רכיב ותק בתלוש משכורת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רכיב ותק בתלוש משכורת: .1ערעור וערעור-שכנגד על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (אב- בית-הדין - השופט הראשי אדלר; נציג ציבור - הגב' אורן; תב"ע מד/1578-3) אשר קיבל את אחת העתירות של המשיבים - ועל כך ערעורה של המערערת (להלן - החברה), ודחה את עתירתו השניה, ועל כך ערעורם שכנגד של המשיבים (להלן העובדים). .2העתירה שנתקבלה היתה, כי בית-הדין יצהיר שהדיבור "מרכיבי הוותק" בהסכם הקיבוצי מיום 18.7.1983(להלן - ההסכם הקיבוצי) יש לפרש ככולל את הרכיב "ותק ב'", ועל כך כאמור, מערערת החברה. העתירה שנדחתה היתה לאסור על החברה להמיר, בתלושי השכר, את הדיבור "ותק ב'" ל"יוקר ותק". על כך ערעורם של העובדים. .3במרכז המחלוקת עמדה ההוראה שבסעיף 2(ב) (3) להסכם הקיבוצי וזו לשונה: "לצורך חישוב תקרת תוספת היוקר יוצאו מרכיבי הוותק מהתקרה כנהוג בשירות הציבורי, אולם הוותק יהיה חלק בלתי-נפרד מהשכר המשולב". ביום 1.2.1984שולמו לעובדים הפרשים בגין חישוב תוספת יוקר מבלי שהוצא המרכיב "ותק ב'". בית-הדין האזורי פסק, שעל החברה לשלם לעובדים הפרשי הצמדה וריבית לחודש ינואר 1984(%14.9) על ההפרשים ששולמו ב-1.2.1984, בצירוף הפרשי הצמדה. .4הטענות למשמעות הסעיף הנ"ל היו כלהלן - א) טענת העובדים: משמדובר בסעיף 2(ב) (3) על "מרכיבי" בלשון רבים, הכוונה לשני המרכיבים הקשורים לוותק, היינו: "ותק" ו"ותק ב'"; ב) לדעת החברה: לשון הרבים מכוונת לכך שלצד המרכיב "ותק" יובאו בחשבון מרכיבים כמו שירות חובה בצה"ל ושירות לאומי. .5מהשוואת סעיפי ההסכם הקיבוצי הגיע בית-הדין האזורי למסקנה, שהפירוש הסביר ביותר לשימוש שנעשה בהסכם לניב "מרכיבי הוותק" הוא שכלול בו גם המרכיב ותק ב'. בית-הדין ייחס משקל, בין היתר, לעובדה שבסעיף 2(א) להסכם הקיבוצי דובר על כך ש"החברה תשלם תוספת שכר... על השכר המשולב החל מ-1.10.1982, למעט על מרכיב הוותק..." ואילו בסעיף 2(ב) (3) (המצוטט בסעיף 3דלעיל) דובר על "מכיבי הוותק" (ההדגשות שלנו), ללמדך שהצדדים להסכם השכילו לדייק ולהבחין. כאשר כתבו "מרכיב הוותק" התכוונו רק לתשלום הקרוי "ותק", להוציא "ותק ב'", וכשדיברו בלשון רבים ("מרכיבי") התכוונו למרכיב הוותק ולעוד מרכיב של ותק. טענת החברה היתה, שאין להתייחס לתשלום הקרוי "ותק ב'" כוותק, מאחר שחלק משמעותי של אותו תשלום היה גילום תשלום דמי ביטוח לביטוח לאומי, עובדה שהצדדים לא היו מעוניינים להבליטה. ואילו העובדים גרסו, שחלק מ"ותק ב'" הינו תוספת יוקר על ותק מסוים. .6המחלוקת השניה נסבה סביב קובלנת העובדים, שהחברה שינתה בלא הסכמתם את מבנה תלוש המשכורת בהוסיפה לרשימת הרכיבים מרכיב נוסף: "יוקר ותק". לא נטען על-ידי העובדים כי השינוי הסב להם נזק. בתיתו את דעתו למהות התלוש, ראה בו בית-הדין האזורי היבט של הודעה חד-צדדית של המעביד על פרטי השכר, הודעה הבנויה לפי שיטות מחשב ושיקולים של חשבונאות ואלמנט של ביצוע הסכם קיבוצי בכך שהתלוש משקף מה שסוכם בהסכם לשלם לעובדים. מה עולל שינוי העמודה "ותק ב'" בעמודה "יוקר ותק"? הטלה ותק מצויה בשתי הנוסחות. הכינוי "יוקר" נכון יותר, אפילו לדעת העובדים, מהאות ב', שאינה מסבירה דבר. טענת בא-כוח העובדים היתה, כי החלק של ותק, בוותק ב', בעת שנערך ההסכם הקיבוצי (1983) היה תשלום "תוספת יוקר על הוותק לתקופה שעד ...4/80". נוכח כך סבר בית-הדין האזורי, שהכינוי "יוקר ותק" הולם יותר את מהות המרכיב מהכינוי "ותק ב' " ולא הסב נזק לעובדים, עתירת העובדים להחזיר את העטרת ליושנה לא היתה תביעה במישור הקיבוצי של הארגון היציג כאילו הוסכם עמו להגדיר מרכיב בכינוי מסוים ולא לשנותו בתלושי המשכורת בלי הסכמתו. עוד הוסיף בית-הדין, שבוררות רייף (29.10.1979), עליה הצביעו העובדים, לא היתה רלבנטית "כי דנו בשינוי מהותי של מרכיב השכר, שינוי שגרם להפסד בשכר העובדים". .7בערעורה השיגה החברה על כך, שבית-הדין קמא לא עמד על ההבדל האמיתי בין "מרכיב" בלשון רבים שבסעיף 2(ב) (3) לבין "מרכיב" בלשון יחיד שבסעיף 2 (א). בלשון רבים התכוונו למרכיבי ותק המוצאים מתקרת תוספת היוקר כנהוג בשירות הציבורי (הדירוג האחיד), שם מוצאים מן "התקרה" מרכיבי ותק הנובעים מאורך השירות אצל המעביד, כולל שירות צבאי. ומאידך גיסא: בשירות הציבורי אין מרכיב הקרוי "ותק ב'". עוד הסבה החברה את תשומת הלב לכך, שבסעיף 2(ב) (3) נאמר: "...אולם הוותק יהיה חלק בלתי-נפרד מהשכר המשולב", ומייד לאחר מכן באה פסקה 2(ב) (4) הקובעת, ש"טבלאות חישוב הוותק מצורפות...", ואחריה סעיף 2(ג), שעניינו "ותק בגין שירות חובה בצה"ל. יש לקרוא כמקשה אחת את הסעיפים 2(ב) (3), 2(ב) (4) ו- 2(ג), תוך מודעות כי נקבעה שיטה חדשה לחישוב הוותק הנובע מאורך השירות. אשר ל"ותק ב'" - הוכח שלניב זה אין קשר עם המושג ותק כמשמעותו בהקשר התעשייתי וכי הוא כינוי מקרי לאוסף של הטבות ותוספות שונות. בית-הדין קמא נתפש לכלל סתירה כאשר קבע, כי מאז 1980אין התשלום הזה (ותק ב') מכיל כל אלמנט של ותק הנובע מאורך השירות, ומאידך התייחס אליו כאילו היה מרכיב ותק הנובע מאורך השירות. למעשה הפך ותק ב', החל מ-1.10.1982, לחלק אינטגרלי של השכר שעליו חלה תקרת תוספת היוקר. .8בתשובתו סמך בא-כוח העובדים על פסק-הדין שבערעור, תוך שהוא טוען - אגב ציטוטים ודוגמות השאובים בעיקר מהסכמים קודמים - שמבחינת ההקשר הלשוני וההקשר התעשייתי מתחייב הפירוש, לפיו הדיור "מרכיבי הוותק" שבהסכם הקיבוצי משמעו גם ותק ב'. לערעור שכנגד טען הפרקליט המלומד, שתלוש המשכורת צריך לשקף נאמנה את מרכיבי השכר, ואילו כאן מבטא התלוש עמדתה של החברה, עמדה שנדחתה על-ידי בית-הדין קמא. החברה עצמה לא טענה שהשינוי שהונהג על-ידה נועד להציג את מרכיבי השכר בצורה נכונה ואינפורמטיבית. בא-כוח החברה השיב, כי כל עוד משקף הכינוי את משמעות התוכן, אין פסול בשינוי. נכון שאין להרחיק לכת וכי עובד זכאי להבין, מקריאת תלוש המשכורת, את פרטי התשלום שהוא מקבל, אך במקרה דנן השתמשו במונח שהעובדים מבינים אותו היטב ולא נגרם להם כל נזק. .9הבא להתחקות אחרי מהותו של הרכיב "ותק ב' " מגיע להסכם הקיבוצי המיוחד מיום 28.2.1980, שעניינו, כעולה מה"הואיל" השני, ליישם למעשה "את תשלום הניכוי של דמי ביטוח של העובדים" בהתאם לזכרון דברים (מיום 31.1.1977) המוזכר ב"הואיל" הראשון, ועל סמך פשרה אליה הגיעו הצדדים, כנאמר בהואיל השלישי. הכינוי "ותק ב'" מופיע בסעיף .8ג. להסכם הנ"ל בעקבות סדרת הגדרות (בסעיף .8א.) המנוסחות בלשון מסורבלת להפליא. בעזרת הכינוי האמור משתלמים דמי הביטוח הלאומי - אגב גילום ניכוי מס הכנסה, התשלום אינו משתלם לכל העובדים אלא רק לאלה שהחלו לעבוד בחברה "לא יאוחר מיום 31.5.1977" והיו עדיין עובדים ביום חתימת ההסכם, 28.2.1980(סעיף 1), תחת אותו שם ממש - ותק ב' - משתלם לחלק מעובדי מחסן לשעבר תשלום מסוים המהווה פיצוי בשל העברת מחסן החברה למקומו החדש. עולה הקושיה: היכן הקשר בין תשלומים אלה, הנושאים שם אחד, לבין ותק בעבודה, במובנו המקובל של ההקשר התעשייתי. .10גם מבחינת הקשר הדברים בהסכם הקיבוצי (1983) נראה כי הצדק עם החברה. מכוח ההסכם הנ"ל הונהג לראשונה החל מ- 1.4.1982רכיב חדש של ותק בעבודה לכל דבר ועניין: תקופת שירות החובה בצה"ל, וזאת כנהוג בשירות הציבורי. מכאן לשון הכתוב: "...יוצאו מרכיבי הוותק... כנהוג בשירות הציבורי אולם הוותק יהיה חלק בלתי-נפרד מהשכר המשולב" (סעיף 2(ב) (3)). טבלות חישוב הוותק צורפו להסכם (סעיף 2(ב) (4)). ואכן "הוותק" נהיה מעתה מורכב משני מרכיבים לפי הדגם של השירות הציבורי, שני פרקי זמן, המצטרפים לוותק אחד. שנות שירות החובה בצה"ל ושנות העבודה בפועל בחברה - שני רכיבים ("מרכיבים") אלה, מהווים יחד את הוותק של העובד. בשירות הציבורי אין מכירים בתשלום הקרוי "ותק ב'", כך שמרכיב זה אינו נמנה על "מרכיבי הוותק" עליהם מדובר בסעיף 2(ב) (3) להסכם הקיבוצי. מן האמור עולה, כי דינו של הערעור להתקבל. .11ועתה - לערעור שכנגד. נראה לנו, כי דינו של הערעור שכנגד להידחות. התלוש משקף את אשר הוסכם בהסכם הקיבוצי, והתשלום לעובדים תואם במדויק את הסכומים המגיעים להם מכוח אותו הסכם. הכינוי שניתן לתשלום בתלוש תואם את מהותו לא פחות מזה שניתן לו בהסכם הקיבוצי והארגון היציג, הצד להסכם הקיבוצי, לא נזעק ולא תבע את כבודו של מטבע הלשון בו נקטו הצדדים להסכם. כל עוד אין שינוי בסכומים המשולמים ובמהותו של התשלום, כגון שזה חדל להיות רכיב לעניין תוספת יוקר, פיצויי פיטורים או הפרשות לקרנות חיצוניות או שעה שמוכח שהשינוי נעשה בחוסר תום לב - לא ייענה בית-הדין לתביעת הפרט, שכל עניינה - שינוי כינוי שניתן בתלוש השכר לתשלום מסוים. לו בתביעת צר להסכם קיבוצי היינו דנים, ייתכן - וייתכן בלבד - כי מסקנתנו היתה שונה, אך כאמור בתביעת היחיד עסקינן. .12האמור לעיל בעניין הערעור שכנגד הוא על דעת רוב חברי המותב שניים מחברי המותב בדעה שדינו של זה להתקבל, ואלה נימוקיהם: א) ביחסי עבודה קיבוציים חשיבות רבה להסדרים ולהסכמים שהמחוקק והפסיקה מעניקים להם מימד נעלה. אולם לא הכל מתנהל על-פי האמור בסעיף זה או אחר ולא תמיד כל מה שלא נאסר - מותר. ישנם כללים בלתי-כתובים של התחשבות הדדית, השוקלים לעתים לא פחות מהאות הכתובה. משנהוג ומקובל שתשלום איזה שהוא ישא כינוי מסוים, והכל יודעים ומבינים במה מדובר, אין זה רצוי ואין זה טוב שהמעביד, האחראי לעריכת תלושי המשכורת, ישנה על דעת עצמו שם זה או אחר. עצם השינוי - ללא תיאום והסכמה מעורר חשד, כן שינוי כזה אין עושים אותו בעלמא, ואם יש דברים בגו והם אינם מובנים למקבלי התלוש - אזי אות היא שמשהו אינו כשורה, או אף יותר מאשר לכאורה. ודי בכך כדי שבית-הדין לא יתן ידו לשינוי השנוי במחלוקת והמעורר תסיסה מיותרת; ב) הפירוט שניתן לעובד בתלוש השכר מאפשר לו לבדוק, אם מקבל הוא את כל המגיע לו לפי המוסכם (בהסכם קיבוצי, או אחר). כינוי שניתן לתשלום מסוים ומקובל על הצדדים, אין המעביד רשאי לשנותו כראות עיניו וללא הידברות עם העובדים, שאם לא כן שוב לא ידע העובד מה מספר לו תלוש השכר. הכינוי של כל תשלום נקבע אמנם בהסכם הקיבוצי ולכן גם נמצא בתחום "תנאי עבודה" על-פי סעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אולם בהיותו עשוי להשפיע על זכויות העובד (הפרשות לקופות גמל, רכיב לעניין פיצויי פיטורים וכו') - הופך הוא להיות גם חלק מ"תנאי עבודה" לפי סעיף 19לחוק הסכמים קיבוציים, אין העובד יכול תמיד לדעת - לפי השם שנתן המעביד לתשלום - אם יש בכך שינוי במהות אם לאו, ולפיכך זכאי הוא שהשינוי יבוא אחרי ההדברות איתו (או עם נציגיו); ג) המעביד רשאי לבנות את צורת התלוש ולשנות בו שינויים טכניים או צורניים, הכל לפי שיקולו בלבד, אולם כינוי של תשלום איננו בגדר עניינים טכניים או צורניים. אין גם די בכך שהשינוי בכינוי של איזה תשלום יהיה מובן לאדם הסביר (כאמור בפסק-הדין שבערעור), אלא צריך הוא להיות מובן לעובדים במפעל; ד) ועוד: סעיף 24לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע כי על המעביד ליתן לעובד בכתב "פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו". בסופו של הסעיף אנו קוראים: "שר העבודה והרווחה יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה ואת הפרטים שיירשמו לפיו". בהודעה שפרסם שר העבודה והרווחה (י"פ 2293, התשל"ז, ע' 948) נאמר, כי הפירוט יכלול, בין השאר, את - "השכר הרגיל. תשלומים אחרים ופירטם (שעות נוספות, פדיון עבודה, דמי הבראה וכיוצא באלה)". מן האמור עולה, כי העובד זכאי להבין ולדעת אילו רכיבי שכר ואילו תשלומים קיבל, וכיצד יוכל לקיים בידו את זכותו זו אם המעביד יכנה כל תשלום כרצונו וכראות עיניו? .13התוצאה - הערעור מתקבל פה אחד והערעור שכנגד נדחה ברוב דעות. אין צו להוצאות.ותק בעבודהתלוש שכרמשכורת