קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיתוק ארב בלידה: .1התובעת נולדה בבית חולים מאיר בכפר סבא ביום 2.6.85ובמהלך הלידה נפגעה התובעת כך שנגרם לה שיתוק בגפה השמאלית, המכונה "ארב". בהסכמת הצדדים פוצל הדיון כך שבית המשפט דן בתחילה בשאלת האחריות. בפסק הדין שניתן ביום 7.7.96קבע ביה"מ כי הנתבעת אחראית לנזקיה של התובעת. .2ד"ר שאול לוין מונה כמומחה מטעם ביה"מ. הוא בדק את התובעת ובחוות דעתו הוא מונה את מגבלותיה. סיכום חוות דעת המומחה היא כדלקמן: "התובעת הקטינה, סובלת משיתוק קשה של המקלעת הברכיאלית ביד השמאלית, עקב לידה קשה. לפי דעתי יש לקבוע לה נכות לצמיתות בשעור % 50לפי סע' 31(2) א' 111של תקנות הביטוח הלאמי. אין לצפות לשינוי משמעותי בעתיד ואין להציע טיפול נוסף". איש מהצדדים לא עורר מחלוקת לגבי חוות דעת זאת. בתשובותיו לשאלות הבהרה של ב"כ התובעת משיב המומחה כדלקמן: - נכותה הרפואית של התובעת משקפת את נכותה התפקודית. - ידה השמאלית של התובעת משמשת רק כיד עזר, בתפקוד הדומה לתותבת. בתשובות לשאלות הבהרה של ב"כ הנתבעת קובע המומחה: "בדרך כלל תהיה מסוגלת לשרת עצמה, אבל תהיה זקוקה לעזרה בפעולות מסוימות כגון גזיזת ציפורניים ביד הימנית, סידור שערות ושימוש בסכין חיתוך". .3הובאו ראיות לענין תפקודה של התובעת והן כדלקמן: 3.1הוגשה חוות דעתה של הגב' נוגה זיו שהיא מוסמכת תואר שני במדעי הרפואה הבסיסיים וכן בוגרת לימודי ריפוי בעיסוק ומרצה בתחום זה. פרשנותה לחוות דעת המומחה הרפואי לענין תפקוד התובעת היא כדלקמן: "עפ"י חוות הדעת הרפואית מצבה הפונקציונלי של היד ירוד והנפגעת איננה מסוגלת לבצע תפקידים שונים בחיי היומיום, המחייבים שימוש בו - זמני בשתי הידיים, כוח, פעולות המחייבות זריזות, דיוק ותנועות עדינות. כתוצאה מכך מתפקדת X באמצעות ידה הימנית בלבד, כאשר יד שמאל משמשת לה לעתים לכל היותר כיד עזר בלבד". דברים אלה מתיישבים יפה עם תשובות המומחה לשאלות הבהרה כפי שפורטו לעיל. המומחית מפרטת בחוות דעתה שורה של פעולות יומיומיות אשר התובעת מתקשה בהן כגון לבוש, טיפול בהגיינה אישית גזיזת ציפורניים, חיתוך מזון וכד'. המומחית סבורה כי התובעת תתקשה תמיד בפעולות השונות במשק הבית. בשל מגבלותיה היא תהא מוגבלת בבחירת תחום עבודה ועיסוק. המומחית נחקרה אודות חוות דעתה. היא נשאלה אודות אבחנות שונות, במוסדות בהן טופלה התובעת, לענין יכולתה לבצע פעולות שונות. תשובתה היא כי התובעת אכן מסוגלת לבצע פעולות שונות, אך במאמץ גדול ובדרגת ביצוע ירודה. הנתבעת הגישה לביה"מ קלטת וידאו שהוקלטה ע"י חוקר ובו נראית התובעת משחקת מחניים (נ/6). פרשנותה של המומחית הינה: "אפילו התובעת נראית משחקת במשחק זה, הפירוש שלי הוא שהיא עושה מאמצים להשתלב בחברה ואפילו מצליחה היא להשליך את הכדור או לתפוס אותו, עדיין פעולתיה מוגבלות וכרוכות במאמצים רבים". אכן זו גם התרשמות שלי לאחר שחזיתי בקלטת הנדונה. השתתפותה של התובעת במשחק נראית פסיבית כאשר היא רצה הלוך וחזור וממעטת לתפוס בכדור, ובעקר משתדלת לחמוק ממנו. ברורה שאיפתה להיות כאחד הילדים. חולצה שלובשת התובעת ללא כפתורים, ושלא כאחרים לבושה היא בשרוולים ארוכים, כאשר משתדלת היא להעלים כליל את ידה הפגועה. המומחית מאשרת כי ילדים יודעים לסגל עצמם טוב יותר לנכותם מאשר בוגרים, אך התובעת לא תדע לרכוש טכניקות נוספות להקל על תפקודה, על אלה שכבר רכשה. מסכימה המומחית כי ילדים נכים מסוגה של התובעת והם בעלי יכולת אנטלקטואלית, שואפים לרכוש ידע ויכולת במקצועות חופשיים. ראה חוות הדעת ת/ 6ופרוט' 72-.68 3.2אמה של התובעת מגדירה אותה כדלקמן: "X לומדת בבית ספר אופירה נבון בכפר סבא והיא תלמידה טובה מאוד. היא משתתפת בכל תוכנית הלימודים. היא חברותית. נכון שהיא דומיננטית בכיתה... היא לומדת בבית ספר עיוני לכל דבר". פרוט' 76ו- ת/ 7סע' .5 היא מפרטת מגבלותיה של התובעת ופירוט זה מתיישב עם הראיות האחרות שפורטו לעיל ת/ 7סע' 7-.6 מן הראיות שהובאו לעיל עולה בבירור כי בעתיד תהא מוגבלת בבחירת מקצוע בכל תחום בו נדרשות פעולות בשתי הידיים. יחד עם זאת יש בתובעת פוטנציאל אמיתי לרכישת מקצוע חופשי תוך מגבלות מסוימות בתפקוד. .4המומחית הגב' נוגה זיו אומרת בחוות דעתה, את הדברים הבאים, לענין היזדקקותה של התובעת לעזרת הזולת: "הנפגעת זקוקה היום לעזרה וסיוע בטיפול האישי ובהכנת מזון. להערכתי זקוקה לכ- 10שעות שבועיות של עזרה. בעתיד תזדקק לעזרה ולסיוע בכל עבודות משק הבית, לעזרה בטיפול האישי, וכן לעזרה בטיפול בילדים. להערכתי מדובר בהיקף של כ- 4שעות ביום. עלות שעת עבודה נעה בין 25ל- 30ש"ח לא כולל תשלומי ביטוח לאומי, דמי חופשות ופיצויי פיטורין" ראה ת/ 6עמ' .3 הנתבעת חולקת על היקף העזרה לה תזדקק התובעת. היא בונה על תשובת המומחית בחקירתה הנגדית: "נכון הדבר שמרבית הפעולות היום יום התובעת מסוגלת לבצע, אלא שהיא מתקשה בחלק מהפעולות, מבצעת אותן לאט יותר ומתקשה יותר בביצוע פעולות וכמ"כ מתקשה בביצוע פעולות עדינות ואלה הדורשות שתי ידיים" (פרוט' 70). כמ"כ משיבה המומחית לשאלת ביה"מ: "כאשר אנשים עם מגבלות שכאלה מתבגרים, או שהם מעסיקים מטפלות בשעות מסוימות ביום, כדי לסייע בצרכים אישיים ובטיפול בתינוקות, או שלפעמים גם מסגלים טכניקות שונות, או מוותרים על פעולות מסויימות. נכון שמשאדם במצב זה נישא, חלק מהבעיות נפתרות במסגרת פעילות שוטפת בעזרת בן הזוג. עדיין התובעת תיזדק לעזרת הזולת יותר מאדם רגיל" (פרוט' 70). הנתבעת סבורה כי התובעת אינה זקוקה לעזרת הזולת עד בגרותה ועד למועד זה ניתן לה הסיוע ע"י הוריה בפעילות הסדירה השוטפת. לגבי העתיד סבורה הנתבעת כי די בשעה ליום. נכון הדבר כי עד לבגרותה של התובעת ניתן לה הסיוע ע"י הוריה וחלק מסיוע זה נבלע בשיגרה היומית. עדיין ההלכה היא כי יש לפסוק פיצוי גם בשל עזרה הנתנת ע"י קרוב ללא שכר. אין סיבה שהמזיק יהנה מהטבה זו הנתנת ע"י מיטיב ראה ע.א. 370/79 פרפלוצ'יק נ. מוטס ואח' פד"י לד (3) 551; ד. קציר "פיצויים בשל נזקי גוף" מהד' 3עמ' 411- להלן ייקרא ספר זה בקיצור "קציר". לענין חישוב עזרת הזולת נראה כי יש ליתן ביטוי לשיקולים להלן: - צפוי כי התובעת תשהה בבית הוריה עד לנישואיה. - צפוי כי התובעת תנשא בגיל 25או סמוך לגיל זה. - צפוי שבעשר שנות נישואין ראשונות תיזקק התובעת לעזרה רבה יותר לצורך טיפול בילדיה. - יש להניח כי התובעת היתה ממילא נזקקת לשירותיה של עוזרת ארבע שעות בשבוע מגיל 35ראה ע.א. 87/92 דנן נ. חודדה ואח' פד"י מה' (2) 604, .608 - צפוי כי חלק מן העזרה לה תזדקק התובעת תינתן לה במהלך נישואיה, כחלק משיגרת היום ע"י בן זוגה. בהתחשב בשיקולים הנ"ל סבור אני כי נכון לפסוק לתובעת סכום גלובלי בעבור עזרת הזולת עד גיל 25עפ"י אומדן, ולפסוק פיצוי בעבור עשר שנים נוספות, לפי עזרה של 4שעות, שלוש פעמים בשבוע ופיצוי לפי עזרה שבועית של ארבע שעות פעמיים בשבוע עד לתום תוחלת חייה. הצדדים אינם חלוקים רק לגבי היקף העזרה הנדרשת, אלא גם עלותה. הגב' נוגה זיו קבעה, כאמור כי עלות שעת עבודה נעה בין 30- 25ש"ח, לא כולל תשלומי ביטוח לאומי, דמי חופשות ופיצויי פיטורין. הנתבעת הגישה מטעמה חוות דעתו של מר נתן צבי אשר מתמחה באספקת כח אדם לנזקקים שונים. לדבריו חברתו מעסיקה כח אדם לפי תעריף של 11ש"ח לשעה בתוספת % 25עבור הוצאות סוציאליות. חברת "אבנר" מזמינה שירותי סיעוד לפי תעריף של 18.50ש"ח לשעה ראה נ/ 4מיום .24.9.96 בחקירה נגדית מסכים העד כי "מט"ב נוהגת לגבות 21ש"ח לשעה בעבור שעת עבודה. הוא גם מסכים שבאזור המרכז עוזרות בית נוהגות לגבות 25- 20ש"ח לשעת עבודה, כאשר מופיעות פעם בשבוע. לדבריו גם במקומות יוקרתיים ניתן להעסיק עובדים כאלה בעלות 20- 15ש"ח לשעה, בתוספת % 25עבור הטבות סוציאליות. בהתחשב בנתונים לעיל והעובדה כי צפוי שבהיקף העזרה שצוינה לעיל, תזכה התובעת לעבודה בתעריף מעט נמוך מהממוצע, נכון לערוך החישוב לפי 25ש"ח לשעה כאשר סכום זה כולל גם נסיעות ותשלומים סוציאליים. סיכומו של דבר הייתי מחשב הפיצוי הראוי בעבור עזרת הזולת כדלקמן: - פיצוי גלובלי בעבור עזרת הזולת עד מלאת 25שנה לתובעת לפי 30שעות עזרה בחודש = 000, 225ש"ח. - פיצוי בעבור עשר שנים נוספות לפי 48שעות בחודש: 10 0.6809xשנים 25xש"ח 12xחודש 48xשעות = 050, 98ש"ח. פיצוי מגיל 35עד תום תוחלת החיים לפי 32שעות עזרה בחודש: 25 289.7142x 0.50669xש"ח 32xשעות = 436, 117ש"ח סה"כ פיצוי בעבור עזרת הזולת = 486, 440ש"ח .5המומחית הגב' נוגה זיו קובעת בחוות דעתה כי התובעת צפויה לקשיים בשימוש בתחבורה ציבורית בגלל הגבלה בעליה לאוטובוס ועמידה בו. היא תזדקק למכונית המותאמת למגבלותיה - מכונית המצוידת בתיבת הילוכים אוטומוטית ובהגה כוח כאשר כפתורי הפעלה יועתקו לצד ימין ראה ת/ 6עמ' 2, .3 לטענת התובעת יש לפצותה בסך 556, 35ש"ח בשל ההפרש שבין מכונית זולה למכונית שבה האביזרים הדרושים לה וכן בהפרש עלות החזקה של 725, 5ש"ח לשנה. התובעת מתבססת על חוות דעתו של השמאי אפרים מוהר (ראה ת/8). ב"כ הנתבעת טוענת לעומתה, כי לא הוכח כלל, בעדות רפואית אוביקטיבית, כי התובעת תהא זקוקה לרכב ולא תוכל להשתמש בתחבורה ציבורית. לחילופין, נטען כי השמאי מוהר אפרים שגה בהשוותו כלי רכב בעלי נפח מנוע שונה, ולכן יש להעדיף חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת - מר קצין. מומחה זה קבע כי ההפרש בעלות רכב אוטומטי 1300סמ"ק לעומת רכב רגיל באותו נפח מנוע 2090ש"ח בלבד וההפרש בעלות החודשית 42.72ש"ח בלבד, בהיקף נסיעה של 1000ק"מ לחודש. לא נקבעה בחוות דעת זו עלות אביזר של הגה כוח. המומחית מטעם התובעת קבעה, כאמור, כי התובעת צפויה לקשיים בשימוש בתחבורה ציבורית. לא נאמר כי לא תהא מסוגלת להשתמש בה. עפ"י הראיות אשר בפני ביה"מ קיימת סבירות ממשית לכך, שהתובעת תרכוש לעצמה מקצוע חופשי. בנסיבות כאלה קיימת גם סבירות לכך שהתובעת ממילא היתה רוכשת לעצמה רכב אוטומטי עם הגה כוח. אנשים רבים שאינם נכים רוכשים מכוניות עם איבזרים אלה. עדיין זכאית התובעת לפיצוי עקב העובדה שנשללה ממנה הבחירה להשתמש ברכב ללא אביזרים אלה. לכן הנני מחליט לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בשל הצורך שלה בניידות בסך 000, 30ש"ח. .6קובעת הגב' נוגה זיו בחוות דעתה כי התובעת "זקוקה ותהיה זקוקה לטיפולי פיזיוטרפיה לשימור המצב ולמניעת קונטקטורות. מקובל לתת טיפולים כאלה סדרות של 10- 8טיפולים אחת לחצי שנה. עלות שעת טיפול כ- 100ש"ח לשעה". עפ"י הנתונים הנ"ל מתבקש ביה"מ ע"י התובעת לפסוק פיצוי כולל בסך 190, 57ש"ח ב"כ הנתבעת טוענת לעומת הנ"ל כי לא הוכח הצורך בטיפול פיזיותרפי ע"י מומחה רפואי ובכל מקרה זכאית התובעת לטיפול כזה ללא תשלום, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד .1994 סבור אני כי לענין זה הדין עם הנתבעת. הצורך בטיפול פיזיותרפי צריך היה להקבע ע"י המומחה הרפואי. לא היתה התיחסות לכך בחוות הדעת, נכון היה להציג לו שאלת הבהרה בענין. בהעדר התיחסות מטעם המומחה, לא הוכח הצורך בטיפול זה בעתיד. גם לגופו של ענין, ניתן להניח כי התובעת תהא זכאית לטיפול שכזה ללא תשלום במסגרת חוק הבריאות הממלכתי ולכן אינה רשאית לתבוע פיצוי בראש נזק ראה ע.א. 5557/97סהר בע"מ נ. אלחדד ואח' - פס"ד מיום 30.4.97שטרם פורסם. .7התובעת טוענת להוצאות בשל פניה לרופאים והוצאות נסיעה בעבר. לא הוצגו קבלות לענין זה, אך ניתן פירוט מסויים בעדות אם התובעת, אשר לא הופרך. סבור אני כי עפ"י הפירוט שניתן מן הראוי לפסוק פיצוי גלובלי בשל ראש נזק זה בסך 000, 3ש"ח ראה ת/ 7סע' 2, 3, 4ופרוט' .76 .8המומחית נגה זיו מתיחסת בחוות דעתה לשורה של אביזרים, אשר לדעתה נחוצים לתובעת עקב נכותה, ע"מ לאפשר לה לתפקד כאדם רגיל במידת האפשר. מדובר באביזרים בסיסיים אשר מאפשרים לאדם לתפקד עם יד אחת. בין אביזרים אלה נמנים כלי אוכל, כלי מטבח, מעבד מזון אביזרים לאמבטיה, מדיח כלים ומייבש כביסה. ב"כ התובעת בסיכומיו ער לכך שחלקם של הפריטים, כמו מעבד מזון, מכונת כביסה ומדיח כלים, נפוצים בכלל האוכלוסיה, אלא שלטענתו יש לפצות התובעת בשל כך שנשללה ממנה הבחירה אם להשתמש באביזרים אלה. הן המומחית הן אמה של התובעת, מאשרות בעדותן, כי כיום אין לתובעת אביזרי אוכל ורחצה מיוחדים. אין פירוש הדבר שיש לשלול ממנה זאת בעתיד ראה פרוט' 71, .78 בהתחשב באמור בחוות דעת המומחית והעדויות בענין זה, הנני פוסק לתובעת פיצוי גלובלי לענין זה בסך 000, 15ש"ח. .9לתובעת נגרמה נכות רפואית בשעור % .50היא כיום כבת 12ומן הראיות עולה כי היא לומדת היטב ומעורה בחברת הילדים. אין ספק כי התובעת תהא מוגבלת בעתיד בכל תחום עיסוק בו נדרש תפקוד של שתי הידיים. יש להניח כי נטיית התובעת תהא לרכוש מקצוע חופשי, בו לא נדרש תפקוד של שתי הידיים. טוענת ב"כ הנתבעת בסיכומיה: "ברור הוא כי התובעת תעסוק במקצוע חופשי ותשתכר סכומים ניכרים ביותר ונכותה לא תגביל אותה בכושר השתכרותה". יותר מכך, נטען כי מאחר ומדובר בנכות מלידה, יעלה בידי התובעת להסתגל טוב יותר לנכות זו. לכן סבורה הנתבעת כי קיים קושי לצפות את הפסדיה של התובעת בעתיד ויש לפסוק לה בשל הפסד הכנסתה בעתיד סכום גלובלי בסך 000, 250ש"ח. ב"כ התובעת מצידו טוען, תוך הסתמכות על הפסיקה, כי יש לערוך החישוב על בסיס חישוב קונבנציונלי של מכפלת אחוז הנכות בשכר הממוצע במשק ראה לענין זה ע.א. 778/83עזבון המנוחה שרה סעידי ואח' נ. פור ואח' פד"י מ (4) 628בעמ' 633ו-ע.א. 311/85 אפראימור נ. גבאי פד"י מב 191 3בעמ' .194 קביעת הפסד הכנסתו של קטין בעתיד, תמיד תהא בגדר ניחוש. משבא ביה"מ לאמוד הפסד זה, עליו להתחשב בנכות הרפואית והנסיבות הידועות. עריכת חישוב עפ"י נתונים אלה בדרך קונבנציונלית סביר שתהא קרובה יותר למציאות, מאשר קביעת סכום גלובלי ללא חישוב. לכן עדיפה בעיני עמדת התובעת, אשר גם מקובלת יותר בפסיקה. נראה לי כי עריכת חישוב ההפסד לפי שעור הנכות הרפואית והשכר הממוצע, הוא המדוייק ביותר שניתן לערוך. יתכן שהתובעת אכן תרכוש לעצמה מקצוע חופשי ושעור נכותה לא יגרום לה נזק כספי ביחס ישיר לנכותה. לעומת זאת ב"כ הנתבעת עצמה טוענת, כאמור כי הקטינה צפויה להשתכר "סכומים ניכרים ביותר" ומכאן שאולי צריך היה לחשב ההפסד לפי שכר העולה על הממוצע. אם נערוך, איפוא, חישוב ההפסד לפי הנכות והשכר הממוצע בלבד אנו משיגים האיזון הראוי. לפיכך, הייתי קובע שעור הפסד הכנסתה של התובעת לעתיד מגיל 20)כהצעת ב"כ התובעת כדלקמן: 4945 0.7894x% 50x921.692 x= 982, 577ש"ח. חישוב נזק זה נעשה עפ"י נתונים של חודש יוני .1997 .10לתובעת נגרמה נכות בשעור % 50כאמור לעיל. דווקא מסרט הוידאו שהציגה הנתבעת ניתן לראות כי נכות זו גורמת לתובעת כאב וסבל ניכרים. היא נוהגת ללבוש בגדים ללא כפתורים, עם שרוול ארוך, המכסה כל ידה, לרבות כף ידה, ע"מ להסתיר נכותה. המאמצים הניכרים שהיא עושה להשתלב במשחקים הדורשים תפקוד שתי הידיים ראויים להערכה, אך לא קשה לדמיין התיסכול הנלווים לכך. לדברי האם נעשה נסיון לשפר מצבה של יד התובעת בניתוח, אלא שנסיון זה לא צלח. הנני מחליט לפסוק לתובעת בראש נזק של כאב וסבל סך 000, 120ש"ח כהצעת הנתבעת. .11אם התובעת מאשרת כי הפנתה את התובעת לביטוח לאומי והוגשה תביעה לגמילת נכות בחודש יוני 96לערך (פרוט' 76). הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם הנתבעת וממנה עולה כי הוגשה תביעה לקצבת ילד נכה ב- 26.10.92אשר נדחתה. הוגשה בקשה לחידוש הדיון ב- 9.6.96ותביעה זו בשלבי טיפול ראה (נ/8). הנתבעת הגישה גם חוות דעת אקטוארית, בה מעריך האקטואר, כי התובעת זכאית לגמלת ילד נכה בסך 28.581ש"ח וגמלת נכות כללית, עם מלאת לתובעת 18שנים, בסך 209, 145ש"ח. הנתבעת מציעה להקפיא סכומים אלה עד מלאת 18שנים לתובעת, מתוך סה"כ הפיצוי שייפסק. ב"כ התובעת אינו מתנגד להצעה להקפיא סכום ראוי עד לבירור תביעותיה של התובעת בביטוח לאומי. יחד עם זאת, טוען הוא, כי אין סיכוי לתובעת לקבל קצבת ילד נכה לאחר שהרופא המומחה במל"ל קבע, כי התובעת "עצמאית" בפעולותיה. באשר לנכות כללית, סבור ב"כ התובעת כי אין התובעת זכאית לגמלה, עפ"י הוראות חוק הביטוח לאומי. אפילו תקבל היא קצבה, לא יעלה שווי קצבה זו על סך 673, 60ש"ח. ב"כ התובעת מציע איפוא להקפיא בחשבון נאמנות סך 500, 60ש"ח עד מלאת 18שנים לתובעת, בהתחשב בטענות הנ"ל הנני מחליט כי יש להקפיא סך 000, 100ש"ח מתוך הסכום הכולל שייפסק, עד מלאת 18שנים לתובעת. .12סיכומו של דבר נזקי התובעת מסתכמים בסכומים להלן: 12.1הפסד הכנסה בעתיד (ראה סע' 9לעיל) - 982, 577ש"ח סכום זה מותאם ליוני 1997 12.2פיצוי בעבור עזרת הזולת - 486, 440ש"ח (ראה סע' 4לעיל) 12.3פיצוי בעבור כאב וסבל - 000, 120ש"ח (ראה סע' 10לעיל) 12.4פיצוי בעבור ניידות - 000, 30ש"ח (ראה סע' 5לעיל) 12.5פיצוי בעבור אביזרי עזר - 000, 15ש"ח (סע' 8לעיל) 12.6פיצוי בעבור הוצאות נסיעה - 000, 3ש"ח ורופאים. (סע' 7לעיל) סה"כ סכום הפיצוי - 468,186, 1ש"ח .13הנני מחייב הנתבעת לפצות התובעת בדמי הנזק שפורטו לעיל. בשל הסכום הנקוב בסע' 12.1ישולמו הפרשי הצמדה מיום 1.7.97ורבית כחוק מהיום, עד לתשלום בפועל. בשל הסכום הנקוב בסע' 12.3לעיל תשולם רבית כחוק מיום לידת התובעת ביום 2.6.85והפרשי הצמדה ורבית מהיום עד לתשלום בפועל. בשל יתר הסכומים שנפסקו ישולמו הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד התשלום בפועל. .14הנני מחייב הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 237.300ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד התשלום בפועל ומע"מ כחוק. .15מתוך הסכום שנפסק לעיל יוחזק סך 000, 100ש"ח בנאמנות עד מלאת 18שנים לתובעת ראה סע' 11לעיל. לענין זה יש לקבל תגובת האפוטרופוס הכללי, באשר לאופן החזקת הכסף והשקעתו. על ב"כ התובעת גם להגיש לביה"מ תוך 15יום תוכנית השקעה הולמת לפיצוי שישולם ע"י הנתבעת ולקבל הערות האפוטרופוס הכללי לענין זה. עד לאישור תוכנית ההשקעה יוחזק סכום הפיצוי בידיו הנאמנות של ב"כ התובעת. לידהשיתוק