תאונת עבודה עם מקדחה

תובע הורה לעובד השני לעצור ופנה להסיט את מוט הברזל, העובד אכן עצר אך החל שוב במלאכת קידוח ללא התראה, וכתוצאה מכך חדר המקדח לתוך כף ידו של התובע וגרם לו לנזק.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה עם מקדחה / קדח באצבע עם מקדחה:

.1ההליך והמחלוקת בתמצית
זוהי תביעה בגין נזק גוף אשר נגרם לתובע במהלך עבודתו באתר בניה. התובע הינו פועל בנין מקצועי, נתבעת 1 הינה חברת כח-אדם אשר התובע נמנה על עובדיה. נתבעת 2 הינה המבטחת של נתבעת .1
התובע נשלח על-ידי נתבעת 1לעבוד אצל הצד השלישי אשר הינו חברת בניה.
באי-כח הצדדים גיבשו הסכמה דיונית ובהתאם ניתנה החלטה על-ידי כבוד השופט אברהם כי יוגשו לבית המשפט סיכומים בכתב וינתן פסק דין בתביעה על סמך המסמכים המצויים בפני בית המשפט ואלה שיצורפו לסיכומים. מאחר והשופט אברהם חדל לכהן בבית משפט זה, הביעו הצדדים את הסכמתם בכתב כי פסק הדין יינתן על ידי מותב אחר. בהתאם, ובהסכמת כב' השופט אברהם ניתן פסק הדין בתביעה זו על-ידי.
מן המסמכים אשר בפניי עולה מסכת העובדות הבאה:ו במהלך עבודתו באתר הבניה,
התובע ועובד נוסף (אשר הצדדים חלוקים באם היה עוזרו של התובע אם לאו) עמדו משני עברי קיר עץ גבוה שלא איפשר להם לראות זה את זה. העובד השני עסק בקידוחים בקיר העץ כשהתובע מכוון אותו. באחד הקידוחים נתקל המקדח במוט ברזל אשר הפריע לקידוח. התובע הורה לעובד השני לעצור ופנה להסיט את מוט הברזל, העובד אכן עצר אך החל שוב במלאכת קידוח ללא התראה, וכתוצאה מכך חדר המקדח לתוך כף ידו של התובע וגרם לו לנזק. התובע תבע בנזיקין את מעבידתו חברת כח-האדם ואת מבטחתה. שתי הנתבעות מצדן שלחו הודעת צד ג' לחברת הבניה אשר פעלה באתר הבניה ואשר תחת פיקוחה פעל התובע בטענה כי היא זו שהתרשלה וגרמה לנזק. התובע נמנע מלתבוע את חברת הבניה בטענה כי לא ידע על קיומה.
.2אחריות נתבעת 1
לטענת התובע הנזק אשר נגרם לו נבע מהתרשלותה של נתבעת .1לשם קביעת אחריותו של מזיק על-פי עוולת הרשלנות, על המזיק לחוב חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הניזוק ולהפר חובה זו. התובע הינו עובד של חברת כח-האדם ואין הדבר שנוי במחלוקת. הלכה פסוקה היא כי מערכת היחסים של עובד-מעביד מטילה על המעביד חובת זהירות מושגית כלפי עובדו. ראה:נ
ע.א. 707/79 וינר את טיקו נ' אמסלם, פד"י לח (2) 209, 211-212:ב
"הלכה פסוקה היא כי המעביד חב חובת זהירות לעובדיו ותוכנה של חובה זו הוא בין השאר בדאגה לשיטת עבודה ופיקוח יעיל (ע.א. 171/56).
חובה זו של המעביד היא כפולה:ו להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולדאוג לקיומה. עליו לרכז פיקוח ולוודא ביצוע."
אך בקיום החובה המושגית לא די. יש לבדוק האם בנסיבות המקרה הספציפי חלה על נתבעת 1חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע. האם יכלה וצריכה היתה חברת כח-האדם לצפות כי לעובד שלה שנשלח על-ידה לעבוד באתר בניה בשרותה של חברת הבניה (הצד השלישי), יגרם נזק גוף כתוצאה מפגיעת מקדח שהופעל על-ידי עובד אחר. הסיכון לו נחשף התובע אינו סיכון סביר ויומיומי באתר בניה אלא סיכון בלתי סביר אשר נכון יהיה להכיר לגביו בחובת זהירות של חברת כח-האדם כלפי התובע. בתור מעבידה סבירה היה עליה לצפות את קרות הנזק לתובע, כמובן שלא היתה צריכה לצפות את השתלשלות העניינים לפרטיה אלא אך בקווים כלליים. ראה:נ
ע.א. 2061/90 אילנה מרצלי נ' מדינת ישראל, משרד החינוך ואח’, פד"י
מז (1) 802מכאן, שנתבעת 1חבה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע כמעבידתו.
משקמה לנתבעת 1חובת זהירות כלפי התובע, בכדי שתימצא אחראית לנזק שנגרם
לתובע, על התובע להוכיח כי הופרה על-ידה אותה חובת זהירות. יש לבדוק האם
נתבעת 1נקטה בכל אמצעי הזהירות הסבירים שמעביד סביר מסוג קבלן כח-אדם צריך
היה לנקוט, והיה נוקט בנסיבות העניין.
בע.א. 477/85 אפרים בוארון נ' עירית נתניה ואח’, פד"י מב (1) 415
הוטלה חבות בנזיקין על עיריה שהיתה המעביד כללי של התובע:ב
"אף אם תאמר שהעיריה היתה כאן המעבידה הכללית והאגודה המעבידה
הספציפית, גם אז העיריה בתור שכזו היתה חייבת לדאוג לבטחונו של העובד כאמור לעיל.
מסתבר שהעיריה לא עשתה דבר בהקשר לכך. אף לא התעניינה במה ואיך יועסק התובע במגרש הכדורגל.
העיריה התעלמה מחובתה האמורה כלל." (בעמ' 421)
גם במקרה דנן המעביד הינו מעביד כללי, זאת היות והמאפיין הבולט של מעביד
מסוגה של נתבעת 1הינו שמקום עבודתו של העובד אינו בחזקתו או בשליטתו של המעביד אלא בחצריו ובשליטתו של אחר. ניתן לראות לפיכך, בקבלן כח האדם מעביד כללי ובמזמין העבודה מאת קבלן כח האדם את מעבידו הספציפי של העובד. עובדת היותו של קבלן כח האדם מעביד כללי אינה פוטרת אותו מן האחריות המוטלת עליו לדאוג לבטיחות החצרים ולתנאי העבודה בהם, על אף שאינם בשליטתו. חלה על המעביד חובה כללית לדאוג לבטחונו של עובדו הגם שאינו שולט על המקום בו העובד מבצע למעשה את העבודה. עליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי לא לחשוף את העובד לסיכונים לא סבירים. האמצעים בהם עליו לנקוט משתנים ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות. ראה לעניין זה:ו
ע.א. 246/72 משה מנשה נ' שלמה דרומנו ו- 2אח', פד"י כז (1) 712,
בעמ' 717-.718
כן ראה:נ ע.א. 686/77 מקורות חברת מים לישראל בע"מ נ' מרג'י משה
ואח’, פד"י לד (4) 365, בעמ' 372- .373שם נקבע כי עשויות להיות נסיבות בהן מעביד רשאי לסמוך על מי ששולט למעשה במקום העבודה ואינו נדרש כלל לנקוט אמצעי זהירות נוספים על אלה שהונהגו על ידי המחזיק במקום.
ומן הכלל אל הפרט:ב התובע הינו פועל מקצועי שעבד כטפסן באתר הבניה אליו הופנה על ידי נתבעת .1על-פי דוח חקירה שהוכן לבקשת נתבעת 2וצורף לסיכומי הנתבעות (עמ' 2לדוח), חברת הבניה "יחניוק ובניו" בע"מ (הצד השלישי) אליה הופנה התובע היתה בזמן התאונה קבלנית משנה של חברת חשמל באתר "זמיר"
בחיפה.
הסיכון אליו נחשף התובע ובעטיו נפגע אינו סיכון הבולט על פני השטח למבקר באתר, אין הסיכון נובע ממצב הבטיחות של המקום או מאי סדרים במקום אשר ניתן לגלותם בביקור במקום ולהתריע מפניהם. ארוע התאונה נבע משיטת עבודה לקוייה ומחוסר בפיקוח על העובדים בזמן פעילות הטומנת בחובה סיכון לעובדים. אם היה בזמן התאונה מפקח או מנהל עבודה אשר היה נותן הוראות לשני העובדים שעמדו משני עברי הקיר ולא ראו זה את זה עשוייה היתה התאונה להימנע. אמצעי הזהירות אותם ניתן היה לנקוט במקרה זה למניעת התאונה רובם ככולם נתונים לשליטתה של חברת הבניה אשר אליה הופנה התובע ולא לשליטתה של חברת כח-האדם, אשר כל שסביר היה שתעשה הוא לבקר באתר לפני ששלחה את התובע לעבודה ולהיווכח האם המקום בטיחותי ומסודר. אך כאמור, בדיקה כגון זו לא היה בה כדי למנוע את הארוע התאונתי. נקיטת אמצעי זהירות העשויים למנוע את הנזק כגון פיקוח יומיומי בשטח והתערבות בשיטות העבודה ובנהליה, כרוכה בעלויות גבוהות ביותר מצדו של קבלן כח-האדם, אשר מהגדרת תפקידו אינו נמצא בפועל בשטח בו מתבצעת העבודה. שיקולים שביעילות כלכלית, מהווים מטרה ממטרות דיני הנזיקין לצידם של שיקולי הצדק וההגינות (ראה:ו ע.א. 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח’,
פד"י מח (5) 661, בעמ' 698). במסגרת שיקולים אלו יש לערוך השוואה בין עלות
אמצעי המניעה לבין תוחלת הנזק אשר הינה מכפלת גובה הנזק בהסתברות התרחשותו.
במקרים בהם שעלות אמצעי המניעה נמוכה מתוחלת הנזק נדרוש מן המזיק לנקוט באמצעי זהירות אלה, אם לא נקט באמצעים אלו יהווה הדבר שיקול נוסף לחובתו של המזיק בשאלה האם הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו אם לאו. כמובן שלצד השיקול הכלכלי יש להתחשב גם בעניין החברתי שפעילות יוצרת הסיכון. ראה לענין זה:נ
ע.א. 3124/90 מאיר סבג נ' דוד אמסלם ו- 4אח', פד"י מט (1) 102,
בעמ' 110- 108(סעיפים 7- 5לפסק דינה של כב' השופטת דורנר).
בנסיבות המקרה דנן, כאמור, עלותם של אמצעי הזהירות אשר יהיה חייב קבלן כח האדם לשאת בהם כדי למנוע את הנזק האמור הינה גבוהה מאד ועולה על תוחלת הנזק, לכן אין הדבר יעיל כלכלית ולא יהיה סביר לדרוש ממנו לנקוט באמצעי זהירות אלו. אם נשלב לתוך שיקול זה את השיקול הערכי הבוחן את חשיבות הפעילות הנידונה היא פעילות בניה באתר חשמל, אשר אין מחלוקת באשר לחשיבותה לכלל הציבור - נגיע למסקנה על-פיה לא תמצא נתבעת 1אחראית בנזיקין כלפי התובע.
זאת ועוד:ב המושג 'מעביד' מוגדר בסעיף 2לפקודת הנזיקין.
" "מעביד" - מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור..."
(ההדגשה הוספה ר.ש.)
פירוש המושג "מעביד" כמשמעו בסעיף 2לפקודת הנזיקין, לאור עקרונות הפרשנות התכליתית, מוביל למסקנה כי נתבעת מס' 1אינה המעביד הנכון לצורך החלת הוראות סעיף 2לפקודת הנזיקין ואחריות נזיקית. כמעבידה סבירה לא היתה יכולה למנוע את הנזק. אבהיר דבריי. תכלית העל בדיני הנזיקין הינה מניעת נזק. המעביד הרלוונטי לצורך מניעת נזק לעובד הינו המעביד האפקטיבי, כלומר, המעביד שלו השליטה המלאה על העובד, במובן זה שיש בידו לכוון את עבודתו ולפקח עליה באופן שיימנע הארוע הנזיקי. נתבעת 1, כקבלנית כח אדם, אינה המעביד אשר לו השליטה הגמורה על התובע. הגם שהיא נחשבת כמעבידתו לצורך דיני עבודה, הרי שלצורך דיני הנזיקין, ונקיטת אמצעי זהירות מפני קרות ארוע נזיקי במהלך עבודות בניה, אין היא נחשבת כמעביד האפקטיבי, ועל כן, לא ניתן לומר כי התרשלה כמעבידה התרשלות שהביאה לקרות הנזק לתובע.
מכל האמור עולה, כי נתבעת 1לא התרשלה כמעבידתו של התובעה ולא הפרה את
חובת הזהירות המוטלת עליה כלפיו. אשר על כן, אין אני מוצא אותה אחראית בגרימת
נזקיו של התובע.
.3אחריות הצד השלישי
משקבעתי כי נתבעת 1אינה אחראית בגין מעשה נזיקין כלפי התובע דין התביעה כולה להידחות, גם כלפי נתבעת 2אשר היא המבטחת של נתבעת 1ומשאין עילה כנגד המבוטחת אין עילה כנגד המבטחת.
לאור דחיית התביעה כולה, הצד השלישי - הוא נתבעם של הנתבעות - יוצא פטור, שכן חיובו של הצד השלישי יכול להיעשות רק אם חוייב הנתבע וניתן נגדו פסק דין. ראה:ו
ע.א. 145/71 ורמברנד נ' אגולסקי, פד"י כה (2) 457, בעמ' 461
א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (הוצאת סיגא, מהדורה רביעית מעודכנת, 1997) 387יצויין כי לאור עקרונות הפרשנות שפורטו לעיל ולצורך סעיף 2לפקודת הנזיקין נמצא הצד השלישי בסטטוס של מעביד כלפי התובע. ההגדרה בסעיף 2קובעת כי המבחן הוא מבחן השליטה הגמורה על עבודתו של העובד וקבלת המרות מצידו של העובד. אדם יחשב כמעבידו של עובד אם הוא עומד במבחן האמור אף אם אין ביניהם יחסים מוסדרים של עובד-מעביד במובן המקובל ביחסי ובדיני העבודה. התובע טוען כי לא הכיר את הצד השלישי עד המשפט ולכן לא תבע אותו. הנתבעות בסיכומיהן הגישו מסמך ובו דיווח שעות עבודתו של התובע בחברת יחניוק ובניו, היא הצד השלישי. חברת יחניוק היא קבלנית בניה והיא זו שבפועל נותנת את הוראות העבודה לפועלי הבנין, קובעת את נהלי העבודה, ומפקחת על הביצוע, היא השולטת באתר הבניה על כל המתרחש בו. מכל זאת עולה כי חברת יחניוק עונה על המבחן שבהגדרת מעביד אשר בסעיף 2לפקודת הנזיקין, במובן זה שיש לה את השליטה הגמורה על עבודתו של התובע והוא מקבל את מרותה, היא קובעת את אופן עבודתו, היכן באתר יעבוד, מה יבצע וכו'. על כן, חבה חברת יחניוק חובת זהירות מושגית כלפי התובע כמעבידתו. לכאורה נראה כי אף חובת זהירות קונקרטית היא חבה כלפיו במקרה זה, שכן היה עליה לצפות את הנזק שיגרם לתובע אם יפגע מהמקדח, וזהו בברור סיכון בלתי סביר המונח לפתחו של העובד. זאת ועוד:נ לכאורה אף נראה כי התשובה על השאלה האם הפרה חברה יחניוק את חובת הזהירות אם לאו, על פי החומר אשר בפני בית המשפט, הינה חיובית.
.4סיכום
מכל האמור לעיל, אני קובע כי אין נתבעת 1אחראית בנזיקין כלפי התובע ועל כן אני דוחה את תביעתו כנגדה וכנגד נתבעת 2המבטחת שלה. בהתאם, משנדחתה התביעה כנגד הנתבעות, שוב אין מקום לתביעתן כנגד הצד השלישי וההודעה לצד השלישי נמחקת. יצויין כי אין בכך כדי ליצור מעשה בית דין מסוג השתק עילה בין התובע לצד השלישי.

בנסיבות הענין יישא כל צד בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון