שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

בית-הדין האזורי קבע בפסק-דינו כי המערער אינו זכאי לגמלת השלמת הכנסה, וזאת משום שלפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980והתקנות מכוחו, נשללת הזכאות לקבלת גמלת השלמת הכנסה משך 5 שנים מיום העברת הבעלות בנכס ללא תמורה.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה:

הנשיא (גולדברג):נ
. 1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת קציר - אב-בית-הדין; ה"ה מוסקוביץ ופרמינגר - נציגי ציבור; תב"ע מז/19-04), אשר דחה את תביעת המערער לגמלת השלמת הכנסה.
.2העובדות הצריכות לענייננו הן;
א) המערער, מר עבד אלקאדר פאיז ותד, יליד 1920, מקבל קצבת זקנה, כמו כן קיבל גמלת השלמת הכנסה עד ספטמבר 1986; ב) המערער היה הבעלים של 2856 מ"ר קרקע לבניה בכפר ג'ת. לטענתו, העביר בשנת 1979 את כל האדמות הללו, ללא תמורה, לשלושת ילדיו (פרט ל- 718מ"ר אשר הופקעו על-ידי המועצה המקומית כפר ג'ת) אך העברת הבעלות באגף רישום המקרקעין (טאבו) בוצעה רק בתאריך .30.11.1983
המערער העביר חלק מן האדמות הנ"ל לבתו על-ידי מתן יפוי-כוח נוטריוני בלתי-חוזר, ואת שאר האדמות, למעט החלק שהופקע, העביר לשני בניו, כעולה מאישור המועצה המקומית ג'ת; ג) בספטמבר 1986העריך שמאי מקרקעין את הקרקע הנ"ל ב-000, 60ש"ח, ובעקבות זאת הפסיק המוסד לביטוח לאומי לשלם למערער גמלת השלמת הכנסה; ד) המערער ביקש מבית-הדין האזורי להורות למוסד לביטוח לאומי לשלם לו גמלת השלמת הכנסה, בטענה כי המקרקעין אינם שייכים לו.
.3בית-הדין האזורי קבע בפסק-דינו כי המערער אינו זכאי לגמלת השלמת הכנסה, וזאת משום שלפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980(להלן - חוק הבטחת הכנסה), והתקנות מכוחו, נשללת הזכאות לקבלת גמלת השלמת הכנסה משך 5שנים מיום העברת הבעלות בנכס ללא תמורה. המועד הקובע, לדעת בית-הדין, לחישוב הזכאות לקבלת הגמלה הינו מועד העברת המקרקעין באגף רישום המקרקעין, ולא מועד ההעברה בדרך אחרת.
בענייננו - נרשמה העברת הקרקעות מהמערער לבניו באגף רישום המקרקעין רק ביום 30.11.1983, ועל כן אינו זכאי לקבל גמלת השלמת הכנסה. על קביעותיו אלה הערעור שלפנינו.
.4א) תקנה 11לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, קובעת לאמור:ב
"הועבר נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גמלה או של בן-זוגו, לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית, יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס - (1) אם הנכס הועבר תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגמלה"; ב) המערער טען בנימוקי הערעור ובפנינו, כי התקנה מדברת על העברה במובן זה שהמעביר יפסיק להיות בעלים, ולאו דווקא שהמקבל יהיה הבעלים הרשום בטאבו.
המערער הוסיף וטען, כי מכיוון שהעביר לבניו בהסכם וביפוי כוח נוטריוני בלתי-חוזר את זכויותיו במקרקעין, יש למנות את תקופת 5השנים מיום ההסכם.
לעומתו טען בא-כוח המוסד לביטוח לאומי, כי הזכות במקרקעין לא תעבור אלא אם תרשם, וזאת מכוח סעיף 7לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק המקרקעין).
.5בענייננו העביר המערער את הקרקע לבניו ללא תמורה, ועל כן יש תחולה להוראות חוק המתנה התשכ"ח- 1968(להלן - חוק המתנה), הקובע בסעיף 6כי:ו
"הבעלות בדבר-המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל - בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון:נ (ההדגשה הוספה).
הסיפה של סעיף 6הנ"ל מביאה אותנו לבחינת טענות הצדדים לאור סעיף 7לחוק המקרקעין, הקובע כי:ב
"א) עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום בשעת הרישום.
ב) עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה".
כלומר:ו אף כשמעבירים בעלות במקרקעין בדרך של מתנה, יש צורך ברישום, וכל עוד העסקה לא נגמרה ברישום, רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה, אך לא כעסקה מוגמרת. היטיב לבטא זאת בית-המשפט העליון בע"א 588/81, ב"ש 140/84[1]:נ
"...דא עקא, שהקניית בעלות במקרקעין בדרך של מתנה מוגמרת אך ברישום. תוצאה זו מתבקשת משילוב של הוראות חוק המתנה, תשכ"ח-1968, שילוב המתבקש מהוראות חוק המתנה (סעיף 6סיפה), שלפיהן במתנה עוברת הבעלות מנותן המתנה למקבלה (סעיף 6), עם הוראות חוק המקרקעין, שלפיהן הקניית
בעלות במתנה מהווה 'עיסקה במקרקעין', ועסקה במקרקעין טעונה רישום (סעיף 7(א))" (שם [1], בע' 323).
.6הדין טרם חקיקתושל חוק המתנה היה שונה.
"...אם נותן המתנה אמנם לא רשם את המקרקעין על שם מקבל המתנה, אך עשה מצידו כל אשר נדרש ממנו כדי להשלים את המתנה, ולעשותה מחייבת, וגם שלל מעצמו את האפשרות למנוע את הרישום, כגון במקרה שניתן יפוי-כוח בלתי-חוזר על-ידי נותן המתנה להעברת המקרקעין למקבל, תחשב המתנה למושלמת אם כי הרישום על שם המקבל טרם בוצע (ע"א 80/72[2], בע' 490, 491)" (ע"א 352/78[3], בע' 223).
.7לו בעניין העברת מקרקעין גרידא היינו עוסקים, דינו של הערעור לאור האמור לעיל, היה להידחות, אלא מאי - כל חוק יש לפרש על-פי מטרתו, ובדרך זו, בה מפרש בית-המשפט העליון את החוק, הולך אף בית-דין זה, ונסתפק בשתי מובאות.
בית-המשפט העליון (מפי המשנה לנשיא בן פורת) קבע:ב
"מושגים והוראות שבחוק יש לפרש לאור תכליתו ומטרתו של דבר החקיקה. כיוון שכך גם קורה לא פעם שמושג זהה פירושו שונה בחוק אחד מפירושו בחוק אחר, הכל בהתאם למתבקש מתכליתו ומהכוונה הגלומה בו" (ע"פ 224/85[4], בע' 802, בעקבות ע"א 480/79[5], בע' 306).
(הובא בהסכמה בדב"ע מז/149-3, שקם בע"מ נ. רוזין [6]).
ובית-דין זה קבע:ו
"נחזור להלכה, שלמושג "תושב" יכול ותהיה משמעות שונה בחוקים שונים.
בענייננו מדובר בחוק מתחום הביטחון הסוציאלי, וברור שיש לפרש את המושג כך, שתקודם מטרת המחוקק. מטרת המחוקק בחוק הבטחת הכנסה - מהי? חוק הבטחת הכנסה, ככל חוק בתחום הביטחון הסוציאלי, בא ליתן ביטוי למחויבות החברה להבטיח מקור מחיה למי שהחברה רואה עצמה אחראית לקיומו" (דב"ע מה/73- 04[7], בע' 83).
.8עלינו איפוא לבדוק, אם הוכח כי אכן הועברו המקרקעין עוד בשנת .1979בעניין זה הוצגו לפני בית-הדין יפוי-כוח בלתי-חוזר המתייחס להעברת חלק מן האדמות לבתו יוסרה, וכן אישור של המועצה המקומית ג'ת, על-פיו "לפי הרישום בספרי המועצה" החלקה האמורה היתה בבעלות המערער עד שנת 1979, ובאותה עת "נמכרה" (בלשון האישור) לילדיו.
ראיות אלה, בנוסף לעדותו של המערער עצמו שלא נסתרה, דיים כדי לענות על דרישת תקנות הבטחת הכנסה שעניינה "העברת הנכס".
חוק הבטחת הכנסה חוקק בשנת 1980, והתקנות נשוא הערעור הותקנו בשנת 1982, כך
שאין לחשוד במערער שהעביר את הנכסים לילדיו בשנת 1979על מנת לזכות ב"השלמת הכנסה" מכוח חוק שלא בא אותה עת לעולם.
.9מכל האמור עולה כי דינו של הערעור להתקבל, ואנו קובעים כי ה"העברה" של הנכס נעשתה בחודש ספטמבר 1979, מועד יפוי-הכוח הנוטריוני, ומכאן שהמערער זכאי לגמלת השלמת הכנסה מיום שזו הופסקה.
המוסד ישלם למערער, שלא היה מיוצג, הוצאותיו בשתי הערכאות בסך של 100 ש"ח.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון