תאונת עבודה עם פטיש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה עם פטיש:

.1לפני תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, הנתבע.
.2התאונה והאחריות לה
א. כיום אין הצדדים חלוקים עוד על כך שביום 4.2.91, במהלך עבודתו אצל
הנתבע, ביקש התובע לחתוך חבל באמצעות פטיש וכי תוך כדי פעולה זו נפגעה האצבע השניה בידו השמאלית ממכה שהכה בפטיש (להלן - "התאונה").
כתוצאה מן הפגיעה האמורה היה צורך, בשלב מאוחר יותר, לנתח את התובע ובמהלך
הניתוח בוצעה קטיעה של האצבע השניה כולה.
ב. כתום שמיעת הראיות הגיעו באי כח הצדדים לכלל הסכמה, על פי המלצת בית המשפט, לפיה תחולק האחריות לתאונה בין שני הצדדים בחלקים שווים ביניהם (עמ' 67לפרוטוקול).
ג. המחלוקת שנותרה להכרעה היא, איפוא, באשר לגובה הנזק בלבד.
.3דרגת הנכות הרפואית והתפקודית
א. התובע הגיש לבית המשפט את חוות דעתו של ד"ר גרשון וולפין, מומחה לכירורגיה אורטופדית (המוצג ת/10). ד"ר וולפין הביע את דעתו כי נכותו הצמיתה של התובע בעקבות קטיעת האצבע היא % 12לפי סעיף 43(2)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ו- 1956(להלן - "התקנות").
ד"ר וולפין הוסיף וציין בחוות דעתו כי -
"נוכח סוג הפציעה והמגבלות הקשורות לה בכושר עבודתו במסגרות (...) יש מקום לדעתי להגדלת נכותו ברבע, לפי תקנה 15, ולהעמידה על נכות צמיתה משוקללת בשיעור של %16".
ב. מטעם הנתבע הוגשה לבית המשפט חוות דעתו של פרופ' חיים שטיין (המוצג נ/3). גם פרופ' שטיין הגיע למסקנה כי הנכות הצמיתה בגין קטיעת האצבע היא % .12ברם, לדעתו -
"אין במקרה זה כל מקום להפעיל את תקנה 15של המוסד לביטוח לאומי. האיש מתפקד באופן מלא עם היד, ועובד עבודה פיזית כנהג במחצבה. היד משוקמת ופעילה בכל טווח הדרישות התפקודיות".
.4הרקע התעסוקתי של התובע
א. התובע הוא איש צעיר יליד .1.9.69בעת קרות התאונה היה כבן 21.5שנים.
הוא רווק המתגורר עם הוריו.
ב. מחומר הראיות שבא לפני עולה כי בשנת 1990לערך עבד התובע בבית החולים לחולי נפש "נעורים" בתל-מונד, ככח עזר. בעבודה זו עבד במשך כששה חודשים עד שפוטר. לאחר מכן עבד במפעלי נייר חדרה כ"סקילמן", האיש שמסמן את גלילי הנייר ושולח אותם למקום שבו אורזים אותם למשלוח. לאחר מכן התחיל התובע לעבוד אצל
הנתבע, ותוך כדי העבודה בשירותו ארעה התאונה (עמ' 28- 27לפרוטוקול).
כמו כן עבד התובע, לפני התאונה, אצל אחד, מיכה חלפון, במשך כשלושה או
ארבעה חודשים. הוא הפסיק את עבודתו זו אצל מיכה חלפון משום ש -
"היתה לנו חנות ירקות על יד העסק של מיכה ואחי סגר את החנות ולכן
הפסקתי לעבוד אצלו כי הייתי הולך וחוזר לעבודה עם אחי".
(עמ' 43לפרוטוקול).
עד כאן רקעו התעסוקתי של התובע לפני התאונה.
ג. התובע סיפר כי לאחר התאונה נעדר מעבודתו במשך ארבעה חודשים, תקופה
המכוסה בתעודות בדבר אי כושר עבודה (עמ' 22לפרוטוקול).
לאחר תקופת ההעדרות האמורה חזר התובע לעבודתו אצל הנתבע, עבד שם שבועיים,
ולדבריו -
"הייתי לא מתאים לעבודה הזאת והנתבע נתן לי להבין שאני לא יכול לעבוד. זה המכתב שהוא נתן לי. המכתב הוגש וסומן ת/6". (עמ' 23לפרוטוקול).
במכתב ת/6, שנכתב על ידי הנתבע ומוען למוסד לביטוח לאומי, נאמר כי התובע
"לא התאים לעבודה שלנו, אני שחררתי אותו מהעבודה".
התובע טען כי אין הוא יכול לעבוד עבודה פיזית "כי היד שמאל שלי חלשה וגם
יש לי התכווצויות בכף היד (...)". (עמ' 23).
לאחר מכן עבד התובע, במשך כעשרה חודשים, כנהג משאית אצל האחים רויכמן.
לדברי התובע, כפי שהעיד ביום 10.5.94-
"כיום אני לא עובד. אני רושם אבטלה.
סיימתי את עבודתי אצל רויכמן בחודש .1993 12סיימתי כי לא הייתי בא כל יום לעבודה. לא הייתי בא כל יום לעבודה כי העבודה שם לא היתה מתאימה כמו שצריך. למשל, אם התפוצץ גלגל של משאית, אני צריך לפרק את הגלגל ולהרכיב שוב ולא היה לי את האומץ ואת הכוח, בגלל היד שלי, לפרק ולהרכיב את הגלגל".
(עמ' 24לפרוטוקול).
ד. בא כוחו המלומד של התובע, עו"ד מודר יונס, טען בסיכומיו כי התובע התכוון להשתלב בעבודת המסגרות אצל הנתבע ולרכוש נסיון במקצוע זה. ברם, לא הוגשה לבית המשפט כל ראיה בענין זה וטיעון בשלב הסיכומים אין בו די.
אכן, מקובלים עלי דברי בא כוחו המלומד של הנתבע עו"ד פייגנבוים, באומרו
בעמ' 2לסיכומיו כי -
"מתקבל הרושם, כי התובע בחור צעיר, חסר מקצוע, שעבד מדי פעם תקופות של מספר חודשים בעבודות לא מקצועיות ובאופן לא עקבי והצהרתו של התובע בתביעתו למוסד לביטוח לאומי (נ/7) בחלק ב' שאלה 3- "מהו מקצועך העיקרי? ב. מ." - מדברת בעד עצמה".
התרשמתי שאין כל קשר בין העובדה שבמשך תקופות ארוכות התובע אינו עובד, והוא מקבל דמי אבטלה מן המוסד לביטוח לאומי, לבין ארוע התאונה שבה עסקינן. התובע לא הוכיח כל קשר כזה.
.5דיון
הלכה פסוקה היא כי בסופו של דבר, בית המשפט ולא המומחה, הינו הפוסק האחרון
גם בשאלות הרפואיות שעליהן חיוו מומחים את דעתם:ב
"כמו כל חוות דעת של מומחה המוגשת לבית המשפט, כך גם חוות דעתו של
מומחה רפואי:ו היא אינה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות לפני בית המשפט, ובית המשפט רשאי להסתמך עליה אך גם לדחותה, כולה או חלקה, כשהוא מוצא זאת לנכון, בהתאם לשיקול דעתו (...).
הידע הרפואי הוא אמנם נחלת המומחה הרפואי. כשבית המשפט ממנה מומחה רפואי, חזקה עליו שימנה מומחה רפואי המתמחה בתחום הרפואי שלגביו הוא
מתבקש ליתן חוות דעתו. ואמנם, אם אין בחוות דעתו מסקנות אשר אינן
יכולות לעמוד במבחן הביקורת של ההגיון לאחר עיון בחוות הדעת ובראיות אחרות שלפניו, בית המשפט לא ייטה להתערב במסקנותיו של המומחה. אך לעתים, מתוך עיון בחוות הדעת עצמה או במכלול נסיבות הענין, מתברר לבית המשפט שהתשתית העובדתית, שעליה היא נשענת, אינה מהימנה. במקרה כזה, בית המשפט רשאי שלא לסמוך על חוות דעתו של המומחה, וראוי כי לא יבסס מסקנתו על אותה חוות דעת".
דברי כב' השופט ת.אור בע.א. 2160/90 שרה רז נגד פרידה לאץ
ואח’, פד"י מז' (5) עמ' 170, בעמ' .174
אכן, דבריו הנ"ל של כב' השופט אור נאמרו ביחס למומחה רפואי שמונה בידי בית
המשפט על פי סעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- .1975ברם, זוהי ההלכה גם ביחס למומחים בכלל:נ ראה פסקי הדין שאוזכרו על ידי כב' השופט אור, שם, בעמ' 174מול האות ה'.
לאחר שעיינתי במכלול הראיות שהוגשו לבית המשפט, לרבות בעדות שמסר ד"ר וולפין בעת שנחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו, ובמיוחד בעמ' 51- 50לפרוטוקול, ובעדותו של פרופ' שטיין בבית המשפט, הגעתי למסקנה שלא היה מקום במקרה זה להפעלת תקנה 15לתקנות לצורך הגדלת אחוזי הנכות של התובע.
לפיכך אני קובע כי נכותו הצמיתה של התובע הינה % 12בלבד.
.6חישוב הפיצויים
א. על פי המוצג ת/ 2השתכר התובע בחודשים שלפני התאונה את הסכומים שלהלן:ב
בחודש 11/90-.039, 1ש"ח
בחודש 046.50 12/90, 1ש"ח
בחודש 333.13 1/91, 1ש"ח
שכרו החודשי הממוצע של התובע, לפני התאונה, היה איפוא 139.54, 1ש"ח.
השכר האמור, כשהוא משוערך להיום (המדד הידוע האחרון, מדד חודש אוקטובר
1995, שפורסם ביום 15.11.95הוא 19337951.19) הוא 987.35, 1ש"ח.
(הערה:ו אכן, בא כח התובע, בסיכומיו, ערך את חישוב הפסד ההשתכרות לפי שכר ברוטו של -.400, 1ש"ח. ברם, נראה שהוא נתפס לכלל טעות כאשר העתיק את הסכום שנקב בתחשיב הנזק שהגיש לבית המשפט ביום 24.11.94ולא עדכן אותו נכון ליום הגשת הסיכומים).
ב. אשר על כן, על סמך חומר הראיות שלפני ועל סמך הסכמתם של באי כח הצדדים בדבר זקיפת אשם תורם של התובע בשיעור של %50, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצויים כדלקמן:נ
א. עבור כאב וסבל -.000, 25ש"ח
ב. בגין הפסדי השתכרות בעבר (עבור ארבעה חודשים שלגביהם הוצגו תעודות אי
כושר) 949.40, 7ש"ח 987.35 4, 1xש"ח
ג. בנסיבותיו של תיק זה, לא שוכנעתי כי נכותו הצמיתה של התובע גרמה או
תגרום לכך שיהיו לו הפסדי השתכרות בעתיד כשיעור הנכות שנגרמה לו.
בשל מכלול נסיבות הענין, תוך התחשבות מירבית בגילו הצעיר של התובע, נראה לי כי מן הדין לפסוק לתובע, בשל הפסדי ההשתכרות למן תום תקופת אי הכושר ועד להגיע התובע לגיל פרישה, פיצוי גלובלי בסך של -.000, 60ש"ח.
סכום הפיצויים הכולל הוא, איפוא, 949.40, 92ש"ח.
מן הסכום האמור יש לנכות את התשלומים שקבל התובע מן המוסד לביטוח לאומי
(משוערך ומעוגל) -.500, 24ש"ח.
היתרה היא, על כן -
449.40, 68ש"ח -.500, 24ש"ח - 949.40, 92ש"ח
סכום הפיצויים לאחר חלוקת האחריות כמוסכם בין הצדדים הוא, איפוא -
224.70, 34ש"ח = 449.40, 68ש"ח
.7סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 224.70, 34ש"ח
בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום מלא בפועל.
כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של -.000, 6ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום מלא בפועל.

פיסקה 7של פסק דין זה הושמעה בפומבי בנוכחות מר זיידאן טארק, מתמחה ממשרד עו"ד מודר יונס, ב"כ התובע. אין הופעה מטעם הנתבע (עו"ד פייגנבויים הוזמן הן בהודעה שמסר לו בית המשפט ביום 20.11.95בעת שהופיע בפניו בתיק אחר והן באמצעות המזכירות שהודיעה למזכירתו).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון