פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט:

1. בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית. הבקשה הוגשה על ידי אבי זילברפלד (להלן: "המבקש") כנגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "המשיב").

העובדות הצריכות לעניין

2. בתאריך 30.12.08, הגיש המבקש בקשה לאישור התובענה הייצוגית (בש"א 23792/08) (להלן: "הבקשה"), ועילתה הנטענת הינה ש"השיקים המופקדים אצל הבנק בתיבות השירות, באמצעות מעטפות "אל תור", אינם נרשמים בחשבון הבנק נשוא ההפקדה, לפי יום הערך שבו הופקדו בפועל אצל הבנק בתיבת השירות "אל-תור", אלא לפי יום הערך של מחרת יום ההפקדה, וזאת שלא כדין".

עוד עולה מהבקשה, כי המבקש הגיש תלונה בעניין למפקח על הבנקים, אשר מצא את תלונתו מוצדקת, והורה לבנק לזכות את חשבונו על פי הערך ביום הפקדת השיקים בתיבת "אל-תור", וכן הורה לבנק לשנות את הכיתוב על פני מעטפות ה"אל-תור" בהתאם להנחיות החדשות.

הנזק שנגרם למבקש בא לידי ביטוי בריבית החובה ששילם, נוכח זיכוי חשבונו בסכום השיקים שהופקדו בתיבת ה"אל-תור" יום לאחר הפקדתם בפועל, וזאת בשל היות חשבונו ביתרת חובה.

3. בתשובתו הבהיר הבנק, כי אופן התנהלותו תואם את הוראות הדין, וכי קביעת השעה, שלפיה יחוייבו חשבונות הבנק על פי ערך יום המחרת הובאה לידיעת לקוחות הבנק בשורה של אמצעים. עוד טען הבנק, כי לא היה כל הכרח להשתמש בתיבות ה"אל-תור" דווקא, וכי לקוחות הבנק היו רשאים להפקיד את השיקים בדרך אחרת, שהייתה מבטיחה את זיכוי חשבונם ביום ההפקדה, למשל באמצעות שימוש במסוף מחשב המצוי בכל סניף של הבנק.

4. בדיון שהתקיים ביום 17.9.09 עודדתי את הצדדים להגיע להסכמות, וזאת נוכח התנהלותו הפסולה של הבנק מחד גיסא, וההפסד הזעיר שנגרם לחלק מלקוחות הבנק מאידך גיסא, ואכן, הצדדים הגיעו להסכם נשוא הבקשה אשר בפניי.

הסכם הפשרה המוצע

5. ההסכם המוצע הינו לסילוק סופי, מלא ומוחלט של העילות הנטענות כנגד הבנק, ומבלי שיודה בחבותו ו/או אחריותו כלפי מאן דהוא. בהתאם להסכם, מוצע, כי הבנק ירים תרומה בסך של 250,000 ₪ לעמותת "עזר מציון" לטובת פרוייקט "המאגר הלאומי לתורמי מח עצם".

קבוצת התובעים הוגדרה בהסכם המוצע, כלקוחות הבנק אשר הפקידו שיקים באמצעות תיבות "אל-תור" בתקופה הרלוונטית המתחילה ביום 1.9.08 ומסתיימת ביום 31.12.08.
בהסכם המוצע מוסבר, כי "לצורך קביעת סכום התרומה, הבנק מצהיר כי ביצע תחשיב "חשיפה תיאורטית מקסימלית", המבטא את סכום החשיפה התיאורטי לבנק, על הצד הגבוה, כאשר התחשיב בוצע תחת ההנחה המחמירה (להלן: "חשיפה תיאורטית מקסימלית"), על פיה, כל החשבונות בהם הופקדו שיקים באמצעות תיבת השירות "אל-תור" בתקופה הרלוונטית, היו ביתרת חובה ביום ההפקדה, וזאת על אף שסביר שבפועל, חלק מהלקוחות היו ביתרת זכות במועד ההפקדה, כאשר למפקידים שהיו ביתרת זכות לא נגרם חסרון כיס עקב זיכוי חשבונם על פי ערך יום העסקים הבא (סעיף 13 לבקשה לאישור הסכם הפשרה).

עוד מסביר הבנק, כי החשיפה התיאורטית המקסימלית בהתאם להנחיות המחמירות שפורטו, מתייחסת לסכום של 540,535 ₪ בגין 892,839 שיקים שהופקדו בתיבת השירות "אל-תור" בתקופה הרלוונטית.

הצדדים טוענים, כי תרומת סכום הפשרה, כפיצוי לציבור בכללותו, הינה סבירה והוגנת, בהתחשב בפרמטרים המפורטים בסע' 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"), שכן, במקרה דנן סכום החשיפה המקסימלית הוא קטן יחסית לתובענה ייצוגית, וסכום הנזק – בסך של כ- 28אג' בממוצע לשיק, אינו מצדיק את ניהולה היקר של התובענה.

עוד ממליצים הצדדים לאשר שכ"ט לב"כ התובע בסך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וגמול לתובע המייצג בסך של 20,000 ₪.

בסופו של דבר, מפנים הצדדים את בית המשפט לרע"א 8479/02 דר' תמר סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל (להלן:" הלכת סבו"), ומבקשים לאשר את הסכם הפשרה מבלי להיזקק לפרוצדורה הקבועה בסע' 18-19 לחוק וזאת נוכח העובדה, שבית המשפט דן עם ב"כ הצדדים בנוגע לפרטי ההסכם המוצע, ולמעשה הציע את פרטי ההסדר המוצע.


המבחנים לאישור הסכם הפשרה

6. כאשר מדובר בהסכם פשרה המוצע במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, חובה על בית המשפט לבחון את פרטי ההסדר המוצע, על מנת לוודא, שמדובר בפשרה ראויה, הוגנת וסבירה. הטעם לכך, נעוץ בעובדה, שבמסגרת תובענה ייצוגית קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין התובע הייצוגי ובא כוחו מחד גיסא, לבין יתר חברי הקבוצה, שבשמם מבוקש להגיש את התובענה הייצוגית, מאידך גיסא.

אותו ניגוד אינטרסים מובנה בא לידי ביטוי בחשש, שמא התובע הייצוגי יגיע להסכמה עם הנתבעים, מכוחה הוא יקבל גמול בדרך זו או אחרת, ואז "יזנח" את עניינים של יתר חברי הקבוצה, אותם הוא מתיימר לייצג בתביעה שהגיש.

נוכח העובדה, שפסק דין במסגרת הפשרה מהווה למעשה מעשה בית דין לגבי יתר חברי הקבוצה, וקיומו שולל מיתר חברי הקבוצה את זכות התביעה, חייב בית המשפט לוודא, כי במסגרת הסכם הפשרה נבחן עניינם של כלל חברי הקבוצה, והוא בא לידי ביטוי בקבלת התייחסות ראויה והוגנת במסגרת ההסכם המוצע.

בחינת התובענה הייצוגית

7. נשאלת השאלה, האם התקיימו במקרה אשר בפניי התנאים והנסיבות המצדיקים אישורה של התובענה הייצוגית. אקדים ואומר, כי לאחר ששקלתי את כל השיקולים והנימוקים העומדים בבסיס הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ולאחר שקראתי בתשומת לב רבה את תגובות הצדדים, מצאתי, כי בנסיבות העניין מתקיימים התנאים הדרושים לאישור התובענה הייצוגית, ואבאר.


התובע המייצג

8. "כדי לפסוע אל תוך עולמן של התובענות הייצוגיות, תנאי בסיסי הוא קיומה של עילת אישית. בהיעדרה של עילה כזו, דין התובענה להימחק או להידחות על הסף, וממילא לא ניתן לאשרה כתובענה ייצוגית. על התובע המבקש להיות תובע ייצוגי, לשכנע את בית המשפט במישור הראייתי ולא רק במישור הטיעוני במידת הסבירות הראויה, שקמה לו לכאורה עילת תביעה".
(ר: ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, 14.4.97).

בעניין אשר בפניי מדובר בתובע שהינו לקוח של בנק דיסקונט, אשר הפקיד שיקים לחשבונו באמצעות תיבות השירות "אל-תור" באחד מסניפי הבנק. בשלב מסויים התברר לתובע, כי רישום השיקים לא נעשה בהתאם לערך ביום ההפקדה, כי אם בהתאם לערכם ביום שלמחרת ההפקדה, ומכאן נזקו. התובע מסביר, כי בהיותו ביתרת חובה במועד ההפקדה, הוא חוייב בריבית חובה עודפת בשל זיכוי חשבונו בהתאם ליום הערך שלמחרת ההפקדה, ואילו היה מזוכה חשבונו בתאריך ההפקדה, כי אז לא היה מחוייב בריבית בשל היותו ביתרת חובה. התובע מעריך את נזקו בסך של 42 ₪, והוא פירט את אופן חישוב הסכום.

דומני, כי בכך עמד התובע בנטל המוטל עליו, והוכיח לכאורה את זכותו לשמש כתובע מייצג. למען הסדר הטוב יובהר, כי אין בין הצדדים מחלוקת עובדתית בהתייחס לטענה, כי הבנק זיכה את חשבונם של הלקוחות שהפקידו שיקים בתיבות השירות "אל-תור" על פי יום הערך שלמחרת ההפקדה.

חישוב הנזק לכלל חברי הקבוצה

9. לצורך חישוב נזקם של כלל חברי הקבוצה, ביצע הבנק תחשיב "חשיפה תיאורטית מקסימלית" המבטא את סכום החשיפה התיאורטי לנזק. חישוב זה נעשה על בסיס הנחה – תיאורטית – כי כל החשבונות בהם הופקדו שיקים בתיבת השירות "אל-תור" בתקופה הרלוונטית (מיום 1.9.08 ועד יום 31.12.08) היו ביתרת חובה במועד הפקדת השיקים. הנחה זו הינה הנחה נדיבה, אשר ללא ספק פועלת לטובת חברי הקבוצה, למרות שאינה בהכרח נכונה. הצדדים פעלו בדרך זו בשל הקושי העצום, ואולי הבלתי אפשרי, לאתר כל אחד ואחד מהמפקידים, ולבדוק את מצב חשבונו ביום ההפקדה, והנני בדיעה, כי דרך חישוב זו מיטיבה עם כלל חברי הקבוצה.

מכל מקום, על פי התחשיב האמור, ונוכח העובדה, כי בתקופה הרלוונטית הופקדו 892,839 שיקים בתיבות השירות, הרי שסכום החשיפה התיאורטי המקסימלי לבנק הינו בסך 540,535 ₪.


באשר להרכבה של קבוצת התובעים

10. קבוצת התובעים הוגדרה בהסכם הפשרה, כלקוחות הבנק אשר הפקידו שיקים באמצעות תיבת השירות "אל-תור" במהלך התקופה הרלוונטית.

אמנם, לפי התחשיב שהוצג, הפסדי יחידי התובעים נעים בין אגורות בודדות למספר עשרות שקלים חדשים, אולם עצם ההתנהלות של הבנק, בהתייחס למספר רב של לקוחות, מהווה בהחלט "שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה". נוכח האמור, הנני בדיעה, כי המבקש עמד בתנאים הבסיסיים הנדרשים מתובע ייצוגי, והוא ראוי להיות מוגדר ככזה.

עילות התביעה

11. האלמנט הראשון, העיקרי והחשוב ביותר הנתון לבחינה הינו סיכויי התובענה, אילו הייתה מתבררת לגופה. במסגרת הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, כמו בכל הסכם פשרה "קונים" הצדדים סיכון שעמדתם לא הייתה מתקבלת, אילו היה מתקיים דיון בבקשה לגופה.

הסכם הפשרה מביא בחשבון סיכון זה, כמו גם גורמים אפשריים נוספים, כגון: עלות ניהול התובענה; משך הזמן הצפוי לניהולה, וכיוצא בזה.

לגופה של התובענה, לטענת התובע מנוגדת התנהלותו של הבנק להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד חיוב וזיכוי בשיקים) התשנ"ב – 1992, (להלן: "הוראות הבנקאות"), כפי שאף קבע המפקח על הבנקים במסגרת מכתבו מיום 3.12.08.

כפי שציינתי, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לנוהגו הפסול של הבנק אשר נהג לזכות את חשבונות הבנק של המפקידים בתיבת השירות "אל-תור" על פי ערך יום המחרת. התנהלות זו עומדת בניגוד לסע' 3א' להוראות הבנקאות הקובע, כי זיכוי החשבון בגין ההפקדה, ייעשה ביום הסליקה, ובהתאם להגדרה של "תחילה וסיום של יום עסקים" (סע' 2 להוראות הבנקאות).

סע' 2ב' להוראות הבנקאות מתיר למפקח על הבנקים לשנות את שעת הסיום של יום העסקים הבנקאי. חריג להיתר זה מצוי בסע' 3(ב) להוראות המפקח על הבנקים (ניהול בנקאי תקין [3] 1/061) הקובע:

"פעולות המבוצעות שלא בדלפק סניף התאגיד הבנקאי, אלא באמצעות מכשירים אוטומטיים או תיבות שירות; במקרים אלה יובהר בשלט על המכשיר או התיבה, עד איזו שעה ניתן לבצע פעולות שיירשמו בחשבונות באותו יום".

צא ולמד, מהוראות סעיף זה עולה, כי בכל אותן פעולות הנעשות באמצעות תיבות שירות ומכשירים אוטומטיים (במקרה שלנו – תיבת שירות), התאגיד הבנקאי אינו מחוייב לרשום אותן באותו יום עסקים, ובלבד שיגלה "בשלט על המכשיר או התיבה" מהו מועד הרישום, דבר שיותיר את ברירת הבחירה בידי הלקוח, היכן להפקיד את השיקים, האם בתיבת השירות ו/או במכשיר האוטומטי, או בדלפק הבנק, ו/או בכל דרך אפשרית אחרת.

בעניין אשר בפניי, שלל למעשה הבנק בתקופה הרלבנטית מלקוחותיו את האפשרות לרישום השיקים ביום הפקדתם בתיבת השירות "אל-תור". טענת הבנק, כי לרשות לקוחותיו קיים מיגוון של אמצעים אחרים, המבטיחים רישום השיקים במועד הפקדתם, אינה יכולה לעמוד לו. הנני בדיעה, כי קרוב לוודאי שהצדק עם התובע הייצוגי, וכי במהלך התקופה הרלוונטית, הנהיג הבנק מדיניות הפקדת שיקים בתיבת השירות "אל-תור" בניגוד לדין ובניגוד להוראות המפקח על הבנקים. הבנק אינו יכול לטעון להגנתו, כי לקוחותיו רשאים היו להשתמש באמצעי הפקדה אחר. משהותקנה לרווחתם תיבת השירות "אל-תור", היה על הבנק להשוות את תנאי ההפקדה בתיבת השירות לתנאי ההפקדה האחרים המקובלים וקיימים אצל הבנק, ולחילופין, להזהיר את קהל הלקוחות ולהדגיש בפניהם, כי תנאי ההפקדה שונים, ועלולים לגרום להם לנזק כספי.

מהאמור עולה, כי אין ספק בדבר קיומה של עילת תביעה, ובצדקתה הלכאורית.

12. כזכור, ההסדר המוצע שולל למעשה מכלל חברי הקבוצה פיצוי כספי, שכן מוצע, כי הפיצוי ייתרם. נשאלת השאלה, האם מוצדק לאשר הסדר פשרה, אשר לכאורה אינו מפצה את כלל חברי הקבוצה בגין נזקיהם, והנני בדיעה שהתשובה לכך הינה חיובית.

ראש וראשונה יובהר, כי נזקם האישי של יחידי הקבוצה הינו זעיר, וקרוב לוודאי, שאיש מהם לא היה מגיש תביעה אישית לפיצוי על נזקיו. אלא מאי? לא ניתן לקבוע שכלל חברי הקבוצה אינם יוצאים נשכרים מהסכם הפשרה המוצע, וזאת מהסיבה הפשוטה: בגין פועלו של התובע הייצוגי, חדל הבנק מהתנהלותו הפסולה, ובכך שם קץ לעוול שנגרם לכלל חברי הקבוצה במהלך התקופה הרלוונטית, ומשכך, ולמרות שאינם מקבלים פיצוי בפועל, הם יצאו נשכרים מהמהלך כולו.

פועלו של התובע הייצוגי, והגשת התובענה הייצוגית עומדים בקנה אחד עם מטרת הדין ומשרתים את האינטרס הציבורי בכלל, והאינטרס של כלל חברי הקבוצה בפרט, ועניינו – הרתעת הבנק מפני הפרת החוק, ופגיעה בזכויותיהם של לקוחותיו, ובדרך זו ניתן, בין היתר, "סעד הולם לנפגעים" (סע' 1 לחוק).

ומשם לכאן

13. יש לבחון את הבקשה לאישור הסדר הפשרה נוכח הנסיבות הרלוונטיות, ולאור תכליתו של "מוסד" התובענות הייצוגיות. באשר להסדר הספציפי אשר בפניי, דומני, כי מדובר בהסדר הוגן ומאוזן, אשר משקלל את סיכויי וסיכוני הצדדים לתובענה, ומשקף מחד גיסא את סכום התביעה הקטן יחסית, ומאידך גיסא את הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בניהול תובענה ייצוגית, עלויות ניהול התובענה ומשך ניהולה, והוא משרת את התכלית, שלשמה חוקק חוק התובענות הייצוגיות.

יפים לכאן דברי בית המשפט העליון (כב' השופטת ט. שטרסברג – כהן) בדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, פ"ד נז (6) 385, בקובעה:

"במובן הרחב נועדה התובענה הייצוגית למנוע עשיית עושר ולא במשפט על ידי גופים כלכליים רבי עוצמה וכוח, המרכזים בידם ייצור תעשיה ושירותים לצריכה המונית על חשבון "האדם הקטן" הנזקק לאותם גופים שאת מוצריהם או את שירותיהם הוא צורך. היא גם אמצעי לאכיפת החוק במישור האזרחי. האפשרות הניתנת לצרכן היחיד לתבוע בתובענה ייצוגית בשם קבוצת הצרכים האנונימית שנפגעה מהפרת החוק, מגשימה אכיפה ראויה ומונעת מצב של תת אכיפה הפוגעת בצרכן הבודד, בקבוצת הצרכנים ובציבור בכללותו. מצב של תת אכיפה מביא לפגיעה באמון הציבור בסדר החברתי הכולל ובשלטון החוק. התובענה הייצוגית משרתת את האינטרס הציבורי של יעילות וחסכון במשאבים ומונעת חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט בתביעות אישיות דומות".


14. התובע עותר לתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 70,000 ₪, וכן גמול בסך של 20,000 ₪. הנני בדיעה, כי הסכומים המבוקשים אינם עומדים בקנה אחד עם סכום הפשרה המוצע ו/או עם
המאמצים שהושקעו בהגשת הבקשה והשגת הפשרה.
משכך הנני קובעת, כי שכ"ט עו"ד יהיה בשיעור של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, והגמול
לתובע יהיה בשיעור של 15,000 ₪.

14. נוכח כל האמור, ועל סמך הלכת סבו, הנני מאשרת בזאת את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון