תאונת דרכים 50 אחוז נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים 50 אחוז נכות:

.1ביום 31.7.90 נפגע מרדכי עזרא בתאונת דרכים, כאשר החליק והתהפך מקטנועו, בעת שעסק בהעברת משלוח פרחים לייעודו.
התביעה שבפני היא לפצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן:נ החוק).
נכותו הרפואית של התובע:ב
.2לתובע מונו ארבעה מומחים רפואיים:ו בתחום האורטופדיה, הנוירולוגיה,
העיניים והפה והלסת.
לתובע נקבעו % 45נכות בתחום האורטופדי ו- % 10בתחום הנוירולוגי. המומחים בתחום העיניים והפה והלסת לא מצאו כי נגרמה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה.
סך הכל נכותו המשוקללת של התובע, כתוצאה מהתאונה %.50.5
אובדן כושר השתכרות:נ
.3טוען התובע, כי לפני התאונה הנדונה עבד כשליח וכי מאז ששוחרר מביה"ח אינו מתפקד ואינו יכול למצוא כל עבודה. על כן, לטענתו, כתוצאה מהתאונה הוא אבד את כושר השתכרותו לחלוטין, הגם שהנכות הרפואית שנקבעה לו היא בשיעור %50.5, בלבד, והוא זכאי לפיצוי בגין הפסד כושר ההשתכרות בשיעור של %.100
.4האם, לאחר התאונה, חסר התובע כל כושר השתכרות, למרות שנכותו הרפואית,
כתוצאה מהתאונה, היא בשיעור %50.5, בלבד?
התובע העיד, אמנם, כי לא הצליח להשיג עבודה, בגלל נכותו - אך איני מוכנה
לסמוך על עדות זו ולקבוע על פיה כי לתובע אבד כושר עבודתו, לחלוטין.
.5במסמך שנערך בבי"ח לוינשטין, הנושא כותרת "סכום נתונים מהתיק" מיום
29.11.90(נספח ו' לסכומי הנתבע) נקבע:ב
"אחרי התאונה לא היה מסוגל לעבודה במשך 3חודשים. כיום מסוגל לעבודה ללא הפעלה שתי הידיים בהתאם לכשוריו:ו כגון:נ שמירה או בחניון רכב."
בהחלטת המל"ל מיום 31.7.90(נספח ז' לסכומי הנתבעת), נאמר:ב
"מסוגל לחזור לכל סוג עבודה ללא הפעלת יד שמאל."
בסכום המחלה מבית לוינשטיין (נספח י' לסכומי הנתבעת) מיום 11.6.91נאמר
כי:ו
"מאז התאונה לא עובד כלל. לא מסוגל לחזור לעבודתו כרוכב קטנוע. לא חיפש עבודה אחרת."
ובהחלטת המל"ל מיום 30.8.94(נספח ט' לסכומי הנתבעת):נ
"בהתחשב שמדובר באדם צעיר יש לאפשר לנ"ל מסגרת שקומית על מנת לנסות לשלבו במסגרת של עבודה. (יש לציין שניתנה שנתנה המלצה דומה לפני כשנתיים)."
אלא, שביום 18.9.95קבע המל"ל כי:ב
"מדובר בתובע יליד 1955, הסובל מלקוי אורטופדי קבוע ביד שמאל. ההגבלה הינה בשורש כף יד, הגבלה בתנועות המרפק וכן הגבלה בתנועות האמה. בנוטף לכן סובל מתפקוד אינטלקטואלי גבולי ובעיות אישיות... ניסיונות שקום בעבר לא עלו יפה. יש לאפשר דרגת אי כושר מלאה ויציבה לאור השלוב בין הבעיה השכלית/נפשית ובעיתו הפיזית."
.6קביעות ועדת המל"ל אינן מחייבות את בית המשפט.
הוכח, כי לאחר ההחלטה הנ"ל של ועדת המל"ל, החל התובע, לאחר שקיבל טיפול
נפשי, להשתתף בתכנית שיקום. מכאן, כי הנחת היסוד כאילו כל ניסיונות השיקום של
התובע סופם כישלון לא מוכח.
.7לסיכום נקודה זו:ו התובע לא הוכיח כי כתוצאה מהתאונה נגרם לו אובדן כושר השתכרות טוטאלי ואף לא הוכיח כי אובדן כושר ההשתכרות שנגרם לו חורג מאחוז הנכות הרפואית שנקבע.
היקף עבודתו של התובע לפני התאונה:נ
.8לטענת התובע (סעיפים 4- 5לתצהירו), הוא עבד במשך 6שנים, לאחר שחרורו מהשירות הצבאי, כשליח עצמאי על קטנוע שרכש. החל בשנת 1980החל לעבוד במכון רובין, בו עבד עד שנת 1985, כאשר נחבל בתאונת דרכים ונקבעה לו % 10נכות ע"י המוסד לבטוח לאומי (סעיפים 6- 7לתצהיר).
לאחר תאונה זו לא עבד, לטענתו, במשך שנתיים, בגלל קשיים במקום העבודה,
כאבים כתוצאה מהתאונה ותסכולים נפשיים (סעיפים 7- 8לתצהיר).
לאחר מכן, עבד במשך שנתיים, בשנים 1987-1988, כשליח במוניות אביב (סעיף 19לתצהיר), ובגמר עבודתו במוניות אביב בסוף שנת 1988, עבד בעבודות שליחות מזדמנות, כשליח עצמאי (סעיף 10לתצהיר).
מכל האמור לעיל עולה, כי, לגירסת התובע, הוא עבד רוב הזמן כעצמאי. לא ברור אם עבודתו אצל מוניות אביב, במשך השנתיים, היתה במעמד של שכיר או של עצמאי.
.9ניסיונו של התובע להציג עצמו כמי שעבד ברציפות, למעט תקופה של שנתיים לאחר תאונה בשנת 1985, עד שהתאונה הנדונה קטעה רציפות זו אינו עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו בבית המשפט, ובמיוחד נסתר ע"י המסמכים המצויים בתיק המל"ל, שהוצג כראיה.
.10התובע יליד .28.9.55השכלתו היא 11שנות למוד. שמונה שנות בית ספר
יסודי ו- 3שנים בבית ספר תיכון מקצועי אופק, במגמת פקידות.
התובע השתחרר משרותו הצבאי בפרופיל 24, לאחר 8חודשי שרות, בלבד, ולא שירת אף פעם במילואים (עמ' 6לפרוטוקול).
אבחנות הועדה הרפואית הצבאית (נ/1) היו:ב
" .1הפרעות אישיות עם הפרעה נוירוטית וקשיי הסתגלות חמורים.
.2עקמת קלה בעמוד השדרה."
במזכר מיום 15.5.80(צורף כנספח ב' לסכומי הנתבעים), שנערך במסגרת דיון
בתביעת התובע לקצבה נאמר:ו
"מתקיים מקצבה של לשכת הסעד. הקצבה ניתנת לאשתו. אינו עובד כבר משנת .1972כל היום בבית, צועק."
בבקשת מידע סוציאלי שקומי, מתוך תיק המל"ל (נספח ג' לסכומי הנתבעת) מאותו מועד, צוין כי:נ
"עובד כשליח בחנות פרחים, לאחרונה פוטר ואינו מוצא מקום עבודה."
במכתב של ד"ר לוי, רופאת המרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו מיום 20.7.80
נאמר:ב
"שמו של מר עזרא מרדכי מוכר למרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו מ .20.7.76מהתאריך שצויין היו פניות תכופות מהמרכז להערכת התפתחות הילד שבו נמצא בנו בטפול לערוך לו בדיקות... הוא לא הסכים לשתף פעולה. בהמשך לתלונות שהוגשו אלינו כי הוא מסכן את חיי בנו נעשה אף נסיון מצדנו לבקש הוראת אשפוז לצורך אבחנתו, אשתו שינתה לפתע את דעתה וסרבה לחתום, כך שעד היום לא הצלחנו לאבחנו. לפי אינפורמציה שקיבלנו נראה לנו שייתכן שמדובר באיש שסובל מבעיות נפשיות והוא אינו מתפקד באופן סדיר."
בתביעת התובע לקיצבת נכות כללית, מיום 15.5.80, תואר הליקוי, בגינו הוגשה התביעה כך:ו
"חולה במחלת העצבים אינו מסוגל לשבת במקום אחד יותר מחצי שעה."
בדו"ח של העובדת הסוציאלית של המל"ל מיום 16.5.80, בקשר לאותה תביעה,
נאמר:
מקום עבודה.
מתנהג כחולה נפש.
אינו מוכן ללכת לאבחון. אינו משתף פעולה.
הגיש תביעה זו."
במכתבה של ד"ר אסתר לוי, רופאת המרפאה לבריאות הנפש ביפו, אל המל"ל נאמר:
"שמו של מר עזרא מרדכי מוכר למרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו מ .20.7.76לפי אינפורמציה שקיבלנו נראה לנו כי ייתכן שמדובר באיש שסובל מבעיות נפשיות והוא אינו מתפקד באופן סביר."
.11מהראיות שהובאו, עולה כי התובע, עקב בעיות נפשיות לא היה בעל כושר
השתכרות בשיעור של % 100גם לפני התאונה.
גובה ההשתכרות של התובע לפני התאונה:
.12בסעיף 6לתצהיר טען התובע כי כשהתחיל לעבוד במכון רובין בשנת 1980משכורתו היתה "בסביבות 000, 30שקל ישן לחודש." וכי "חלק מתלושי בידי - יומצאו לבית המשפט (לוטה אחד מהם). לא הולט כל תלוש ול אצורף כל תלוש בהמשך."
התובע טען בתצהירו כי הרוויח, בעת שהיה שכיר במוניות אביב 750, 2ש"ח
לחודש. בסעיף 9לתצהיר התובע, נאמר כאילו הולטו חלק מתלושי השכר במוניות אביב
בשנים 1987- .1988עם זאת, הודה התובע, בחקירתו הנגדית, (עמ' 8) כי: "למרות
האמור בסעיף 9לתצהיר לא צירפתי תלושי שכר במוניות אביב. לא את חלקם ולא את
כולם."
איני מוכנה לסמוך על עדותו זו של התובע, אשר לא זכר את נסיבות הפסקת
עבודתו במוניות אביב - אף לא אם פוטר או התפטר (עמ' 8לפרוטוקול).
התובע הביא כעד להוכחת היקף השתכרותו של שליח על קטנוע את גיא גאון, שהעיד (ת/6) כי משכורתו החודשית ברוטו, כשליח על קטנוע עבור 5.5שעות עבודה ביום היא - 100, 4ש"ח.
לא ברור מעדותו של גיא גאון אם הוא עובד כשליח עצמאי או כשליח שכיר. הוא
אף לא נחקר בענין זה.
התובע העיד כי השתכרותו כשליח עצמאי נופלת מזו של שליח שכיר. התובע הודה
כי בזמן שעבד כעצמאי, לפני התאונה, הרוויח פרוטות (עמ' 8) וכי לא היתה לו
עבודה רצופה "עבדתי יומיים כן ויומיים לא."
עוד טוען התובע כי במשך 6חודשים קיבל דמי אבטלה (עמ' 8לפרוטוקול), אך לא יכול היה לומר כמה.
.13העולה מהמקובץ, כי התובע לא הוכיח מה היתה השתכרותו עובר לתאונה, על
פיה יש לחשב את הפסד השתכרותו בגין התאונה.
בנסיבות אלה, אין מנוס מקביעת הפסד השתכרותו של התובע על דרך האומדנא.
.14התובע טען להפסד כושר השתכרות מוחלט מאז התאונה ואילך. על כן, לא מצא לנכון להוכיח מה היתה תקופת אי הכושר הרפואית עקב התאונה.
מסיכום נתונים שנעשה ע"י בית לוינשטין (נספח י' לסיכומי הנתבעים), נקבע כי התובע לא היה מסוגל לעבודה במשך 3חודשים.
.15אני אומדת את הפסד השתכרותו של התובע, במשך 3חודשים של אי כושר מוחלט לאחר התאונה, ובמיוחד, בהתחשב בהיקף עבודתו המצומצם עובר לתאונה, בסך 560, 3ש"ח לכל התקופה. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 1.10.91ועד יום התשלום בפועל.
.16אני אומדת את הפסד השתכרותו של התובע לעתיד, מתום שלושת חודשי
אי כושר, בסך -.000, 350ש"ח, כערכם ביום מתן פסק הדין.
האומדן נעשה, לאחר שנלקח בחשבון נכוי בגין מס הכנסה.
כאב וסבל:
.17התובע אושפז בבית חולים במשך חמישה ימים (-31.7.90 5.8.90).
הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני (כאב וסבל) יחושב על פי 5ימי אשפוז ובהתחשב ב- % 50.5נכות שנגרמו לתובע בגין תאונה זו.
הוצאות:
.18על הנתבעים לשאת בהוצאות התובע דלקמן:
שכרו של פרופ' גולדהאמר בסך -. 708ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום .5.4.92
הוצאות נסיעה לביה"ח בילינסון, לטיפולי פיזיותרפיה, בגין התובע, בלבד, סך -.000, 1ש"ח בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.9.93(אמצע התקופה בין התאונה לבין עשיית התצהיר). אין הנתבעים חייבים לשאת בהוצאות הנסיעה של אשת התובע לטיפולים אלה.
.19משלא נקבעה לתובע נכות בגין פגיעה בעיניים ובגין פגיעה בלסת, אין
הנתבעים חייבים לשאת בהוצאות הבדיקות בתחומים אלה, שנעשו בשל תלונות התובע,
שהוכחו כבלתי מוצדקות.
תשלומי פנסיה:
.20לא הובאה כל ראיה כי התובע היה חבר בקרן פנסיה כלשהי, וכי חברותו נפגעה כתוצאה מהתאונה, או כי אלמלא התאונה היה זכאי לפנסיה בגין עבודתו.
כאמור, התובע לא עבד באופן רצוף ובהפסקות גדולות. מתוך כל תקופות עבודתו
עבד רק שנתיים כשכיר. ביתרת הזמן עבד כעצמאי.
לא הוכח כי בתקופת השנתיים שעבד כשכיר הופרשו עבורו הפרשות לקרן פנסיה
כלשהי, ומה גורל הפרשות אלה, משהופסקה רציפות ההפקדות לקרן פנסיה.
לא נטען, וממילא לא הוכח כי בתקופת עבודתו כעצמאי, שילם התובע תשלומים כלשהם לקרן פנסיה. על פי עדותו, התובע לא שילם את מסי החובה המוטלים עליו מס הכנסה ובטוח לאומי, ועל כן, אף אין להניח כי הפריש תשלומים כלשהם לקרן פנסיה.
.21בנסיבות אלה, לא הוכח כי אלמלא התאונה היה התובע זכאי לפנסיה כלשהי
בהגיעו לגיל סיום העבודה.
נכויי גמלאות הבטוח הלאומי:
.22התאונה הנדונה, בנוסף להיותה תאונת דרכים היא תאונת עבודה. כיוון שכך, היה מקום להפחית מהפצוי שנפסק לתובע את גימלאות הבטוח הלאומי המגיעות לו בגין תאונת עבודה.
דא עקא, שהתובע דנן לא שילם דמי ביטוח לביטוח לאומי בגין עבודתו, כעצמאי, וכדבריו (עמ' 8):
"כשעבדתי כעצמאי הרווחתי פרוטות. הייתי צריך לפרנס את אבי העיוור ואת אשתי ובני. בקושי היה מספיק ללחם וחלב. אז לא שילמתי ביטוח לאומי."
העולה מהאמור, כי בזמן התאונה, התובע לא היה מבוטח כעובד ועל כן, לא
מגיעות לו גימלאות בגין פגיעה בעבודה.
.23התובע מקבל קיצבת נכות כללית (ועל כך, להלן). טוען ב"כ הנתבעים (סעיף 10.5לסכומיו), כי אילו היה התובע ממלא את חובתו החוקית ומשלם דמי ביטוח לאומי, היה זכאי לגימלאות בגין פגיעה בעבודה, שסכומן גבוה מקצבת נכות כללית, המשתלמת לו. במקרה כזה, על פי הטענה, היו מופחתים מהפצויים המגיעים לתובע בגין התאונה, גימלאות המגיעות לו מהמוסד לבטוח לאומי והנתבעות לא היו חייבות בתשלום פיצויים, או כי חיובם היה בסכום נמוך מכפי שיחויבו בו ללא הפחתת גימלאות המל"ל בגין פגיעה בעבודה. לטענת הנתבעת, אין להטיל עליה את התשלום היתר, הנובע מכך שהתובע אינו מבוטח ע"י הביטוח הלאומי, בגלל מחדלו, ואינו זכאי לגימלאות המל"ל בגין תאונות עבודה. איני מקבלת טענה זו.
.24חובתו של התובע לשלם דמי ביטוח למוסד לבטוח לאומי היא חובתו החוקית
כלפי המוסד לבטוח לאומי, ולא כלפי הפוגע.
אין גם ממש בטענה, כי מאחר והמוסד לבטוח לאומי אינו משלם לתובע גימלאות בגין פגיעה בעבודה, מוטלת על הנתבעים חובת תשלום גדולה יותר, אשר אין זה מן הדין ומן הצדק להטילה עליהם.
בעניין זה, נאמר בספור של קציר, פצויים בשל נזק גוף, מהדורה שלישית, עמ'
876:
"... אין המזיק יכול להעלות טענה כנגד ניזוק - עובד עצמאי - שלא פעל לבטח את עצמו מלכתחילה. אפשר להצדיק דעת זו על ידי עצם הרעיון המונח ביסוד נכוי הגימלאות מן הפצויים, הלא היא זכות השיפוי של המוסד נגד המזיק; משלא צפויה למזיק תביעה מטעם המוסד לבטוח לאומי, ממילא אין הצדקה לנכות את הגימלה, שלא תשתלם, מן הפצויים."
(וכן ראה ע"א 222/82 סובחיה נ' ד"ר רנד, סביר כ"ה 357).
.25התובע מקבל קיצבת נכות בגין % 75נכות.
בשנת 1980, לפני התאונה הנידונה, קבע המל"ל כי לתובע % 30נכות, בלבד, ועל כן, אין הוא זכאי לקצבת נכות, לה זכאי, על פי סעיף .127כ"ז. לחוק, רק מי שנכותו %35, לפחות (נספח ח' לסכומי הנתבעים).
טוענת הנתבעת, כי אילולא התאונה לא היה זכאי התובע לתשלום קצבת נכות, וכי ע"י החלת עקרון "הגולגולת הרכה" במהופך על מקרה זה, יש לראות את קצבת הנכות כולה כמשתלמת כתוצאה מהתאונה. על כן, יש להפחית את הגימלה כולה מסכום הפיצויים שנפסק.
בעניין זה, סומכים הנתבעים טענתם על פסק דינו של השופט שטרוזמן בת"א (ת"א) 378/88אנואר פריזאת נ' עירית רמת-גן (צלטנר, חבות לפצוי נפגעי תאונות דרכים, עמ' 1352, בעמ' 1363).
כנגד פסק דינו של השופט שטרוזמן, קיים פסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן
בת"א (חי') 1194/81אשתר נ' קרטה, פסקים תשמ"ז (ד) .460
באותו מקרה, אחוזי הנכות שנקבעו בגין התאונה נושא הדיון הצטרפו לאחוזי
נכות שנקבעו בגין תאונות קודמות וכתוצאה מכך קמה זכות התובע לנכות כללית. כב' השופטת שטרסברג-כהן פסקה, כי יש לנכות מהפצויים המגיעים לתובע בגין התאונה נושא פסק הדין, רק את החלק היחסי בקצבת הנכות הכללית שאותה ניתן לייחס לנכות בגין התאונה שנדונה באותה קביעה. (וכן ראה ד. קציר, בספרו הנ"ל, בעמ' -868 869).
.26דעתי כדעת השופטת שטרסברג-כהן.
אשר על כן, אני קובעת כי מסכום הפיצויים בהם חויבו הנתבעים יש להפחית את הקצבאות הנכות הכללית, המשתלמות ואשר ישתלמו לתובע, רק את אותו חלק אשר ישתלם בגין אותם שעורי נכות בשיעור %50.5, שנגרמו לו בתאונה נושא תביעה זו.
.27טוען התובע, כי חלק מקצבת הנכות הכללית משתלם בגין אשתו וכי חלק זה
אין להפחית מסכום הפיצויים.
איני מקבלת טענה זו.
הקצבה משולמת לתובע, בגין זכאותו על פי נתוניו, שהם, בין השאר, תמיכה באישה שאינה עובדת. אין הקיצבה כוללת קיצבת נכות בגין נכות האישה. אם האישה היתה זכאית לקיצבת נכות בגין נכותה שלה, היתה קיצבה זו משולמת לה ולא נכללת בקצבתו של התובע.

זה אינו המקרה בעניננו.

.28לסכום: התויתי לעיל את העקרונות לחשוב הפיצויים, ומובטחני כי ב"כ הצדדים יוכלו להגיע ביניהם לחישוב מוסכם, על פי עקרונות אלה וחוות דעת האקטואר. הנתבעים יישאו בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד, על פי החוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחוזי נכות - לסת

  2. אחוזי נכות - לשון

  3. אחוזי נכות - שיניים

  4. אחוזי נכות - אף

  5. צלעות - אחוזי נכות

  6. פציעת כתף - אחוזי נכות

  7. 69 אחוז נכות

  8. תאונת דרכים אחוזי נכות

  9. בעיות כלי דם - אחוזי נכות

  10. חישוב נכות משוקללת

  11. עיגול אחוזי נכות

  12. אחוזי נכות גאוט

  13. אחוזי נכות אסתטית

  14. אחוזי נכות הלם קרב

  15. אחוזי נכות שבר ישן

  16. אחוזי נכות קוצב לב

  17. גלאוקומה אחוזי נכות

  18. אחוזי נכות מיניסקוס

  19. אחוזי נכות על יבלות

  20. כריתת שד אחוזי נכות

  21. אחוזי נכות זעזוע מוח

  22. ערעור על 24 אחוז נכות

  23. ערעור על 30 אחוז נכות

  24. אחוזי נכות דום נשימה

  25. יריה בבטן - אחוזי נכות

  26. אחוזי נכות פגיעה באוזן

  27. אחוזי נכות רצועה צולבת

  28. שבר בכף הרגל אחוזי נכות

  29. שבר באף ללא אחוזי נכות

  30. ביטוח לאומי 1 אחוז נכות

  31. ביטוח לאומי 5 אחוז נכות

  32. תאונת דרכים 35 אחוז נכות

  33. תאונת דרכים 20 אחוז נכות

  34. 30 אחוז נכות תאונת עבודה

  35. תאונת דרכים 4 אחוז נכות

  36. תאונת דרכים 7 אחוז נכות

  37. תאונת דרכים 5 אחוז נכות

  38. תאונת עבודה 15 אחוז נכות

  39. תאונת דרכים 60 אחוז נכות

  40. כמה אחוזי נכות מקבלים פגיעת גולגולת

  41. ביטוח לאומי 19 אחוז נכות

  42. ביטוח לאומי 10 אחוז נכות

  43. כריתת מניסקוס אחוזי נכות

  44. תאונת עבודה 19 אחוז נכות

  45. תאונת דרכים 30 אחוז נכות

  46. תאונת דרכים 50 אחוז נכות

  47. תאונת דרכים 58 אחוז נכות

  48. קרע ברצועה בברך אחוזי נכות

  49. כמה אחוזי נכות מקבלים על פגיעת ברך ?

  50. שבר בחוליה C6 - אחוזי נכות

  51. אחוזי נכות בגין מחלת איידס

  52. אחוזי נכות בגין דליפת שתן

  53. אחוזי נכות ביטוח לאומי 74%

  54. הפרעה זיקפתית - אחוזי נכות

  55. ערעור על אחוזי נכות מעבודה

  56. קטיעת חלק ברגל - אחוזי נכות

  57. יתר לחץ דם - לחץ דם גבוה - אחוזי נכות

  58. הזעה עקב תאונה - אחוזי נכות

  59. קביעת אחוזי נכות ממחלת מקצוע

  60. שבר בפיקת הברך - אחוזי נכות

  61. תאונת דרכים מעל 90 אחוז נכות

  62. תאונת דרכים קטין 70 אחוז נכות

  63. סטיה של מחיצת האף - אחוזי נכות

  64. הורדת אחוזי נכות בביטוח לאומי

  65. תאונת דרכים 20 אחוז נכות לצמיתות

  66. ערעור על אחוז נכות 0 בביטוח לאומי

  67. תאונת דרכים 0 אחוז נכות אורטופדית

  68. כמה אחוזי נכות צריך בשביל תו נכה

  69. הורדת אחוזי נכות בגלל סירוב עבודה

  70. תאונת דרכים 57 אחוז נכות משוקללת

  71. אחוזי נכות בגין עור לפי סעיף 80 2

  72. קרע בשרוול המסובב בכתף אחוזי נכות

  73. ערעור על 5 אחוז נכות בביטוח לאומי

  74. ערעור של ביטוח לאומי על אחוזי נכות

  75. 30 אחוזי נכות בגין היצרות פי הטבעת

  76. ערעור על 19 אחוז נכות בביטוח לאומי

  77. סטייה מאחוזי הנכות בתקנות הביטוח הלאומי

  78. ערעור לבית דין לעבודה על אחוזי נכות

  79. ערעור על 19 אחוז נכות - תאונת עבודה

  80. פיברומיאלגיה אחוזי נכות ביטוח לאומי

  81. הגדלת אחוזי נכות מעבודה בביטוח לאומי

  82. תאונת עבודה 19 אחוז נכות בביטוח לאומי

  83. הורדת אחוזי נכות בגלל מצב רפואי קודם

  84. תאונת דרכים תאונת עבודה 100 אחוז נכות

  85. פיגור שכלי מולד אחוזי נכות ביטוח לאומי

  86. כמה אחוזי נכות מקבלים על "מרפק גולף" ?

  87. תאונת דרכים 30 אחוז נכות בביטוח לאומי

  88. תאונת דרכים בדרך לעבודה - 0 אחוז נכות

  89. פגיעה בכושר השתכרות - אחוזי נכות נמוכים

  90. האם קביעת אחוזי נכות היא "שאלה משפטית" ?

  91. בהלוקס ולגוס / הלוקס ריגידוס - אחוזי נכות

  92. כמה אחוזי נכות מקבלים על לימפומה בהפוגה ?

  93. האם ערעור על אחוזי נכות מהווה שאלה משפטית

  94. 20 אחוז נכות על סחרחורות בעקבות תאונת דרכים

  95. הגדרת ''השפעה על כושר התנועות'' - אחוזי נכות

  96. 10% נכות בגין אי התאמה סוציאלית כתוצאה מהתאונה

  97. אחוזי נכות על פגיעה בסעיף התחושתי של העצב הרדיאלי ?

  98. האם אפשר לקבל אחוזי נכות על הפרעה חרדתית לאחר תאונה ?

  99. העברת תביעה לבית משפט השלום לאחר קביעת אחוזי נכות נמוכים

  100. ערעור על החלטה לא לתת אחוזי נכות מלאים לפי סעיף ליקוי בתקנות

  101. הפחתת אחוזי נכות בגלל טווחים תקינים בתנועות הסיבוב והרמת ידיים

  102. אחוזי נכות: תגובה דיכאונית, ליקוי בראיה, פסוריאזיס, השמנת יתר, פיברומיאלגיה, סוכרת ואבנים בכליה

  103. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון