קניית רכב גנוב במגרש מכוניות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קניית רכב גנוב במגרש מכוניות: 1. בפניי בקשה למתן פס"ד הצהרתי לפיו המבקש הנו הבעלים הבלעדי של רכב מסוג CHEVROLET MONTE CARLO מ.ר. 57-345-08 (להלן: "הרכב"). לטענת המבקש כפי שמופיע בבקשה, הוא רכש את הרכב במגרש מכוניות מרכז הרכב מבעלי מגרש המכוניות בעסקת חליפין + הוספת כסף לאחר שמסר למגרש המכוניות רכב מסוג B.M.W בתוספת 80,000 ש"ח. ולאחר 9 חודשים התברר לו באקראי בבדיקת מסמכים שגרתית שהרכב גנוב לאחר שנגנב מהמבוטח של המשיבה ששיפתו אותו בתגמולי הביטוח. לטענת המבקש הוא עומד בתנאי "תקנת השוק" הנקובים בסעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח1968- לאחר שהרכב נקנה במגרש המכוניות בתום לב ובתמורה, כשהמבקש טוען לפעולות חסרות תום לב ואף פלילית למעשה מצד בעל המגרש מר מכלוף ולחלופין אדם בשם מר בר-מוחה שעבד במגרש המכוניות. לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה שכן המבקש לא עמד בתנאי תקנת השוק והתברר שקיימים שני זיכרונות דברים, אחד שצורף לבקשה (ת2/) ואחד במשטרה (נ3/) ושת2/ הנו מסמך מזויף. לטענות המשיבה המבקש נקט במעשה מרמה ופעל בחוסר תום לב, בלא שהוכח כלל שרכש את הרכב ובלא שעמד ולו באחד מתנאי תקנת השוק ולפיכך יש לדחות את הבקשה. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים כראיות ובסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התובענה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שבקשה זו הוגשה בחוסר תום לב וחוסר נקיון כפיים מצד המבקש שלא הוכיח כלל את תנאי תקנת השוק. המבקש הסתמך בבקשתו על זיכרון הדברים ת2/ לפיו רכש את הרכב ב16.9.97 ממגרש המכוניות "מרכז הרכב מור קאר" תמורת 80,000.- ש"ח שמהם שולמו במעמד זכה"ד 50,000.- ש"ח ועוד 30,000.- ש"ח לאחר הסרת השעבוד תוך שלושה שבועות וכן החלפת רכב B.M.W מ.ר. 12-673-87. והנה, למרות שהקניה הינה לקונה ישירות ממרכז הרכב ולא מקונה, נאמר בזכה"ד שמרכז הרכב יקבל דמי תיווך בשווי 5% מהעסקה דבר תמוה כשלעצמו. מסמך ת2/, חשוד כמזויף, לפי עדות מר ולדמן ומר מכלוף. חשד זה מתחזק ומתעצם לאור העובדה שבמשטרה הציג המבקש זכ"ד אחר נ1/ בינו לבין מאיר פרייברג שלפיו המבקש נתן למר פרייברג רכב מסוג B.M.W בתוספת 80,000.- ש"ח והעסקה נעשתה ביניהם באופן שהמבקש נותן על החשבון 50,000.- ש"ח והיתרה עם הסרת השעבוד. על נ1/ חתום המבקש בלבד. בהודעתו במשטרה נ2/, מסר המבקש גרסה שאת הרכב קנה ממאיר פרייברג שאותו הוא מכיר כבר 4 שנים, ושנ1/ זה המסמך הקיים לגבי רכישת הרכב. המבקש טוען שמאיר פרייברג תיווך בינו לבין מגרש המכוניות ולבין מכלוף ועזר לו למכור את הרכב וזאת בניגוד לאמור ב-נ1/ ו-נ2/ ולא מספר כלל במשטרה את הסיפור על קניית הרכב מהמגרש ולא מציין במשטרה את ת2/. הסברו לגבי העובדה שקיימים שני זכ"ד שקודם עשו את ת2/ במגרש המכוניות ואח"כ נסע למאיר שעשה את נ1/ הוא הסבר תמוה וחשוד שלא עלה כלל במשטרה, מה גם ש-נ1/ לא חתום ע"י מאיר פרייברג. ב. לעניין זיכרון הדברים אני קובע שמהראיות שהוצגו בתיק עולה לכאורה שת2/ הנו מסמך מזויף. בעניין זה אני נותן אמון בעדותו של מר ולדמן דורון שציין שת2/ אינו מסמך של מגרש המכוניות אלא מסמך מזויף שאינו תואם את המסמכים המקובלים במגרש (נ6/ ו-נ7/).. ת2/ אינו כתב יש של מר ולדמן או מר מכלוף ולא חתימתם (עמ' 28-27 לפרוטוקול מיום 19.1.99) למעשה ישנו ספק רב האם בכלל היה המבקש במגרש המכוניות רכב מורקאר לאור המסמכים ולאור העובדה שהמבקש ציין שהוא לא יודע בדיוק היכן המגרש ושהיו שם רק 3 רכבים בעוד לטענת מר ולדמן יש שם לפחות 40 רכבים. גרסתו של מר ולדמן נתמכת בגרסתו של מר מכלוף, לגבי הזכ"ד ת2/. כששניהם לא מכירים את השם מאיר פרייברג (עמ' 32-31 לפרוטוקול מיום 31/1/99). ג. תוך כדי עדותו של מר מכלוף עלה מהחקירה שהמבקש הגיע למגרש מס' ימים לפני הדיון ולפי עדותו של מר ולדמן הציע המבקש שמר מכלוף לא יופיע לביהמ"ש והם יביאו מישהו במקומו (עמ' 34 לפרוטוקול מיום 31.3.99 שורות 10-4). גם מר מכלוף אישר שהיו אצלו אנשים ואמרו לו לא להופיע בבימ"ש ושיבוא מישהו במקומו ושנתנו את הזכ"ד למישהו שפיברק - (עמ' 35 לפרוטוקול מיום 31.3.99 שורות 9-5). מדובר בעדויות חמורות מאוד המצביעות על כך שהמבקש ניסה לכאורה לשבש הליכי משפט ואני סבור שיש מקום לחקירה של המשטרה בנדון, כמו גם בעניין של זיוף המסמך ת2/ והקשר בין המבקש למאיר פרייברג. יש לציין שהמבקש לא נכח באולם ביום שהעיד מר מכלוף ב31.3.99- כשהיה אז ניתן לברר האם הוא בכלל מכיר אותו (שכן מר מכלוף טען שלא הכיר אותו כלל עד להתייצבותו האחרונה כמתואר לעיל, ושמר ולדמן זיהה אותו) ואח"כ הומצא אישור רפואי מיום 31.1.99 שהמבקש נפגע לאחר שהוכה לטענתו בידי אנשים שחבטו בו עם קרשים (דבר שגם הוא מעורר חשדות וראוי שהמשטרה תחקור גם בעניין זה והאם יש לו קשר לאירועים בתיק זה, וכן לגבי החלפת הרכב B.M.W שלכאורה ירד מהכביש כבר ביום 24/5/95 לפי נ3/. ד. מתברר גם שהמבקש לא בדק את הרכב ואת התאמת מספרי השלדה והמנוע ולא בדק במשרדי הרישוי לפני העסקה ואף לא "נדלקה לו נורית אדומה" כשידע שהרכב משועבד בנסיבות תמוהות ומחשידות המלמדות גם על חוסר תום הלב של המבקש שלא יכול היה לעשות העברת בעלות ברכב. יש לציין שאותו מאיר פרייברג לא הובא לעדות ע"י המבקש כשהמבקש לא טרח גם לדאוג לעימות בינו לבין מכלוף ולא נסע למגרש המכוניות לאחר האירוע. יש לציין גם שהמבקש הוא מכונאי ויכל בנקל לבדוק את ההתאמה בין מס' הרישוי לרכב. גם נסיבות התשלום של הכסף ע"י המבקש מחשידות שכן לטענתו שולם סך של 50,000.- ש"ח במזומן ועוד 30,000.- ש"ח בתיקונים שסגר עם מאיר (דבר תמוה לאור אי מעורבותו של מאיר כביכול בקניית הרכב). תמוה גם שלפי מסמכי משרד הרישוי ה-B.M.W שהחליף המבקש כביכול ירדה מהכביש כמופיע בנ3/ לאחר אובדן גמור מיום 24/5/95 (ראה גם עדות מר הרמן דורון בעמ' 25 לפרוטוקול מיום 12/1/99). דהיינו, עולה מכך שהמבקש לא הוכיח כל תנאי מתנאי תקנת השוק שכן הוא לא הוכיח שרכש את הרכב ממגרש המכוניות, לא הוכיח שהדבר נעשה במהלך העסקים הרגיל, לא הוכיח את רכישת הרכב ותשלום תמורה תוך פעולות מצדו בחוסר תום לב ולפחות בעצימת עיניים מצדו ואף חשד למעשי מרמה מצדו. קשה לקבל את גרסת המבקש כשמתברר שקיימים שני זכ"ד, שיש סתירות בעדויות בבימ"ש ובמשטרה, שבמשטרה המבקש לא אמר דברים, לא הביא ראיות ועדויות מצדו ולא הוכיח ששילם תמורה. המבקש עושה עסקאות מפוקפקות עם רכב שירד כביכול מהכביש, לא בודק את הרכב ולא דואג להסרת שעבוד ובונה גרסה שמסתמכת על אדם בשם מאיר פרייברג שלא מובא לעדות ועדותו נסתרת מעדותם של מר מכלוף ומר ולדמן. אני קובע כי המבקש במקרה זה לא הוכיח כלל שקנה את הרכב ממגרש המכוניות ובוודאי שלא הוכיח תום לב ותמורה מצדו. ה. נטל השכנוע לקיומו של תום הלב מוטל על הקונה ראה ע"א 863/76 חב' מלח בעיני נ' נתיבי ישראל חב' להובלה בע"מ, פ"ד לב(2) 696, 700, כשלומדים מנסיבות אובייקטיביות על תום הלב הסובייקטיבי [ראה רע"א 5664/93 כנען נ' UNITED STATES OF AMERICA, פ"ד נא(1) 114 ולא ניתן לראות בנסיבות אלו עמידה בתנאי תקנת השוק. ראה גם ע"א 167/75 קיבוץ גליל ים נ' שעתל, פ"ד לא(1) 236 וע"א 81/73 יוסף נ' חברה לאוטומובילים בע"מ, פ"ד כז(2) 716]. במקרה זה הנסיבות האובייקטיביות והסובייקטיביות מצביעות על חוסר תום לב מצד המבקש כשלא ניתן להסתמך על אותו פרייברג מאיר אלמוני ובלא להביא כל ראיה כלשהי מעבר לגרסה מפוקפקת, תמוהה, מחשידה ואף סותרת את עצמה מטעם המבקש. התוצאה הינה שאני קובע כי המבקש לא הוכיח כלל את בקשתו ודינה להדחות. 3. לאור החשדות שעלו בתיק זה כמפורט לעיל בסעיף תעביר המזכירות את התיק לקצין החקירות של משטרת ישראל מחוז ת"א להחלטה לגבי חקירה בעניינים המפורטים בסעיפים ב' וג'. התוצאה הינה שאני דוחה את התובענה ונותן בזאת צו להעברת הרכב לרשות המשיבה וחזקתה כשהמשיבה (או מי מטעמה) זכאים להירשם כבעל הרכב במשרד הרישוי. נוכח העובדה שהיו בתיק זה מספר רב של ישיבות אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.רכבמגרש מכוניותקרקעותגניבת רכברכב גנובקניית רכב