תביעת רשלנות נגד משרד הבינוי והשיכון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת רשלנות נגד משרד הבינוי והשיכון:

.1מונחת בפני תביעת התובע לתשלום פיצויים בסך 800, 10ש"ח, נזק שנגרם לו
לדבריו כתוצאה ממעשיה הרשלניים של הנתבע, משרד הבנוי והשיכון, בטיפול בבקשתו של התובע - באמצעות בנק לאומי למשכנתאות בע"מ להשתתפות במבצע איכלוס בקצרין.
.2בכתב התביעה טוען התובע כי בתחילת 1993יזם הנתבע בשיתוף עם חברת
שיכון ופיתוח לישראל מבצע איכלוס שהוכתר בסיסמה "בואו לגולן - קצרין מחכה לכם" שפורסם גם בעיתונות. בעקבות המודעה פנה התובע אל בנק לאומי למשכנתאות שם הגיש בקשה וקיבל תעודת זכאות, שהוצאה ביום .3.5.93בעקבות כך השתתף בהגרלה וזכה לקבל יחידת דיור, לשם המימוש חתם על הסכם רכישה עם החב' המשכנת - הסכם מיום .7.6.93
התובע טען ששילם לחברת שיכון ופיתוח כמוסכם את כל התשלומים למעט סך 000, 60ש"ח שאמור להיות מועבר ע"י הבנק למשכנתאות כהלוואה מיוחדת לפי הזכאות שניתנה לו. ביום 23.8.93נדהם לקבל הודעת הנתבע כי זכאותו בטלה. עקב פנייתו ותלונתו תוקן המצב והוא קיבל תעודת זכאות מחודשת מיום .28.9.93כתוצאה מעיכוב זה הועבר הסכום של 000, 60ש"ח לחב' שיכון ופיתוח באיחור וזאת כתוצאה מביטול תעודת הזכאות. עקב האיחור חוייב התובע בריבית פיגורים של 182, 5ש"ח. תביעתו היא לפיצוי בגין נזק זה וכן סכום נוסף בגין הטרדה ועוגמת נפש שנגרמו לו.
הנתבע מכחיש כל אחריות וסבור כי התביעה לא הוכחה, ואם נגרמו לתובע נזקים
כל שהם הריהם באחריותו ורשלנותו של הבנק שטיפל בענינו.
העובדות אשר נתבררו בפני שונות מאלה שמתאר התובע בכתב תביעתו ועל כן אבהיר
להלן את המצב העובדתי והמשפטי כפי שהועלה ע"י באי-כח בעלי הדין.
.3במהלך 1993פורסמו בעיתונות מודעות בדבר מבצע איכלוס בקצרין לזכאי משרד השיכון. הוצע "סיוע מקום" לרכישת דירות חדשות בסכום 500, 49ש"ח. הסכום הנ"ל כולל הלוואה של 000, 15ש"ח ומענק בסך 500, 34ש"ח. התובע ביקש להשתתף במבצע, לכן פנה לסניף בל"ל למשכנתאות במרכז הכרמל, אשר טיפל עבורו במהלכים אלה, כולל השגת תעודת הזכאות ממשרד השיכון. הזכאות מותחמת בהתאם למצבם האישי והכלכלי של המבקשים סיוע. בהיות התובע יחיד בעל דירה הריהו זכאי
לסיוע בהתאם לתנאים שנקבעו - על כך אין מחלוקת. תעודת הזכאות שביקש התובע היתה תעודה לזכאות במסגרת "מבצע". בגדר זה זכאים לקבל הלוואה גם יחידים שברשותם דירה אחת אחרת. התעודה אכן הונפקה לתובע ביום .3.5.93כיצד ומדוע בוטלה תעודת הזכאות? על כך שמענו מאת פקידת הבנק שטיפלה בענין.
מתברר כי כאשר זכה התובע בהגרלה חזר לבנק וביקש להגדיל את זכאותו להלוואה. התובע לא הסתפק בסכום של 500, 49ש"ח, הוא סכום הסיוע הכולל, שכן סבר שבנוסף לכך הוא זכאי להלוואה של 000, 15ש"ח. יצויין כי הסכום של 500, 49ש"ח כלל בתוכו הלוואה של 000, 15ש"ח. בעקבות בקשתו מילאה פקידת הבנק, גב' פנינה ידיד, טפסים המיועדים לדווח למשרד השיכון. מן הצורה והדרך שבה מילאה את הטופס, כפי שהיא הבינה אותו, עלה כי במקום שינוי או תיקון, בוטלה הזכאות אצל משרד השיכון. כוונת הפקידה וכן גם התובע, היתה לשפר את זכאות התובע או לתקנה כך שלתובע תאושר זכאות בעלת תנאים משופרים, תחת זאת בוטלה התעודה הקיימת.
אין ספק שפקידת הבנק לא פעלה מתוך כוונה לשנות לרעה את הסטטוס של התובע. העובדה היא רק שתוצאת פעולתה היתה שינוי לרעה. שגיאתה של פקידת הבנק התבררה היטב במהלך עדותה ואין צורך לחזור על ענין זה, שאינו שנוי למעשה במחלוקת של ממש. הגב' פנינה ידיד רשמה את הקוד "8" בשורה של סימול המבצע. מתוך עיון בהוראות שבגוף הטופס, מתברר כי סימון קוד "8" מיועד לביטול של שורה שלמה וברור כי לא לכך היתה הכוונה.
בשלבים מסויימים של הטיפול נשלחו מן הבנק אל משרד השיכון מסרים ושאלות "מדוע לא מונפקת תעודה?" או "למה אי אפשר לחדש תעודה שבוטלה"? פקידי הבנק תלו את האשם לטעות במשרד השיכון. כאן המקום לציין כי במזכר הבנק מתאריך 7.6.93אל משרד השיכון נאמר:נ "נא טיפולכם בהנפקת תעודת זכאות במסגרת "בעלי דירה" במקום תעודה מצורפת במסגרת "המבצע". התוצאה היתה, שהביטול נתבקש בטופס שהועבר ע"י הבנק. מאידך תעודה אחרת לא הוצאה משום שהתובע לא נמצא זכאי לה, ולא עמד בקריטריונים להוצאתה. מכל מקום, העובדה שלא נמצאה זכאות אחרת לתובע אינה יכולה להזקף לחובת הנתבע.
פקידי הבנק הבינו היטב את השגיאה שגרמה לביטול התעודה. הנסיון לזרז את
התיקון ואת הוצאת התעודה מחדש לפני אוגוסט 1993לא צלח.
רק התערבות עורך דינו של התובע הביאה לבסוף להחזרת "עטרה ליושנה", קרי החזרת
תעודת הזכאות המקורית לתוקפה. אך הדבר נעשה רק בחודש ספטמבר .1993
בנסיבות הענין איני מוצא כל התרשלות ישירה מצד פקידי משרד השיכון. ביטול
התעודה נעשה על פי דרישתה המפורשת של פקידת הבנק.
הוראתה היתה ברורה אם כי שגויה. אין לומר כי משרד השיכון יכול וצריך היה להיות ער לשגיאה מיד עם קבלת הטופס ולמנוע את הדווח שהגיע. דווח זה מגיע ומוזן למחשב ככתבו וכלשונו כפי שנתבקש. עם קבלת ההודעה פעל משרד השיכון על פיה ואין יסוד להנחה שהיה חייב, אותה שעה, לחקור ולדרוש נסיבות הבקשה, מהותה וטעמיה. הענות להודעה ופעולה על פי הנדרש אינה מצביעים על חוסר זהירות או הפרת חובת המיומנות - כטענת התובע. נכון הוא שגם משרד השיכון ידע שהתובע ביקש להשתתף במבצע לרכישת הדירה בקצרין, אולם אין עובדה זו כשלעצמה מחייבת את פקיד משרד השיכון להמנע מביצוע פעולה של רישום שינוי או תיקון ברשומותיו כפי שנדרש ע"י התובע באמצעות פקיד הבנק. גם משרד השיכון רשאי היה להניח שהתובע ופקידי הבנק פעלו מתוך שיקול ואחריות, ואין זה מתפקידו של משרד השיכון לפקפק בנחיצות הבקשה שהוגשה לו.
המסקנה העולה מן הראיות שבפני היא שפקידי הבנק הם שפעלו, לכאורה, בחוסר זהירות והלכה למעשה שגו בדרך הטיפול בבקשתו של התובע. יש רגליים לסברה שתרם לכך גם התובע עצמו, במעשיו ובמחדליו, אולם לא אכריע בשאלה זו שאינה צריכה לענין - לאור מסקנותי בתביעה זו.
.4בסכומי טענותיו מעלה ב"כ התובע את הטיעון כי חיוב הנתבע באחריות
לנזקים שארעו לתובע, נובע מאחריותו למעשה שלוחיו - הלא הם הבנקים - ובמקרה זה
בנק לאומי למשכנתאות. טענותיו בענין זה מפליגות ומרחיקות לעבר סוגיות משפטיות הראויות לבירור, אולם העלאת הטענה בשלב הסיכומים היא בגדר חריגה מכתבי הטענות ויש בה משום שינוי חזית. צודקת ב"כ המדינה בטענותיה בענין זה שאין מקום להעלאת הטענה במסגרת הסיכומים, שכן מערכת היחסים בין המדינה לבין הבנק לא עמדה לדיון, לא הובאו ראיות לענין זה והכרעה בשאלה זו מהווה חריגה ממסגרת השאלות שהועדמו במחלוקת ע"י הצדדים. הדין עימה בענין זה.
השאלה שמעורר ב"כ התובע אינה משפטית גרידא, זוהי שאלה של חוק ושל עובדה גם יחד. אין מקום לבירור הטענה בלא שמונחת בפני בית המשפט תשתית עובדתית נאותה, תשתית כזו נעדרת מן התיק.
הפסוקים הבודדים שמצטט ב"כ התובע מפי פקידת הבנק ופקידת משרד השיכון, אינם יכולים לשמש תחליף לתשתית ראייתית ועובדתית ראויה. גם הדברים שמובאים בציטוט אין בהם לדעתי כדי להביא למסקנה אותה מבקש ב"כ התובע להסיק. כך למשל הדברים שצוטטו מפי פקידת הבנק שאמרה בחקירתה הנגדית, "אנחנו שליחים של משרד השיכון", וכן "יש נהלי משרד השיכון ואנחנו פועלים על פי הוראות של משרד השיכון", או גם דברי הגב' טלר לאה, פקידת משרד השיכון שאמרה "אנחנו קובעי המדיניות, הבנק מבצע אותו... הנציג שלנו יושב מול האיש הוא נציג הבנק".
הדברים נאמרו באימרות צדדיות ואיני מוכן לקבוע על פיהם ממצאים הנוגעים למערכת היחסים שבין הבנק למשרד השיכון. ברור שמשרד השיכון קובע מדיניות לגבי הנפקת תעודות זכאות, הזכאות ניתנת ע"י משרד השיכון ולא ע"י הבנק, אלא שהאזרח פונה למשרד השיכון באמצעות שליחי הבנק. הבנק שלוחו של האזרח - עובדה זו נרשמת במפורש גם במסמכים עליהם חתם התובע (נ/1), אך השאלה היא האם פעל הבנק גם כשלוחו של משרד השיכון לענין זה. לשם קביעת ממצא כאמור דרושה תשתית ראייתית רחבה יותר ואין להסיק מסקנות בעקבות אמרותיהן הסתמיות של שתי הפקידות שהעידו בפני.
טענת השליחות היא טענה שמעורבות בה שאלות שבעובדה ושאלות שבחוק.
בכגון אלה כבר נפסק לא אחת כי כאשר הן מועלות באיחור, לעיתים גם בערעור, יקשה
על בית המשפט לבררן, והוא יטה בד"כ לדחותן על שום שקשה לבררן בהעדר תשתית
ראייתית אותה צריך להניח כבסיס לטענה (ע"א 682/82 בן אריה נ' סהר פד"י ל"ז
(3) 595). גם בע"א 776/86 אחמד עודא נ' מדינת ישראל פד"י מ"ד (4) 659, המצוטט ע"י ב"כ הנתבע יש כדי לשקף את ההלכה הנוהגת לאמור:ב
"המערער מנסה להציג את טענתו החדשה כטענה משפטית טהורה, המושתת על מערכת עובדתית שאינה שנויה במחלוקת, ושעולה מעל פני הראיות שהוגשו בפני הדרגה הראשונה. אך לא היא, בנושא דנן כרוכות ושלובות זו בזו שאלות שבעובדה וסוגיות שבדין...".
ב"כ הנתבע מנסה בסיכומי טענותיו, להדוף את טענת השליחות. טענותיו מועלות לחלופין בלבד ולמען הזהירות. בטיעוניה נאלצת ב"כ הנתבע לעשות שמוש "בטענות" שהן למעשה טענות עובדתיות שלא הוכחו. אלו הן השערות ולא עובדות וראיות ברורות והדבר מצביע על הקושי שעליו דיברתי לעיל. חסרה תשתית עובדתית לדיון ובירור הטענה. אילו היתה המחלוקת בתיק זה נסבה גם על ענין זה, היה הרקע העובדתי מתברר.
גם הנתבע היה, במקרה כזה, דואג להבאת ראיות הנדרשות לדעתו לסתירת הטענה.
העדרה של תשתית כאמור הביאה את ב"כ הנתבע להתפתל בטענות שלגביהן לא הובאה כל
תשתית עובדתית נאותה.
רע"א 5379/95 סהר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ שניתן בבית המשפט העליון (פס"ד מיום 17.6.96שצורף לסיכומי התובע) אינו יכול לשמש אסמכתא לענין השליחות, כפי שנרמז ע"י ב"כ המלומד של התובע. השאלה שנידונה שם נגעה
לאחריותו של הבנק לרישום שטר העברת הבעלות בכלי רכב שנעשה ע"י גונבו של הרכב תוך זיוף חתימת בעל הרכב. הבנק לא זיהה את מי שהתיימר להיות בעל הרכב וחתם את שטר המכר בזיוף חתימת הבעלים - דבר שאיפשר את רישום הרכב בשמו. בית המשפט מצא שאין לראות בפעולתו של הבנק מכוח תק' התעבורה, כפעולה טכנית של גביית אגרה וצינור להעברתה אלא פעולה שהיא חוליה אחת חשובה בשרשרת "המובילה לרשום שינוי בעלות ברכב". במישור המשפט המנהלי יש לבדוק את פעולת הבנק כשם שבודקים פעולתה הרשלנית של כל רשות שלטונית החבה חובת זהירות בכל הקשור בהפעלת הסכמות. אכן אין מחלוקת כי ההלכה היא כיום שהרשות חבה בד"כ חובת זהירות לאזרח ואם לא תפעל בדרך שכל רשות סבירה נוהגת - הרי שתחוייב בדין כלפי האזרח - כך הוא הדבר בעיקר בהפעלת סמכות ביצוע להבדיל מסמכויות שבשיקול דעת.
מכאן המסקנה גם שהבנק כמי שנותן שירות חייב חובת זהירות בשעה שהוא מזהה את
בעל הרכב המתייצב בפניו.
אגב דיון בשאלות אלה, מזכיר בית המשפט את מעמדו של הבנק כמי שפעל כנותן שירות פרטי או כמי שפעל כרשות מנהלית שלטונית. מהדברים שנאמרו שם אין כדי להסיק לגבי מעמדו של הבנק בעניננו. שאלת מעמדו של הבנק ביחס לפעולה פלונית יכול וצריך להבדק בהקשר הישיר לאופיה של הפעולה, מהותה ומקור הסמכות. גם אם פועל הבנק "כסוכנה" של זרוע שלטונית לענין פלוני אין בכך כדי להוות ראיה אודות מעמדו ביחס לעניינים אחרים. יכול הבנק לשמש כמי שפועל בשם ובשליחות הרשות השלטונית לענין רישום בעלות בכלי רכב אך אין בכך כדי להפכו למי שפועל בשליחותה של המדינה לענין הסדרי משכנתאות או תעודות זכאות. ענין ענין
ונסיבותיו - וכל ענין ייבדק לגופו. אגב כך, יצויין שבפרשת סהר נ' בנק דיסקונט הנ"ל מצא בית המשפט שעל הבנק מוטלת חובת זהירות מבלי שנקבע אם פעל כרשות שלטונית או כנותן שירות פרטי. האמור לעיל אין בו כדי לפגוע באמירתו החשובה של בית המשפט על מעמדו ותפקידו של הבנק - אך הדברים אינם יכולים להצדיק כשלעצמם, הטלת אחריות על המדינה באופן גורף לכל פעולותיהם של הבנקים. בית המשפט מזכיר את מאמרו של ד"ר א.פורת הסבור שיש מקום לקבוע כללים מיוחדים להסדרת אחריותם המקצועית של הבנקים לאור מערכת יחסיהם עם הציבור ועם לקוחותיהם. בהקשר זה צוטטו דברי ד"ר פורת בדבר השיקולים שיש לקחת בחשבון במערכת יחסים זו:ו
"בנקים ממלאים תפקידים ציבוריים רבים. הם משמשים לעיתים שלוחים לביצוע מדיניות ממשלתית וצינור להעברת הלוואות ממשלתית לציבור. גם מאפיין זה מצדיק במקרים מסויימים את הרחבת אחריותם הנזקית כלפי לקוחותיו ושאינם לקוחות...".
אין עוסקים אנו בקביעת אחריותם של הבנקים כלפי הציבור.
התובע בחר מטעמיו הוא, להמנע מלתבוע את הבנק בשל מעשיו. אילו עמדה בפני שאלת אחריותו של הבנק לפעולות נשוא תביעה זו, היה בדברים שנאמר בפסק הדין הנ"ל משום תרומה לגיבוש חובת הזהירות והגדרתה.
התוצאה מן האמור לעיל כי התובע לא הוכיח את תביעתו כלפי הנתבע ודינה
להדחות.
בשולי הדברים אעיר, כי גירסתו של התובע כפי שהועלתה בכתב התביעה, כמו גם בתצהיר עדותו הראשית, נתגלתה כבלתי מדוייקת, ובענין אחד מהותי עשה התובע מאמץ להתעלם מארועים שלא היו נוחים לגירסתו, כך למשל, ספר התובע בסעיף 10לתצהירו כי ביום 23.8.93כאשר התאושש מניתוח לב שעבר באותה תקופה, הופתע מאוד לקבל את ההודעה שמשרד השיכון ביטל את תעודת הזכאות שלו.
בסיפורו זה אין זכר לדברים שקרו קודם לכן והביאו לכדי הביטול - כאילו ודבר הביטול נפל בחלל ריק. אין בטענותיו זכר לשיחתו הנוספת עם פקידת הבנק )לאחר קבלת התעודה העיקרית( שבה הביע התובע רצון לשינוי הסדרי ההלוואה.
אומנם התובע לא התכוון לגרום לביטול זכויותיו אך משום מה הליך הבקשה לתיקון
נעלם מסיפורו.
.5לאור המסקנה אליה הגעתי, איני מוצא צורך לדון בטענות נוספות שעורר ב"כ התובע בסיכומיו, אעיר רק שתי הערות קצרות.
האחת - הועלו טענות כנגד המסמך נ/1, שהינו טופס "בקשה להנפקת תעודת זכאות"
עליו חתם התובע בפני פקיד הבנק. בטופס זה מצהיר התובע שידוע לו כי הבנק פועל לקבלת תעודת הזכאות מאת משרד השיכון כשליחו בלבד. כמו כן כלולות במסמך תניות נוספות לרבות סעיפים הפוטרים את הבנק מאחריותו למקרים שונים. יתכן ועקב כך נמנע התובע מלהפנות תביעתו כנגד הבנק - אולם ענין זה לא רלוונטי. הטענה שהעלה ב"כ התובע כי מסמך זה הוא בגדר חוזה אחיד וכולל תניה מקפחת, כמו גם הטענה כי מדובר במסמך המחייב את פקיד הבנק ליתן הסבר מיוחד ומשמעותי לגביו וכי הסבר כזה לא ניתן לתובע, ועוד טענות אחדות שהעלה ב"כ התובע - לכל אלה אין תשתית ראייתית מינימלית. אני מקבל לענין זה את דברי ב"כ הנתבע.
השניה - גובה הנזק שלו טוען התובע מבוסס על ריבית שחוייב בה ע"י חב' שיכון ופיתוח אולם חישובו של התובע מבוסס על מספר הנחות שגויות. כך למשל ריבית הפיגורים שחוייב בה צריך להחשב על סכום 500, 49ש"ח ולא על 000, 60ש"ח כמו גם תקופת החישוב שחושבה ארוכה יתר על המידה כאשר העיכוב שמיוחס להעדר התעודה, היה מוגבל לכחודשיים ימים. כאמור איני נכנס לבירורן של שאלות אלה לאור התוצאה אליה הגעתי.
.6לפיכך התביעה נדחית בזה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 000, 2 ש"ח.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עוולת הרשלנות

  2. רשלנות בלידה

  3. רשלנות עירייה

  4. רשלנות מודד

  5. חבלה ברשלנות

  6. רשלנות מתווכים

  7. רשלנות רב חובל

  8. רשלנות טוען רבני

  9. רשלנות חברת השמירה

  10. רשלנות בגביית חוב

  11. רשלנות הרכב דוד שמש

  12. רשלנות באבחון מומים

  13. רשלנות תורמת של קטין

  14. רשלנות בשחרור מאשפוז

  15. תביעת רשלנות נגד בנק

  16. יסודות עוולת הרשלנות

  17. תביעה על רשלנות מוסך

  18. רשלנות בתכנון אינסטלציה

  19. רשלנות בטיפול בכאבי גב

  20. תביעת רשלנות במדידת בית

  21. רשלנות במתן ייעוץ משפטי

  22. האם רשלנות היא עבירה אתית

  23. רשלנות טיפול במרפאות צה"ל

  24. רשלנות בנק בהשוואת חתימות

  25. תביעת רשלנות ניהול השקעות

  26. רשלנות בייעוץ רואה חשבון

  27. רשלנות בהגשת תלונה במשטרה

  28. רשלנות בביצוע עבודות איטום

  29. רשלנות במתן שירותים משפטיים

  30. רשלנות המשטרה בטיפול באירוע

  31. רשלנות עורך דין המשמש כנאמן

  32. ביטול משכון עקב רשלנות הבנק

  33. רשלנות עורך דין בהגשת ערעור

  34. רשלנות עו''ד בעסקת מקרקעין

  35. רשלנות העירייה לתחזוקת מדרכה

  36. רשלנות עורך דין באימות הזהות

  37. הגדרת "רשלנות" בדיני עונשין

  38. תביעת רשלנות נגד חברת שמירה

  39. רשלנות עורך דין בניסוח הסכם

  40. פיצויים מחברת שמירה על רשלנות

  41. רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  42. תביעת רשלנות נגד ביטוח לאומי

  43. רשלנות עורך דין שלא הגיש ערעור

  44. רשלנות המדינה בהפעלת שיקול דעת

  45. גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות

  46. רשלנות עורך דין בעסקת קניית דירה

  47. רשלנות של העירייה במתן דוחות חניה

  48. סיבת החזרה לא נכונה - רשלנות בנק

  49. רשלנות עו''ד מקרקעין בזיהוי המוכר

  50. רשלנות עורך דין - אי הפקדת עירבון

  51. רשלנות במניעת הידרדרות במצב רפואי

  52. רשלנות המדינה צו עיכוב יציאה מהארץ

  53. תביעת רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  54. רשלנות מצד ביטוח לאומי בהעברת כספים

  55. תביעת רשלנות נגד משרד הבינוי והשיכון

  56. רשלנות הבנק במתן אישור על הפקדת כספים

  57. רשלנות רופא בבירור ההיסטוריה הרפואית של החולה

  58. רשלנות עורך דין בייצוג בבית הדין הרבני

  59. אי הסרת משכנתא מדירה - רשלנות עורך דין

  60. גניבת כסף מחשבון בנק דיסקונט עקב רשלנות

  61. אישור פעולה חריגה בסכום גדול - רשלנות בנק

  62. מכה ברכב בעת עליה על פס האטה שהותקן ברשלנות

  63. תביעת רשלנות בגין שבירת קירות בבית מגורים

  64. רשלנות מחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב''ם

  65. רשלנות של עורך דין - פיצוי כחצי מיליון ש''ח ללקוח

  66. תביעה נזיקית בגין רשלנות בקבורת אדם זר בחלקת הקבר שנרכשה

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון