעת רוב מיוחד של 80%, כאמור בתקנון החברה." בהמשך לכך, ביום 31.12.98, התקבלה החלטה אצל המשיבה, לפיה, ניתנת למשיב זכות חתימה ייחודית בשם המשיבה בכל העניינים הבנקאיים. באשר לכל יתר ענייני המשיבה, נקבע, כי זכויות החתימה יוותרו כפי שהן (נספח לתשובת המשיבים). כאמור, המנוח נפטר ביום 19.10.03. לאחר פטירתו, עברו רובן של המניות הרגילות אל האלמנה ומקצתן אל המבקש מס' 3. מניות ההנהלה שהיו בידי המנוח, עברו למבקש. העברת מניות ההנהלה נעשתה הן מכוחן של התקנות והן מכוחו של צו ירושה שהוצא בעניינו של המנוח (נספח 6 לבקשה). נכון להיום, הרכב בעלי המניות במשיבה הינו כך (על סמך דו"ח רשם החברות שהוגש (נספח 5 לבקשה)): המבקש המבקשת המבקשת + מבקש 3 מבקש 3 המשיב מניות רגילות - 21,437 1 3,062 25,500 מניות הנהלה 5 - - - 5 בטרם נתייחס לטענות הצדדים, יובאו להלן מספר הוראות מהתזכיר ומהתקנות אליהן מתייחסים שני הצדדים: מתוך סעיף 4 סיפא לתזכיר ההתאגדות: "רק המחזיק במניות הנהלה של החברה - כשיר לשמש מנהל בחברה". סעיף 3 לתקנות ההתאגדות: מוסיף את תקנה 3א' ללוח א' שבתוספת השלישית לפקודת החברות הקובע כי: "המניות הרגילות בחברה יעניקו לבעליהן את הזכות להשתתף ברווחי החברה בדיבידנדים בהון ובחלוקת הרכוש של החברה וכן את הזכות להשתתף ולהצביע באסיפות הכלליות של החברה. .." וכן מוסיף את תקנה 3ב' ללוח א': "מניית ההנהלה תקנה לבעליה זכות לשמש כמנהל החברה. רק בעל מניית הנהלה בחברה יוכל לשמש כמנהל בה". סעיף 6 לתקנות: מתקן את תקנה 19(ב) ללוח א' וקובע: "על אף האמור בכל תקנה אחרת לתקנות החברה ו/או בלוח א', במידה שיוכח מעבר לכל ספק, שחו"ח מסיבות בריאותיות, אין בעל מניית הנהלה בחברה יכול לשמש בה כמנהל ולמלא את תפקידו, הוא יהיה רשאי להעביר לפי שיקול דעתו, ומרצונו בלבד, את מניות ההנהלה שלו בחברה בלבד, לפי קביעתו ורצונו, לכל מי שיקבע וימצא לנכון, בין באופן קבוע ובין באופן זמני. אין באמור לעיל כדי לחייב את בעל מניות ההנהלה להעביר מניות ההנהלה כאמור. " וכן מתקן את תקנה 19 (ג) בלוח א' וקובע כי: "על אף האמור בכל תקנה אחרת לתקנות החברה ו/או בלוח א', במקרה של חו"ח פטירת בעל מניית הנהלה, יועברו כל מניותיו בחברה, הן מניות ההנהלה והן המניות הרגילות או מניות מכל סוג שהוא, לבן/בת זוגו ולילדיו בחלקם בירושה ע"פ דין, במקומו, וזאת שעה אחת קודם פטירתו ובאופן אוטומאטי... " סעיף 18 לתקנות: מתייחס לתקנה 67 ללוח א' ומוסיף: "סעיף 67(ב): "מספר המנהלים בחברה יהיה שניים, אבל לא יותר משלושה, והללו ימונו ויהיה אפשר להחליפם לפי מכתב רגיל המופנה אל החברה ע"י מחזיקי מניות שהוא/הם הבעלים ביחד של לפחות 80% מהמניות הרגילות של החברה". סעיף 67(ה): "רק אדם המחזיק במניית הנהלה של החברה יהיה רשאי, בכפוף לאמור לעיל, לשמש מנהל בה". סעיף 22 לתקנות: מתייחס לתקנה 76 ללוח א': "משרת מנהל תתפנה אם המנהל: .... ו. במקרה מותו של המנהל. ... במקרה המפורט בס"ק ו' דלעיל, יועברו מניות ההנהלה בהתאם לכללים המפורטים בתקנה 19(ג) של לוח א', כפי שהיא מתוקנת בסעיף 6 לתקנות אלה". למעשה, המחלוקת הניטשת בין הצדדים, הינה כדלקמן: האם יש לראות בהוראות הנ"ל כקובעות זכאות אוטומטית של המחזיק במניות הנהלה לשמש מנהל, כפי שטוענים המבקשים, או שמא מדובר בתנאי כשירות בלבד, לפיו, חובה על המעוניין לשמש כמנהל, להחזיק במניית הנהלה - אולם אין די בכך, כפי שגורסים המשיבים. עיקרי טענות המבקשים המבקש טוען, כי הוא זכאי להירשם כדירקטור במשיבה וכי פנה אל המשיב פעמים רבות בבקשה למנותו למנהל במשיבה, אולם המשיב התנגד לכך בכל תוקף וסירב לעשות כן. טענתו המרכזית של המבקש, הינה, כי מכוח אחזקתו ב-5 מניות הנהלה של המשיבה (אותן ירש מהמנוח) זכאי הוא להתמנות כדירקטור בחברה. לביסוס טענתו, מסתמך המבקש על סעיפים בתזכיר ובתקנות (שצוטטו לעיל) מהם הוא מבקש להסיק את זכאותו להתמנות כדירקטור, ואלו טענותיו: המבקש טוען, כי אין חולק על העובדה שהוא מחזיק במניות הנהלה ולפיכך הינו עומד בתנאי שמציב סעיף 4 לתזכיר החברה. מסעיף 3 ב' לתקנות, הקובע, כאמור, כי "מניית ההנהלה תקנה לבעליה זכות לשמש כמנהל החברה. רק בעל מניית הנהלה בחברה יוכל לשמש כמנהל בה", מסיק המבקש, כי עצם ההחזקה במניית ההנהלה מעניקה לבעליה את הזכות, כלשון הסעיף, לשמש כמנהל החברה ואין המדובר בתנאי כשירות בלבד. מסעיף 6 לתקנות (המתייחס לסעיפים 19 ב' ו- 19 ג') - הקובע את מנגנון העברת מניותיו של בעל מניות הנהלה, במקרה שאינו כשיר מסיבות בריאותיות למלא את תפקידו, או בשל פטירתו - מסיק המבקש, כי הפרשנות המתחייבת היא, שעצם ההחזקה במניית הנהלה מקנה את הזכאות להתמנות כמנהל. שאם לא כן, כך הטענה, אין כל משמעות או צורך בקביעת מנגנון להעברת המניות, אם ממילא החזקת מניית הנהלה לא מעניקה דבר. גם מסעיף 22 לתקנות (המתייחס לסעיף 76 ללוח א'), הדן במקרים בהם תתפנה משרת מנהל, בין היתר במותו של המנהל, וקובע מנגנון זהה לזה שבסעיף 6 לצורך העברת מניות ההנהלה, מסיק המבקש, כי יש לקבל את הפרשנות אותה הוא מציע, אחרת אין כל משמעות לקביעת מנגנון העברת הבעלות במניות ההנהלה, כאמור לעיל. מסעיף 18 לתקנות, הקובע בתחילתו (תקנה 67(ב)) כי "מספר המנהלים בחברה יהיה שניים, אבל לא יותר משלושה", מבקש המבקש ללמוד כי המצב בחברה כיום, ולמעשה מאז פטירתו של המנוח, בו יש רק מנהל אחד, מנוגד להוראות התקנות, וגם עובדה זו דורשת את מינוי המבקש למנהל נוסף. עיקרי טענות המשיבים המשיבים טוענים, כי טענת המבקשים לפיה זכאי המחזיק במניית הנהלה להתמנות למנהל במשיבה איננה חדשה וכבר נטענה גם בהליכים הקודמים. לשיטת המשיבים, אין לקבל טענה זו, שכן, הפרשנות הנכונה - כפי שאף הובהר, לטענת המשיבים, ע"י כב' השופטת בן אור, במהלך הדיון בה"פ 7452/08 - הינה, שהמחזיק במניית הנהלה, יש לו הכשירות להתמנות, אך לא זכות להתמנות למנהל. לטענת המשיבים, על המינוי להיעשות בדרך הנקובה במסמכי החברה והוא אינו עובר בירושה. משכך, טוענים המשיבים, כי פתיחת ההליך דנן יש בו משום חוסר תום לב ו"פורום שופינג" פסול. המשיבים מתייחסים אף הם לסעיפים בתקנות ובתזכיר המשיבה. בהתייחס לתקנה 3ב' לתקנות, טוענים המשיבים כי הפרשנות הנכונה הינה שהסעיף קובע תנאי להתמנות כמנהל בחברה והוא - החזקה במניית הנהלה, אך אין מדובר בזכאות אוטומאטית להתמנות כמנהל. שאם לא כן, טוענים המשיבים, מתייתר הצורך בכל יתר התקנות העוסקות במינוי מנהלים בחברה ובדרכי המינוי, הן לפי חוק החברות והן לפי תקנות החברה עצמה, ואין בכך הגיון. עוד טוענים המשיבים, כי יש לדחות את טענת המבקשים, לפיה, מינוי המבקש נצרך על מנת שיוכלו לפקח על הנעשה בחברה, שכן, ככל שיש למבקשים טענות בדבר קיפוח וניהול שלא כדין, עליהם לפרט זאת ולבקש סעד מתאים. לא די בהעלאת טענה כללית בעלמא. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי דרך מינוי מנהלים בחברה נקבעה בתקנה 18 לתקנות החברה (מכתב המופנה אל החברה מטעם בעלי 80% לפחות ממניות החברה), וכל פרשנות אחרת שתינתן לסעיפים אחרים, עוקפת למעשה את דרך המינוי הברורה שנקבעה, לשיטתם, בתקנות החברה. בתצהיר שצורף לתשובת המשיבים, הצהיר המשיב, כי במשך השנים ניהל את החברה בשיתוף עם המנוח, שניהם כמנהלים בשכר ונוטלים חלק בעבודת הדפוס השוטפת, אם כי, תמיד היה הוא (המשיב) המנהל בפועל, לבדו, בהסכמה מלאה ובהרמוניה עם המנוח (סעיף 4 לתצהיר). עוד הצהיר המשיב, כי בשנת 1998 הוסכם והוחלט בין המנוח והמשיב, כי המנוח יצמצם את אחזקותיו בחברה ויעביר לו (למשיב) את השליטה בה. למעשה, המנוח הסתלק מניהול החברה לאחר שהעביר למשיב 1% במניות (500 מניות רגילות), כך שזכויות החתימה בבנק נותרו למשיב לבדו (סעיף 5 לתצהיר). המנוח המשיך לעבוד בחברה ועזר בעבודת בית הדפוס, וכן המשיך לקבל משכורתו וזכויותיו. לטענת המשיב בתצהירו: "בהעברה הנ"ל ניתנה גושפנקא מלאה לעובדה שאני הוא בעל השליטה בחברה ומנהלה היחידי למעשה, לכל דבר ועניין; ובמות המנוח, נותרתי אך אני כאמור כמנהל החברה" (סעיף 6 לתצהיר). תמצית תגובת המבקשים לתשובת המשיבים 23. המבקשים דוחים מכל וכל את טענות המשיבים. לשיטתם, ההליכים הקודמים שננקטו, נעשו על ידי עו"ד אחר, שנקט בהליכים בלתי נכונים, ומשום כך נמחקה הבקשה שהגישו באותה עת. אולם, לדידם, אין בכך לפגוע בזכות יסוד העומדת למבקש להתמנות כדירקטור. עוד נטען, כי הציטוטים שנאמרו כביכול על ידי כב' השופטת בן - אור מוכחשים, וגם עיון בפרוטוקול בית המשפט אינו תומך בדברי המשיבים. בנוסף, שבים המבקשים על טענותיהם המשפטיות שנטענו בבקשה. דיון והכרעה 24. הסוגיה הדורשת הכרעה הינה אופן פרשנות התזכיר והתקנות בכל הקשור במחזיק מניות ההנהלה. 25. אין חולק, כי מי שאינו מחזיק במניות הנהלה, לא יכול לשמש כמנהל. דהיינו, החזקה במניות הנהלה היא תנאי הכרחי לצורך כהונה כמנהל. הדבר עולה בבירור הן מלשון סעיף 4 לתזכיר, הן מלשון סעיף 3(ב) לתקנות והן מלשון סעיף 67(ה) לתקנות. 26. אין גם חולק כי המבקש מחזיק במניות הנהלה כנדרש. השאלה במחלוקת היא האם די בהחזקה זו לבדה על מנת להתמנות באופן אוטומאטי למנהל או לא. כאמור, הדרך להכריע בשאלה זו עוברת דרך בחינת הוראות התזכיר והתקנות. 27. כידוע, התזכיר והתקנות מהווים למעשה הסכם בין החברה לבעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. כיום, הדבר מופיע בצורה מפורשת בסעיף 17 לחוק החברות, התשנ"ט -1999. אם כן, הדרך לפרשנות התקנון (ובענייננו, התזכיר והתקנות) ייעשו בהתאם לעקרונות פרשנות החוזה. 28. נקודת המוצא לפרשנות חוזה הינה סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, הקובע כי: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות". מטרת פרשנות החוזה, הינה עמידה על אומד דעתם של הצדדים. נקודת ההתחלה לפרשנות החוזה הינה לשונו של החוזה ( דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פדאור 06 10 105 (2006)). 29. על כך יש להוסיף, כי כאשר מדובר בהסכם מסחרי, וכך לטעמי יש לראות תקנון חברה, תכליתו מכוונת למימוש מטרה עסקית. עליה להגשים היגיון, סבירות ויעילות כלכלית-מסחרית (ע"א 464/75 פרומוטפין בע"מ נ' קלדרון, פ"ד ל(2) 191, 195 (1976); ע"א 3978/99 אוליצקי כריה (1990) בע"מ נ' מנורה איזו אהרון בע"מ, פ"ד נה(2) 565, 573 (2001); אהרון ברק פרשנות במשפט כרך רביעי - פרשנות החוזה 547 - 550(תשס"א)). 30. כפי שיובהר להלן, מסקנתי היא כי הפרשנות שיש ליתן במקרה דנן, הינה, כי עצם ההחזקה במניות ההנהלה מעניקה למשיב את הזכות לשמש כמנהל. 31. אכן, ההוראה שבסעיף 4 לתזכיר, לפיה, "רק המחזיק במניות הנהלה של החברה - כשיר לשמש מנהל בחברה", דנה בכשירות בלבד, ואין להוציא מקרא מפשוטו. ברם, ההוראה המרכזית התומכת בפרשנות, כי עצם ההחזקה במניות הנהלה מעניקה למשיב את הזכות לשמש כמנהל, נמצאת בסעיף 3ב' לתקנות (לעיל), בו הוגדרו הזכויות של בעלי המניות השונים: בעלי המניות הרגילות ובעלי מניות ההנהלה. הסעיף קובע בצורה ברורה כי "מניית הנהלה תקנה לבעליה זכות לשמש כמנהל החברה" (ההדגשה שלי - א.פ.). דהיינו, עצם ההחזקה במניית הנהלה משמעותה - זכאות לכהן כמנהל. יצוין, כי אין בסיפא של הסעיף, בה נקבע כי "רק בעל מניית הנהלה בחברה יוכל לשמש כמנהל בה", כל סתירה לפרשנות זו. איפכא. הסיפא באה להשלים ולחזק את הרישא ולומר, כי מי שאינו בעל מניית הנהלה לא יוכל לשמש כמנהל. ודוק. לו התכוונו הצדדים לפרשנות אליה מכוון המשיב, היינו, כי מניית הנהלה מקנה אך כשירות לשמש כמנהל יכלו לומר זאת גם בתקנות, כפי שנאמר בתזכיר. משלא השתמשו במילה "כשיר" אלא במילה "זכות", משמע, כי התכוונו למשהו שהינו שונה מ"כשיר", היינו, כי מחזיק במניית הנהלה (ורק הוא) זכאי לשמש כמנהל. 32. חיזוק נוסף לפרשנות זו, ניתן למצוא בסעיף 6 לתקנות (המתייחס לסעיפים 19 ב' ו- 19 ג' ללוח א'). סעיף 19 ב' קובע, כי במידה ומסיבה בריאותית "אין בעל מניית הנהלה בחברה יכול לשמש בה כמנהל ולמלא את תפקידו" הוא רשאי להעביר את מניות ההנהלה שלו לגורם אחר, לפי שיקול דעתו הבלעדי, בין באופן זמני ובין קבוע. ניסוח הדברים מלמד על קשר הדוק בין הבעלות על מניית ההנהלה ובין מילוי תפקיד של מנהל, ומשתמע, כי עצם ההחזקה במניות מעניקה את הזכאות לשמש כמנהל. גם הפרוצדורה שנקבעה במקרה זה - העברת מניות ההנהלה לאחֵר - תומכת בפרשנות זו, שעם העברת מניות ההנהלה מועברת בעצם הזכות לשמש כמנהל בחברה. שאם לא כן, מהו ההיגיון הכלכלי - עסקי העומד מאחורי הסעיף? מדוע לקבוע פרוצדורה מיוחדת להעברת מניות ההנהלה באופן זמני או קבוע אם אין לכך כל משמעות אופרטיבית? 33. בדומה, קובעת גם תקנה 19 ג' הוראות דומות במקרה של פטירת בעל מניות הנהלה, בדבר העברת מניות ההנהלה לבן/בת הזוג ולילדיו ללא אפשרות להתנגד לכך. 34. גם בתקנה 22 (המתקנת את תקנה 76 ללוח א'), שעניינה מצבים בהם מתפנה משרת מנהל: התפטרות המנהל, הכרזתו כפושט רגל, מותו ועוד, ניתן למצוא חיזוק נוסף לפרשנות זו. ביחס לכל אחד מהמצבים, נקבעה פרוצדורה להעברת מניות ההנהלה לגורם אחר. כאמור, אין הגיון בקביעת פרוצדורה מיוחדת להעברת מניות ההנהלה אם אין לכך שום משמעות אופרטיבית. 35. אציין, כי עֵר אני לטענת המשיבים אשר הפנו להוראה בסעיף 18 לתקנות (המתקן את סעיף 67 ללוח א') הקובעת (בסעיף 67 ב') כי: "מספר המנהלים בחברה יהיו שניים, אבל לא יותר משלושה, והללו ימונו ויהיה אפשר להחליפם לפי מכתב רגיל המופנה אל החברה ע"י מחזיקי מניות שהוא/הם הבעלים ביחד של לפחות 80% מהמניות הרגילות של החברה". המשיבים מבקשים להסיק מהוראה זו, כי הדרך למינוי מנהל בחברה הינה באמצעות מכתב המופנה אל החברה מטעם 80% מבעלי המניות הרגילות, וכי אין די בהחזקה במניות הנהלה על מנת לשמש כמנהל בחברה. לדעתי, אין זו הפרשנות הנכונה שיש ליתן לסעיף. סבורני, כטענת המבקשים, כי המנגנון המתואר בסעיף זה עוסק בהחלפת מנהל מכהן, או במינויו של מנהל שלישי בחברה, כך שיכהנו שלושה מנהלים תחת שניים, ואז נדרשת הסכמתם של לפחות 80% מבעלי המניות הרגילות של החברה. כל פרשנות אחרת יכולה להביא למצב בו נמצאת החברה בשעה זו, כאשר מכהן אך מנהל אחד בלבד (המשיב), ומאחר שבידיו 51% מהמניות הרגילות, יכול הוא להנציח מצב זה עד אין קץ, זאת בניגוד לאמור בתקנות כי בחברה יכהנו שני מנהלים, ובניגוד לכל הגיון, וודאי שלא לכך כיוונו "האבות המייסדים". לדעתי, אומד דעתם של המנוח והמשיב - בעת שכרתו את ההסכם וחתמו על תקנות ההתאגדות בשנת 1984, כפי שעולה ממכלול הוראות הסעיפים שבתקנות, ומנסיבות כריתת ההסכם והחתימה על התקנות, המצביעים על כך שמדובר בשני שותפים בבעלות ובניהול החברה - היה, כי כאשר יועברו מניות ההנהלה לאחֵר, ועל אחת כמה וכמה לבן הזוג או לילדיו של מי ממחזיקי מניות ההנהלה באותה עת, בעקבות פטירתו, יבוא אותו "אחֵר", או בן הזוג או אחד מילדיו שלו הועברו מניות ההנהלה, וישמש כמנהל במקום בעל מניות ההנהלה שמניותיו הועברו או שנפטר. 36. חיזוק לפרשנות זו ניתן למצוא בהוראת סעיף 22 לתקנות (תקנה 76(ד)), בה נקבע, כי אחד המקרים בהם תתפנה משרת מנהל הוא כאשר המנהל: "יוחלף ע"י בעלי המניות המקנות כוח הצבעה של 80% לפחות מכלל כוח ההצבעה בחברה". 37. מעבר לאמור לעיל, חיזוק נוסף לפרשנות לפיה החזקה במניות הנהלה משמעותה זכאות להתמנות כמנהל, ניתן למצוא בכך, שלמעשה, מהוראות התקנות עולה, כי מניות ההנהלה אינן מעניקות, לכאורה, למחזיק בהן, כל זכות בחברה. הן אינן מעניקות כל זכות לחלוקה ברווחים או ברכוש החברה [פרט לזכאות להחזר נומינלי של שווי המניה בעת פירוק החברה] (סעיפים 3 לתקנות (3 ב') ו-28), והן אינן מעניקות זכויות הצבעה (סעיף 17 לתקנות (59)). אם כן, אלמלא נפרש את משמעות ההחזקה במניות אלה כמעניקה זכאות למינוי כמנהל בחברה, הרי שאין כל משמעות למניית ההנהלה ואין הגיון בהחלטה ליצור מניה מסוג זה. 38. לסיכום, לדעתי, הפרשנות שיש ליתן להחזקה במניות הנהלה היא זכאות לשמש כמנהל בחברה. 39. בענייננו, מאחר שהמבקש מחזיק במחצית ממניות ההנהלה, כפי שמחזיק גם המשיב, זכאי המבקש להתמנות כמנהל בחברה. 40. אוסיף, כי לא מקובלת עליי טענת המשיב בתצהירו כי בסמוך לאחר שהמנוח העביר לו 1% מהמניות נותר הוא לבדו כמנהל בחברה. אכן, ביום 10.6.98 העביר המנוח למשיב 500 מניות, אך היו אלו מניות רגילות בלבד ולא מניות הנהלה. הזכויות במניות אלו הינן כיתר הזכויות של המניות הרגילות, ולא כזכויות במניות הנהלה, כפי שבאו הדברים לידי ביטוי גם בסעיף 5 להסכם העברת המניות (נספח 3 לבקשה). זאת ועוד. ביום 31.12.98, קיבלה אסיפת בעלי המניות ומנהליה של החברה החלטה ולפיה זכויות החתימה בכל ענייניה הבנקאיים יהיו של המשיב בלבד. ודוק. זכויות החתימה בכל העניינים הבנקאיים של החברה, ותו לא. באותה החלטה ובאותה נשימה נקבע, כי "זכויות החתימה בכל שאר ענייני החברה, ובמשמע בכל עניין אשר אינו עניין בנקאי, יישארו כפי שהן נקבעו בין השותפים בהסכם השותפות...". מכאן, כי המשיב לא היה המנהל היחידי בחברה, כטענתו. לו חפצו המשיב והמנוח להעביר את כל זכויות הניהול לידי המשיב בלבד, היו מעלים על הכתב הסכמה זו, כפי שעשו יפה בכל דבר ועניין שנגע לבעלי המניות ולזכויות הניהול, או היו מעבירים את מניות ההנהלה שהיו בידי המנוח לידי המשיב. לא כך קרה, ועל כן, לשיטתי, אין לקבל טענות המשיבים. 41. יוער לפני חיתום, כי איזכור אמירות המיוחסות כביכול לכב' השופטת בן- אור במסגרת הליך קודם בין הצדדים - איננה במקומה. ראשית, פרוטוקול הדיון הנטען לא צורף על ידי מי מהצדדים (לתגובת המבקשים לכתב התשובה לא צורף דבר, על אף האמור בסעיף 3 לתגובה) ולא ניתן לעמוד על אמיתות הדברים. שנית, אם אכן נכונה טענת המבקשים בתשובתם לתגובת המשיבים, כי הדברים כלל לא מופיעים בפרוטוקול, הרי שחמור הדבר שבעתיים. מעבר לכך, גם אם נניח שהדברים אכן נאמרו, אם כי "שלא לפרוטוקול", הלא בפסיקה הובעה מורת רוח מציטוט אמירות של בית המשפט לצדדים שלא לפרוטוקול, והודגש כי הדבר אינו מקובל ואין לו מקום, הן משום שלא ניתן לוודא את אמיתות התוכן והן משום שהדבר מקשה על דיאלוג חופשי בין בית המשפט והצדדים. למעלה מכך, דומה כי יש בכך משום ניסיון פסול להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט (רא' החלטתו של כב' השופט רובינשטיין מיום 30.8.05 במסגרת רע"א 5261/05 נ.שקד נכסים ובניין 1987 בע"מ נ' עזבון דב בוריס ברגמן ז"ל (2005), , פדאור 05 20 440 (2005)). סוף דבר 42. התוצאה היא שהבקשה מתקבלת. הנני מורה כי המבקש זכאי להתמנות כמנהל בחברה. על המשיב לחתום על כל המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע רישום זה ברשם החברות. 43. המשיב יישא בהוצאות המבקשים לאגרת בית המשפט ובנוסף בשכר טירחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪. בנסיבות העניין לא ראיתי לחייב גם את המשיבה - החברה בהוצאות ובשכר טירחה. דיני חברותדירקטורפסק דין הצהרתי