קיזוז ליקויי בניה מתשלום על עבודות בניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיזוז ליקויי בניה מתשלום על עבודות בניה:

.1העובדות שאינן במחלוקת
א. ביום 3.6.97 נערך בין הצדדים הסכם לפיו יבצע התובע עבור הנתבעים עבודות בניה לפי מפרט שצורף להסכם (להלן:ו העבודות). ההסכם סומן ת/ 1והמפרט המצורף סומן ת/.2
ב. הנתבעים שילמו לתובע ע"ח העבודות סך של 800, 116ש"ח.
ג. אומדן עלות תיקון הליקויים בעבודות התובע הוא 900, 9ש"ח בתוספת מע"מ.
שווי העבודות שאינן מפורטות במיפרט והמפורטות בסעיפים 13(3), 13(5) ו- 13(9) לכתב התביעה שכנגד הוא 371, 9ש"ח. לא חלה בבית הנתבעים ירידת ערך עקב הליקויים בעבודות, הכל עפ"י חוות דעתו מומחה בית המשפט אינג' רון שמונה בהסכמה ושחוות דעתו היא היחידה בתיק.
.2התובע עותר בתביעתו לביהמ"ש, שיחייב את הנתבעים לשלם לו את יתרת תמורת
העבודה, העומדת - לגירסתו - על סך 714, 60ש"ח.
הנתבעים טענו, כי לתובע לא מגיעה יתרה כלשהי, והם אף הגישו תביעה שכנגד על
סך 693, 38ש"ח בגין חיובי יתר בהם חוייבו בגין העבודות בניגוד למפרט, בגין שוויו של מזגן שנגנב מביתם עת היה התובע אחראי על שמירת הבית ובגין שווי עלות תיקונם של ליקויים בעבודת התובע.
.3השאלות שבמחלוקת
א. האם ע"ח העבודות שילמו הנתבעים לתובע סכום נוסף של 700, 11ש"ח, כך
שבסה"כ שולם על ידם סך של 500, 128ש"ח.
ב. מהו הסכום הכולל של התמורה המגיעה לתובע בגין העבודות שביצע, בלי קשר לשווי עלות תיקון הליקויים כפי שקבע מומחה בית המשפט. (סכומים לקיזוז ומע"מ).
ג. האם זכאים הנתבעים לקזז מהתמורה המגיעה לתובע את שווי עלות התיקונים כפי שקבע מומחה בית המשפט, או שמא אינם זכאים בשל כך שלא נתנו לתובע הזדמנות נאותה לתקן הליקויים.
ד. האם חייב התובע לשלם לנתבעים שוויו של המזגן שנגנב מבית הנתבעים עת
בוצעו בבית העבודות ע"י התובע.
להלן אדון בשאלות אלה כסידרן.
.4הסכום ששולם לתובע על חשבון העבודות
א. המחלוקת בעניין זה סובבת סביב שיק ע"ס 700, 11ש"ח ששולם לתובע.
אין מחלוקת ששיק זה נפרע לידי התובע. אין גם מחלוקת שהשיק הוא שיק של חברת מ.י.א. שרותי גז בע"מ (ר' עדות הנתבע פר' עמ' 20ש' 6). (להלן:נ מ.י.א.).
התובע טוען ששיק זה שולם לו בגין שיפוץ חדרי גז בבניין בשכונת גבעת ציון
4/1372, שביצע עבור חברת מ.י.א. (ר' פר' עמ' 17ש' 15-16).
הנתבע טען מצידו, כי התובע מעולם לא ביצע עבודה עבור חברת מ.י.א. לטענתו, הוא שילם לתובע בשיק שקיבל ממ.י.א., עבור העבודות (ר' תצהיר משלים של הנתבע סעיף 6).
בעדותו אישר הנתבע כי הוא בעל מניות בחברת מ.י.א. בחקירתו הסביר הנתבע, כי קיבל השיק ממ.י.א. על חשבון כספים עתידיים שיגיעו לו ממנה (ר' פר' 20ש' 17-20).
בעניין זה אני מעדיפה את עדות התובע ואלה טעמי:ב
לתצהירו צירף הנתבע אישור של מנהלה של מ.י.א. אריה זלצמן, לפיו התובע לא ביצע עבודה עבור מ.י.א. מר זלצמן לא הוזמן לעדות ע"י הנתבע, והכלל הוא כידוע כי "אי הבאתו של עד רלבנטי מעורר, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו, וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה נגדית" (ר' ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ. סלימה פ"ד מה (4) 651,658).
על כן "אי הזמנה להעיד (של עדים רלבנטיים - א.ג.) יוצרת הנחה שאילו הובאו היתה עדותם סותרת את גירסת המשיבה" (ר' ע"א 240/77 כרמל נ. פרפורי פ"ד לד (1) 301, 305).
הנתבע טען גם, כי בגין החשבונית בגין שיק זה לא זוכתה מ.י.א. במע"מ (פר'
עמ' 20ש' 12).
הנתבע לא הביא את רו"ח של מ.י.א. על מנת שיעיד בעניין זה, ולא את מנהל
החברה, וגם לעניין זה חל הכלל שהובא לעיל.
בקבלה בכתב יד, נ/7, שהוגשה ע"י הנתבעים, שניתנה בגין השיק של מ.י.א., ואשר התובע אישר חתימתו עליה, מחק התובע את המילים "רח' הטייסים", שזוהי כתובת ביתם של הנתבעים. הנתבע אישר כי נ/ 7נכתב על ידו, וכי התובע מחק את המילים הנ"ל (ר' פר' עמ' 20ש' -10 11).
משמע - הנתבע הסכים כי נ/ 7אינו קשור לעבודות.
בחקירתו של התובע טען התובע שחדרי הגז אותם שיפץ הם חדרי גז סגורים עם רשת ללא חלון. ובתגובה לשאלת ב"כ הנתבעים אמר:ו
"אם אתה אומר שאין חדרי גז שם אני אוכיח שיש" (פר' עמ' 17ש' 19).
בשלב זה הציג ב"כ הנתבעים, לתובע תמונה של הבניין שבגבעת ציון, נ/10, ועל כך העיד התובע:נ "אני מאשר שזה הבניין. אני מצביע על חדרי הגז" (פר' עמ' 17ש' 22-23).
מהתמונה אכן עולה קיומו של חדר גז במקום, לפי תאורו של התובע ובכך חוזקה
גירסת התובע, כי ביצע עבודה בחדרי הגז הנטענים.
לאור כל האמור לעיל אני קובעת, כי הסכום של 700, 11ש"ח לא שולם על חשבון
העבודות, ועל כן הסכום הכולל ששולם לתובע ע"י הנתבעים, על חשבון העבודות, הוא
800, 116ש"ח.
.5הסכום המגיע לתובע בגין העבודות
א. התובע הגיש לנתבעים שני מסמכים שכותרתם "סכומי תשלום העבודה" - ת/3
ות/ 4(להלן:ב החשבונות).
סך כל החשבון ת/ 3הינו 722, 139ש"ח ואין בו הפרדה לסכום החשבון ולמע"מ.
בתחתית החשבון ת/ 3נרשם בכתב יד "תוספת מע"מ על 000, 40ש"ח 900, 6ש"ח לפי
חשבונית שאתם מקבלים."
סך כל החשבון ת/ 4הינו בסך 514.74, 177ש"ח. בחשבון זה מפורט סכום הקרן
722, 151ש"ח והמע"מ בסך 792.74, 25ש"ח.
יש לציין, כי בת/ 4נפלה טעות בחישוב. סה"כ הסכומים המפורטים בו סיכומם
מגיע לסך 122, 147ש"ח, ובצירוף מע"מ 011, 25ש"ח סה"כ 133, 172ש"ח.
התובע טוען, כי ת/ 3הינו חשבון שהוצא לפני סיום העבודות, ות/ 4הינו חשבון סופי.
הנתבעים טענו מצידם, כי ת/ 3הוגש להם כחשבון סופי, ורק משנתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים הומצא להם ת/ .4לטענתם - הסכום של ת/ 3כולל את סכום המע"מ, והתובע מצידו התכוון להוציא חשבונית רק בגין תשלום בסך 000, 40ש"ח, לכן גם גבה מהם את סכום המע"מ, 800, 6ש"ח - בשיק נפרד.
ב. הנתבעים טענו כי מהחשבונות יש לנכות סכומים נוספים כדלקמן:ו
.1בגין העבודות שבסעיפים 17-21, 23ו- 35שבחשבונות חוייבו הנתבעים
בסכומי יתר, כפי שקבע גם מומחה בית המשפט ואת סכומי היתר יש לנכות מהחשבון.
.2סעיף 22לחשבון כלול בסעיף .27
.3סעיפים 37- 40לת/ 4הוספו מעבר לת/3, כאשר מחיריהם כלולים בעבודות
האחרות שכבר פורטו.
.4בחשבון ת/ 3חוייבו הנתבעים בסכומים העולים על המוסכם במיפרט ת/.2
בטענה זו אין צורך לדון שכן, התובע הסביר בתצהירו, כי השיבושים הללו תוקנו
בת/ 4ואין הוא מבקש יותר מהקבוע במיפרט (ר' סעיף 16.5לתצהיר התובע).
.5הפרשים עקב היקפי הריצוף בסך כולל של 405ש"ח.
להלן אדון במחלוקת שבין הצדדים.
א. בגין סעיפים 17-21, 23, 35לחשבונות קבע התובע סכום לתשלום בסך 000, 15ש"ח. מומחה בית המשפט שהתבקש להעריך עלות עבודות אלה, ששיעורן לא הוסכם במיפרט אך אין מחלוקת שבוצעו, וקבע ששווי עבודות אלה הוא בסך 551, 9ש"ח בלבד. סה"כ ההפרש לעומת חשבונות התובע - 5449ש"ח.
אין מחלוקת, כי סכום זה יש לנכות מסכום התמורה שחייבים הנתבעים לתובע.
ב. סעיף 22לחשבונות קובע חיוב של 620, 1ש"ח בגין "תוספת לקיר הפרדה".
הנתבעים טוענים שסכום זה כלול בסעיף 27לחשבונות שעניינו "בנית קיר מפריד בין
הבתים כולל טיח" שבגינו חוייבו ב-000, 9ש"ח.
בעניין זה העיד התובע "המחיר הוא ל- 20מטר קיר ולא לקיר קומפלט.
זה הסיכום שלי איתם. אפשר לראות את זה בת/ .1לא יודע איפה המסמך הזה אבל יש
את זה" (פר' עמ' 10ש' 28-29).
הנתבע העיד "בוצע קיר הפרדה בבית. אני לא יודע מה אורכו. אני לא ביקשתי
תוספת. אני בקשתי קיר שיפריד מהתחלה ועד הסוף" (פר' עמ' 21ש' 17-18).
במיפרט העבודות שנחתם ע"י הצדדים ת/ 2ושאינו שנוי במחלוקת נאמר בסעיף 2
"בנית קיר מפריד בין הבתים כולל טיח - 000, 9ש"ח".
אני סבורה, כי ת/ 2עולה בקנה אחד עם גירסת הנתבעים, שסוכם על קיר מפריד,
ללא התייחסות לארכו, ונקבע מחירו.
התובע, למעט טענה בעלמא נגד המסמך ת/ 2- שסוכם אחרת, לא הוכיח טענתו, ובנסיבות אלה אני קובעת כי החיוב בסעיף 22לחשבונות הינו חיוב כפול בנוסף לחיוב בסעיף 27, ואני קובעת, כי התובע אינו זכאי לתשלום זה.
ג. סעיפים 37- 40של ת/ 4- הנתבעים טוענים כי עבודות אלה הוספו לאחר
החשבון הסופי ת/3, ולכן אין לפסוק לתובע סכומים אלה.
הנתבע הודה, כי ת/ 3הומצא לו לקראת סיום העבודות (פר' עמ' 19ש' 26). לאור הודאתו זו, אני מאמינה לתובע, כי ת/ 3לא היה החשבון הסופי, וכי ת/ 4הוא החשבון הסופי.
השאלה היא אם מבחינה עניינית מהווים סעיפים 37- 40בחשבון ת/ 4כפל חיוב,
כטענת הנתבעים, אם לאו.
סעיף 37- עניינו תוספת פירוק קרמיקה ופירוק ארונות מטבח ופינוי פסולת
שלהם במטבח ישן לפי סעיף 10למפרט, בסך 000, 2ש"ח.
הנתבעים טוענים כי סכום זה כלול בסעיפים 29ו- 30של ת/.4
לא מצאתי קשר כלשהו בין סעיפים אלה לסעיף 37ועל כן אני דוחה את טענת
הנתבעים.
במיפרט העבודות ת/ 2אכן הסכימו הצדדים, כי בגין עבודות הפירוק ישולם לתובע סך של 150ש"ח למטר. הנתבע הודה בחקירתו כי "היה פירוק של מטבח וקרמיקה ושיש" (פר' עמ' 21ש' 5). בשאלת גודל המטבח לא נחקר הנתבע, ולכן טענתו כי בסה"כ היו 4.10מ' שיש וארונות לא נסתרה. על כן בהתאם למיפרט הטכני אני קובעת, כי בגין עבודה זו זכאי התובע לסך של 615ש"ח.
סעיף 38- עניינו "צביעת החלונות חיצוניים בצבע גוון מיוחד".
הנתבעים טענו כי חיוב זה כלול בסעיף 30לחשבונות הדן בצביעת קירות חוץ
בחומר איטום.
הנתבע טען בעדותו כי צביעת החלונות כלולה בקירות החוץ, לפי סעיף 6למיפרט ת/ .2הנתבע העיד:נ "נצבעו מסגרות של חלונות, זה כלול בסעיף 30שמדבר על צביעת קירות חוץ. המסגרות של החלונות הם מבטון" (פר' עמ' 21ש' 8-9). אני סבורה, כי ההגיון מחייב פרשנות כגירסת הנתבעים. סעיף 6למיפרט מדבר כללית על קירות החוץ. אין זה סביר שהצדדים הסכימו על צביעת קירות החוץ ללא מסגרות החלונות, ועל כן אני קובעת כי סעיף 38לחשבון אכן כלול בסעיף 30ומדובר בחיוב כפול.
סעיף 39- עניינו "יציקת חלון צרפתי במטבח". הנתבע העיד, כי במפרט כלולה
עבודה של שינוי חלון המטבח וכי מעבר לכך לא בוצעה עבודה של יציקת חלון צרפתי
(פר' עמ' 20ש' 22-27).
סעיף 1למיפרט הכולל שינוי חלון מטבח, חוייב לפי פריט זה בסעיף 26
לחשבונות. לא שוכנעתי, כי מעבר לנ"ל בוצע חלון נוסף, אני מאמינה לנתבע, כי מה שבוצע חוייב במסגרת סעיף 26לחשבונות, ואני קובעת כי החיוב בסעיף זה הינו גם כן חיוב כפל.
סעיף 40- עניינו צביעת שבע תיקרות בסך כולל של 500, 3ש"ח.
הנתבע טוען כי פריט זה כלול בסעיף "צביעת הבית" (פר' עמ' 21ש' 7).
במיפרט הטכני ת/ 2בסעיף 5כלולה בין היתר עבודה של "צביעת קירות פנים". למרות זאת בסעיף 17למיפרט קבעו הצדדים עלות של 000, 1ש"ח בגין "צביעת תקרת סלון ומרפסת". מסעיף זה אני למדה, כי צבע הפנים לא כלל תיקרות, שאם לא כן מדוע טרחו הצדדים לנקוב בנפרד עלות צביעת תיקרת הסלון. הנתבע לא הכחיש שנצבעו שבע תיקרות, אלא רק טען שהסכום כלול בצבע הכללי. משקבעתי שעלות התיקרות אינה כלולה בצבע הכללי, חייבים הנתבעים בתשלום הסכום הנתבע. יש לציין, כי לאור החיוב בסך של 000, 1ש"ח בחשבונות, שעליו אין הצדדים חולקים - בגין תקרות הסלון והמרפסת, נראה לי הסכום של 500, 3ש"ח בגין שבע תיקרות, סביר והגיוני.
חיוב יתר בגין ריצוף - בעניין זה לא נחקר הנתבע, ועל כן גירסתו לא ניסתרה, ואני קובעת לכן כי יש לנכות סך של 405ש"ח בגין הריצוף.
לאור האמור עד כאן סה"כ הסכום המגיע לתובע בגין העבודות הינו 263, 131ש"ח.
[(5449+405+3000+4000+1385+1620)-122,147].
ד. האם הסכום האמור כולל מע"מ או שמא יש להוסיף עליו מע"מ? התובע טען, כי סכומי העבודות שבת/ 2הינם סכומים לפני מע"מ. לטענתו, הסכום של 800, 6ש"ח, ששולם לו כמע"מ בגין 000, 40ש"ח, בנפרד, מעיד על הסכמת הצדדים כי יש להוסיף לסכומי העבודות מע"מ. לחיזוק טענתו הציג התובע את חשבוניות ת/ 9- ת/ 12המעידות לטעמו, כי הוציא חשבוניות בגין התשלומים שקיבל.
הנתבעים טענו, כי הסכומים בהסכם בין הצדדים כוללים מע"מ. עוד הם טוענים כי התובע התכוון להוציא חשבוניות רק על סכום של 000, 40ש"ח.
הכלל הוא ש"לגבי מס ערך מוסף תופסת ההנחה, שהוא כבר כלול במחיר שננקב אלא אם כן נאמר בחוזה אחרת" (ר' ע"א 738/80 נתן נ. זגורי פ"ד לז (4) 387בעמ' 391).
כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) הוסיף על כלל זה כי:ב "יתכן והדבר יוכח בכל דרך אחרת שהיא ולאו דווקא ע"י תניה מפורשת בחוזה (כגון על פי הנוהג בהסכמים קודמים בין בין הצדדים וכו'" (ר' ע"א 736/82 כפר חסידים מושב עובדים דתי בע"מ נ. אברהם, פ"ד לט (2) 490בעמ' 496).
נראה לי כי ההנחה דלעיל לא הופרכה בענייננו, ולהיפך, בחשבון ת/ 3שהגיש התובע, ואשר קדם לסכסוך בין הצדדים, הוגש החשבון בפורמט דומה לת/4, אך ללא הרובריקה של המע"מ. המחיר הנקוב בתחתית החשבון רשום כ"סה"כ", מבלי להתייחס למע"מ. נראה לי, כי בהתנהגות זו של התובע, יש כדי לאשר את ההנחה שנקבעה
בע"א 738/80 הנ"ל. יש לציין, שגם בת/ 1ובת/ 2לא התייחסו הצדדים כלל לעניין
המע"מ, וגם מסיבה זו חלה ההנחה בענייננו.
עיון בת/ 11ובת/ 12- חשבוניות בסכום כולל של 722, 111ש"ח, לפני מע"מ
שהוצגו ע"י התובע, מחזק אף הוא את מסקנתי. חשבוניות אלה אינן חתומות והן
נעדרות תאריך ופרטים כנדרש עפ"י סעיף 9להוראות מס הכנסה ותקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות) הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) תשל"ג - .1973הרושם המתקבל הוא שהן אכן הוצאו בחפזה, לאחר שנתגלע הסכסוך בין הצדדים, ולצורך ההתדיינות המשפטית.
סוף דבר ההנחה שנקבעה בעניין זגורי, לא רק שלא נסתרה, אלא אף מתחזקת מת/3, פרי עטו של התובע.
יש לציין עוד, כי טענת הנתבע, לפיה חובה על התובע להוציא חשבונית בה יצויין המע"מ בנפרד אפילו אם הצדדים, סיכמו על סכום כולל מע"מ, מקובלת עלי, וגם מטעם זה דין טענת התובע להידחות ואין בחשבוניות שהוציא כדי להעיד על הסכמת הצדדים.
.6זכות הנתבעים לקזז מיתרת החב המגיעה לתובע את עלות תיקון הליקויים.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 10.9.98הסכימו הצדדים, על מנוי מומחה
מטעם בית המשפט על מנת שיקבע מהם הליקויים בעבודת התובע ואת עלות תיקונם.
הוסכם כי חוות דעתו תהיה היחידה בתיק.
המומחה קבע כי אומדן עלות תיקון הליקויים הוא 900, 9ש"ח בצירוף מע"מ.
הנתבעים טוענים כי יש לקזז סכום זה מיתרת חובם לתובע או לחילופין לחייב
התובע בתשלום סכום זה.
התובע טוען, כי אין לחייבו בתשלום סכום זה, או לחילופין שאין לקזז סכום זה מחב הנתבעים, וזאת מכח חוק חוזה קבלנות תשל"ד - 1974, (להלן:ו חוק חוזה קבלנות) החל בענייננו.
בחוק חוזה קבלנות בסעיף 3נקבע כי:נ
"(א) לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם (להלן:ב הפגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו.
(ב) אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם -
(ו) אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף קטן (א) זולת אם ידע הקבלן על הפגם.
(2) אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה".
התובע טוען, כי הנתבעים לא נתנו לו הזדמנות נאותה לתקן הפגמים בעבודתו,
ועל כן אינם זכאים לתרופת הפיצוי עפ"י סעיף 4(א) (1) לחוק חוזה קבלנות.
הנתבע הודה בחקירתו "לא פניתי לגפני שיתקן את הליקויים. לא רציתי שהוא
יתקן. היה לי מספיק זמן נתתי לו" (פר' עמ' 22ש' 7), וכן "אני פניתי לגפני
בע"פ בקשר לליקויים בדירה ולא בכתב, כל הזמן פניתי. אני פניתי אליו כל הזמן. אחרי שהוא סיים את העבודות התנתק הקשר ולאחר מכן לא הודעתי לו על ליקויים, אבל דרשתי העמדת בורר" (פר' עמ' 21ש' -19 22).
בחקירתו אישר התובע כי הנתבעים העירו לו על עקמומיות חלון לבני הזכוכית, על האריחים העקומים באמבטיה, ועל קיר עקום. התובע הכחיש שהעירו לו על התיקרה בחדר האוכל, ועל ציפוי האבן בחזית הבית. על שאר הליקויים שקבע המומחה לא נחקר התובע.
הנתבע בתצהירו פירט את הליקויים שעליהם העיר לתובע תוך כדי ביצוע העבודות - ר' סעיף 14לתצהירו.
אני מאמינה לנתבעים, כי על הליקויים שפירט הנתבע בתצהירו העירו הנתבעים
לתובע, והתובע אף הודה בחלק מהערות אלה בעצמו.
מתצהיר הנתבע, ומעדות התובע עולה, כי שני הצדדים מסכימים כי הליקויים
שבסעיפים 4, 7, 15ו- 16לחוו"ד המומחה, ששווים הכולל 750, 1ש"ח לא נטענו בפני
התובע.
סעיף 3לחוק חוזה קבלנות אינו קובע, כי הודעה על פגמים צריכה להינתן דווקא בתם העבודות כולן אלא יש להודיע על כל פגם זמן סביר לאחר הגילוי. משגילו הנתבעים, במהלך ביצוע העבודות, ליקויים בעבודות ומשליקויים אלה לא תוקנו או תוקנו שלא כראוי די בכך כדי למלא אחר דרישת החוק למתן הזדמנות נאותה לתיקון. בעניין זה מביע א. זמיר דעתו, בספר פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, כרך 6, א. זמיר חוזה קבלנות כי "ברגיל עצם מתן ההודעה על הפגם משמיעה נכונות המזמין לאפשר את תיקונו" (ר' עמ' 503).
על כן אני קובעת, כי לגבי ליקויים בשווי כולל של 150, 8ש"ח (-900,1750 9) ניתנה לתובע הזדמנות נאותה לתקנם, ומשלא תוקנו - זכאים הנתבעים לפיצוי כספי עפ"י סעיף 4(א) (1) לחוק. בגין הליקויים שלא הובאו לידיעת התובע, ושלא הוכח שהיו בידיעתו אין הנתבעים זכאים לפיצוי.
.7קיזוז שווי המזגן
הנתבעים טענו, כי התובע, בניגוד להתחייבותו בת/ 1לא סגר את הפתחים בסיומו של כל יום עבודה ועקב מחדליו נגנב מבית הנתבעים מזגן ב"שווי של כ-500, 6ש"ח" (ר' סעיף 18לתצהיר הנתבע). הנתבעים טענו כי האחריות של התובע היא כמעט מוחלטת בהתאם לסעיף 6לחוק חוזה קבלנות, ועל כן הוא חייב בפיצוי על נזקם כאמור.
לא מצאתי מקום לדון באחריות התובע לפי סעיף זה, ובטענות התובע, כי קבלן האלומניום הוא שאחראי כלפי הנתבעים, שכן אני סבורה, שמאחר והנתבעים לא הוכיחו את שיעור נזקם דין תביעתם בעניין זה להידחות. בענייננו, לא הביאו הנתבעים ראיות כלשהן להוכחת שווי המזגן. הם גם לא נתנו פרטים המאפשרים קביעת שוויו של המזגן בדרך של אומדנה. סוג המזגן, גודלו, גילו, ההספק שלו וכו' אינם ידועים כלל. גם הנתבע בתצהירו טוען שנזקו עקב גנבת המזגן הוא כ-500, 6ש"ח. בנסיבות אלה אין כל אפשרות להעריך את שיעור הנזק מתוך חומר הראיות שהביאו הנתבעים.
הנתבעים בתביעה שכנגד הם בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה", ראיה לא
הובאה, ועל כן דין תביעתם הנגדית בעניין זה - להידחות.
.8סוף דבר
סה"כ שווי העבודות שבגינן זכאי התובע לתשלום הוא בסך 263, 131ש"ח. ע"ח העבודות שולם סך של 800, 116ש"ח. הנתבעים זכאים לקזז מיתרת חובם סך של 150, 8ש"ח בתוספת מע"מ, בגין ליקויים שבגינם ניתנה לתובע הזדמנות נאותה לתיקון. על כן יתרת חב הנתבעים לתובע - 928, 4ש"ח.
סכום זה ישלמו הנתבעים לתובע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

הנתבעים ישאו בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך 800ש"ח בצירוף דמי מע"מ
כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בטיחות בעבודות בנייה

  2. מכרז עבודות בניה משרדים

  3. עבודות בניה המהוות מטרד

  4. עבודות בניה בשכירות מוגנת

  5. בקשה להשלמת עבודות בנייה

  6. עלות עבודות בניה ושיפוצים

  7. צו מניעה להפסקת עבודות בניה

  8. תשלום על עבודות בניה בקניון

  9. נזקים מעבודות בניה ליד הבית

  10. צו מניעה קבוע נגד עבודות בנייה

  11. תניית בוררות בחוזה עבודות בניה

  12. תביעה בגין ביצוע עבודות בניה בטמרה

  13. טענת הריסה בגין עבודות בניה רשלניות

  14. ביטול צו ביניים עיכוב עבודות בנייה

  15. ביצוע עבודות בניה ללא היתר ע''י קבלן

  16. ניכוי תשלום עבור עבודות בניה עקב פגמים

  17. קיזוז ליקויי בניה מתשלום על עבודות בניה

  18. תביעה בגין עבודות בניה ופיתוח במגרשי ספורט

  19. עבודות בנייה בהיקף נרחב ללא היתר בנייה כדין

  20. תביעה בגין חוב על עבודות בניה בבית מגורים

  21. עבודות בניה איטום ושיפוצים במשרד ארגון המורים

  22. קשיים כלכליים של חברה במהלך עבודות בניה בפרויקט

  23. תביעה בגין יתרת חוב מתוך תמורה מוסכמת לעבודת בניה

  24. הכחשת "שימוש למגורים" בביצוע עבודות בניה ללא היתר

  25. תביעה נגד עיריית תל אביב בגין התמשכות עבודות בניה

  26. טענה להפרת חוזה עבודות בניה בגלל עיכוב בקבלת היתר בניה

  27. תביעה לפיצוי בגלל אי יכולת להשתמש בגינה בגלל עבודות בניה

  28. דוגמא למסמך ערבות אישית לסיום עבודות בניה עדת תאריך מסויים

  29. תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת התמורה עבור ביצוע עבודות בנייה

  30. היתר להריסת בית והקמת מבנה חדש מכוחו בוצעו עבודות בניה מסיביות

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון